שאלות ותשובות על המאבק להרחקת אסדות הגז מהחוף

אם אינכם מכירים את המושגים הקשורים למאבק להרחקת אסדות הגז בקרו במילון מושגים שהכנו עבורכם.

המאבק להרחקת אסדות הגז, תומך פיתוח משק הגז הישראלי באופן אחראי תוך התחשבות באינטרס הציבורי, שלום הציבור, בריאותו ובטחונו.
חשוב להבין
גז יבש, הינו תצורת אנרגיה נקיה יותר משימוש בנפט ופחם ולכן, שימוש בו הוא דבר נכון וחשוב. אולם, התהליך של "ניקוי הגז" – המופק מתוך בטן האדמה – הינו תהליך מזהם הפולט לאויר ולים תוצרי לוואי רבים, הידועים כמסוכנים וכמסרטנים, בכמויות גבוהות הרבה יותר מכל המפעלים בישראל ביחד, כולל, במפרץ חיפה!
אסדת גז, היא למעשה מפעל פטרוכימי עצום אשר תפקידו לבצע את ניקוי הגז שיוצא מהמאגר ולאפשר את הזרמתו של הגז הנקי לשימוש. 
ניתן וצריך להזרים גז נקי לישראל מאסדת גז הנמצאת מעל למאגר עצמו – בלב ים – כפי שמקובל כיום בעולם כולו ועל ידי כך, להנות מאנרגיה נקיה יותר תוך מניעת מרבית הסכנות והזיהומים הקשורים לתהליך ההפקה של הגז.
התושבים, הארגונים והרשויות שהצטרפו למאבק, כולם בעד פיתוח מאגר לוויתן, באופן שלא יסכן את תושבי ישראל ואת חופי ישראל לדורות קדימה.

המשך קריאה: בעד פיתוח משק הגז 

המאבק להרחקת אסדות הגז התעורר מחדש לפני כשנה, כאשר בפעם הראשונה התקבלו נתונים על רמת הזיהום שפולטת אסדת תמר, הממוקמת 23 ק"מ מול חופי אשקלון. נתונים אלו, אשר פורסמו באופן רשמי על ידי המשרד להגנת הסביבה בספטמבר 2017, הם לא פחות ממזעזעים ומציגים תמונה שאמורה להדאיג כל אזרח בישראל:
בכל שנה פולטת אסדת תמר 50 טון(!!) של חומרים מסרטנים לאויר – כמות השקולה לסך כל הפליטות של כל המפעלים בארץ ביחד!
   יותר מכל המפעלים במפרץ חיפה, כולל בז"ן – ביחד.
   יותר מכל המפעלים הפטרוכימיים בישראל – ביחד.
   יותר מכל תחנות הכוח בישראל – ביחד.
יותר מכל המפעלים האלו ואחרים – ביחד!!

כאשר הוקמה אסדת תמר, הסתמכו כל הנתונים וכל המומחים על הנתונים שסיפקה נובל אנרג'י, חברה אמריקאית, השותפה הבכירה במאגר. לנו בישראל לא היה את הידע המספיק להבין את ההשלכות ומשרדי הממשלה, משיקולים שונים ולא ברורים, בחרו להתסמך על נתוני החברה בלבד.
3 שנים תמימות לקח לשותפות במאגר לספק נתונים ראשונים על היקף הפליטות והמזהמים שנפלטים מהאסדה ואלו הציגו חריגות של פי 30!! ביחס להערכות שניתנו מראש.
את הנזק שכבר נעשה קשה מאוד לתקן, את האסונות העתידיים חייבים לעצור.

"בפעם הראשונה במאבק חששתי שבאמת יחסלו אותי … הלובי של חברות האנרגיה כל כך חזק שאין לך סיכוי מולן". המשפט הזה לא נאמר על ידי פעיל של שומרי הבית אלא, על ידי לא אחר מאשר, השר יובל שטייניץ.
את הדברים חשף, השר שטייניץ, עם סיום תפקידו כשר האוצר, בתקופה שבה הקים את ועדת שישנסקי למיסוי תגמולי הגז. בראיון נדיר וכנה לאתר nrg של מעריב, מתאר השר שטייניץ כיצד פועלת מכונת הלחצים והאיומים של ברוני הגז על שרים, חברי כנסת ומגיעה עד לראש הממשלה עצמו.

