המאבק להרחקת אסדות הגז – מילון מושגים

המאבק להרחקת אסדות הגז עוסק מונחים רבים, טכניים ומקצועיים. על מנת שתוכלו להבין לעומק ולבדוק בעצמכם את העובדות, לפניכם מילון מושגים הכולל הסברים ברורים למונחים בנושא.

גז טבעי הוא תערובת של גזי דלק שונים המורכבת בעיקר ממתאן (כ-85%) אשר נוצר כתוצאה מתהליך התפרקות ארוך שנים של אורגניזם מתחת לשכבות סלע נטולות חמצן ובלחץ גבוה בקרום כדור הארץ (דלק פוסלי).
הגז טבעי הוא חסר צבע וריח ומשמש כתחליף נקי יותר מנפט (גם הוא דלק פוסילי) ויכול לשמש לייצור חשמל, חימום, הפקת כימיקלים לתעשיה, הנעת כלי רכב ועוד.
הפקת הגז דורשת תהליך מורכב אשר במהלכו נפלטים חומרי לוואי מסוכנים לאדם ולסביבה כגון מי תוצר וחומרים אורגנים נדיפים (voc) אשר רבים מהם נחשבים כמסרטים או חשודים כמסרטנים. כתוצאה מכך, ארגונים ירוקים רבים קוראים לצמצום משמעותי של שימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה ומעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות כדוגמת אנרגיה סולארית.
ארגון שומרי הבית, תומך במעבר לשימוש בגז טבעי כחלק מתהליך של מעבר לשימוש באנרגיה נקיה יותר והפחתת השימוש בנפט גולמי ופחם, אך דורש להעביר את הטיפול בהפקת הגז באסדה צפה על פי הבאר 120 ק"מ מחופי ישראל ולא 9 ק"מ מחוף דור כפי שמתוכנן כיום; אסדה קבועה, בוודאות תזהם את הים והאוויר, ועלולה בסבירות גבוהה לפגוע במשק המים ובמתקני ההתפלה, ואף מסוכנת מבחינה בטחונית

בעמדתנו תומכים מומחים עולמיים, רופאים, גיאולוגים ופרופסורים מהאוניברסיטאות המובילות – לקריאת חוות הדעת הקליקו כאן

מקורות: מכון ויצמן למדע, ויקיפדיה

לגז טבעי שימושים רבים והוא נחשב למשאב אנרגיה חלופי ונקי יותר מנפט ופחם. אחד השימושים המרכזיים בגז טבעי הינו כחומר דלק לייצור חשמל וכמקור אנרגיה למפעלי תעשייה גדולים. כמו כן, הוא יכול לשמש כתחליף דלק לתחבורה וכחומר גלם להפקת דשנים ומימן לתעשיה. במקרים שונים, ניתן להשתמש בחלק מתוצרי הלוואי של הגז (כמו קונדנסט) כחומר מדלל לדלקים ולנפט.

מקורות: המשרד להגנת הסביבה, ויקיפדיה

גז טבעי הוא דלק פוסילי (מאובנים) הנוצר מהתפרקות של אורגניזם (יצורים חיים וצמחים) בלחץ גבוה מתחת לשכבת הסלע של קרום כדור הארץ, בדומה מאד לתהליך היווצרות של נפט.
את הגז מפיקים ע"י אסדת קידוח הממוקמת מעל למאגר. לאחר הוצאתו יש ליבש ולנקות אותו מתוצרים נלווים שונים כגון קונדנסט, מי תוצר, מתכות כבדות ועוד – בתהליך זה נפלטים לאויר ולים חומרים מזהמים ומסוכנים רבים. הטיפול מתבצע בתחנת הפרדה אשר מוקמת על פי הבאר (כמקובל היום ברוב העולם) באסדה נפרדת המרוחקת מהמאגר או, ביבשה (ע"י הובלה בצנרת). משם מוזרם הגז היבש במערכת צינורות מיוחדת ליעדיו השונים (ובמקרים מסוימים גם במשאיות). בגלל נדיפותו הגבוהה של הגז והעובדה שהינו חסר צבע וריח, הובלתו הינה תהליך מורכב הדורשת מערכות ניטור ובקרה רציפות והדוקות.

