רישיון להרוג

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
רישיון להרוג?

טראמפ הלך ונתניהו הלך אך בעוד שבארה"ב משתקמים מההרס של טראמפ, הרי שבארץ עושים ההיפך – ממשיכים במדיניות של עיקור משרדי ממשלה ובהרס הרגולציה

טראמפ הלך ונתניהו הלך, אך בעוד שבארה"ב משקמים את הסוכנות להגנת הסביבה מההרס של טראמפ, הרי שבארץ עושים ההיפך. ממשיכים במדיניות של עיקור המשרד להגנת הסביבה (ומשרדים אחרים) מיכולות שנתנו להם במספר חוקים, וממשיכים בהרס הרגולציה.

רגולציה קיימת במטרה להגן על החיים, על בריאות הציבור, על זכויות האדם, על הסביבה ועוד. דוח "תוכנית לאומית למדיניות רגולציה" מתעלם מכך. הדוח הוא חד-צדדי ועולה ממנו תמונה שטוחה, וכניעה ללחצים מהמגזר העסקי. נראה לי שהמטרה סומנה מראש, ריסוק הרגולציה, ואחריה חיפשו ומצאו סיבות חד-צדדיות שלא עונות להגיון ולשכל הישר להצדקתה.

הדוח מתעלם מרגולציות שונות שעשו טוב לכל הדעות, כמו איסור שימוש בדי.די.טי. ובחומרים רעילים אחרים, איסור שפיכת מתכות ורעלים לביוב, חיוב שימוש בקסדות ובחגורות בטיחות, איסור שימוש בתוספי דלק על בסיס עופרת, וכו'. כולן הטילו עלויות "מיותרות" על העסקים, המשקיעים והציבור.

הדוח הוא מהלך דורסני וחמור של משרדי האוצר, המשפטים ורה"מ. הוא מציע להקים מנגנון שיאפשר למנהלי מפעלים המתנגדים לדרישות שהציב בפניהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, רשות התחרות, ואחרים, להגיש את השגותיהם לגורם ממשלתי, שבידיו תהיה הסמכות לפסול דרישות רגולטוריות אלו.

הדוח מציע למעשה לעקר את היכולות הרגולטוריות של משרדי הממשלה, בעיקר המשרד להגנת הסביבה, אבל גם משרד הבריאות ואחרים, יכולות שנקבעו במספר חוקים. ומשרד האוצר מתכוון ליישם המלצות אלו.

משמעות הדוח היא מתן יד חופשית למפעלים לפלוט מזהמים, לשפוך חומרים רעילים, לפלוט גזי חממה, לזהם את מי השתיה, להרוס את הסביבה, ולהעצים את משבר האקלים. רישיון להרוג.

אם הדוח יתקבל, ומשרד האוצר כבר בונה תוכניות לשינויים מבניים המבוססים על הדוח, התוצאה תהייה שמותר יהיה לרסס DDT וחומרים רעילים אחרים, שמותר יהיה לשפוך ציאנידים, תרכבות כספית, מתכות רעילות וממיסים אורגניים לקרקע או לביוב, שמותר יהיה לשווק תרופות ומזון ללא תאריכי תפוגה, שמותר יהיה להעסיק ילדים ללא מגבלות, וכדומה.

הרס ים המלח, שמורת עברונה, עין בוקק ונחל אשלים הם רק קדימון למה שיהיה.

בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2017, הוצגה תוכנית רב-שנתית לטיוב הרגולציה בישראל ולהקלת נטל הבירוקרטיה. כותבי התוכנית הגדירו רגולציה "אפקטיבית" כך:

"לרגולציה אפקטיבית ישנה השפעה ניכרת על צמיחה כלכלית, משיכת השקעות, רמת פריון ורווחת הצרכן. רגולציה משמעה התערבות בשוק החופשי, ועל כן עליה להיעשות רק במקרים שבהם קיימת לכך הצדקה, כגון במקרים שבהם מתקיימים כשלי שוק. על ההתערבות הרגולטורית להיות ממוקדת בהשגת המטרה ולהימנע ככל האפשר מלהטיל עלויות מיותרות על המשקיעים, העסקים והציבור".

הגדרה זו אומרת הכול על הגישה של מחברי התוכנית ואחרים לרגולציה. הרגולציה נמדדת רק לפי פרמטרים כלכליים, והיא בבסיסה גורם שלילי (התערבות בשוק החופשי).

לא פחות חשוב זה מה שאין בהגדרה. אין אף מילה על בריאות הציבור, והסביבה.