לחצו כאן, לקריאת הוידוי המדהים של השר שטייניץ

התיאורים של שטייניץ הם מסמרי שיער ואמורים היו להדליק את כל הנורות האדומות של שומרי הסף ורשויות אכיפת החוק במדינה, אך דבר לא קרה. לא חקירה משטרתית, לא ועדת חקירה.
תחת זאת קרו דברים אחרים: ב-2015 מתמנה, יובל שטייניץ, לשר האנרגיה, המשרד הממונה על אותם ברוני גז בדיוק. שני משרדים ממשלתיים נוספים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, אשר אמורים לפקח גם הם על הקמת האסדות, מוזזים הצידה ומעניקים את כל הסמכות למשרדו של שטייניץ. 
שטייניץ עצמו, שלפי תיאוריו שלו, לחם חזיתית בברוני הגז, ספג איומים על חייו ועל משפחתו, הופך לפתע ללוביסט הראשי של חברות האנרגיה ומקדם בכל הכוח את הקמת אסדת הגז בקרבת החוף. מדוע? לדעתנו, לא צריך להיות פרשן פוליטי בכיר כדי להבין את התשובה לכך.

המשך קריאה:

הרחקת אסדות הגז מחופי ישראל

המאבק להרחקת אסדות הגז מחופי ישראל,  דורש למקם אסדות הגז – כל אסדות הגז – מעל מאגרי הגז בלב ים, כמקובל בעולם כולו, באופן שימנע לחלוטין את זיהום הים ויקטין משמעותית את זיהום האוויר. זהו מאבק כלל ארצי המובל ע"י ארגון שומרי הבית, בשיתוף ארגונים ירוקים, עיריות ומועצות רבות, חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית ועשרות אלפי אזרחים מכל רחבי הארץ. כולם דורשים דבר אחד פשוט – שמירה על האינטרס הציבורי והאזרחי ושמירה על הבטחון והבריאות של כלל האזרחים במדינת ישראל.

כיום, ברור מעל לכל ספק שהקמת אסדת גז – מפעל פטרוכימי לטיפול בתוצרי הגז ומרכיביו השונים – בקרבת חופי רחצה ומקומות ישוב מהווה איום חמור ביותר הן בריאותית, הן בטיחותית והן ביטחונית לכלל התושבים. אסדת גז הקרובה לחופי רחצה ולמפעלי התפלת המים של ישראל, מאיימת באופן ישיר על הסביבה, החי ועל מי השתיה של כולנו.

מניעת הובלת קונדנסט בקרבת מקורות מים וישובים

פן נוסף של המאבק, המאחד רשויות, ארגונים ואזרחים, עוסק במניעת הכנסת חומר לוואי מסוכן, הנקרא קונדנסט, לתחומי ישראל והובלתו בצינורות בסמוך למערכת מי השתיה ומי התהום ובסמוך מאד לאזורים מאוכלסים. הקונדנסט הינו תוצר לוואי של הפקת הגז ונחשב לחומר רעיל, בלתי ניתן לטיפול במקרה של תקלה בצנרת ודליפה למקורות מים.  תוצרי הקונדנסט מיועדים רובם ככולם לייצוא ולכן, הזרמת קונדנסט לישראל פירושה הפיכת ישראל למאפרה של אירופה והמזרח התיכון!

לקריאה נוספת מומלצת:

– אודות "שומרי הבית" ומטרות המאבק.
– סקירת אסדות גז צפות בעולם (fpso).
– מה זה קונדנסט?