לכן אנו דורשים להפיק את הגז הרחק מחופי ישראל, באסדה צפה, בטכנולוגיה הנפוצה, המתקדמת, הבטוחה והזולה ביותר כיום.
לקריאה על אסדות הפקה צפות לגז FPSO הקליקו כאן

מקורות: מכון ויצמן למדע, מכון דוידסון, ויקיפדיה

שדה הגז לוויתן ממוקם כ-120 ק"מ מערבית לחיפה, בתחום המים הכלכליים של ישראל, זהו השדה הגדול ביותר שהתגלה עד היום בים התיכון. על פי הערכות מכיל המאגר כמות גז טבעי של 540 מיליארד מטר מעוקב.
הבעלות על שדה מתחלקת בין 4 שותפות: נובל אנרג'י (כ-40%) דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט (שתיהן בבעלות קבוצת דלק של יצחק תשובה, כ-23% כל אחת) ורציו (15%).

אנו דורשים לפתח את הגז בשדה לוויתן הרחק מחופי ישראל על פי באר – 120 ק"מ מהחוף על מנת להגן על הים והאוויר כפי שמייעץ פרופ' שטיינר – מומחה עולמי בתחום.

מקור: ויקיפדיה

חוק חופש המידע, שנחקק בשנת התשנ"ח-1998 מאפשר לכל אזרח או תושב ישראל לפנות בבקשה לרשות ציבורית לקבל מידע אותו היא מחזיקה.
המטרה הראשית של החוק היא להטמיע תפיסת יסוד של שיתוף במידע הציבורי ולהפוך את המידע השלטוני לשקוף ונגיש לכולם. אין חובה לנמק מדוע המבקש זקוק למידע ואם אין הגבלה כלשהיא (למשל טעמים בטחוניים) המידע אמור להיות נגיש.

מקור: כל זכות

תמ"א 37 ח' היא תוכנית המתאר שנועדה להסדיר את תוכנית הקבלה, הטיפול, ההולכה, והאחסון של הגז הטבעי מתגליות בים בישראל.
התכנית כוללת הוראות להכנת מסמכי תכנית ניטור סביבתית שיערכו ע"י בעל הרישיון להפקת גז טבעי ויוגשו על ידם כחלק מבקשה להיתר בניה להקמת מערכת הטיפול בגז הטבעי.

לקריאה נוספת: תמ"א 37 ח' לא עובר את מבחן בגץ

מקור: מנהל התכנון

אסדת קידוח הינה מתקן ימי המיועד להוציא גז ונפט מבטן האדמה. ישנם מספר סוגים של אסדות קידוח המותאמות למיקום המאגר ועומקו, חלקן מקובעות לאדמה, חלקן מחוברות לאי מלאכותי וחלקן צפות על פני המים. אסדות הקידוח מצוידות במקדחים עצומים המסוגלים לחדור לעומק האדמה בהתאם לסוגיה השונים.
בהפקת גז טבעי, מוזרם הגז מאסדת הקידוח לאסדה נוספת לטיפול בגז המופק והכנתו לשימוש מסחרי.
בישראל כיום, פועלת אסדת קידוח במאגר תמר ובעתיד מתוכננת לקום אסדת קידוח נוספת במאגר כריש-תנין ואסדה נוספת המוקמת בימים אלו במאגר לוויתן.

במאגר כריש עתידה לקום אסדה צפה – אנו דורשים להשתמש באסדה צפה, על פי הבאר, גם בשדה לוויתן.
ליתרונות אסדה צפה – הקליקו כאן

אסדת לוויתן הינה אסדה לטיפול בגז המופק משדה לוויתן. לאחר הפקת הגז מבטן האדמה יש צורך לנקות וליבש אותו על מנת להשמיש אותו. בתהליך הניקוי מופקים חומרים נלווים כגון קונדנסט, מי תוצר רעילים וחומרים אורגנים נדיפים (voc) הנחשבים למסרטנים וחשודים כמסרטנים.
אסדת לוויתן נמצאת במרכז המאבק הציבורי, בהובלת ארגון שומרי הבית. אסדה זו עומדת לקום במרחק 9ק"מ בלבד מחוף דור במקום על פי הבאר, כפי שנהוג כיום בעולם. הסכנות הבטיחותיות, הבטחוניות והבריאותיות שנובעות מהקמת אסדה לטיפול בגז הממוקמת כה קרוב לחוף הן המניעים של הארגון לדרוש את הזזתה אל פי הבאר – 120 ק"מ מהחוף.

