כת- קבוצת אנשים המתבדלת בעיקר בעניינים שבאמונה (האקדמיה ללשון העברית).
הפעם נחמיה שטרסלר התעלה על עצמו, במאמרו מה-21.12.21 תחת הכותרת: "אלהרר הצטרפה לכת שרלטני הגז". אנו מורגלים במאמרים של שטרסלר בנושא הזה בשנים האחרונות ועמדתו עקבית, אם כי נטולת אחיזה במצב העובדתי. הפעם המאמר חרג מהצלילים הצורמים שאוזן אדם נורמטיבי מוכנה לשאת.
נתחיל. "בשבוע שעבר ספגה כלכלת ישראל מהלומה כבדה", פותח שטרסלר, משל מדובר במהלומה דוגמת זה שמשבר האקלים עלול להנחית על התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל, על פי דו"ח מבקר המדינה– נזק של עד 27.5% עד לשנת 2050. רק נזכיר שמדינת ישראל נמצאת בחזית המשבר, באזור המכונה Hotspot שיינזק יותר מאחרים, וגם מתחממת בקצב כפול מהממוצע הגלובלי.
אז זהו, שלא! הכנסות מס רווחי היתר מכלל משאבי הטבע של ישראל לרבות מגז המחצבים, אותו גז חממה אגרסיבי שאחראי כיום לכשליש מההתחממות הגלובלית ייצרו רסיסי אחוזים בלבד מתקציב המדינה, על פי הערכת רשות המיסים. לא בכדי אמר יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין קרן העושר, ח"כ מוסי רז: "המחשבה שיהיו מאות מיליארדים בקרן העושר אינה נכונה. היא תהיה קרן עניה ודלה ולא קרן עושר. אם החוק לא ישונה, אין טעם בהקמת הקרן. הסכומים פעוטים וחסרי ערך, מדובר בפרומיל אחד מתקציב המדינה".
גם אם נקח בחשבון מרכיבים נוספים בהכנסות המדינה מגז המחצבים (תמלוגים ומס חברות), עדיין מדובר בשברירי אחוז מתקציב המדינה, בממוצע לאורך חיי המאגרים. וחשוב להדגיש- לא מדובר כאן על ויתור על אותן הכנסות מינוריות שבקנה אותן אמדה רשות המסים, אלא על "ציפור על העץ", קרי- תוספת הכנסות אפשרית מגז שיימצא או לא יימצא כתוצאה מקדחת קידוחים במחצית המים הכלכליים של ישראל, ששטחם כמחצית שטחה היבשתי של המדינה, לא פחות מכך!
כדי שהקורא יקבל את התמונה המלאה ולא יתבלבל מזעקות השבר של שטרסלר, נבהיר ששורת גורמים בינלאומיים קוראים להפחתת השימוש בגז מחצבים בשל השפעתו החריפה על משבר האקלים– סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), פאנל המומחים הבין-ממשלתי של האו"ם (ה- IPCC) והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).
יתרה מכך, מחקר שהתפרסם לאחרונה מגדיר את כמויות הדלקים שעל מדינות העולם להשאיר באדמה, אם ברצונן לשמור על סיכוי של 50% שהטמפרטורה של כדור הארץ לא תעלה יותר מאשר 1.5 מעלות ובכך למתן את ההשלכות החריפות של משבר האקלים. עבור גז המחצבים למדינות המזרח התיכון, מדובר על כשני שלישים. בנסיבות האלו שטרסלר מעודד אותנו להמשיך לקדוח ולהחריף את המצב, על אף הנזק הברור שהדבר עלול לייצר?
זאת ועוד- על פי שורת עבודות בעולם ובארץ (פרופ' זוסמן ואחרים: "כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת"- המכון הישראלי לדמוקרטיה), מבחינה כלכלית טהורה נכון לנו להפחית פליטות גזי חממה, לעבור להתבסס על כלכלה דלת פחמן ולוותר על ההכנסות מהגז, שכן התועלות הכלכליות הישירות והעקיפות הכרוכות במעבר לכלכלה דלת פחמן תוך וויתור על הגז, עולות על התועלות הכספיות המינוריות שהגז תורם לכלכלת המדינה.
