שטרסלר ממשיך לטמון את הראש בחול
ד"ר יונתן אקיינבאום – מנכ"ל גרינפיס ישראליוני ספיר- יו"ר עמותת "שומרי הבית" לאחר הפסקה קצרה, חזר הפרשן נחמיה שטרסלר להלל את תעשיית הגז, תוך שימוש חוזר בביטוי השחוק "כת שרלטני הגז", מצייר שטרסלר מדי כמה חודשים מציאות לפיה תעשיית הדלקים שמחלצת מהים את אוצרות הגז של ישראל, יודעת טוב מאתנו
שקרי הגז מתנדפים
כמה מרוויחה מדינת ישראל מהתלות בגז הפוסילי, וכמה היא מפסידה? שני דו"חות ממשלתיים מפזרים מעט מהערפל של חברות הגז ומשרד האנרגיה מדינת ישראל תלויה בגז הפוסילי שהתגלה לחופי הארץ. זו המדיניות המכוונת של ממשלות ישראל, בעיקר של ראש הממשלה לשעבר נתניהו ושר האנרגיה הקודם שטייניץ, אך גם "ממשלת השינוי" המשיכה
הפוליטיקה של הזיהום, גרסת בזן
מי המזהם שהפר הבטחות, הבריז מהכנסת וזכה ליחצ משרת האנרגיה? • מאמר שני בסדרה לא חלפו שלושה שבועות מאז שפרסמתי כאן טור על הפוליטיקה של הזיהום, שעסק בסבך קשרי ההון-שלטון-עיתון שמאפשרים למזהמים הגדולים להמשיך בשלהם – ועוד דוגמאות מהשטח מכות בנו שוב ושוב. מקרה המבחן שהצגתי בטור ההוא היה הזיהום ממפעל נשר
על ההחלטה המופרכת לאפשר חיפושי גז חדשים
איריס האן, מנכלית החברה להגנת הטבע פרסמה בהארץ מאמר חשוב בכותרת "כל אדם בישראל צריך להתנגד להחלטה של השרה אלהרר", אלו הם התגובות / הערות שלי למאמר של האן: קארין אלהרר, שרת האנרגיה, הכריזה בסוף מאי על היערכות לקראת הליך תחרותי רביעי לחיפוש גז ונפט, דלקים מאובנים שהשימוש בהם מזהם
מה גורם לחברות הגז לשדר כל ערב פרסומות מטעות בשבחי הגז לצופים שלא קונים מהן גז?
אנחנו רק הצינור מטבעה של פרסומת שהיא מגלה טפח ומכסה טפחיים, מדגישה את המעלות והתועלות ומתעלמת מהחצר האחורית של המוצר שהיא מבקשת למכור לנו. אלא שלפעמים גם זה לא ברור, ואתה תוהה: מה הדבר שהחברות מבקשות למכור? ערב-ערב, במשבצת היוקרתית שלפני חדשות שמונה, משודרות בערוצי הטלוויזיה המרכזיים פרסומות של איגוד
"פינוי" בז"ן הוא בעצם תוכנית להרחבת בתי הזיקוק
האבסורד בהתגלמותו בחסות הסיסמה של "פינוי בז"ן", הממשלה מתכוונת להסיר הגבלות מעל תאגיד הזיקוק של עידן עופר, החברה המזהמת בישראל, ולאפשר להגביר עוד יותר את הזיהום במפרץ חיפה. והסגירה? מתישהו בעתיד. ללא תאריך מוגדר, ללא תוכנית סטטוטורית מאושרת, ללא תיקצוב. עם צוות מו"מ שלא כולל נציגים מכל משרדי הממשלה הנוגעים
גלגולו של פייק-ניוז
"דה-מרקר" מפרסם כותרת מטעה לטובת חברות הגז המזהם, איגוד הלובי של חברות הגז קונות "תוכן ממומן" המפנה לכתבה מאתרי חדשות אחרים בדרך להפחתת פליטות גזי חממה וגמילה מדלקים מאובנים, האיחוד האירופי הודיע בתחילת החודש שיכלול את השימוש בגז טבעי, הפולט פחות גזי חממה מפחם, בסל ההשקעות ה"ידידותיות לסביבה". כלומר, פרויקט
מהי תוספת הסיכון של הסכם קצא"א רד-מד?