לקריאה נוספת: אסדת לוויתן

פרויקט לוויתן הוא השם אשר ניתן לכלל התהליך של פיתוח מאגר הגז לוויתן. פרויקט זה כולל את הקמת אסדת הקידוח מעל למאגר, הקמת האסדה לטיפול בגז ומכירתו לצרכני הקצה (אשר לפי הצהרות שר האנרגיה, יובל שטייניץ, רובו המוחלט, מיועד ליצוא).

לקריאה נוספת: פרויקט לוויתן

קונדנסט, תוצר לוואי של הפקת הגז, הוא חומר תעשייתי פטרוכימי נפיץ המכיל חומרים מסרטנים, מזהמים ונדיפים. על פי דוח משרד הבריאות, החומר מסוכן ורעיל ויש לטפל בו הרחק מאוכלוסייה על מנת לצמצם את החשיפה לזיהום ולסכנות בטיחותיות. במקרה של דליפה בים, לדברי מנכ"ל משרד האנרגיה לשעבר וראש אגף התקציבים בהווה, אין דרך יעילה למנוע את התפשטותו.
השלכה חמורה של מיקום האסדה בקרבת החוף, היא הזרמת הקונדנסט לבתי הזיקוק דרך צנרת העוברת בסמיכות למתקני קידוח מי שתייה. זאת בניגוד לתוכנית המקורית, להוביל את הקונדנסט למדינות שונות ישירות ממתקני קליטה ימיים 120 ק"מ מהחוף.
בתי הזיקוק בחיפה הודיעו לאחרונה על מחסור במקום אחסון ייעודי, שכן מדובר בכ-40 מיליון חביות קונדנסט בשנה.

לקריאה נוספת:
הכול על קונדנסט
מבט שני בכייה לדורות
מה באמת מכיל הקונדנסט מלוויתן?
הסכנות בצנרת קונדנסט בצמוד לצנרת גז
החקלאים נלחמים קרקעית במאגר הגז לוויתן
צינור קונדנסט בקרבת קידוחי מי שתיה

מקורות: דוח משרד הבריאות

קבוצה של חומרים אורגניים (חומרים המכילים אטומי פחמן) המתנדפים לאוויר ונמצאים במצב גזי בטמפרטורת הסביבה.
נוטים להפריד את גז המתאן מקבוצת החומרים הזאת (NMVOC) מאחר שהמתאן אינו יוצר בעיה של איכות אוויר אלא תורם להתחממות כדור הארץ.
ה- VOC תורמים ליצירת אוזון סמוך לפני הקרקע (אוזון טרופוספרי) שהוא מזהם אוויר הפוגע בתפקוד הריאות והנשימה.
חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים עלולה לגרום לגירוי בעינים ודרכי הנשימה, כאבי ראש, איבוד קורדינציה, בחילות, קוצר נשימה, אלרגיות ואף לפגיעה בכבד, בכליות ובמערכת העצבים. חלק מהחומרים האלו (כמו בנזן) ידועים כחומרים גורמי סרטן לאדם וחלקם חשודים כמסרטנים.
על פי דוח פלטות של המשרד לאיכות הסביבה, אסדת תמר, הממוקמת כ-23 ק"מ מחופי אשקלון, פלטה בשנת 2016 כמות של 50 טון חומרים מסרטנים לאויר ו-1.16 טון של חומרים אורגניים נדיפים (voc) – פי 30 יותר מהערכות של מפעילת האסדה, נובל אנרג'י.

אסדת תמר זיהמה וממשיכה לזהם את הים ואת האוויר ואנחנו משלמים את המחיר –
קראו על תקלת הזיהום באסדת תמר

מקורות: המשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות

בנזן (Benzene) הוא תרכובת אורגנית דליקה, חסרת צבע ורעילה. התעשייה הפטרוכימית משתמשת בבנזן כחומר גלם למוצרים רבים ושונים.