אם הדוח יתקבל מותר יהיה לרסס DDT, לשפוך ציאנידים, תרכבות כספית, מתכות רעילות וממיסים אורגניים לקרקע או לביוב, לשווק תרופות ומזון ללא תאריכי תפוגה ולהעסיק ילדים ללא מגבלות

הכותרת והגדרת המטרה של דוח "תוכנית לאומית למדיניות רגולציה ככלי לשיקום המשק ביציאה ממשבר הקורונה", מהצוות הבין-משרדי (משרד המשפטים, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה) לרגולציה חכמה מיולי 2021, אומרים הכל. המטרה היא כלכלית, שיקום המשק. בלשון הדוח:

"בימים אלו מתמודדת מדינת ישראל עם אתגרי היציאה ממגפת הקורונה שהובילה למשבר כלכלי עמוק. אחד מאפיקי הפעולה המרכזיים להתגברות על המשבר הכלכלי והאצת הצמיחה של המשק גלום בקידום מדיניות רגולציה חכמה והפחתת הנטל הרגולטורי העודף".

כלומר, רגולציה לשמירה על בריאות הציבור ועל הסביבה, יש לה חשיבות משנית, וגם אז היא תבחן לפי קריטריונים כלכליים.

לפי הדוח למדיניות רגולציה:

"לרגולציה תפקיד חיוני בקידום ובהגנה על אינטרסים ציבוריים, אך רגולציה לא מיטבית עלולה להיות לא אפקטיבית בהגנה על אינטרסים אלו, ואף לגרום להשלכות לא רצויות כגון הצטברות של נטל רגולטורי עודף המטיל עלויות על המשק, פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים שמתקשים לפלס את דרכם בסבך הרגולציה, חוסר ודאות וחוסר יציבות לעסקים ולממשלה.

זאת, לצד פגיעה באינטרסים ציבוריים נוספים כגון פגיעה בתחרות, הגברת הריכוזיות במשק על ידי חסמי סחר רגולטוריים וחסמים להקמת עסקים חדשים. השלכות אלו בתורן מביאות לפגיעה בהשקעות במשק ובפריון שמתרגמים לפגיעה בצמיחה. כל זאת, לצד עליה ביוקר המחייה".

גם כאן הדגש הוא על פרמטרים כלכליים, ואין אף מילה על בריאות הציבור, והסביבה, מלבד המינוח "אינטרסים ציבוריים" שגם הוא מוגדר באופנים כלכליים כמו פגיעה בתחרות, הגברת הריכוזיות במשק, חסמים להקמת עסקים חדשים, וכו'.

הדגש על פרמטרים כלכליים. אף מילה על בריאות הציבור והסביבה, מלבד המינוח "אינטרסים ציבוריים" המאופיין כלכלית: פגיעה בתחרות, הגברת הריכוזיות במשק וכדומה

חשוב לציין כי "המשרד להגנת הסביבה" מופיע רק פעמיים בדוח, וגם אז לא בגוף הדוח אלא בסימוכין. ואילו המלה "סביבה" מופיעה 21 פעמים, רובם ככולם בנוסח "דוח הוועדה לשיפור הסביבה העסקית", או "שיפור הסביבה העסקית".

זה לא הפריע למשרד האוצר להגיש ב-7 ליולי מצגת "שינויים מבניים" העוסקת במיוחד ב"ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה" (עמ' 13-14), האמורים לעקר את המשרד להגנת הסביבה מיכולות שנתנו לו במספר חוקים. מצגת משרד האוצר בנויה על טיוטת "התוכנית הלאומית למדיניות רגולציה", למרות שמועד הערות הציבור להמלצות בדוח הוא ב-21 ליולי, ובעוד שהמלצות אלו עדיין לא אושרו.

נראה שהממשלה ואנשי המקצוע במשרדים השונים נפלו בשבי התפיסה הניאו-ליברלית – קסמי כלכלת השוק החופשי ממעורבות ממשלתית. הם רואים הכל דרך החור שבגרוש. הפריזמה הכלכלית היא חזות הכל, והממשלה היא מעין תאגיד עסקי, חנות מכולת, שתפקידה העיקרי להרוויח כסף. הקריטריון הבלבדי לפעילות הממשלה הוא רווח.

אלא שבנוסף להשפעה הכלכלית הישירה של הרגולציה, שלכאורה קל למדוד אותה, הרי שחייבים גם להעריך את העלויות שיש לאי-רגולציה על בריאות הציבור ועל הסביבה, והרבה יותר קשה להעריך עלויות אלו.

כדאי ללמוד מקוריאה הדרומית, שם:

"נקודת המוצא של הממשל היא שעליו לכבד את החופש, היוזמה והיצירתיות של אזרחים, והממשל לא יפגע בעקרון זה באמצעות רגולציה אלא במטרה להגן על החיים, זכויות האדם, בריאות הציבור, הסביבה ועוד".

יש לדחות את המלצות מחברי הדוח, ולהעביר אותו למקומו, לסל האשפה.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן