שאלות ותשובות על המאבק להרחקת אסדות הגז מהחוף

לנוחיותכם, יצרנו מילון מושגים עליו אנו ממליצים לעבור לפני קריאת השאלות והתשובות, אם אתם לא מכירים את הנושאים הקשורים למאבק להרחקת אסדות הגז לעומק.

תוכן עניינים

האם המאבק הוא נגד הגז?

המאבק להרחקת אסדות הגז, תומך פיתוח משק הגז הישראלי באופן אחראי תוך התחשבות באינטרס הציבורי, שלום הציבור, בריאותו ובטחונו.
חשוב להבין
גז יבש, הינו תצורת אנרגיה נקיה יותר משימוש בנפט ופחם ולכן, שימוש בו הוא דבר נכון וחשוב. אולם, התהליך של "ניקוי הגז" – המופק מתוך בטן האדמה – הינו תהליך מזהם הפולט לאויר ולים תוצרי לוואי רבים, הידועים כמסוכנים וכמסרטנים, בכמויות גבוהות הרבה יותר מכל המפעלים במפרץ חיפה ביחד!
אסדת גז, היא למעשה מפעל פטרוכימי עצום אשר תפקידו לבצע את ניקוי הגז שיוצא מהמאגר ולאפשר את הזרמתו של הגז הנקי לשימוש. 
ניתן וצריך להזרים גז נקי לישראל מאסדת גז הנמצאת מעל למאגר עצמו – בלב ים – כפי שמקובל כיום בעולם כולו ועל ידי כך, להנות מאנרגיה נקיה יותר תוך מניעת מרבית הסכנות והזיהומים הקשורים לתהליך ההפקה של הגז.
התושבים, הארגונים והרשויות שהצטרפו למאבק, כולם בעד פיתוח מאגר לוויתן, באופן שלא יסכן את תושבי ישראל ואת חופי ישראל לדורות קדימה.

למה המאבק התעורר רק עכשיו?

המאבק להרחקת אסדות הגז התעורר מחדש לפני כשנה, כאשר בפעם הראשונה התקבלו נתונים על רמת הזיהום שפולטת אסדת תמר, הממוקמת 23 ק"מ מול חופי אשקלון. נתונים אלו, אשר פורסמו באופן רשמי על ידי המשרד להגנת הסביבה בספטמבר 2017, הם לא פחות ממזעזעים ומציגים תמונה שאמורה להדאיג כל אזרח בישראל:
בכל שנה פולטת אסדת תמר 50 טון(!!) של חומרים מסרטנים לאויר – כמות השקולה לסך כל הפליטות של כל המפעלים בארץ ביחד!
   יותר מכל המפעלים במפרץ חיפה, כולל בז"ן – ביחד.
   יותר מכל המפעלים הפטרוכימיים בישראל – ביחד.
   יותר מכל תחנות הכוח בישראל – ביחד.
יותר מכל המפעלים האלו ואחרים – ביחד!!

אז למה המאבק לא התחיל מול אסדת תמר?

כאשר הוקמה אסדת תמר, הסתמכו כל הנתונים וכל המומחים על הנתונים שסיפקה נובל אנרג'י, חברה אמריקאית, השותפה הבכירה במאגר. לנו בישראל לא היה את הידע המספיק להבין את ההשלכות ומשרדי הממשלה, משיקולים שונים ולא ברורים, בחרו להתסמך על נתוני החברה בלבד.
3 שנים תמימות לקח לשותפות במאגר לספק נתונים ראשונים על היקף הפליטות והמזהמים שנפלטים מהאסדה ואלו הציגו חריגות של פי 30!! ביחס להערכות שניתנו מראש.
את האיום הבריאותי והבטיחותי על תושבי אשקלון והסביבה כבר לא ניתן למנוע, את האסונות העתידיים חייבים לעצור.

האם מדובר במאבק NIMBY – לא בחצר האחורית שלי?

הרחקת אסדות הגז מחופי ישראל

המאבק להרחקת אסדות הגז מחופי ישראל,  דורש למקם אסדות הגז – כל אסדות הגז – מעל מאגרי הגז בלב ים, כמקובל בעולם כולו, באופן שימנע לחלוטין את זיהום הים ויקטין משמעותית את זיהום האוויר. זהו מאבק כלל ארצי המובל ע"י ארגון שומרי הבית, בשיתוף ארגונים ירוקים, עיריות ומועצות רבות, חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית ועשרות אלפי אזרחים מכל רחבי הארץ. כולם דורשים דבר אחד פשוט – שמירה על האינטרס הציבורי והאזרחי ושמירה על הבטחון והבריאות של כלל האזרחים במדינת ישראל.

כיום, ברור מעל לכל ספק שהקמת אסדת גז – מפעל פטרוכימי לטיפול בתוצרי הגז ומרכיביו השונים – בקרבת חופי רחצה ומקומות ישוב מהווה איום חמור ביותר הן בריאותית, הן בטיחותית והן ביטחונית לכלל התושבים. אסדת גז הקרובה לחופי רחצה ולמפעלי התפלת המים של ישראל, מאיימת באופן ישיר על הסביבה, החי ועל מי השתיה של כולנו.

מניעת הובלת קונדנסט בקרבת מקורות מים וישובים

פן נוסף של המאבק, המאחד רשויות, ארגונים ואזרחים, עוסק במניעת הכנסת חומר לוואי מסוכן, הנקרא קונדנסט, לתחומי ישראל והובלתו בצינורות בסמוך למערכת מי השתיה ומי התהום ובסמוך מאד לאזורים מאוכלסים. הקונדנסט הינו תוצר לוואי של הפקת הגז ונחשב לחומר רעיל, בלתי ניתן לטיפול במקרה של תקלה בצנרת ודליפה למקורות מים.  תוצרי הקונדנסט מיועדים רובם ככולם לייצוא ולכן, הזרמת קונדנסט לישראל פירושה הפיכת ישראל למאפרה של אירופה והמזרח התיכון!