בקרוב צפוי עוד מאבק לא פשוט מול קצא"א, שבמרכזו יעמוד העיקרון של "אפס תוספת סיכון". בשונה מההצהרות ומהכותרות, בדיונים הצפויים בבתי המשפט המשרד להגנת הסביבה יצטרך לעשות עבודת שטח מקצועית ואיכותית כדי לקבוע מהם הסיכונים ולכמת אותם המאבק הציבורי נגד ההסכם שחתמה חברת קצא"א הממשלתית (קו צינור אירופה אסיה, לשעבר
על הסכם קצא"א-רדמד, לפי מידע עדכני מקצא"א וארגוני הממשלה
הסכם קצא"א-רדמד, הוא הסכם בין קצא"א לשלוש חברות פרטיות (אחת מהן היא חברת השקעות מהאמירויות) שמטרתו המרכזית היא אחסון נפט גולמי בכמות גדולה, כ-12 מיליון טון ויותר לשנה, במכלי אחסון הנפט של קצא"א באילת ובאשקלון. מדובר על כ-50 עד 70 מכליות נפט ענקיות, של כ-250 אלף טון כל אחת, שיפרקו
חינוך … לא מה שחשבנו
חינוך, במובן הרחב של המילה, מהקניית ידע, עבור בהגברת המודעות ועד לפיתוח דרכי מחשבה ופעולה, הוא משאב מרכזי להבטחת זכויות הדורות הבאים. לכן תמוה מאוד מדוע המשבר האקולוגי-אקלימי – המשבר הגדול ביותר שניצב כיום בפני אנושות וזה שישפיע משמעותית על הדורות הבאים – נפקד מתוכניות הלימוד ומהשיח במערכת החינוך בישראל.
שטרסלר ממשיך לטמון את הראש בחול
ד"ר יונתן אקיינבאום – מנכ"ל גרינפיס ישראליוני ספיר- יו"ר עמותת "שומרי הבית" לאחר הפסקה קצרה, חזר הפרשן נחמיה שטרסלר להלל את תעשיית הגז, תוך שימוש חוזר בביטוי השחוק "כת שרלטני הגז", מצייר שטרסלר מדי כמה חודשים מציאות לפיה תעשיית הדלקים שמחלצת מהים את אוצרות הגז של ישראל, יודעת טוב מאתנו
שקרי הגז מתנדפים
כמה מרוויחה מדינת ישראל מהתלות בגז הפוסילי, וכמה היא מפסידה? שני דו"חות ממשלתיים מפזרים מעט מהערפל של חברות הגז ומשרד האנרגיה מדינת ישראל תלויה בגז הפוסילי שהתגלה לחופי הארץ. זו המדיניות המכוונת של ממשלות ישראל, בעיקר של ראש הממשלה לשעבר נתניהו ושר האנרגיה הקודם שטייניץ, אך גם "ממשלת השינוי" המשיכה
הפוליטיקה של הזיהום, גרסת בזן
מי המזהם שהפר הבטחות, הבריז מהכנסת וזכה ליחצ משרת האנרגיה? • מאמר שני בסדרה לא חלפו שלושה שבועות מאז שפרסמתי כאן טור על הפוליטיקה של הזיהום, שעסק בסבך קשרי ההון-שלטון-עיתון שמאפשרים למזהמים הגדולים להמשיך בשלהם – ועוד דוגמאות מהשטח מכות בנו שוב ושוב. מקרה המבחן שהצגתי בטור ההוא היה הזיהום ממפעל נשר
על ההחלטה המופרכת לאפשר חיפושי גז חדשים
איריס האן, מנכלית החברה להגנת הטבע פרסמה בהארץ מאמר חשוב בכותרת "כל אדם בישראל צריך להתנגד להחלטה של השרה אלהרר", אלו הם התגובות / הערות שלי למאמר של האן: קארין אלהרר, שרת האנרגיה, הכריזה בסוף מאי על היערכות לקראת הליך תחרותי רביעי לחיפוש גז ונפט, דלקים מאובנים שהשימוש בהם מזהם
מה גורם לחברות הגז לשדר כל ערב פרסומות מטעות בשבחי הגז לצופים שלא קונים מהן גז?
אנחנו רק הצינור מטבעה של פרסומת שהיא מגלה טפח ומכסה טפחיים, מדגישה את המעלות והתועלות ומתעלמת מהחצר האחורית של המוצר שהיא מבקשת למכור לנו. אלא שלפעמים גם זה לא ברור, ואתה תוהה: מה הדבר שהחברות מבקשות למכור? ערב-ערב, במשבצת היוקרתית שלפני חדשות שמונה, משודרות בערוצי הטלוויזיה המרכזיים פרסומות של איגוד
"פינוי" בז"ן הוא בעצם תוכנית להרחבת בתי הזיקוק
האבסורד בהתגלמותו בחסות הסיסמה של "פינוי בז"ן", הממשלה מתכוונת להסיר הגבלות מעל תאגיד הזיקוק של עידן עופר, החברה המזהמת בישראל, ולאפשר להגביר עוד יותר את הזיהום במפרץ חיפה. והסגירה? מתישהו בעתיד. ללא תאריך מוגדר, ללא תוכנית סטטוטורית מאושרת, ללא תיקצוב. עם צוות מו"מ שלא כולל נציגים מכל משרדי הממשלה הנוגעים
גלגולו של פייק-ניוז
"דה-מרקר" מפרסם כותרת מטעה לטובת חברות הגז המזהם, איגוד הלובי של חברות הגז קונות "תוכן ממומן" המפנה לכתבה מאתרי חדשות אחרים בדרך להפחתת פליטות גזי חממה וגמילה מדלקים מאובנים, האיחוד האירופי הודיע בתחילת החודש שיכלול את השימוש בגז טבעי, הפולט פחות גזי חממה מפחם, בסל ההשקעות ה"ידידותיות לסביבה". כלומר, פרויקט
מהי תוספת הסיכון של הסכם קצא"א רד-מד?
בקרוב צפוי עוד מאבק לא פשוט מול קצא"א, שבמרכזו יעמוד העיקרון של "אפס תוספת סיכון". בשונה מההצהרות ומהכותרות, בדיונים הצפויים בבתי המשפט המשרד להגנת הסביבה יצטרך לעשות עבודת שטח מקצועית ואיכותית כדי לקבוע מהם הסיכונים ולכמת אותם המאבק הציבורי נגד ההסכם שחתמה חברת קצא"א הממשלתית (קו צינור אירופה אסיה, לשעבר
על הסכם קצא"א-רדמד, לפי מידע עדכני מקצא"א וארגוני הממשלה
הסכם קצא"א-רדמד, הוא הסכם בין קצא"א לשלוש חברות פרטיות (אחת מהן היא חברת השקעות מהאמירויות) שמטרתו המרכזית היא אחסון נפט גולמי בכמות גדולה, כ-12 מיליון טון ויותר לשנה, במכלי אחסון הנפט של קצא"א באילת ובאשקלון. מדובר על כ-50 עד 70 מכליות נפט ענקיות, של כ-250 אלף טון כל אחת, שיפרקו
חינוך … לא מה שחשבנו
חינוך, במובן הרחב של המילה, מהקניית ידע, עבור בהגברת המודעות ועד לפיתוח דרכי מחשבה ופעולה, הוא משאב מרכזי להבטחת זכויות הדורות הבאים. לכן תמוה מאוד מדוע המשבר האקולוגי-אקלימי – המשבר הגדול ביותר שניצב כיום בפני אנושות וזה שישפיע משמעותית על הדורות הבאים – נפקד מתוכניות הלימוד ומהשיח במערכת החינוך בישראל.