משבר האקלים כבר כאן, השינויים הקיצוניים באקלים ברחבי העולם, הם כבר מזמן לא תאוריה, הם כבר עובדה.
עובדה נוספת היא הקשר האנושי – ההשפעה הקשה של פליטת גזי החממה המואצת כתוצאה מהשימוש באנרגיה פוסילית – פחם, דלק, נפט וגז על ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים.
השפעת תעשיית הגז ה"טבעי" על משבר האקלים וההתחממות הגלובלית חמורה אפילו יותר מהשפעת הפחם!
מדוע? בקצרה, משום שהגז ה"טבעי" (שאגב, אינו יותר טבעי מדלק ונפט) הוא בעצם גז מתאן, שהוא בעצמו גז חממה. בתהליך ההפקה, הזיקוק וההולכה של הגז נפלטות כמויות עצומות של מתאן לאוויר, מה שהופך את הגז לגורם התורם להתחממות הגלובלית אפילו יותר משריפת הפחם!
ברחבי העולם
מדינות רבות מבינות את ההשלכות של הפקת ושימוש בגז על ההווה ועל עתיד הקיום שלנו, ועוברות במהירות לשימוש באנרגיה נקיה ומתחדשת. במקומות רבים מפסיקים שאיבת גז, ומוותרים על פיתוח בארות גז חדשות שהתגלו.
מוסדות אקדמיים ברחבי העולם מגלים אחריות ומצהירים על הפסקת ההשקעות שלהם בתעשיית הגז המזהמת.
ואצלנו?
אצלנו שר האנרגיה ומשרדו, כמו גם רשות החשמל ומנהליה – מתעקשים להשקיע תקציבי עתק בפיתוח תשתיות הפקת, זיקוק והולכת גז – ובכך כובלים את המשק הישראלי לתעשייה המזהמת, המסוכנת והיקרה הזו לשנים ארוכות. כל זאת בניגוד גמור לעמדת מדענים ואנשי מקצוע, בניגוד גמור לאינטרס הציבורי, ובניגוד גמור לשינוי הכיוון העולמי.
ריכזנו עבורכם את המידע המלא בנושא חשוב זה בהמשך כאן.
ארבעת המאמרים להלן מרכזים מידע חשוב להבנת הנושא:
המידע המלא: כל הכתבות שפירסמנו בנושא זה:
גם וגם זה לא אומר לגמגם – האם צריך לזנוח את עתיד העולם בשל הדאגה לסביבה המקומית ?
איתן אבריאל ממליץ לצעירים לזנוח את עתיד הגלובוס בשם הדאגה לסביבה המקומית – אבל הרעיון שחייבים לבחור הוא לא רק פסימי, אלא פשוט שגוי גיליון אוקטובר של מגזין TheMarker עוסק בהתנגשות בין משבר האקלים הגלובלי ובין אתגרי הסביבה המקומיים, או כפי שהגדיר זאת בטורו עורך המוסף איתן אבריאל, ב"שאלת הגם-וגם": האם
משבר האנרגיה: החברות המזהמות יודעות לאן העולם צועד
הסיבות לאנרכיה במשק האנרגיה העולמי לא צריכות להפתיע אף אחד. אבל לנו אסור לתת לתרחישי האימים שלהן לבלבל אותנו, זאת למען עתיד ירוק יותר משבר הדלקים המאובנים בעולם הולך ומעמיק, והתחזיות לחודשים הקרובים אינן מעודדות: מחסור, קשיי אספקה, עליות מחירים ופגיעה בתעשייה ובמשקי הבית. אבל רגע לפני שחברות הפחם, הנפט
על המאבק לצמצום שטחים במתחמי תמ"א 37 ח'
בימים אלה מתקיים מאבק רגולטורי ומשפטי בנושא צמצום שטחים רחבי היקף שאין בהם צורך, שתוכננו במסגרת תמ"א 37 ח'. תמ"א 37 ח' הינה תוכנית מתאר ארצית מפורטת לקבלה וטיפול בגז הטבעי מתגליות ועד מערכת ההולכה הארצית. בתוכנית יש שני מתחמים ימיים ענקיים, כל אחד בשטח של כ- 50 קמ"ר, בערך
יצור חשמל מהשמש: שרת האנרגיה חייבת להחליט
איך זה יכול להיות שבמדינה שטופת שמש כמו שלנו, בשנת 2021, רק 10% מהחשמל מיוצר מאנרגיה סולארית? איך זה יכול להיות שהיעד שהוביל משרד האנרגיה וקבעה הממשלה רק לפני שנה, יעד נמוך של 30% אנרגיות מתחדשות בייצור חשמל עד שנת 2030, לא בטוח שימומש – פנייה לשרת האנרגיה, קארין אלהרר
איך הפכתי לפעיל סביבה בלי לתכנן
אני חרד לעתיד, אבל נחוש לא לחכות למבול אלא להוביל שינוי. אני יודע כמה קשה לשנות הרגלים, אבל זה הזמן חגי תשרי הם זמן של סיכומים, חשבון נפש וגם התחלות חדשות. בשנה החולפת נושאי הסביבה, ובראשם משבר האקלים, תפסו ללא ספק הרבה יותר נפח בשיח הציבורי והתקשורתי, וגם בקרב קהלים
אי אפשר להאמין ליובל שטייניץ. עובדה.