לקריאה נוספת מומלצת:

– אודות "שומרי הבית" ומטרות המאבק.
– סקירת אסדות גז צפות בעולם (fpso).
– מה זה קונדנסט?

איך הרחקת האסדה תעזור להקטין את הסיכונים והזיהום?

במשפט אחד: הרחקת האסדה תפחית את כל הסיכונים והזיהומים שמתווספים לה כאשר היא ממוקמת בסמוך לחוף ותקטין משמעותית את הסכנות והזיהום במקרה של תקלה באסדה.

מי תוצר רעילים (תוצר לוואי של תהליך הפקת הגז):

בקרבת החוף:
מוזרמים ישירות לים (לאחר סינון חלקי) ועלולים לפגוע בסביבה הימית ובמפעלי התפלת המים.

מעל למאגר:
מוזרמים חזרה אל תוך המאגר עצמו במקום לים, בדיוק כפי שמחייבת אמנת ברצלונה – אמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום ימי.

זיהום אויר:
בקרבת החוף:
על מנת להזרים את הגז הגולמי ה"מלוכלך" הכולל מי תוצר רעילים וקונדנסט מסרטן בצינורות למרחק גדול (110 ק"מ מנקודת הקידוח עד לאסדה בקרבת החוף), יש צורך להוסיף חומר נוגד קפיאה המוסף באופן מלאכותי. חומר זה הוא אחד הגורמים התורמים באופן משמעותי לזיהום האוויר.

מעל למאגר:
אין צורך בהוספת החומר נוגד הקפיאה ולכן זיהום האוויר נמוך משמעותית. בנוסף, מיקום האסדה רחוק משמעותית מריכוזי אוכלוסיה.

זיהום כתוצאה מתקלת שפך:

בקרבת החוף:
על פי הנספחים לתמ"א 37'ח במקרה של תקלת שפך חומרים רעילים ומסרטנים צפויים להגיע לחופי ישראל תוך 12-24 שעות ולפגוע במגוון האורגניזמים החיים באזור מדף היבשת בים ובשמורות הטבע באזור חוף דור. לפי דו"ח מבקר המדינה, מדינת ישראל כיום לא ערוכה להתמודד עם תקלת שפך כזו, טענה שאומתה לאחרונה ע"י המשרד להגנת הסביבה כאשר טען בכנס באוניברסיטת חיפה כי אין בידיו תקציב, כ"א וציוד מספק לתגובה לאירוע בזמן כה קצר, והוא מסתמך על חברת נובל אנרג'י עצמה כקו הגנה ראשון במקרה של תקלת שפך.

מעל למאגר:

הרחקת האסדה תקטין מאוד:
– את הסכנה לסגירת מתקני התפלת המים בזמן תקלת שפך (כתוצאה מפגיעת שמנים בממברנות (מסננות)
–  את הסכנה שבחדירת חומרים הקטנים מ-200 דלטון העוברים בסינון ואשר יחדרו למים שלנו
– את הסיכון לסגירת חופים ופגיעה במגוון הביולוגי במקרה של תקלת שפך.

תקלה במרחק 120 ק"מ מהחוף היא אכן חמורה אך יקח זמן רב עד שהחומרים הרעילים יגיעו לחוף, כך שיהיה זמן רב יותר להתארגנות. בנוסף הם יגיעו בריכוזים נמוכים משמעותית – חלק גדול יתנדף בתוך 48 שעות, מה שלא יקרה בתקלת שפך קרובה.

יתר על כן, אמצעי הטיפול בתקלת שפך בעייתיים לשימוש במים רדודים, להבדיל מבעמוקים ובנוסף, המגוון הביולוגי בלב ים הוא קטן משמעותית מאשר המגוון הביולוגי באזור המדף היבשתי בקרבת החוף בו מתוכננת לקום האסדה.

איך יודעים שיהיה זיהום אוויר מהאסדה?

הנתונים היחידים שיש לנו בישראל לגבי זיהום מאסדות גז הם נתוני אסדת הגז תמר אשר פולטת כיום הרבה יותר חומרים מסרטנים מאשר תחנות הכוח הפחמיות (ראו את השאלה "למה המאבק התעורר רק עכשיו")!

אין שום הוכחה מלבד הצהרות של נובל אנרג'י (השותפה הראשית בשדה הגז לוויתן והמפעילה של האסדה) שאסדת לוויתן תפלוט פחות חומרים מסרטנים מאשר אסדת תמר. אם כבר, היא תזהם יותר, משום שהיא תטפל בכמות כפולה של גז ותהיה קרובה לריכוזי אוכלוסייה פי שתיים וחצי מאסדת תמר. משרד האנרגיה נתלה בהבטחות של חברת נובל אנרג'י האומרת שיותקנו באסדה מערכות להפחתת הזיהום באמצעות "מערכת סגורה". אולם נובל אנרג'י לא הציגה עד היום מהי אותה "מערכת סגורה", האם היא בכלל אפשרית, ואיזה מזהמים בדיוק ייפלטו לאחר שהיא תותקן. 

בניגוד לטענת המשרד להגנת הסביבה, אין לנובל אנרג'י שום ניסיון עם מערכת כזו בעולם. לחברת נובל אנרג'י יש שתי אסדות בעולם המערבי, מלבד אסדת תמר: אחת בים הצפוני ליד אנגליה, שפלטה 2500 טון VOC (חומרים אורגניים נדיפים) לשנה ואחת במפרץ מקסיקו שפולטת 2147 טון VOC לשנה, פי 2 מתמר(!).

אם זוהי אכן מערכת סגורה, אין בה כל תועלת. ואם לא, כמה נוכל לסמוך על שאר אמירות המשרד להגנת הסביבה לאחר שראש אגף זיהום אוויר לא בודק כלל את הנתונים השגויים שנובל אנרג'י מספקת לו?

