ד"ר יונתן אקיינבאום – מנכ"ל גרינפיס ישראל
יוני ספיר- יו"ר עמותת "שומרי הבית"
לאחר הפסקה קצרה, חזר הפרשן נחמיה שטרסלר להלל את תעשיית הגז, תוך שימוש חוזר בביטוי השחוק "כת שרלטני הגז", מצייר שטרסלר מדי כמה חודשים מציאות לפיה תעשיית הדלקים שמחלצת מהים את אוצרות הגז של ישראל, יודעת טוב מאתנו מהם האינטרסים של מדינת ישראל ושל הציבור הישראלי. כל מי שפוצה פיו, שואל, מקשה, מוכיח או מציג דעה אחרת, מקבל מיד תואר מהונדס והופך להיות חבר ב"כת שרלטני הגז".
האמת המרה בסיפור הזה ששטרסלר ושותפיו, הם הם כת השרלטנים. הם אלה שקונים "אמיתות" מהתעשייה המזהמת והכוחנית הזו, מבלי לבדוק אותן תחילה. הם אלו שמהנדסים את תודעת הציבור ומכשירים את דעת הקהל למהלכים פוגעניים בו. יואילו מר שטרסלר ושותפיו להצטרף אלינו לסיור מודרך בעולם האמיתי.
בעולם האמיתי – חם וכמויות עתק של פחמן דו חמצני ומתאן
הדבר הראשון שפוגשים בעולם האמיתי, אם יוצאים מהמשרדים הממוזגים של שברון, דלק ושאר תאגידי הגז, הוא החום. העולם חווה התחממות הרסנית ודלקי המאובנים, לרבות גז, הם האחראיים העיקריים לכך. נדמה שכיום כל ילד יודע שהפקה ושריפה של דלקים משחררות כמויות עתק של פחמן דו-חמצני ומתאן, גזי חממה שלוכדים את החום סביב כדור הארץ; עיקר עודף החום נספג באוקיינוסים ומגביר באופן דרמטי את אידוי המים וגם מעלה את מפלסם; הגברת האידוי משבשת את מחזור המים ובין היתר מייצרת "כיפות חום", הלא הם גלי החום שמבעירים כעת חלקים נרחבים מיבשת אירופה, אסיה ואמריקה הצפונית.
בעולם האמיתי – איך מאפשרים שכדור הארץ ימשיך להיות כר מאפשר חיים
בעולם האמיתי, הדבר החשוב הוא לחיות ולדאוג שכדור הארץ ימשיך להיות כר מאפשר חיים. המשך מרקם החיים כפי שאנו מכירים אותו תלוי ביכולת שלנו למתן ככל האפשר את השיבוש האקלימי, זה שהאנושות הולכת ומאיצה. מדובר בפעולה מורכבת המצריכה שילוב כוחות מכל רחבי הגלובוס. יש מחד את אלו ששופכים מים למדורה, ומאידך את אלו ששופכים שמן למדורה. תוצאת המאבק הזה תקבע את עתיד האנושות, לא פחות מכך.
אפשר וצריך להאיץ את המעבר לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, את המעבר לתחבורה ציבורית וחשמלית, את המעבר של התעשייה להתבססות על פתרונות דלי פחמן – בעיקר לצורך חימום וקירור, וכן לארגן מחדש את מקורות ההזנה של האנושות ואת הפרקטיקות החקלאיות. אפשר וצריך גם להתייעל אנרגטית. אבל כל אלו לא יועילו אם במקביל נקדח קידוחים חדשים של דלקים המשחררים כמויות עצומות של גזי חממה. משרד האנרגיה וחברות הדלקים טוענים שהפליטות ממאגרי הגז הינן זניחות. שורת בדיקות עצמאיות (בין היתר של תחקיר של יחידת התחקירים של גרינפיס – "זיקוק", חוות דעת של ד"ר אבי לובצ'יק ועוד), לצד עבודה שפרסם המשרד להגנת הסביבה בישראל, מוכיחות בדיוק את ההיפך מכך: פליטות המתאן בשרשרת ההפקה בישראל גבוהות עשרות מונים מחישובי משרד האנרגיה (חישובים משוערים, שהרי מדידות בפועל לאורך כל השרשרת – אין). קידוחים חדשים – אם במאגר לוויתן ואם במאגרים שיימצאו בעתיד – שופכים שמן למדורת האקלים הבוערת.
הקהילה המדעית הינה חד-משמעית בנושא: הגז מסכן את האקלים שלנו ולכן הוא צריך להישאר באדמה. מחקר מלמד כי כדי לעמוד ביעדי הסכם פריז, כשני שלישים מהגז המופק במזרח התיכון צריך להישאר באדמה.