על פי הערכות שפרסמה הנציבות האירופית, העלות הגלובלית נטו של הפחתת פליטות גזי חממה היא בין ירידה קלה בתמ"ג העולמי בגובה של 1.3% ב- 2050 ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל", לבין עלייה קלה- 2.19%. תחשיב זה משקלל כמה תועלות חיצוניות נלוות (השלכות משבר האקלים על הכלכלה), אך אינו משקלל תועלות בריאותיות מהפחתת פליטות מזהמים מקומיים, שהנציבות מעריכה כבעלות פוטנציאל לתוספת של 2% לתוצר 2050. הערכת ה־ OECDבעבור מדינות פורום מדינות ה־G20 (הכלכלות הגדולות בעולם), מכמתת תועלות חיצוניות נוספות לתוכנית הפחתת הפליטות שבחן הארגון, כגון תועלות נלוות מהשקעה ציבורית בתשתיות והשקעה ציבורית ופרטית במחקר ופיתוח ירוק (כפי שמתכנן רוה"מ בנט), אשר יכולות להביא לגידול ממוצע בתוצר 2050 של 2.1% ו-3.1% בהתאמה, ובכך הופכות את השפעתה של התוכנית על התוצר לחיובית באופן מובהק.
מודלים דומים הורצו ביחס לכלכלת ישראל וגילו כי העלות הישירה של המהלכים להפחתת פליטות ומעבר לאנרגיה ירוקה הינה זניחה ביחס לצמיחה המצטברת במשק עד 2050, וכי בשילוב תכניות בתחומי התחבורה והתכנון, השקעה במו"פ, והתועלות הבריאותיות המקומיות הנובעות מהמהלך, צפויה עלייה בקצב צמיחת המשק הישראלי, העולה על התחזית ארוכת הטווח של בנק ישראל. בעברית פשוטה- כדאי ונכון לנו לוותר על הגז הטבעי במהירות רבה ככל הניתן, גם מנקודת מבט כלכלית טהורה!
נוסיף על כך את העובדה שהחלטתה של אלהרר אינה מעלה ואינה מורידה דבר מבחינת משק האנרגיה בישראל, לא כל שכן אינה מבטלת את 17 רישיונות החיפוש הקיימים. יתרה מזו, מעבר לצנרת לירדן ולצנרת (המוגבלת) למצרים, אין בישראל כיום תשתיות ייצוא- צינור האיסטמד לאירופה לא קרם עור וגידים (וכנראה שגם לא יקרום, בשל עמדת האמריקאים), כמו גם מתקני הנזלה בים או ביבשה, כך שגם אם היה נמצא גז- לא היה ניתן לייצאו לאירופה. היקף ייצוא הגז שתוכנן בצינור האיסטמד, היה יכול לספק היקף התחלתי מזערי של כ-2% בלבד מהצריכה השנתית באירופה, כך שגם האירופאים אינם ממתינים לנו בכליון עיניים. גם אסדת לוויתן טרם הרחיבה תפוקתה, כך שלא ניתן היה לוותר כעת על גז המיועד לתצרוכת מקומית לטובת הגברת ייצוא, מבלי ליצור מחסור מקומי. לבסוף נזכיר כי מכרזי חיפוש קודמים שפרסם משרד האנרגיה משך שנים, נכשלו שוב ושוב באין ביקוש.
שטרסלר מספר על קפיצת מחירי הגז באירופה בשל משבר האנרגיה ביבשת, אך לא מסביר לקוראיו את הסיבה העיקרית לכך- פוטין משתמש בגז כנשק כנגד האירופאים, כדברי הקנצלרית לשעבר מרקל, ע"מ לדובבם לאשר את צינור הגז החדש שהושק לחופי גרמניה, הנורדסטרים 2, דבר שהאירופאים אינם נלהבים לעשות. אלמלא הפחיתה רוסיה את הזרמת הגז שלה לאירופה כדי 75% ויותר, משבר האנרגיה האירופאי לא היה לובש את צורתו הנוכחית. זאת ועוד- שטרסלר משווה את מחירי הגז במחוזותינו, המקובעים בחוזים ארוכי טווח, למחירי הספוט התנודתיים באירופה. יודעי ח"ן בתחום האנרגיה מבינים ששטרסלר משווה תפוחים ללימונים ומטעה בכך את קוראיו.
שטרסלר חוזר על דבריו המטעים של נתניהו כי "עם המס הזה אפשר לפתח את החינוך, הבריאות, התשתיות והרווחה", אך שוכח לספר לקוראיו כי על פי התקנון של הקרן לאזרחי ישראל ("קרן העושר"), בעשור הראשון לחייה הכספים בה יושקעו בחו"ל, ורק סכום מזערי בהיקף של 3.5% ממנה יוזרם לתקציב המדינה.
שטרסלר ממשיך ומזמר את המנטרות המטעות של השר לשעבר שטייניץ כי הגז הפחית את זיהום האוויר בישראל בכ- 80%, אך שוכח שוב לציין כי מדובר על תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן בלבד. לו היה שטרסלר טורח ובודק את היקף הפליטות של חומרים אורגניים נדיפים, חלקם רעילים וחלקם מסרטנים, היה מגלה שפליטות אלו מהגז גבוהות הרבה יותר מאשר מפחם או מגפ"מ (גז בישול) ואף עולות פי שלושה על פליטות אלו ממזוט, שנחשב לדלק מזהם מאד. יתר על כן, ההשוואה של מר שטרסלר מטעה ומתייחסת לאתר השריפה בלבד- תחנות הכוח. לו היה משווה את הפליטות לאורך כל שרשרת ההפקה-הולכה-זיקוק-אחסון-שריפה ומתייחס גם לפליטות מתוצר הלוואי הנוזלי של הגז הטבעי- נפט קל מסוג קונדנסט, התוצאות היו מראות תמונה שונה בתכלית.
עוד מציין שטרסלר כי השימוש בגז הפחית את פליטות גזי החממה בכ-40%, אך שוכח לציין שאין כיום בישראל כל מדידה של הפליטות של גז החממה האגרסיבי מתאן (חזק פי 108 מפחמן דו חמצני במדידות לאורך עשור) מבארות הקידוח והצנרת עד לאסדות, כמו גם ממפעלים. כמו"כ שאר הדיווחים, חלקם מחושבים ולא מדודים, מבוססים על אלו של חברות הגז עצמן ולא של גורם נייטרלי כגון המשרד להגנת הסביבה. לכן אולי מתקבלות בישראל תוצאות פנומנליות בהקשר של פליטות המתאן– 1/300 ביחס לממוצע המחקרים בארה"ב. נציין כי קיימות מדינות בהן פליטות המתאן מביאות לכך שהשימוש בגז מחמיר את משבר האקלים אף יותר מאשר השימוש בפחם!
ושוב שטרסלר משמיט את העובדה כי מתקנים סולאריים ניתן להקים ע"ג שטחים מבונים או מופרים כמו גם בשימוש דואלי (עם חקלאות), כך שאין צורך בשטחים פתוחים עבור מרביתם. גם את העובדה כי ניתן כיום למחזר עד 100% מהסוללות, שטרסלר שב ומעלים מידיעת קוראיו.
ההחלטה של השרה אלהרר למקד את פעילות משרדה בתחום בו כשל פעמיים ברציפות להשיג יעדיו – ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, נכונה. טוב עשתה אלהרר שנהגה כך. נכונות גם החלטותיה לקדם מהלכים שמזה שנים ארגוני הסביבה מפצירים במשרדה לקדם: סחר חליפין מים מותפלים-חשמל סולארי מול ירדן, הקמת אגף ייעודי במשרד לקידום אנרגיה מתחדשת, מיפוי מסלולי נדידת ציפורים בים לצורך בחינת הקמת טורבינות רוח בים העמוק ועוד. כך נוהג שר קשוב עם פרספקטיבה רחבה על התחום עליו הוא מופקד ועל האפשרויות שבפניו.
לסיכום, אנו מתרשמים ששטרסלר מקדם את האג'נדה בה הוא מאמין, אך ללא בסיס עובדתי יציב. בנוהגו כך, הוא עונה להגדרה של חבר כת. לפיכך נבקש ממנו- אנא ממך, כת דה בולשיט.
יוני ספיר הוא יו"ר עמותת "שומרי הבית" ומייסד "הפורום לאנרגיה נקיה