בדיקה של נתוני פליטות לאוויר של אסדות מרחבי העולם, הגלויים במרשמי פליטות פומביים ובמסמכי EIA של חברות גז ונפט בעולם, מראה פליטות לאוויר הגבוהות משמעותית מההצהרות של חברת נובל אנרג'י, גם באסדות חדשות המופעלות על ידי החברות הטובות בעולם, ואף במדינות האיחוד האירופי בהם קיים אינטרס כלכלי גדול בהפחת פליטות לאוויר, בגלל מס פליטות אגרסיבי.

לפני חצי שנה הוגשה בקשה לנובל אנרג'י לספק תיאור של אותה מערכת, כולל דו"ח פליטות לאוויר שלה. למרות שהבטיחו, נובל מעולם לא שלחו תיאור שכזה, לא לארגוני הסביבה ולא למשרד להגנת הסביבה. הם גם לא הצליחו להציג דוגמה לאסדה אחת בעולם בה מותקנת מערכת כזו המביאה לפליטות לאוויר של 23 טון לשנה בלבד של חומרים אורגניים נדיפים!

עובדה מדאיגה נוספת: בתחזיות שהגישה נובל אנרג'י עבור אסדת תמר שהחלה לפעול ב-2013, היא הצהירה על פליטות צפויות של 38 טון VOC (חומרים אורגניים נדיפים). בפועל, אסדת תמר היא המפעל המזהם ביותר בישראל הפולט 1,159 טון VOC בשנה, פי 30 מהתחזית!

לסיכום, אנו למדים שכוונת חברת נובל אנרג'י להחזיק בתושבי מישור החוף כ"שפני ניסוי" לטכנולוגיה שאין לה כל נסיון איתה, אם היא בכלל היא קיימת, ושאין לה כל ידע על מה מידת היעילות וההצלחה שלה. משום שיש לנקוט בגישת הזהירות המונעת, במיוחד לאור ניסיון העבר החמור עם חברת נובל אנרג'י, לא ניתן להאמין להבטחה זו בלי לראות אף הוכחה לאמינותה.

מרגע שהאסדה תיכנס לפעולה, לא ניתן יהיה לעצור את פעילותה גם אם יתגלו חריגות גבוהות. ראה דוגמת אסדת תמר שכבר שנים מזהמת ולא ניתן אף לא קנס אחד לחברת נובל אנרג'י.

נובל אנרג'י טוענת שאסדת לוויתן תפלוט רק 200 ק"ג של בנזן מסרטן בשנה

בנזן הוא החומר המסרטן הודאי לאדם הנמצא בתוך קונדנסט – תוצר לוואי של תהליך הפקת הגז. 

ההערכה של נובל אנרג'י לגבי הרכב הקונדסט והבנזן במאגר הגז לוויתן מבוססת על דגימת קונדנסט יחידה משנת 2012. במועד זה, לפי דו"ח של חברת דלק השותפה בשדה, אף לא הגיעו לעומק הגיאולוגי של תחתית הקידוח.

כל זאת בניגוד להנחיות המשרד להגנת הסביבה עצמו, המדגישות כי "הרכב הקונדנסט יכול להשתנות בשלבים שונים של ההפקה, יש לדרוש דגימות מייצגות כל תקופה קצובה, ולכל הפחות פעם בשנה" (עמוד 21).

בנוסף, מצוין בפירוש לגבי אותה דגימה כי "יובהר כי הרכב הקונדנסט המובא להלן מבוסס על סימולציה תהליכית תיאורתית בלבד וייתכן כי בפועל תתקבלנה סטיות מהרכב זה.".

אם לא די בזאת, דו"ח חברת Intertek המציג את הרכב הקונדנסט המלא ונעשה ע"י חברה בלתי תלויה – מוסתר מהציבור למרות בקשות "חופש המידע" לחשיפתו מעל לשנה. במקומות אחרים בעולם דו"חות כאלה גלויים לכל.

גם בשנת 2013 טענה חברת נובל שאסדת תמר תפלוט פחות מ-40 טון VOC (חומרים אורגנים נדיפים, החומרים הגורמים לזיהום האוויר הפוגע בבריאות הציבור) בשנה וכמויות בנזן זניחות, בפועל "גילתה" שהאסדה פולטת קרוב ל-1,200 טון VOC (יותר מפי 30). שנים חלפו והבעיה טרם נפתרה. גם 1,200 טון זאת הערכת חסר, אם ניקח בחשבון את בקשת היתר הפליטה שהגישה נובל אנרג'י עבור אסדת הגז תמר שתלויה באוויר כבר תקופה ארוכה והמשרד להגנת הסביבה לא מצא לנכון לאשרה או לדחותה.

להלן כמה עובדות מתוך בקשת היתר הפליטה:

  • הארובות באסדת תמר אינן תקניות ואינן כוללות פתחי ומרפסות דיגום תקניות, לפיכך לא יערכו דיגומים והנתונים על הפליטות מבוססים על נתוני היצרנים בלבד…
  • בוונטים (שסתומי הפליטה) לא נמצאה שיטת דיגום אמינה וישימה.
  • לא קיימות מערכות ניטור רציף למדידת זיהום אווירי וימי באסדת תמר…
  • בטווח של 10 ק"מ ממיקום האסדה אין תחנות ניטור פעילות למדידת זיהום אווירי וימי.

בנוסף, הפליטות של האסדות של נובל אנרג'י בחו"ל, הן מהגבוהות בעולם וחורגות בצורה קיצונית מהממוצע העולמי, שכולל בתוכו גם אסדות משנות השישים של המאה הקודמת. אם זאת, הדבר לא מפריע לחברה לטעון ללא ביסוס, כי דווקא באסדת לוויתן יהיו הפליטות נמוכות בהרבה יותר, בסדרי גודל, מהממוצע העולמי, ואף מהממוצע הנורווגי, הטוב בעולם.