השפעות בריאותיות:
חשיפה נשימתית קצרת טווח עלולה לגרום לגירויים בעיניים, נמנום, כאבי ראש, סחרחורות והקאה.
בחשיפה ארוכת טווח בנזן ידוע כמסרטן, טרטוגני ועלול לסכן עוברים.

השפעה על הסביבה:
בנזן משתחרר לאוויר, לקרקע ולמים, מצטבר ברקמות החיות של בעלי החיים הימיים ומועבר לסביבה ובעל רעילות אקוטית גבוהה לחיים הימיים. חשיפה ארוכת טווח עלולה לגרום לקיצור תוחלת החיים, בעיות פוריות ושינוים במראה ובהתנהגות.

לקריאה נוספת: בנזן

מקורות: ויקיפדיה, המשרד להגנת הסביבה

התנ"ס היא תכנית לניהול וניטור סביבתי (Environmental Management and Monitoring Plan- EMM).

מטרת התנ"ס היא לגשר בין ממצאי תסקיר ההשפעה על הסביבה וההנחיות הנגזרות ממנו על מנת למזער את ההשפעות הסביבתיות של התמ"א, לבין ההנחיות הנוספות שעל בעל הרישיון לעמוד בהן בשלב היתר הבניה.

התנ"ס תשמש את בעל הרישיון לניהול ולניטור ההשפעות הסביבתיות והבטיחותיות הנובעות מהקמת המערכות ומתפעולן לאורך כל שלבי הפרויקט (הקמה, תפעול תחזוקה ופירוק), וכן תשמש את הרשויות המוסמכות, לפיקוח ולבקרה על השפעות אלו.

העיקרון המנחה הוא שיש להימנע ככל הניתן מהשפעות שליליות על בני האדם, הטבע והסביבה, כתוצאה מתפעול שוטף ו/או מתאונה.

במידה וישנן השפעות שליליות, יש למזער אותן עד למינימום האפשרי, זאת באמצעות תכנון תקין, בחירת הכימיקלים והחומרים, אסטרטגיות תפעול ותחזוקה וניטור.

מקור: מנהל התכנון

ועדת צמח הוא כינויה של הוועדה הבין-משרדית בראשותו של שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה דאז, לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל, אשר מונתה באוקטובר 2011 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו. ב-2013 קיבלה הממשלה את עיקריה של המלצות הוועדה.
הוועדה קבעה את היקף הגז שיש להבטיח למשק המקומי במטרה שיספיק ל-25 שנה וקבעה שיצוא הגז נחוץ לעידוד יזמים להמשך חיפוש ופיתוח משק הגז. אך, שיש להגביל את היצוא, כך שעתודות לשימוש מקומי יעמדו על 540 BCM. הועדה עסקה גם ביחסי הרווח של המדינה ממיסוי על ייצוא הגז לעומת מחיר הגז בעתיד – הכנסות המדינה ממסים בהווה לעומת רווחים עתידיים וייבוא גז בעתיד במידת הצורך.
ביקורת רבה הושמעה מכיוונים רבים, בהם אנשי מקצוע, ארגוני סביבתיים ואף מפי השר גלעד ארדן, על המלצות הועדה תחת הטענה כי המלצותיה יגררו את ישראל למחסור בגז בעתיד ותאלץ את המדינה לייבא גז במחיר יקר.

מקור: ויקיפדיה

דלק קידוחים היא שותפות אנרגיה ישראלית לחיפוש, פיתוח והפקה של נכסי נפט וגז טבעי. בעלת השליטה בשותפות היא דלק אנרגיה, השייכת לקבוצת דלק שבבעלות יצחק תשובה, ונסחרת במדד תל אביב 35.
השותפות המוגבלת עוסקת בחיפושי נפט וגז, ומחזיקה כ-45% משדה הגז "לויתן",כ-22% משדה הגז "תמר" וכ-48% משדה הגז "ים תטיס".