שר האנרגיה לשעבר הציג בערוץ 12 פטנט ישראלי ייחודי בכל הנוגע לגז הטבעי: עובדות מתחדשות חבר הכנסת יובל שטייניץ הגיע השבוע (14.8) לתוכנית "סדר עולמי" של חדשות 12 כדי לדבר על דו"ח האקלים החדש של האו"ם, ובעיקר על סוגיית המתאן. לא אתייחס כאן לכל האמירות של שטייניץ, שעמדתו היתה ועודנה
לשנות את המדיניות, לא את המילון
התיקונים הסמנטיים של שרות האנרגיה והגנת הסביבה בקשר לגז הטבעי אינם מספיקים נראה ששרת האנרגיה, קארין אלהרר, והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קוראות את "העין השביעית" ומנסות לתקן במעט את הטעויות וההטעיות בשיח על הגז הטבעי בישראל. אחרי שמשרד האנרגיה מנסה לאורך שנים בכל דרך להציג את הגז הטבעי כגז
המציאות גוברת על כל דמיון: משבר האקלים לא יפסח על ישראל
ממשלת ישראל לדורותיה לא עשתה כמעט דבר להפחתת פליטות גזי חממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים, והיא ממשיכה להפקיר את אזרחיה – כשברקע השימוש בגז טבעי וההסכם להעברת נפט מהאמירויות בצינור של קצא"א. ויש לי המלצה אחת עבורם כדי לצמצם את הפליטות ולא להביך את עצמם מול העולם הדו"ח החדש של
זו לא טעות, זו מדיניות
תגובת משרד האנרגיה לטענות כי פירסם קמפיין שקרי, חשפה כי מצא דרך חדשה לקדם את שקרי הגז. ממשרד האנרגיה נמסר כי הטענות כלפי המשרד אינן נכונות. הפוסט המדובר הינו פוסט רביעי מתוך סדרה של שמונה פוסטים בפייסבוק של משרד האנרגיה, שכשמה כן היא, נועדה לנפץ מיתוסים בעולם האנרגיה, כחלק מהתפישה
לכבוד השרה להגנת הסביבה: על פליטות גזי חממה בישראל ובפרט הגז הטבעי מתאן
כבוד השרה להגנת הסביבה, שלום רב. מוקדם יותר כתבתי לך בנוגע לדו"ח העלויות החיצוניות של פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה שפרסם המשרד היום. התייחסתי לחשיבות לפעול ועכשיו להפחתת פליטות מזהמי האוויר ובהתאם להפחתה בתחלואה ובתמותה שהם גורמות-נושאים הנמצאים באופן מלא בידי המשרד שאת עומדת בראשותו, וגם על הנרטיב החדש והשגוי,
גם וגם זה לא אומר לגמגם – האם צריך לזנוח את עתיד העולם בשל הדאגה לסביבה המקומית ?