אם זה לא מספיק, נוסיף לזה את נסיונותיה הנמרצים של חברת נובל אנרג'י להמנע מניטור ראוי של זיהום אוויר וימי :

  • טענת החברה בבקשת היתר הפליטה של אסדת הגז לוויתן ש"לא מקובל להתקין אמצעי ניטור רציף על אסדות גז ונפט…מתאמי מקום ומשקל" (נזכיר שהאסדה שוקלת 25,000 טון – לפי אתר חברת דלק) – פרק CH-3-6.
  • מאמציה המתמשכים מול המשרד להגנת הסביבה להמנע מניטור רציף של אסדת לוויתן בטיעונים שונים ומשונים.
  • הדרישה להודעה מוקדמת והגעה משותפת עם החברה לצורך קיום ביקורת של המשרד להגנת הסביבה על האסדה על פליטות לאוויר (זאת בניגוד לדו"ח מבקר המדינה שהמליץ לבחון אמצעים לניתוק התלות בין המפקח למפוקח) – עמוד 21.

אחרי כל זה, האם אתם עדיין חשים אמון לגבי הטענה של נובל אנרג'י בעניין גובה הפליטות מאסדת הגז לוויתן?

האם בג"ץ אישר את התוכנית?

הטענה שהתכנית להקמת אסדות גז ליד החוף נבחנה והתקבלה במספר בג"צים ואושרה היא טענה מוטעית ודמגוגית של טייקוני הגז, חברות הדלק ועושי דברם. לפניכם הבג"צים שהוגשו בנושא:

בג"ץ 2293/10 – המועצה המקומית נגד המועצה הארצית לתכנון ובניה

בג"צ ראשון התקבל ואילץ את המדינה להעביר את פיתוח אסדת תמר מהיבשה (התכנון המקורי של המדינה עבורה) לים. איננו רוצים לתאר מה היה קורה אם אסדת תמר והחריגות העצומות בפליטות שאנו רואים ממנה היתה פועלת ביבשה בין ישובים מאוכלסים כמו שהמדינה רצתה בטענה כי מיטב המומחים שלה ושל חברת נובל אנרג'י אישרו כי לא תהיה כל בעיית פליטות.

בג"ץ 4687/10 – 'כחול וירוק' עמותה לאיכות סביבה בחוף הכרמל נגד שר הפנים

בג"ץ שני התקבל ואילץ את המדינה ואת נובל אנרג'י לבצע הליך תיכנוני מסודר בעלות של 25 מיליון ש"ח, בניגוד לכוונת המדינה המקורית לתת לנובל אנרג'י לבצע את עבודת התכנון בעצמה, בים וביבשה, ללא כל בקרה חיצונית.

בג"ץ 7377/14 – יקנעם, עמק חפר מגידו ואחרים נגד המועצה הארצית לתכנון ובניה (3 בג"צים שהדיון בהם אוחד)

 בג"ץ שלישי התקבל חלקית ב 22/12/2015 ואילץ את המדינה להגדיר כי תנתן עדיפות מירבית לטיפול בגז בים, כדי לשמור על בריאות התושבים. בהקשר בג"ץ זה שהינו המשמעותי ביותר שדן בפרטי התכנית, חשוב לציין כי ב 2/2014, לפני מועד מתן ההכרעה, הודיעה נובל אנרג'י לממונה כי היא מבקשת לפתח את שדה הגז לוויתן באמצעות אסדה צפה – אותו מתווה ששומרי הבית מבקשים כעת לטובת בריאות הציבור והחופים. המשמעות היתה הרדמת המתנגדים דאז בבג"ץ. ארבעה חודשים אחרי מתן ההכרעה בבג"ץ נודע כי המתווה שונה למתווה הבעייתי הנוכחי.

בג"ץ 8365/16 –  מגידו נגד המועצה הארצית לתכנון ובניה

בג"ץ רביעי נדחה – עתירה בנושא מיקום מיכל הקונדנסט בחגית.

בג"ץ על מיקום האסדה בלב ים

 לא הוגש ולא נדון מעולם. יתרה מכך, אפילו המועצה הארצית לתכנון ובניה מעולם לא דנה בחלופת האסדה הצפה מעל שדה הגז בתוך הים בטיעון שאין זה מסמכותה לדון על חלופות במים הכלכליים של ישראל. זמן קצר לאחר דיון בנושא מיקום אסדת הגז במועצה הארצית לתכנון ובניה, התקבלה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט כי הדין הישראלי חל גם על המים הכלכליים (אחד הטיעונים המרכזיים של המתנגדים להרחקת האסדה), אך בשלב זה לא חזרו לדון בנושא בועדה הארצית. נושא זה מעולם לא נדון במוסדות התכנון או בבג"ץ!

בנוסף, בג"ץ אישר את תכנית המתאר הארצית תמ"א 37 ח' בהתבסס על כך שיערכו בדיקות סביבתיות מפורטות בשלב ההיתרים – התנ"סים (תכניות לניטור סביבתי), אך חלק גדול מהן לא בוצעו. התנ"סים חסרים את מרבית התנאים שנדרשו ואשר הוצגו לבג"ץ שיבוצעו. כך שלמעשה תכנית המתאר הארצית אמנם עברה את בג"ץ, תוך שינויים, אבל היישום אינו בהתאם לתמ"א ולא בהתאם לפסיקת בג"ץ אשר אישר את התמ"א, ואלו הטענות העיקריות באחת העתירות שהוגשו לאחרונה.

תאגידי הגז טוענים שבכל העולם מפתחים מאגרי גז עם אסדות קבועות כאלה, אז למה לנו זה לא מספיק טוב?

אין היום בעולם אסדת גז המפותחת בשיטה המתוכננת לאסדת הגז לוויתן, כלומר מאגר גז במים עמוקים בלב ים עם אסדת הפקה, בתפוקה כזו, הממוקמת ק"מ ספורים מחוף מאוכלס.

אסדות צפות הן הטכנולוגיה הנפוצה ביותר בעולם בעשור האחרון, ולמעשה אין כמעט בנייה חדשה של אסדות קבועות לפיתוח מאגרי גז חדשים בעשור האחרון.