רוב מוחלט של הסיכונים הבריאותיים, הבטיחותיים והבטחוניים, נגרם עקב קרוב האסדה לחוף. לכן, הקמת האסדה בעומק הים – כפי שהיה אמור להיות מלכתחילה – תמנע את כל הסיכונים הנוספים הללו:

  • מתן מתנה איכותית לנסראללה ואוייבי המדינה – הכנסת מפעל פטרוכימי לטווח הטילים.
  • עליה מאסיבית ברמת זיהום האויר וגידול בתחלואה ותמותה, לאורך כל מישור החוף.
  • הזרמת מי תוצר מועשרים במתכות כבדות וחומרים מסרטנים בסמוך לחופים ואזורי הדיג.
  • אסון בקנה מידה עולמי כתוצאה מתקלת שפך, סגירת חופי הרחצה למשך שנים.
  • איום על מפעלי ההתפלה המספקים את רוב מי השתיה של המדינה.
  • חוסר יכולת תגובה במקרה של תקלה.
  • הכנסת צרת הקונדנסט לתחומי המדינה ואיום על מקורות המים.

אין שום הגיון בהקמת בתי זיקוק מזהמים לאורך חופיה של מדינת ישראל!
הפתרון: הרחקת אסדות הגז לעומק הים כפי שנהוג בכל העולם הנאור. 
להמשך קריאה על ההשפעות של קרוב האסדה על זיהום האויר, הים והיבשה – לחצו כאן

קריאה מומלצת נוספת:

  • נסראללה קורא לישראל להקים אסדות גז בקרבת החופים – לחצו כאן
  • מה אומרים המומחים – כאן
  • על האיום הבריאותי – קראו כאן

במילה אחת: לא.
בשתי מילים: ממש לא!

שינוי התוכנית לא מחייב עיכוב בהזרמת הגז לישראל, אך מבטיח את שלום הציבור והסביבה למשך דורות קדימה.
על אחת כמה וכמה, לא תעכב הזזת האסדה את סגירת התחנות הפחמיות בחדרה. התכנון להקמת טורבינות המופעלות בגז הינו ל-2022 בלבד. זאת מבלי לקחת בחשבון שעד היום עדיין לא הוגשו התוכניות להקמת הטורבינות הללו ואפילו, לא נקבעה זהות המקים שלהן.

כלומר, לא רק שהקמת האסדה בקרבת החוף לא תקדם את סגירת התחנות הפחמיות, אלא היא תוביל לגידול משמעותי ברמת זיהום האויר באזור אשר מאות אלפי תושביו "יהנו" גם מזיהום של התחנות עצמן וגם מהזיהום של אסדת הגז, הגבוהה עשרות מונים.

הטיעון שהרחקת אסדת לוויתן תעכב את סגירת התחנות הפחמיות בחדרה, נועד לשרת את האינטרסים של ברוני הגז על חשבון הבריאות של אזרחי ישראל.

לתשובה המלאה – לחצו כאן.
מחיר השקר, מוות מיותר של מאות אזרחים בשנה – קראו כאן

הנתונים היחידים שיש לנו בישראל לגבי זיהום מאסדות גז הם נתוני אסדת הגז תמר אשר פולטת כיום הרבה יותר חומרים מסרטנים מאשר תחנות הכוח הפחמיות (ראו את השאלה "למה המאבק התעורר רק עכשיו")!

אין שום הוכחה מלבד הצהרות של נובל אנרג'י (השותפה הראשית בשדה הגז לוויתן והמפעילה של האסדה) שאסדת לוויתן תפלוט פחות חומרים מסרטנים מאשר אסדת תמר. אם כבר, היא תזהם יותר, משום שהיא תטפל בכמות כפולה של גז ותהיה קרובה לריכוזי אוכלוסייה פי שתיים וחצי מאסדת תמר. משרד האנרגיה נתלה בהבטחות של חברת נובל אנרג'י האומרת שיותקנו באסדה מערכות להפחתת הזיהום באמצעות "מערכת סגורה". אולם נובל אנרג'י לא הציגה עד היום מהי אותה "מערכת סגורה", האם היא בכלל אפשרית, ואיזה מזהמים בדיוק ייפלטו לאחר שהיא תותקן. 

בניגוד לטענת המשרד להגנת הסביבה, אין לנובל אנרג'י שום ניסיון עם מערכת כזו בעולם. לחברת נובל אנרג'י יש שתי אסדות בעולם המערבי, מלבד אסדת תמר: אחת בים הצפוני ליד אנגליה, שפלטה 2500 טון VOC (חומרים אורגניים נדיפים) לשנה ואחת במפרץ מקסיקו שפולטת 2147 טון VOC לשנה, פי 2 מתמר(!).