על המחויבות לבדוק את הנתונים שמפרסמות חברות הגז
מעבר לכך, שטרסלר חוזר על המנטרות מפי השר לשעבר שטייניץ, כאילו הזיהום הופחת ב-80% בזכות הגז. שטרסלר לא טרח אפילו לבדוק במה האכילו אותו. המספרים בהם נקב (וגם הם לא מדויקים) מתייחסים לשני מזהמים בלבד- תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן (הנדסת תודעה כבר אמרנו?). מה לגבי שאר המזהמים? מבחינת שטרסלר הם לא קיימים. נתוני המשרד להגנת הסביבה מצביעים על כך שב-2021 יחידות הכוח הגזיות פלטו פי 36 חומרים אורגניים נדיפים (חלקם חשודים כמסרטנים) מאשר אלו הפחמיות. ומה באשר לחומרים מוכרים וחשודים כמסרטנים? היחידות הגזיות פלטו פי 5 מהפחמיות באותה שנה.
ומה באשר לכסף מהגז שמעשיר את קופת המדינה? עבודה שהציג אגף הכלכלנית הראשית באוצר בחודש יוני השנה מלמדת שבשנות השיא התקבולים ממשק הגז כ-1% בלבד מתקציב המדינה וסך התזרים לממשלה יהווה פחות מרבע אחוז תוצר. זה כל הסיפור. פיסטוקים עבור מדינת ישראל. מזה לא ניוושע. אלו לא סכומים שמצדיקים את הלחץ הבינלאומי שיווצר כשישראל לא תתרום את תרומתה להתמודדות עם משבר האקלים, וגם הם אינם לוקחים בחשבון את הנזק האפשרי מפגיעה בהסכמי הסחר ומיסוי על תוצרים מזהמים בשווקי יעד בהם יוטל מס גבול פחמני. יתרה מכך, עד היום, כ-20 שנה לאחר שמאגר תמר החל לפעול, התקבולים ממשק הגז לקופת המדינה משתווים לסובסידיות הציבוריות למשק הגז. זה כל הסיפור. ממש על גבול הונאת הציבור.
אם נקח בחשבון את העובדה שמשק האנרגיה המתחדשת בישראל מתקדם בצעדי צב ומפגר מאד אחר הממוצע העולמי, נבין שככל הנראה ישראל תזדקק למשאבי הגז שלה. מדוע אם כך היא ממהרת לייצאם ולחזור על טעויות שעשו מדינות כמו הולנד ואנגליה? את מי הדבר משרת, אם לא את ברוני הגז? ומדוע שטרסלר מרגיש צורך להיחלץ לעזרתם?
נזכיר שאלהרר, שרת האנרגיה לשעבר, אמרה בקולה לפני שנה כי "גז שאני מייצאת היום לאירופה, הוא עדיין גז שנדקק לו במדינת ישראל". מדוע אם כך להשאיר את ישראל עם אופק של כעשור וחצי בלבד – על פי אומדני האוצר – אופק נמוך מאד בהשוואה בינלאומית, שעה שמשק האנרגיה המתחדשת מדשדש? זה לא פחות ממחדל ומניפולציה שתעלה לכולנו ביוקר רב.
לסיכום
מר שטרסלר, הגיע הזמן להתפכח. הכלכלה צריכה לשרת את הציבור, לא את התאגידים. הפקת הגז מסכנת את האקלים, את הבריאות, את יחסי החוץ ואת היצואנים שלנו ולכן היא פעילות כלכלית מסוכנת, לא ראויה וממכרת, ממש כמו פעילות תעשיית הטבק. מי מרוויח ממנה? אפשר להסתכל על קופת קרן העושר שמפגרת מאד אחר כל תחזית מופרכת שהושמעה כאן בשנים האחרונות על ידי כל גורם שהוא – פוליטי, מוסדי או כלכלי – ולהבין: תעשיית הגז מרוויחה היטב מהגז , אך הציבור מפסיד ממנו, מהיבטים רבים. לכן, על ישראל לקדם תכנית לאומית לקידום משק האנרגיה המתחדשת שלה, ולא לקדם את תעשיית הגז, שהוא נחלת העבר. אם התכנית הלאומית הזו תצליח כמו התכנית הלאומית הדחופה לפיתוח מאגר לוויתן (שמי שעכב אותה שנים הם ברוני הגז עצמם, בניגוד גמור לדברי שטרסלר), אזרחי ישראל ייצאו סו"ס נשכרים. האם המציאות המטיבה הזו אפשרית? בהחלט כן. ראו מה מתרחש באירופה. הלוואי ומדינת ישראל תגיע לשם. כדאי שגם שטרסלר יעיף מבט לשם, כדי להבין לאן העולם מתקדם