אם לצטט מהדו"ח השנתי של תעשיית הגז והנפט הבריטית, אסדות הפקת גז הן מסוכנות לסביבה ולבריאות הציבור ולכן יש למקם אותן רחוק מהחוף:

Atmospheric emissions have several potential environmental impacts, such as stratospheric ozone depletion, ground level ozone formation, ocean acidification and increases in GHGs

The potential impact is mitigated by the geographical location of most offshore installations, which are a long way from coastline and human population

מקור: דו"ח הסביבה לשנת 2016 של תעשיית הגז והנפט הבריטית.

אכן יש גם מקומות בעולם עם אסדות ישנות קרובות ואפילו על החוף עצמו. הבה נבחן כמה:

מתקני הגז והנפט במדינת קולורדו בארצות הברית, שם נובל אנרג'י זוכה לתואר המפוקפק "מזהם השנה" בתקלות שפך וזיהום מים כבר מספר שנים ברציפות:

"Noble Energy had most spills for 2016"

"Noble Energy Spills 7,500 Gallons of Crude Oil Into Colorado's Poudre River"

מקור: דו"ח מעקב הזיהומים הרעילים לשנת 2016 במדינת קולורדו

בנוסף, באותו המדינה, ב 2015, לאחר חקירה משותפת של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי ומדינת קולורדו, נמצא שרוב המערכות לבקרת פליטה של חברת נובל אנרג'י מפרות את חוקי זיהום האוויר של ארצות הברית, דבר שהביא להסכם פשרה של החברה בסך של יותר מ 70 מיליון דולר עם משרד המשפטים האמריקאי, המשרד להגנת הסביבה האמריקאי ומדינת קולורדו:

After finding most of Noble's emissions control systems in Colorado violated federal air pollution laws, the EPA reached an agreement last year with Noble, requiring the company to pay $5 million in fines and spend more than $60 million on repairs and upgrades. In September, the agency issued an alert warning oil and gas companies across the country they too could be out of compliance.

מקור: כתבה בעיתון יוסטון כרוניקל ו – ההודעה לעיתונות של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי בנושא.

יועצים מטעם תאגידי הגז מזדרזים לתת כדוגמה אסדות שהוקמו בקרבת החוף בהולנד. בפועל הולנד החליטה על הפסקת הפקת הגז באזור זה משום שהתגלה שהדבר גורם לרעידות אדמה!

בנוסף הוגשה תביעת ענק נגד תאגיד האנרגיה Shell בעקבות פליטות מזהמים מהאסדות.

Netherlands to shut Europe's biggest gas field to limit quake risk

Natural gas from the province of Groningen may be worth billions, but it's ruining the lives of locals

מקורות: כתבות בתאגיד החדשות הציבורי של גרמניה (המקבילה הגרמנית לכאן)- כתבה 1 ן – כתבה 2

בכל העולם כבר מזמן התקדמו לאסדות צפות. מדובר בטכנולוגיה ישימה, כלכלית ובטוחה. אפילו חברת נובל אנרג'י עצמה פיתחה ומתכננת לפתח שדות גז ונפט באמצעות אסדות צפות:

מאגר הגז הקפריסאי אפרודיטה, הנמצא בבעלות משותפת עם חברות דלק קידוחים, השותפה שלה בשדה הגז לוויתן, וענקית הדלק העולמית, חברת Shell. מקור: אתר חברת דלק קידוחים.

מאגר הגז והנפט אסנג בגינאה המשוונית שבאפריקה, שפותח בתוך שנתיים בלבד והחל לפעול כבר ב 2011! מקור: אתר תעשיית הגז והנפט Offshore Technology.

אפילו אצלנו בישראל משרד האנרגיה אישר אסדה צפה עבור מאגרי הגז כריש ותנין אשר ממוקמים ליד מאגר הגז לוויתן.

שימו לב לסקירת היתרונות של אסדה צפה על פי חברת אנרג'יאן, השותפה העיקרית, המתפתחת והמפעילה של מאגרי הגז כריש ותנין, מתוך מסמך תוכנית פיתוח השדות שפורסם בדצמבר 2016, עמודים 273-275:

– מינימום עבודה הנדסית באתר המאפשר קיצור לוחות הזמנים. אסדה צפה זו הטכנולוגיה היחידה שמאפשרת לסיים את הפרוייקט ולהזרים גז נקי ליבשה תוך 30 חודשים.

– יתרון פיננסי למשקיעים וליזם: חכירת הציוד שמתאפשרת בטכנולוגיה זו מורידה את הוצאת ההון.

– הקטנת סיכונים: החלק המורכב והמאתגר ביותר בפרוייקט גז במים עמוקים הוא תחזוקת הצנרת הארוכה בים. לשם השוואה, אסדת תמר מותחת את הגבול הטכנולוגי לקצה עם צנרת של 145 ק"מ, והיא קשה מאוד לתחזוקה. זו אחת הסיבות המרכזיות מדוע אסדה צפה היא טכנולוגיה הרבה יותר נפוצה, ונצבר בה נסיון רב לאורך 25 השנה האחרונות.

– תפעול הפקת הגז בשיטה זו דורש פחות ציוד ופועל ביעילות גדולה יותר, ולכן פולט פחות זיהום לסביבה.

– לאסדה צפה יש השפעה קטנה יותר על הסביבה לאורך כל חיי הפרויקט: הקמה, תפעול ופינוי. הפרויקט כולו מופעל ע"י צי אניות, אין צורך לבנות אסדת ענק קבועה, ואין צורך לפרק אותה בסוף הפרויקט.

– לפרוייקט כולו יש השפעה סביבתית קטנה באופן משמעותי לעומת אסדה קבועה. יתרון זה חשוב כי הוא מזרז את קבלת ההיתרים ומאפשר בסך הכל לקצר את לוח הזמנים.

– הפקת הקונדנסט בלב ים וייצואו במיכליות מאפשר למכור אותו בשוק חופשי ולא כובל את היזם דווקא לשוק הישראלי, ובנוסף מקל על שאיבת קונדנסט הנמצא בשכבות עמוקות יותר של המאגר.

– אסדה צפה תאפשר שיתופי פעולה עתידיים עם חברות נוספות, כאשר יתגלו מאגרי גז נוספים באזור, ותאפשר טיפול במאגרי גז נוספים על גבי אותו מתקן (דבר שהוא יתרון גם עבור המשק הישראלי).

לסיכום, כל העולם עובר לפיתוח שדות נפט וגז אשר התגלו במים עמוקים הרחק מהיבשה, הרחק מריכוזי אוכלוסיה, הרחק מהחופים, באמצעות אסדות צפות, ורק אצלנו, בונים אסדות קבועות קרוב לחוף, למרות הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים.

האם שינוי התכנית והרחקת האסדה יגרום לעיכוב בהזרמת הגז לישראל ולעיכוב בסגירת תחנות הכוח הפחמיות בחדרה?

שינוי התכנית לא מחייב עיכוב בהזרמת הגז לישראל, כפי שמיד נראה. יחד עם זאת, גם אם יהיה עיכוב הוא לא צפוי להשפיע על המשק הישראלי שנמצא ביתירות אנרגטית גם בלי לפתח את מאגר לוויתן, וגם לא ישפיע על לוח הזמנים לסגירת התחנות הפחמיות בחדרה.

בואו נסקור את העובדות הרלוונטיות:

  1. למעשה, כבר היום יש לישראל מקורות גז זמינים ונגישים המאפשרים להעביר את התחנות הפחמיות באשקלון וחדרה להפעלה בגז: מאגר תמר וגם האוניה המגזזת.
  2. חברת החשמל אפילו מוכרת 'עודפי גז' מיובא וזול מהמגזזת ומתמר לירדן ואפילו ביקשה סעיף מיוחד בחוק כדי למכור יותר. ראו דוח תקופתי של חברת החשמל לשנת 2016 (עמ' 334).
  3. בתחנת רידינג בת"א למשל, החליטו והעבירו את התחנה לעבוד בגז, כבר לפני 12 שנה, מבלי לחכות לשום אסדת גז.
  4. כבר היום, עוד לפני פיתוח מאגרי לוויתן, כריש ותנין, יש למשק הישראלי יתירות אנרגטית של 33% (!), שזה הרבה מעל היעד שהציבה הממשלה.
  5. כיום אין למאגר לוויתן כמעט חוזים חתומים במשק הישראלי וגם השר שטייניץ אמר בראיון לערוצי הטלוויזיה שרובו הגדול מיועד לייצוא. דווקא מאגרי כריש ותנין שיתחילו לפעול ב-2020 (מספר חודשים אחרי לוויתן) חתמו על חוזים משמעותיים במשק הישראלי. הנה ההוכחות:

משרד האנרגיה לא מבין מדוע משרד האנרגיה לא סוגר כבר את התחנות הפחמיות בחדרה

הראיון המלא בו שטייניץ מציין שהגז מלוויתן מיועד בכלל ליצוא

  1. גם אם, למרות כל האמור לעיל, משרד האנרגיה מתעקש שיש צורך דחוף להזרים גז מלוויתן כדי לסגור את התחנות הפחמיות, לא חשוב כרגע מה הסיבה, קיימת אפשרות לפתרון ביניים מהיר ע"י שכירת אסדה צפה בליסינג. זה פתרון מקובל בעולם שאפשר ליישם בזמן קצר מאוד, ויש מדינות שאף מעדיפות אותו כפתרון קבע במקום בניית אסדת צפה חדשה.
    למעשה, גם חברת נובל אנרג'י בעצמה, בחרה בפתרון זה בעבר.
  2. בנוסף לכל האמור לעיל, כיום אין בתחנת הכוח בחדרה טורבינות גז שיכולות לקבל גז טבעי מלוויתן, בנייה שלהן תיקח שנים, ולפי התוכנית שהועברה רק לאחרונה בממשלה, הן לא יוקמו לפני 2022, שזה בכל מקרה לאחר הפעלת מאגר גז נוסף, כריש ותנין. אפילו אם ישונה מתווה הפיתוח לאסדה צפה והדבר יגרום לדחייה של שנתיים בהזרמת הגז לישראל, הרי שהגז יגיע בסוף 2021, עוד לפני מועד סגירת תחנות הכוח הפחמיות בחדרה.

לסיכום, הטיעון שהרחקת אסדת לוויתן תביא לעיכוב בסגירת התחנות הפחמיות לא נשען על עובדות, ומשרת את האינטרסים של… ניחשתם נכון – טייקוני הגז, ולא את האינטרסים של אזרחי ישראל.

האם אפשר להגן על אסדה בלב ים?

חיל הים כבר נערך ורכש ספינות סער לצורך הגנה על אסדות הגז במים הכלכלייים של ישראל, כלומר בעומק הים. כולנו כבר שילמנו מילארדים מכספי המיסים שלנו על ספינות אלה, המיובאות מגרמניה. חיל הים נערך לקליטתן בשנת 2019 ו-2020.

כיפת ברזל ימית פותחה במיוחד לצורך הגנה על אסדות הגז בלב ים והינה בעלת יכולת מבצעית כבר מלפני שנה (שנת 2017).

שני מפקדי חיל הים לשעבר הצהירו בפני החוקר מטעם המועצה הארצית כי מבחינה צבאית נכון להגן על האסדות במים הכלכליים, מעל המאגרים. גם מפקד חיל הים המכהן הכריז לאורך השנים בפני התקשורת כי זרוע הים ערוכה לכל תרחיש במים הכלכליים.

יש לזכור שתמיד קיימת הסתברות שההגנה על האסדה תיכשל, ויש לקחת את התרחיש הזה בחשבון. המשמעות של כישלון בהגנה על אסדה בקרבת חופי ישראל הוא חמור שבעתיים מפגיעה באסדה רחוקה מכיוון שהוא עלול להביא לחורבן החופים, מי השתייה ואף לפינוי ישובים בשל זיהום מסרטן כבד.