איתן אבריאל ממליץ לצעירים לזנוח את עתיד הגלובוס בשם הדאגה לסביבה המקומית – אבל הרעיון שחייבים לבחור הוא לא רק פסימי, אלא פשוט שגוי גיליון אוקטובר של מגזין TheMarker עוסק בהתנגשות בין משבר האקלים הגלובלי ובין אתגרי הסביבה המקומיים, או כפי שהגדיר זאת בטורו עורך המוסף איתן אבריאל, ב"שאלת הגם-וגם": האם
משבר האנרגיה: החברות המזהמות יודעות לאן העולם צועד
הסיבות לאנרכיה במשק האנרגיה העולמי לא צריכות להפתיע אף אחד. אבל לנו אסור לתת לתרחישי האימים שלהן לבלבל אותנו, זאת למען עתיד ירוק יותר משבר הדלקים המאובנים בעולם הולך ומעמיק, והתחזיות לחודשים הקרובים אינן מעודדות: מחסור, קשיי אספקה, עליות מחירים ופגיעה בתעשייה ובמשקי הבית. אבל רגע לפני שחברות הפחם, הנפט
על המאבק לצמצום שטחים במתחמי תמ"א 37 ח'
בימים אלה מתקיים מאבק רגולטורי ומשפטי בנושא צמצום שטחים רחבי היקף שאין בהם צורך, שתוכננו במסגרת תמ"א 37 ח'. תמ"א 37 ח' הינה תוכנית מתאר ארצית מפורטת לקבלה וטיפול בגז הטבעי מתגליות ועד מערכת ההולכה הארצית. בתוכנית יש שני מתחמים ימיים ענקיים, כל אחד בשטח של כ- 50 קמ"ר, בערך
יצור חשמל מהשמש: שרת האנרגיה חייבת להחליט
איך זה יכול להיות שבמדינה שטופת שמש כמו שלנו, בשנת 2021, רק 10% מהחשמל מיוצר מאנרגיה סולארית? איך זה יכול להיות שהיעד שהוביל משרד האנרגיה וקבעה הממשלה רק לפני שנה, יעד נמוך של 30% אנרגיות מתחדשות בייצור חשמל עד שנת 2030, לא בטוח שימומש – פנייה לשרת האנרגיה, קארין אלהרר
איך הפכתי לפעיל סביבה בלי לתכנן
אני חרד לעתיד, אבל נחוש לא לחכות למבול אלא להוביל שינוי. אני יודע כמה קשה לשנות הרגלים, אבל זה הזמן חגי תשרי הם זמן של סיכומים, חשבון נפש וגם התחלות חדשות. בשנה החולפת נושאי הסביבה, ובראשם משבר האקלים, תפסו ללא ספק הרבה יותר נפח בשיח הציבורי והתקשורתי, וגם בקרב קהלים
אי אפשר להאמין ליובל שטייניץ. עובדה.
שר האנרגיה לשעבר הציג בערוץ 12 פטנט ישראלי ייחודי בכל הנוגע לגז הטבעי: עובדות מתחדשות חבר הכנסת יובל שטייניץ הגיע השבוע (14.8) לתוכנית "סדר עולמי" של חדשות 12 כדי לדבר על דו"ח האקלים החדש של האו"ם, ובעיקר על סוגיית המתאן. לא אתייחס כאן לכל האמירות של שטייניץ, שעמדתו היתה ועודנה
לשנות את המדיניות, לא את המילון
התיקונים הסמנטיים של שרות האנרגיה והגנת הסביבה בקשר לגז הטבעי אינם מספיקים נראה ששרת האנרגיה, קארין אלהרר, והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קוראות את "העין השביעית" ומנסות לתקן במעט את הטעויות וההטעיות בשיח על הגז הטבעי בישראל. אחרי שמשרד האנרגיה מנסה לאורך שנים בכל דרך להציג את הגז הטבעי כגז
המציאות גוברת על כל דמיון: משבר האקלים לא יפסח על ישראל
ממשלת ישראל לדורותיה לא עשתה כמעט דבר להפחתת פליטות גזי חממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים, והיא ממשיכה להפקיר את אזרחיה – כשברקע השימוש בגז טבעי וההסכם להעברת נפט מהאמירויות בצינור של קצא"א. ויש לי המלצה אחת עבורם כדי לצמצם את הפליטות ולא להביך את עצמם מול העולם הדו"ח החדש של
זו לא טעות, זו מדיניות
תגובת משרד האנרגיה לטענות כי פירסם קמפיין שקרי, חשפה כי מצא דרך חדשה לקדם את שקרי הגז. ממשרד האנרגיה נמסר כי הטענות כלפי המשרד אינן נכונות. הפוסט המדובר הינו פוסט רביעי מתוך סדרה של שמונה פוסטים בפייסבוק של משרד האנרגיה, שכשמה כן היא, נועדה לנפץ מיתוסים בעולם האנרגיה, כחלק מהתפישה
לכבוד השרה להגנת הסביבה: על פליטות גזי חממה בישראל ובפרט הגז הטבעי מתאן
כבוד השרה להגנת הסביבה, שלום רב. מוקדם יותר כתבתי לך בנוגע לדו"ח העלויות החיצוניות של פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה שפרסם המשרד היום. התייחסתי לחשיבות לפעול ועכשיו להפחתת פליטות מזהמי האוויר ובהתאם להפחתה בתחלואה ובתמותה שהם גורמות-נושאים הנמצאים באופן מלא בידי המשרד שאת עומדת בראשותו, וגם על הנרטיב החדש והשגוי,
