בימים אלה מתקיים מאבק רגולטורי ומשפטי בנושא צמצום שטחים רחבי היקף שאין בהם צורך, שתוכננו במסגרת תמ"א 37 ח'. תמ"א 37 ח' הינה תוכנית מתאר ארצית מפורטת לקבלה וטיפול בגז הטבעי מתגליות ועד מערכת ההולכה הארצית. בתוכנית יש שני מתחמים ימיים ענקיים, כל אחד בשטח של כ- 50 קמ"ר, בערך שטחה של העיר ת"א. ונבחרו גם לתכנון שני מתחמים יבשתיים גדולים נוספים, בני כ- 250 דונם כל אחד, באתר חגית.
כבר בעת הצגת התוכנית, על ידי המתכנן הועברה הכוונה והצורך בקביעת מנגנון לצמצום מתחמים אלו לשטחים קטנים יותר הנדרשים להקמת המתקנים בפועל. בחלוף השנים נקבע מנגנון שכזה והצורך בקביעת מנגנון לצמצום השטחים קיבל תוקף נוסף. אך המנגנון לצמצום השטחים בפועל לא מומש.
כיום אנו בשלב בו הוקמו כבר מתקני פרוייקט לוויתן בהם אסדת לוויתן על כ- 9.2 דונם בים והמתחם היבשתי בחגית הוקם על שטח של כ- 20 דונם (מתוך 250 דונם בתמ"א) + הוקמה כל תשתית "צנרת הספקים" בתחומי תמ"א 37ח' וחיבוריה בסמיכות למט"ש דור בצמידות לכביש 2 (תשתית המאפשרת הכנסת גז טבעי מ- 3 ספקים שונים דרך הים, וחיבורה למערכת הגז הארצית במתחם ה-DVS ליד מט"ש דור).
על רקע זה מתקיים כעת מאבק לצמצום השטחים המתוכננים שאין בהם כלל צורך. ובעבור כך הגישו מספר רשויות עתירה לבג"ץ שהכווין לקביעת דיון בנושא – דיון שגם עליו נאבקות הרשויות כדי שיתקיים.
אנו, עמותת שומרי הבית, הגשנו נייר עמדה בנושא למשרד האנרגיה ובו התייחסותנו.
התייחסות עמותת שומרי הבית לחשיבות בצמצום מתחמי תמ"א 37 ח':
מדוע נכון כיום לצמצם את המתחמים:
- אסדת לוויתן (BCM-12 לשנה בתצורה הנוכחית), אסדת תמר (11-BCM לשנה) ואסדת כריש-תנין (BCM-8 לשנה) מסוגלות לספק את הצריכה המקומית המלאה עד לשנת 2050 ויותר, על פי הביקוש הצפוי המפורט בתמ"א 41 (BCM-28 ב- 2050). אסדת לוויתן נמצאת בהליכי הרחבת תפוקתה ל- BCM-21 בשנה, כך שניתן יהיה להמשיך ולייצא את הכמויות עליהן התחייבו שברון ודלק בחוזי הייצוא למצרים וירדן, ככל שיהיה צורך בכך, במקביל לאספקת גז מלאה למשק המקומי. לפיכך, אין לישראל צורך באסדות נוספות ל- 30 השנים הבאות לפחות ומכאן שעד בכלל, בהתחשב במגמות העולמיות.
- כמות הגז המותרת לטיפול במתחם הצפוני (2 מיליון מ"ק לשעה) מוצתה ע"י אסדת לוויתן לבדה.
- על אף האמור מעלה, ניתן במידת הצורך להזרים גז מטופל באמצעות סעפת תת ימית (מניפולד) שהוקמה ע"י אנרג'יאן במתחם הצפוני (במקרה זה- לא יוזרם קונדנסט אל החוף שכן לא ניתן לטפל בגז נוסף במתחם זה עפ"י הגדרות התמ"א ומכאן שהוא יטופל באסדה צפה, תוך פינוי הקונדנסט באמצעות מכליות ימיות. לפיכך, אין צורך בשמירת שטחים במתחמים היבשתיים לטובת מכלים).
מה סבורים מומחים ביטחוניים על אפשרויות ההגנה על מתקנים במתחמים הנוכחיים ובמים הכלכליים:
- מפקד חיל הים לשעבר, האלוף מיל' מיכה רם ז"ל, וקצין המודיעין שלו- "יתרונות לטיפול בגז הטבעי בעומק הים, בסמוך לאזור ההפקה, מנקודת ראות צבאית".
- מפקד חיל הים לשעבר, האלוף רם רוטברג- "בתפיסת ההגנה על המים הכלכליים משולבות כלל היכולות הצה"ליות. מדובר על תפיסה ייחודית, המשלבת יכולות מבצעיות, מודיעיניות, אוויריות, ופעולות מעל ומתחת למים, על מנת לייצר עליונות ימית מלאה".
- פרופסור שאול חורב בתמיכת פרופסור עוזי ארד ואלוף מיל' עמי איילון: "מיקום אסדה בקרבת החוף הוא המסוכן ביותר מבחינת סיכויי הפגיעה וגם- משך השיקום הממושך ביותר".
- בוגי יעלון, שר הביטחון בין השנים 2013-2016 – "התקבלה החלטת קבינט מ- 2013 להגן על אסדות הגז מעל המאגרים. זו גם עמדתי הביטחונית. נרכשו 4 פריגטות לצורך זה. לא התקיים דיון ביטחוני במשרד הביטחון בתקופתי הנוגע לקירוב אסדת לוויתן".
- אביגדור ליברמן, שר הביטחון 2016-2018 – "לא התקיים דיון ביטחוני במשרד הביטחון בתקופתי הנוגע לקירוב אסדת לוויתן".
- סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן- "עד מאי 2017 (שנה וחודש לאחר החלטת משרד האנרגיה לקרב את אסדת לוויתן אל החוף) צה"ל המשיך להיערך להגנה על אסדת לוויתן במרחק של 120 ק"מ מהחוף".
- שייקה שצברגר – לשעבר מהנדס מחקר ראשי של מנהלת טילי אויר שטח וסמנכ"ל חטיבת טילים ברפא"ל: "לאיראן וחיזבאללה יש כיום את היכולות לפגוע באמצעות התקפת טילים באסדת לוויתן במיקומה בקרבת החוף, כמו גם במתקני הקונדנסט והגז הנילווים לה".
עוד על שיקולים נילווים
- מערכת הולכת הגז הטבעי של ישראל בים נמצאת ברובה מחוץ למתחמי התמ"א, כך שברור שלא קיים אילוץ הכורך מערכת זאת למתחמי התמ"א, משיקול ביטחוני או אחר.
אנו עוקבים ופועלים ונמשיך לעדכן.