לסיכום, הגנה על מתקנים באזור החוף, גם אם היא אולי קלה יותר למשרד הבטחון, מגלמת בתוכה אפשרות מעשית לאסונות בטחוניים, סביבתיים ובריאותיים ברמות שלא נודעו במדינת ישראל, ומשום כך יש לתת את העדיפות הראשונה במעלה לדאגה לבטיחות, בריאות וחיי תושבי המדינה – כלומר להרחיק את האסדות מהחוף ומריכוזי ישובים.

אם זה כל כך מסוכן, למה החליטו למקם את האסדה ליד החוף?

אמנם נכון שתהליך התכנון היה ארוך ומקיף וכלל גורמים ושלבים רבים. יחד עם זאת בשלבי התכנון קרו מספר כשלים וטעויות גורליות:

  1. בזמן בחינת החלופות, חלופה 9 שהיא האסדה הצפה 120 ק"מ מהחוף, נפסלה ולא הועברה כלל לדיון משום שהצוות המשפטי סבר שאין למועצה הארצית לתכנון ובניה סמכות לדון במים הכלכליים של ישראל. מה שהתברר כטעות לאחר מכן, כאשר התקבלה חוות דעת של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

    בשלב הזה כבר התקבלה ההחלטה על אסדה קרובה עבור מאגר לוויתן והדיון לא נפתח מחדש.

    עבור מאגרי כריש ותנין שתוכננו מאוחר יותר נבחרה אסדה צפה בלב ים, ומשרד האנרגיה אף שיבח את היזם אנרג'יאן על כך שבחר בפתרון בטיחותי יותר, אמין יותר, המצמצם פגיעה באוכלוסיה ואשר ידידותי לסביבה (עמ' 8 ו 9 במסמך שהגיש משרד האנרגיה רק בשנה שעברה למועצה הארצית לתכנון ובניה בנוגע לפיתוח שדות כריש ותנין באמצעות אסדה צפה) .

  2. המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה קיבלו את הצהרתה של חברת נובל אנרג'י שהצהירה שרמות זיהום האוויר מהאסדה יהיו נמוכות, מבלי לבדוק אותן כלל. וזאת, למרות שהצהרות דומות של החברה בשלבי תכנון אסדת תמר התגלו כרחוקות מאוד מהמציאות.

  3. בפני המועצה הארצית הוצגו נתונים שגויים, באשר ליכולת התפעולית והטכנית של אסדות צפות, כולל טענות תמוהות על כך ש"טלטול הגלים" עלול לגרום לתקלות באסדה צפה, טענה שכדי להבין שמקורה בטעות מספיק להסתכל על כך שיש אסדות צופות במקומות בעולם בהם מי הים סוערים בצורה קיצונית, בים הצפוני ואף ליד הקוטב, לכן החלטותיה הסתמכו על תשתית עובדתית שגויה.

    על כך העיד בכתב פרופסור יועד צור, שנכח בדיון המועצה, אך קולו לא נשמע. כיום גם בכירי המשרד להגנת הסביבה מתייחסים לאסדות צפות כאל הטכנולוגיה הטובה ביותר (בז'רגון המקצועי של התעשיה – Best Available Technology, או, בקיצור, BAT).

  4. סוגיית הסכנה לזיהום המים המותפלים כלל לא נבדקה בתהליך התכנון.

  5. תכנית המתאר הארצית (תמ"א) 37 ח' שאושרה דורשת שורה של תסקירים ובדיקות סביבתיות מפורטות שיש לבצע בשלב התכנון הסביבתי המפורט ולהגישם כתוכנית לניטור וניהול סביבתי (תנ"ס) לאישור. חלק גדול מהם לא בוצעו כלל, בניגוד להוראות התכנית. לדוגמא – בקשה לביצוע והשלמת סקר סיכונים, הועברה ע"י המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה בסוף 2016 – תשובת משרד האנרגיה לא התקבלה עד היום!

  6. ולמרות האמור לעיל, מספר היתרי בניה כבר חולקו למרות המסמכים החסרים אשר הגשתם הייתה חובה בכדי לקבל את ההיתרים, לפי תמ"א 37 ח'.

האם הסיבה היא שחיתות?

בשלב זה אין הוכחות מוצקות לשחיתות למרות שההחלטה על פניה אכן נראית תמוהה ביותר.

בנובמבר 2017 המשטרה המליצה לפרקליטות להעמיד לדין את אבריאל בר יוסף, סגן יו"ר המועצה לבטחון לאומי (המל"ל) לשעבר, בחשד שבמסגרת ועדת צמח, פעל שלא בנקיון כפיים כשדחף להקמת מתקנים להנזלת גז בקרבת החוף. כאן ניתן למצוא את הפרוטוקול: 23.7.2012 ולהלן שתי כתבות שפורסמו בנושא. שימו לב לציטוט הבא מתוך הכתבה השניה:

במילים אחרות, נראה שמאחורי המידע שהועבר למשטרה מסתתרת פרשייה שמשמעויותיה רחבות הרבה יותר: האם ייתכן שמדיניות הממשלה בנושא הגז הטבעי והחלטות הרות גורל לעתידה – כמו הכמות שתישאר בארץ, סוג הטכנולוגיה שבה ייעשה שימוש והיקף היצוא – נקבעו במעורבות גורם הנגוע בניגוד עניינים? האם יכול להיות שבכיר כמו בר יוסף משפיע על תוצאות הדיונים הרגישים ביותר כנציג המטה לביטחון לאומי, כשהוא מחובר בדרכים שונות לגורמים עסקיים שהשקיעו הון ומאמצים בתחום הגז?

המשטרה: תשתית ראייתית נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר בעבירות שוחד ומרמה

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את אבריאל בר יוסף בגין קבלת שוחד מאיש עסקים גרמני שהשקיע מאות אלפי אירו בחברה של קרובת משפחתו. בתמורה הוא קידם לכאורה את מטרותיו של אותו איש עסקים בוועדת צמח שדנה במתווה הגז.