מקורות: ויקיפדיה, הבורסה לניירות ערך

התכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) היא מסגרת ארגונית המאגדת את הגורמים השונים הפועלים בתגובה לאירוע של שפיכת שמן, שעלול לגרום לזיהום הסביבה הימית לאורך חופי מדינת ישראל בים התיכון ובמפרץ אילת. תכנית זו היא חלק מהתארגנות אזורית לטיפול משותף ולסיוע הדדי בעת אירועי חירום של זיהומים גדולים.
היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה פיתחה וכתבה את התלמ"ת, שמבוססת על היערכות בציוד, בכוח אדם ובתרגול קבוע של הגופים המעורבים בזיהום ים בשמן, כאשר האחריות מתחלקת בין הגורמים. המשרד להגנת הסביבה הוא הרשות הלאומית המנחה, מסייעת ומפקחת על כל אירוע בכל שלב בתלמ"ת.

מקור: המשרד להגנת הסביבה

 

מערכת "כיפת ברזל" ימית, שפותחה על ידי רפאל, נועדה להגנה על ספינות בלב ים. המערכת החדשה מבוססת המיירט של "כיפת ברזל" היבשתית ונועדה להגן באופן נקודתי על ספינות. המערכת מתבססת על המכ"מ של הספינה. המשגר ממוקם מתחת לסיפון ויכול לשגר עשרה מיירטים ל"טיפול" בעשרה איומים מסוגים שונים. המיירט יכול לפגוע באיומים שנורים לעבר הספינה, כולל טילים ורקטות.
לקריאה נוספת: כיצד ניתן להגן על אסדה צפה – הקליקו כאן

מקור: צה״ל

 

נובּל אנרג'י (באנגלית: Noble Energy) היא חברה אמריקאית, העוסקת בחיפוש ובהפקה של נפט וגז טבעי, בכמה מקומית ברחבי העולם, משרדיה המרכזיים נמצאים ביוסטון, טקסס, .
במסגרת פעילותה במזרח הים התיכון החברה שותפה עם חברות ישראליות בקידוחים אחדים במים הכלכליים של ישראל, שהגדולים והפעילים מביניהם היום הם תמר ולוויתן.
לנובל אנרג'י מסורת ארוכה של כשלים, חריגות ותקלות בארץ ובחו"ל.
לקריאה נוספת: כל האמת על נובל אנרג'י.

מקורות: Wikipedia , ויקיפדיה

אנרג'יאן היא חברת קידוחי גז שרכשה מקבוצת דלק את מאגרי הגז כריש ותנין, הסמוכים למאגר לוויתן, בעקבות אישור מתווה הגז.
החברה משתמשת בטכנולוגיה המקובלת והנפוצה ביותר כיום: אסדה צפה – FPSO. משרד האנרגיה בראשות השר יובל שטייניץ אישר לחברת אנרג'יאן לפתח את מאגרי כריש תנין באסדה צפה, בטיעונים הבאים (מתוך דו"ח משרד האנרגיה):
1. שיפור כושר תפקוד המערכת ואמינותה
2. צמצום הפגיעה באוכלוסייה ובפעילות סמוך לחוף
3. ריחוק מקורות הרעש וזיהום האוויר

חברת אנרג'יאן פרסמה דו"ח בו היא מוצאת יתרונות לאסדה צפה על פני אסדה עומדת בכל הפרמטרים שנבדקו.
נשאלת השאלה מדוע סירב משרד האנרגיה לדון בשימוש בטכנולוגיה זולה ונקייה יותר, שהוא בעצמו אישר, עבור מאגר לוויתן?
למה החליטו למקם את האסדה ליד החוף? – הקליקו כאן

מקורות: גלובס1, גלובס2 , דו"ח חברת אנרג'יאן, דו"ח של פרופסור עינת אהרונוב

 