אם זוהי אכן מערכת סגורה, אין בה כל תועלת. ואם לא, כמה נוכל לסמוך על שאר אמירות המשרד להגנת הסביבה לאחר שראש אגף זיהום אוויר לא בודק כלל את הנתונים השגויים שנובל אנרג'י מספקת לו?

בדיקה של נתוני פליטות לאוויר של אסדות מרחבי העולם, הגלויים במרשמי פליטות פומביים ובמסמכי EIA של חברות גז ונפט בעולם, מראה פליטות לאוויר הגבוהות משמעותית מההצהרות של חברת נובל אנרג'י, גם באסדות חדשות המופעלות על ידי החברות הטובות בעולם, ואף במדינות האיחוד האירופי בהם קיים אינטרס כלכלי גדול בהפחת פליטות לאוויר, בגלל מס פליטות אגרסיבי.

לפני חצי שנה הוגשה בקשה לנובל אנרג'י לספק תיאור של אותה מערכת, כולל דו"ח פליטות לאוויר שלה. למרות שהבטיחו, נובל מעולם לא שלחו תיאור שכזה, לא לארגוני הסביבה ולא למשרד להגנת הסביבה. הם גם לא הצליחו להציג דוגמה לאסדה אחת בעולם בה מותקנת מערכת כזו המביאה לפליטות לאוויר של 23 טון לשנה בלבד של חומרים אורגניים נדיפים!

עובדה מדאיגה נוספת: בתחזיות שהגישה נובל אנרג'י עבור אסדת תמר שהחלה לפעול ב-2013, היא הצהירה על פליטות צפויות של 38 טון VOC (חומרים אורגניים נדיפים). בפועל, אסדת תמר היא המפעל המזהם ביותר בישראל הפולט 1,159 טון VOC בשנה, פי 30 מהתחזית!

לסיכום, אנו למדים שכוונת חברת נובל אנרג'י להחזיק בתושבי מישור החוף כ"שפני ניסוי" לטכנולוגיה שאין לה כל נסיון איתה, אם היא בכלל היא קיימת, ושאין לה כל ידע על מה מידת היעילות וההצלחה שלה. משום שיש לנקוט בגישת הזהירות המונעת, במיוחד לאור ניסיון העבר החמור עם חברת נובל אנרג'י, לא ניתן להאמין להבטחה זו בלי לראות אף הוכחה לאמינותה.

מרגע שהאסדה תיכנס לפעולה, לא ניתן יהיה לעצור את פעילותה גם אם יתגלו חריגות גבוהות. ראה דוגמת אסדת תמר שכבר שנים מזהמת ולא ניתן אף לא קנס אחד לחברת נובל אנרג'י.

ההערכה של נובל אנרג'י לגבי הרכב הקונדסט והבנזן במאגר הגז לוויתן מבוססת על דגימת קונדנסט יחידה משנת 2012. במועד זה, לפי דו"ח של חברת דלק השותפה בשדה, אף לא הגיעו לעומק הגיאולוגי של תחתית הקידוח.

המשרד להגנת הסביבה מדגיש כי הרכב הקונדנסט יכול להשתנות בשלבים שונים של ההפקה וכי יש לדרוש דגימות מייצגות כל תקופה קצובה, ולכל הפחות פעם בשנה. המשרד גם מוסיף כי הרכב הקונדנסט מבוסס על סימולציה תהליכית תיאורתית בלבד וייתכן כי בפועל תתקבלנה סטיות מהרכב זה.

האם זה נראה לכם סביר לקבל החלטה על בסיס דגימה אחת מלפני 6 שנים?

האם זה תקין שהמשרד להגנת הסביבה קובע דרישות, שנועדו להגן עלינו ועל הסביבה, ובפועל אף אחד לא מתייחס להנחיות האלו?

איך ניתן להניח שהמשרד להגנת הסביבה יוכל לפקח על מידת הזיהום אם כבר עכשיו לא מבצעים את ההנחיות שלו?

לתשובה המורחבת

הטענה שהתכנית להקמת אסדות גז ליד החוף נבחנה והתקבלה במספר בג"צים ואושרה היא טענה מוטעית ודמגוגית  – בג"ץ על מיקום אסדת לוויתן בלב ים – לא הוגש ולא נדון מעולם!

מה כן היה?
בקצרה: העתירות עסקו בתהליך הפתלתל של אישור תוכנית המתאר הארצית 37 ח':

בג"ץ 2293/10 ובג"ץ 4687/10   קיבל את טענת התובעים ואילץ את המדינה ונובל אנרג'י לבצע הליך תיכנוני מסודר בניגוד לכוונת המדינה לתת לנובל אנרג'י לבצע תכנון עצמאי ללא בקרה חיצונית.

בג"ץ  7377/14  התקבל חלקית ואילץ את המדינה להגדיר כי תינתן עדיפות מרבית לטיפול בגז בים, כדי לשמור על בריאות התושבים. בתקופה זו נובל אנרג'י הכריזה כי היא מעדיפה את האסדה הצפה על פי באר ורק 4 חודשים אחרי אותה תביעה שינתה דעתה.

בג"ץ 2974/17  – כנגד ההחלטה לאשר מיכל לאחסון קונדנסט בחירום באתר חגית – נדחה, אך תוך התחייבות מהמדינה כי המדובר יהיה בשימוש בחירום בלבד.

אם כן, שאלו את עצמכם, מי אלה שרוצים שתחשבו שבג"ץ בעד אסדות קרובות לחופים??

בג"ץ אישר את תכנית המתאר הארצית תמ"א 37 ח' בהתבסס על כך שיערכו בדיקות סביבתיות מפורטות בשלב ההיתרים – התנ"סים (תכניות לניטור סביבתי), אך חלק גדול מהן לא בוצעו!

שופטי בג"ץ סמכו על נובל אנרג'י בתחילת תהליך האישור. האם אתם חושבים שגם היום עלינו לסמוך עליהם?

לחצו כאן לסקירה המורחבת

אין היום בעולם אסדת גז המפותחת בשיטה המתוכננת לאסדת הגז לוויתן, כלומר מאגר גז במים עמוקים בלב ים עם אסדת הפקה מקובעת לקרקע, בתפוקה כזו, הממוקמת ק"מ ספורים מחוף מאוכלס.

אסדות צפות הן הטכנולוגיה הנפוצה ביותר בעולם בעשור האחרון, ולמעשה אין כמעט בנייה חדשה של אסדות קבועות לפיתוח מאגרי גז חדשים בעשור האחרון. להלן רשימת דוגמאות לאסדות צפות להפקת גז.

אם לצטט מהדו"ח השנתי של תעשיית הגז והנפט הבריטית, אסדות הפקת גז הן מסוכנות לסביבה ולבריאות הציבור ולכן יש למקם אותן רחוק מהחוף:

Atmospheric emissions have several potential environmental impacts, such as stratospheric ozone depletion, ground level ozone formation, ocean acidification and increases in GHGs

The potential impact is mitigated by the geographical location of most offshore installations, which are a long way from coastline and human population

מקור: דו"ח הסביבה לשנת 2016 של תעשיית הגז והנפט הבריטית.

אכן יש גם מקומות בעולם עם אסדות ישנות קרובות ואפילו על החוף עצמו. הבה נבחן כמה:

מתקני הגז והנפט במדינת קולורדו בארצות הברית, שם נובל אנרג'י זוכה לתואר המפוקפק "מזהם השנה" בתקלות שפך וזיהום מים כבר מספר שנים ברציפות:

"Noble Energy had most spills for 2016"

"Noble Energy Spills 7,500 Gallons of Crude Oil Into Colorado's Poudre River"

מקור: דו"ח מעקב הזיהומים הרעילים לשנת 2016 במדינת קולורדו

בנוסף, באותו המדינה, ב 2015, לאחר חקירה משותפת של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי ומדינת קולורדו, נמצא שרוב המערכות לבקרת פליטה של חברת נובל אנרג'י מפרות את חוקי זיהום האוויר של ארצות הברית, דבר שהביא להסכם פשרה של החברה בסך של יותר מ 70 מיליון דולר עם משרד המשפטים האמריקאי, המשרד להגנת הסביבה האמריקאי ומדינת קולורדו:

After finding most of Noble's emissions control systems in Colorado violated federal air pollution laws, the EPA reached an agreement last year with Noble, requiring the company to pay $5 million in fines and spend more than $60 million on repairs and upgrades. In September, the agency issued an alert warning oil and gas companies across the country they too could be out of compliance.

מקור: כתבה בעיתון יוסטון כרוניקל ו – ההודעה לעיתונות של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי בנושא.

יועצים מטעם תאגידי הגז מזדרזים לתת כדוגמה אסדות שהוקמו בקרבת החוף בהולנד. בפועל הולנד החליטה על הפסקת הפקת הגז באזור זה משום שהתגלה שהדבר גורם לרעידות אדמה!

בנוסף הוגשה תביעת ענק נגד תאגיד האנרגיה Shell בעקבות פליטות מזהמים מהאסדות.

Netherlands to shut Europe's biggest gas field to limit quake risk

Natural gas from the province of Groningen may be worth billions, but it's ruining the lives of locals

מקורות: כתבות בתאגיד החדשות הציבורי של גרמניה (המקבילה הגרמנית לכאן)- כתבה 1 ן – כתבה 2

בכל העולם כבר מזמן התקדמו לאסדות צפות. מדובר בטכנולוגיה ישימה, כלכלית ובטוחה. אפילו חברת נובל אנרג'י עצמה פיתחה ומתכננת לפתח שדות גז ונפט באמצעות אסדות צפות:

מאגר הגז הקפריסאי אפרודיטה, הנמצא בבעלות משותפת עם חברות דלק קידוחים, השותפה שלה בשדה הגז לוויתן, וענקית הדלק העולמית, חברת Shell. מקור: אתר חברת דלק קידוחים.

מאגר הגז והנפט אסנג בגינאה המשוונית שבאפריקה, שפותח בתוך שנתיים בלבד והחל לפעול כבר ב 2011! מקור: אתר תעשיית הגז והנפט Offshore Technology.

אפילו אצלנו בישראל משרד האנרגיה אישר אסדה צפה עבור מאגרי הגז כריש ותנין אשר ממוקמים ליד מאגר הגז לוויתן.

שימו לב לסקירת היתרונות של אסדה צפה על פי חברת אנרג'יאן, השותפה העיקרית, המתפתחת והמפעילה של מאגרי הגז כריש ותנין, מתוך מסמך תוכנית פיתוח השדות שפורסם בדצמבר 2016, עמודים 273-275:

– מינימום עבודה הנדסית באתר המאפשר קיצור לוחות הזמנים. אסדה צפה זו הטכנולוגיה היחידה שמאפשרת לסיים את הפרוייקט ולהזרים גז נקי ליבשה תוך 30 חודשים.

– יתרון פיננסי למשקיעים וליזם: חכירת הציוד שמתאפשרת בטכנולוגיה זו מורידה את הוצאת ההון.

– הקטנת סיכונים: החלק המורכב והמאתגר ביותר בפרוייקט גז במים עמוקים הוא תחזוקת הצנרת הארוכה בים. לשם השוואה, אסדת תמר מותחת את הגבול הטכנולוגי לקצה עם צנרת של 145 ק"מ, והיא קשה מאוד לתחזוקה. זו אחת הסיבות המרכזיות מדוע אסדה צפה היא טכנולוגיה הרבה יותר נפוצה, ונצבר בה נסיון רב לאורך 25 השנה האחרונות.

– תפעול הפקת הגז בשיטה זו דורש פחות ציוד ופועל ביעילות גדולה יותר, ולכן פולט פחות זיהום לסביבה.

– לאסדה צפה יש השפעה קטנה יותר על הסביבה לאורך כל חיי הפרויקט: הקמה, תפעול ופינוי. הפרויקט כולו מופעל ע"י צי אניות, אין צורך לבנות אסדת ענק קבועה, ואין צורך לפרק אותה בסוף הפרויקט.

– לפרוייקט כולו יש השפעה סביבתית קטנה באופן משמעותי לעומת אסדה קבועה. יתרון זה חשוב כי הוא מזרז את קבלת ההיתרים ומאפשר בסך הכל לקצר את לוח הזמנים.

– הפקת הקונדנסט בלב ים וייצואו במיכליות מאפשר למכור אותו בשוק חופשי ולא כובל את היזם דווקא לשוק הישראלי, ובנוסף מקל על שאיבת קונדנסט הנמצא בשכבות עמוקות יותר של המאגר.

– אסדה צפה תאפשר שיתופי פעולה עתידיים עם חברות נוספות, כאשר יתגלו מאגרי גז נוספים באזור, ותאפשר טיפול במאגרי גז נוספים על גבי אותו מתקן (דבר שהוא יתרון גם עבור המשק הישראלי).

לסיכום, כל העולם עובר לפיתוח שדות נפט וגז אשר התגלו במים עמוקים הרחק מהיבשה, הרחק מריכוזי אוכלוסיה, הרחק מהחופים, באמצעות אסדות צפות, ורק אצלנו, בונים אסדות קבועות קרוב לחוף, למרות הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים.

חיל הים כבר נערך ורכש ספינות סער לצורך הגנה על אסדות הגז במים הכלכלייים של ישראל, כלומר בעומק הים. כולנו כבר שילמנו מילארדים מכספי המיסים שלנו על ספינות אלה, המיובאות מגרמניה. חיל הים נערך לקליטתן בשנת 2019 ו-2020.

כיפת ברזל ימית פותחה במיוחד לצורך הגנה על אסדות הגז בלב ים והינה בעלת יכולת מבצעית כבר מלפני שנה (שנת 2017).

שני מפקדי חיל הים לשעבר הצהירו בפני החוקר מטעם המועצה הארצית כי מבחינה צבאית נכון להגן על האסדות במים הכלכליים, מעל המאגרים. גם מפקד חיל הים המכהן הכריז לאורך השנים בפני התקשורת כי זרוע הים ערוכה לכל תרחיש במים הכלכליים.

יש לזכור שתמיד קיימת הסתברות שההגנה על האסדה תיכשל, ויש לקחת את התרחיש הזה בחשבון. המשמעות של כישלון בהגנה על אסדה בקרבת חופי ישראל הוא חמור שבעתיים מפגיעה באסדה רחוקה מכיוון שהוא עלול להביא לחורבן החופים, מי השתייה ואף לפינוי ישובים בשל זיהום מסרטן כבד.

לסיכום, הגנה על מתקנים באזור החוף, גם אם היא אולי קלה יותר תפעולית לחיל הים, מגלמת בתוכה אפשרות מעשית לאסונות בטחוניים, סביבתיים ובריאותיים ברמות שלא נודעו במדינת ישראל, ומשום כך יש לתת את העדיפות הראשונה במעלה לדאגה לבטיחות, בריאות וחיי תושבי המדינה – כלומר להרחיק את האסדות מהחוף ומריכוזי ישובים.

אמנם נכון שתהליך התכנון היה ארוך ומקיף וכלל גורמים ושלבים רבים. יחד עם זאת בשלבי התכנון התרחשו מספר כשלים וטעויות גורליות:

  1. לא נעשה תסקיר השפעה על הבריאות של אסדת הגז על האוכלוסיה.
    ככל הנראה אילו היה נעשה תסקיר זה, מסקנותיו היו מהוות תמרור אזהרה ברור עבור המתכננים.
  2. בזמן בחינת החלופות, חלופה 9 שהיא האסדה הצפה 120 ק"מ מהחוף, נפסלה ולא הועברה כלל לדיון משום שהצוות המשפטי סבר שאין למועצה הארצית לתכנון ובניה סמכות לדון במים הכלכליים של ישראל.
    מה שהתברר כטעות לאחר מכן, 
    כאשר התקבלה חוות דעת של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
    בשלב הזה כבר התקבלה ההחלטה על אסדה קרובה עבור מאגר לוויתן והדיון לא נפתח מחדש.
    עבור מאגרי כריש ותנין שתוכננו מאוחר יותר נבחרה אסדה צפה בלב ים, ומשרד האנרגיה אף שיבח את היזם אנרג'יאן על כך שבחר בפתרון בטיחותי יותר, אמין יותר, המצמצם פגיעה באוכלוסיה ואשר ידידותי לסביבה (עמ' 8 ו 9 במסמך שהגיש משרד האנרגיה רק בשנה שעברה למועצה הארצית לתכנון ובניה בנוגע לפיתוח שדות כריש ותנין באמצעות אסדה צפה).
    נבהיר שלמשרד האנרגיה, כאחראי על הנפקת רישיונות חיפוש והפקת הנפט והגז – יש את כל הסמכויות לוודא באמצעות התחייבות חוזית מול בעלי הרישיון שיעמדו בכל חוקי התכנון והגנת הסביבה שהמשרד רוצה להחיל עליהם.
  3. המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה קיבלו את הצהרתה של חברת נובל אנרג'י שהצהירה שרמות זיהום האוויר מהאסדה יהיו נמוכות, מבלי לבדוק אותן כלל. נציין, שהצהרות דומות של החברה בשלבי תכנון אסדת תמר התגלו בדיעבד כרחוקות מאוד מהמציאות.
  4. בפני המועצה הארצית הוצגו נתונים שגויים, באשר ליכולת התפעולית והטכנית של אסדות צפות, כולל טענות תמוהות על כך ש"טלטול הגלים" עלול לגרום לתקלות באסדה צפה, טענה שכדי להבין שמקורה בטעות מספיק להסתכל על כך שיש אסדות צופות במקומות בעולם בהם מי הים סוערים בצורה קיצונית, בים הצפוני ואף באזורי הקטבים – לכן החלטותיה הסתמכו על תשתית עובדתית שגויה.
    על כך העיד בכתב פרופסור יועד צור, שנכח בדיון המועצה, אך קולו לא נשמע.
    כיום גם בכירי המשרד להגנת הסביבה מתייחסים לאסדות צפות כאל הטכנולוגיה הטובה ביותר (בז'רגון המקצועי של התעשיה – Best Available Technology, או, בקיצור, BAT).
  5. סוגיית הסכנה לזיהום המים המותפלים כלל לא נבדקה בתהליך התכנון.
  6. סוגיית הרגישות הגיאולוגית באזור (הפרעת דור)- זכתה להתעלמות.
  7. תכנית המתאר הארצית (תמ"א) 37 ח' שאושרה דורשת שורה של תסקירים ובדיקות סביבתיות מפורטות שיש לבצע בשלב התכנון הסביבתי המפורט ולהגישם כתוכנית לניטור וניהול סביבתי (תנ"ס) לאישור.
    חלק גדול מהם לא בוצעו כלל, בניגוד להוראות התכנית. לדוגמא – בקשה לביצוע והשלמת סקר סיכונים, הועברה ע"י המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה בסוף 2016 – 
    תשובת משרד האנרגיה לא התקבלה עד היום.
  8. ולמרות האמור לעיל, מספר היתרי בניה כבר חולקו למרות המסמכים החסרים אשר הגשתם הייתה חובה בכדי לקבל את ההיתרים, לפי תמ"א 37 ח'.

ככל הנראה, גם המהנדסים של שותפויות הגז בלוויתן חושבים שאסדה צפה היא הפתרון האידיאלי, ובדו"חות השנתיים של נובל אנרג'י ב 2012 וב- 2014 כך נטען במפורש.
אבל לא רק הם, זה הפתרון המועדף בעולם וקיימות דוגמאות רבות מהעולם, של אסדות צפות להפקת גז, גם כאלו שמשמשות למאגרים גדולים יותר וגם בקצב תפוקה גבוה יותר מהמתוכנן ללוויתן.
פרופ' בראיין אוונס, מומחה עולמי לתחום הגז והנפט, שהוזמן לייעץ למשרד התכנון כבר ב-2014 התייחס גם הוא לשאלה זו ותשובתו ברורה: אין שום בעיה לעבוד באסדה צפה (FPSO) בקצב התפוקה המתוכנן.

כך שאפשר להגיד בוודאות רבה, כי פתרון האסדה הצפה מעל למאגר הוא הפתרון המועדף על כלל גורמי המקצוע, כולל בעלי המאגר עצמו.

המשך קריאה ודוגמאות.

ים חופשי ונקי לאזרחי ישראל