כשבר יוסף לוחץ על הגז

תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף, נציג המטה לביטחון לאומי בוועדת צמח, דחף להקמת מתקן גז ענק בעומק הים, בטכנולוגיה שעדיין לא קיימת כשמומחים בינלאומיים התנגדו, התעמת איתם עד שגבר על דעתם רק לגבי דבר אחד שתק: הקשרים שלו עם אנשי עסקים מגרמניה שהובילו את היוזמה

אבריאל בר יוסף הוא גם חשוד עיקרי בפרשת הצוללות. נכון להיום, הפרקליטות עדיין לא פעלה על המלצת המשטרה להעמיד לדין את בר יוסף. בנוסף, ולמרות היותו חשוד בשתי פרשות שונות, טרם נחקר הקשר של אבריאל בר יוסף להחלטה על מיקום האסדות להפקת גז בקרבת החוף.

כמובן שקיימות סיבות אפשריות נוספות שלא כאן המקום לפרט אותן.

מה אומרים המומחים (אלו שלא מקבלים שכר מיצחק תשובה ונובל אנרג'י)?

האם זה נכון שאסדה צפה לא מתאימה למאגר גז כמו לוויתן?

ככל הנראה, מהנדסיה של חברת נובל אנרג'י חושבים אחרת.

בדוח המסכם של החברה לשנת 2012 טוענים המהנדסים שלה כי לא זאת בלבד שפתרון אסדה צפה (FPSO) הוא הפתרון האידיאלי לשדה לוויתן – הוא אפילו היה מאפשר להנות מהגז של שדה לוויתן כבר בשנת 2016:

The Leviathan Phase 1 development concept includes offshore processing at an FPSO, with a production capacity of 1.6 Bcf/d and a capability to serve both domestic demand and export. Domestic production could begin as early as 2016. This option will enable us to begin production within three years of license to lease conversion

אם נלך שנתיים קדימה, ניכר כי בדו"ח החברה משנת 2014 היא עדיין רואה באסדה צפה (FPSO) פתרון אידיאלי לשדה לוויתן:

We moved forward with development plans for Leviathan Phase 1 and adopted a design utilizing a 1.6 Bcf/d floating production, storage and offloading vessel (FPSO). Technical design work for Leviathan Phase I became well advanced, and in 2014, we submitted the Phase 1 Plan of Development to the Ministry of National Infrastructures, Energy and Water Resource

ומה חושבים מהנדסי חברת "דלק"? בדיוק אותו הדבר (דו"ח החברה משנת 2014, עמוד 11) :

Leviathan – Game Changing Discovery – Expected Phase 1 – Production expected via FPSO system

ואיתם מסכימים גם מהנדסי חברת "ראציו" (מצגת החברה משנת 2014, עמוד 8):

"המתווה לפיתוח מאגר לוויתן כולל בעיקרו שני שלבים: השלב הראשון מתוכנן לכלול אספקה לשוק המקומי והאזורי באמצעות הקמת מתקן ימי צף (FPSO) להפקה ולטיפול…"

בחודש נובמבר 2014 התקבלו הערותיו של הממונה לטיוטת תוכנית הפיתוח ובחודש דצמבר 2014 הוגשה טיוטה מעודכנת לאור הערות שהתקבלו מהממונה על ענייני הנפט.

כלומר, נראה כי שלושת שותפות לוויתן הסכימו פה אחד שאסדה צפה (FPSO) הוא הפתרון המועדף למאגר לוויתן, ואפילו היה מאפשר להם להתחיל לפעול ב – 2016. תחנת הכוח הפחמיות בחדרה, אשר פוגעות בבריאות ובחיים של אלפים מתושבי הסביבה, היו יכולות להיסגר כבר לפני שנתיים!

האם אפשר למקמם אסדה צפה מעל מאגר כל כך גדול?

על פי ההערכות כמות הגז במאגר לוויתן היא 450-600 מיליארד מטר מעוקב (BCM). הטענה שבגלל גודלו של המאגר פתרון האסדה הצפה לא מתאים לו היא חסרת שחר. נתחיל בכך שחברת נובל אנרג'י בעצמה ביקשה לבנות אסדה צפה בתחילת התכנון. ראו השאלה לעיל.

יתרה מכך, נובל אנרג'י אפילו טענה בדו"ח המשקיעים שלה לשנת 2012 (עמוד 15) שאם יבחר פתרון אסדה צפה, הפקת הגז בלוויתן תוכל להתחיל כבר בשנת 2016:

The Leviathan Phase 1 development concept includes offshore processing at an FPSO, with a production capacity of 1.6 Bcf/d and a capability to serve both domestic demand and export. Domestic production could begin as early as 2016. This option will enable us to begin production within three years of license to lease conversion

בדו"חות משנת 2013 ו 2014 מהנדסי החברה עדיין החזיקו באותה דעה, כמו גם מהנדסי חברת דלק וראציו, שציינו בדו"חות החברה שלהן שאסדה צפה (FPSO) תיתן את הפתרון הטוב ביותר למאגר לוויתן.

בנוסף, יש תקדימים בעולם לאסדות צפות מעל מאגרים גדולים, ואף גדולים יותר מלוויתן, למשל ב:

עוד דוגמא לפרסומים שקריים וקמפיינים של דיסאינפורמציה אשר סותרים את דוחות חברות הדלק עצמן ואת המציאות בעולם.

מה אפשר לעשות? הרבה!

  1. עקבו אחרי שומרי הבית בכל הרשתות החברתיות.
  2. עזרו לשתף ולהפיץ את המידע ברשת.
  3. הפיצו וחיתמו על העצומה הבינ"ל.
  4. אל תשארו בבית! צאו להפגנות, בואו לחוגי הבית, הצטרפו לאירועי המחאה השונים, לארגונים ולרשויות שתומכות במאבק. לפרטים על כל האירועים שלנו, בקרו בדף האיבנטים שלנו בפייסבוק.
ים חופשי ונקי לאזרחי ישראל