מי תוצר הם תוצר לוואי של הפקת גז טבעי באסדה. מי תוצר מכילים חומרים רעילים ומתכות כבדות.
באסדה קבועה מי התוצר מוזרמים לים ומזהמים אותו. באסדה צפה מי התוצר מושבים אל תוך המאגר עצמו או אל מאגר ריק אחר, במקום לזהם את הים.
על פי ההיתר, ניתן יהיה לשפוך מאסדת לוויתן ישירות לים עד 800 קו"ב מי תוצר (לאחר טיפול חלקי), בכל יום, וזאת במשך עשרות שנות ההפעלה של האסדה.
מכיוון שהאסדה צפויה לקום 9 ק"מ מחוף דור פירוש הדבר הוא הרס של אחד מהחופים היפים בארץ וכן לזיהום איזור הדייג.
מי התוצר עלולים לפגוע גם במתקני ההתפלה השואבים מים מהים. ההשפעה של מי התוצר על מערכת התפלת המים לא נבדקה כלל!

לקריאה נוספת: סקירה של ניצן מתן

אסדה צפה FPSO – Floating Production Storage and Offloading היא טכנולוגיה להפקת גז טבעי על פי הבאר (כלומר בסמוך למאגר הגז עצמו) באמצעות כלי שיט צף. טכנולוגיה זו מועדפת בקידוחים הנערכים הרחק מהיבשה (כמו קידוח לוויתן, כריש ותנין) מכיוון שהאסדה קלה יחסית להתקנה, וניתן לשנע אותה ולהעבירה למיקום חדש לפי הצורך.
נכון לאוגוסט 2015 פועלות 277 אסדות FPSO בעולם – רוב מכריע מסך כל האסדות להפקת גז טבעי.

לפירוט יתרונות נוספים של אסדה צפה FPSO בהקשר של מאגרי הגז הישראלים הקליקו כאן

מקורות: ויקיפדיה

שדה הגז "תמר" הוא שדה גז טבעי וקונדנסט הנמצא בתחום המים הכלכליים של ישראל , כ- 90 קילומטר מערבית לחיפה. השדה התגלה בינואר 2009 והזרמת הגז הטבעי אל תחנת הקבלה באשדוד החלה במרץ 2013. זהו שדה הגז הטבעי היחיד הפעיל כיום בישראל והוא מזרים גז בהיקף של כ-10 מיליארד מטר מעוקב בשנה. הצרכנים של הגז משדה זה הינם חברת החשמל, דליה אנרגיות, נייר חדרה, מכתשים ונשר מפעלי מלט ישראליים.
כמו כן, הוסכם על מכירת גז טבעי מהקידוח לקוריאה הדרומית, לאירופה, לחברת אשלג הערבית ולחברת ברומין הירדנית, ולחברת דולפינס המצרית.
מקור: ויקיפדיה

אסדת קידוח קבועה היא מתקן המשמש לקידוח נפט וגז טבעי המקובעת לקרקעית הים.
אסדות קידוח מקובעות בנויות ממשטח המוגבה על ידי עמודים ופיגומים המחוברים לקרקעית הים. מעל המשטח מתנוסס מגדל שתפקידו להכיל את המקדחה.
אסדת קידוח היא אחד ממקומות העבודה המסוכנים בעולם. באסדה סכנות רבות החל מנפילת פיגומים וכלה בהתלקחות הדלקים הרבים המאוחסנים בה. תאונות רבות שגבו את חייהם של עשרות אנשים התרחשו באסדות בעבר. ב- 2010 אירע על אסדת הקידוח Deepwater Horizon פיצוץ עז בשל התפרצות באר נפט תת-מימית. 11 בני אדם נהרגו ונפצעו 17. באסדה פרצה שריפה שלא ניתן היה לכבותה ולאחר יומיים שקעה האסדה במצולות מפרץ מקסיקו תוך שהיא גורמת לדליפת נפט מהגדולות בהיסטוריה.

מקור: ויקיפדיה

"כריש" ו-"תנין" הם שדות גז הסמוכים למאגר לוויתן. השדות הם בבעלות חברת אנרג'יאן שרכשה אותם מחברת דלק ומנובל אנרג'י בעקבות אישור מתווה הגז.
הפקת הגז משדות אלו תתבצע באמצעות הטכנולוגיה הבטוחה והנפוצה ביותר כיום: אסדה צפה – FPSO, בניגוד לאסדה קבועה העתידה לקום 9 ק"מ מחוף דור. משרד האנרגיה עצמו, בראשות השר יובל שטייניץ, אישר לחברת אנרג'יאן לפתח את מאגרי כריש תנין באסדה צפה בטיעונים הבאים (מתוך דו"ח משרד האנרגיה):
1. שיפור כושר תפקוד המערכת ואמינותה
2. צמצום הפגיעה באוכלוסייה ובפעילות סמוך לחוף
3. ריחוק מקורות הרעש וזיהום האוויר

חברת אנרג'יאן פרסמה דו"ח בו היא מוצאת יתרונות לאסדה צפה על פני אסדה עומדת בכל הפרמטרים שנבדקו.
נשאלת השאלה מדוע סירב משרד האנרגיה לדון בשימוש בטכנולוגיה זולה ונקייה יותר, שהוא בעצמו אישר, עבור מאגר לוויתן?
למה החליטו למקם את האסדה ליד החוף? – הקליקו כאן

מקור: ויקיפדיה

אסדת תמר הינה אסדה לטיפול בגז המופק משדה תמר הממוקם במרחק כ 100 ק"מ מערבית לחופי ישראל, בקרבת שדות הגז לוויתן, כריש ותנין. ה"גז" היוצא מבטן האדמה, למעשה איננו גז כלל, אלא מעין גזוז- נוזל שבתוכו ממוססים הגזים. על מנת לקבל את הגז היבש, יש צורך להעביר את הגזוז הזה תהליך זיקוק.
מלבד הגז היבש, נוצרים תוצרי לוואי נוספים בתהליך זה: קונדנסט, מי תוצר רעילים וחומרים אורגנים נדיפים (voc) הנחשבים למסרטנים ולחשודים כמסרטנים.
הטיפול במאגר תמר מבוצע הרחק מאוד מהמאגר עצמו, וכך הגז הגולמי- אותו גזוז היוצא מבטן האדמה- מובל מהמאגר בצינור הגז הגולמי הארוך ביותר בעולם, למרחק של כ 150 ק"מ, עד לאסדת תמר מול אשקלון. הצורך בהובלת הגז הגולמי מרחק כה גדול מהמאגר מייצר קשיים טכניים הנובעים מהסיכון לקפיאת הגז בדרכו הארוכה בצינור. מאחר שקפיאת הגז הגולמי בצינור תוביל לקטסטרופה של שפך גז גולמי, מוסיפים בראש הבאר חומרים נוגדי קפיאה רעילים ומסוכנים, שלאחר מכן יש צורך לטפל גם בהם… מסתבר, שהוספת החומרים האלו היא אחד הגורמים לפליטות מזהמים מוגברות מאסדת תמר.

במקביל לפעילותה של אסדת תמר, ובניגוד להצהרות כי הזיהום ממנה לא מגיע לחוף, מעיון בדו"ח נתוני תחלואת הסרטן בישראל, שפורסם באמצע אוקטובר 2018 מתברר, כי רמות התחלואה בסרטן בעיר אשקלון עלו משמעותית בשנים האחרונות, וכי קיימת חריגה משמעותית מהתחלואה בסרטן בעיר ביחס לממוצע בישראל, בערכים של עד 9%.

לקריאה נוספת:
איך יודעים שיהיה זיהום מהאסדה?
עוד סיבות לא לסמוך על נובל אנרג'י

אפרודיטה הינו שדה גז שנמצא בסמוך לחוף הדרומי של קפריסין ומרוחק 34 ק"מ מערבית משדה הגז לוויתן. השדה מכיל לפי ההערכות 100-170 מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי. השדה נמצא רובו במים הכלכליים של קפריסין וחלקו הקטן גולש למים הכלכליים של ישראל.
השדה התגלה ב- 28.12.2011 ונמצא בבעלות קבוצת דלק, נובל אנרג'י, ושֶׁל, אך למרות הסכם שנחתם בין ישראל וקפריסין, הקובע את גבול המים הכלכליים בין שתי המדינות ובהן התחייבו שתי המדינות "לעבוד בשיתוף פעולה לפיתוח מאגרים חוצי גבולות" המאגר עדיין לא פותח קרוב לשבע שנים בשל מחלוקת על חלוקת ההכנסות ממכירת הגז.
לאחרונה נובל אנרג'י וקבוצת דלק מקדמות את פיתוח המאגר בתיאום עם ממשלת קפריסין בלבד, תוך התעלמות מעמדת ממשלת ישראל. ייתכן שהמחלוקת בין ממשלות ישראל וקפריסין תגיע להליך של בוררות בינלאומית.
מקורות: ויקיפדיה הפורום לחשיבה איזורית דה-מרקר

המדרון בשולי היבשת הנמשך אל מתחת לפני הים בשיפוע, עד למקום שבו חל שינוי חד בזווית השיפוע. בים התיכון אדן היבשת משתרע למרחק של 150 עד 200 ק"מ מהחוף ועומקו אינו עולה על 200 מטר ואז מתחיל מדרון תלול לעומק של כ-5000 מטר. הרוב המוחלט של הניצול המסחרי כגון קידוחי גז או נפט מתבצע מהמדף היבשתי.

מקור: ויקיפדיה



מים כלכליים (מכונה גם "האזור הכלכלי הבלעדי") – אזור ימי עד 370.4 ק"מ מחוף מדינה ובו למדינה יש זכויות מיוחדות לחיפוש ושימוש במשאבים ימיים, כולל ייצור אנרגיה ממים ורוח.

מקור: ויקיפדיה



רצועה המשתרעת לכל היותר 22 ק"מ כלפי חוץ מחופה של מדינה בעלת חוף ים. אזור זה נחשב תחת ריבונות המדינה, כלומר שבזמן מלחמה רשאית המדינה לסרב להכניס כלי שייט של מדינות זרות. בזמני שלום מותר לכל כלי השייט להיכנס לשטח זה, באישור המדינה ובכפוף לחוקי אותה מדינה.

מקורות: ויקיפדיה, פורטל המים של ישראל

ספינת הטילים סער 5 תוכננה ואופינה ע"י חיל הים. סער 5 היא כלי שייט רב-משימתי, המצויד במסוק, עם יכולות שטח, נ.מ. (נגד מטוסים), נצ"ל (נגד צוללות) וכושר הישרדות גבוה. בסער 5 מערכות מהמתקדמות, היקרות, המשוכללות והדומיננטיות בעולם. מערכות הנשק, הגילוי והשיבוש מקנות לספינה יתרונות חסרי תקדים בקרבות הים.

מקור: צה״ל

כדי להגן על אסדות הגז, תצטייד זרוע הים בארבע ספינות מגן חדשות – ספינות "סער 6", שיהוו נדבך מרכזי במערך הגנת מרחב המים הכלכליים ומשאבי האנרגיה של מדינת ישראל מהים.

הודות למערכת נגד טילים ויירוט ירי, המבוססת על מכ"ם "אדיר" וכמות מיירטים גדולה ומשמעותית, לספינה תהיה יכולת להתמודד עם ירי תלול מסלול לעבר האסדות, ואיומים אפשריים נוספים. בנוסף, הספינות יצוידו בנשקים מיוצבים ומבוקרים, כמו כיפת ברזל ימית וטילי ברק 8, שיוכלו להתמודד עם כלל האיומים העל מימיים, הן יהיו בעלות יכולת בניית תמונות מהשטח ומהאוויר במרחב המים הכלכליים ויכולת לשהות בים לפרקי זמן ארוכים.

הספינה תכלול גם מנחת מותאם למסוקי "סי-הוק" כדי שהם יוכלו לטוס לטווחים ארוכים ולאורך זמן, וכך יספקו מעטפת הגנה בזמינות מידית.

הספינה נמצאת בהליכי פיתוח, ועד כה הותאמו ממדיה לכמות המיירטים הנדרשת ומערכותיה ליכולות הלחימה של האויב, שורטטו צורת גוף ומבנה, סודרו מערכות פלטפורמה (אמצעי הנעה ומערכות עזר) ובוצעו ניסויים הנדסיים לבחינת הספינה במצבי ים קיצוניים. בשנת 2018, בניית הספינות תחל והן עתידות להיכנס למבצעיות בין שנת 2020 לשנת 2022.

מקור: צה״ל