ראיון עם יוני ספיר בנושא ההתחממות הגלובלית בתכנית "למען האמת" בהגשת אוריאל דסקל בערוץ "רלוונט". 21.5.24
משבר האקלים הגלובלי – מה בעצם קורה?
ב- 120 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בכ- 1.2 מעלות צלזיוס.
אם נמשיך לפלוט כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה, מסלול ההתחממות יגרום לעליה של 4-6 מעלות, עד לסוף המאה הנוכחית.
להתחממות כזו צפויות תוצאות הרסניות של בצורות קשות בחלק מהעולם, הצפות של 80% מהערים הגדולות בעולם ומאות מיליוני בני אדם שיאלצו להיות פליטים ממקום מגוריהם.
נקודת האל-חזור היא התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס בלבד, כך קבעו כמעט פה-אחד אלפי מדעני האו"ם מכל רחבי העולם. החל משלב זה, תהליך ההתחממות ייצא משליטת האדם, ואף פעולה שנעשה לא תוכל להשיב את הגלגל לאחור.
על פי קצב פליטות המזהמים הנוכחי וללא נקיטת פעולות חירום מיידיות, נגיע לנקודת האל-חזור בתוך פחות מ- 12 שנים! זהו פרק הזמן העומד בידינו, על מנת להימנע מגורל של פליטים רעבים, מלחמות על מזון ומים, חום בלתי נסבל, הכחדת מיליוני מיני בעלי חיים והגדלת מעגלי המצוקה והאלימות.
לכן, התאחדו המדינות המפותחות והתחייבו לפעילות אקטיבית למניעת המשבר.
הפעולות הנדרשות: נטיעת עצים וריאות ירוקות ומעבר לשימוש ב- 100% אנרגיות מתחדשות ונקיות.
גרטה תונברג משבדיה – בוועידת האקלים בקטוביץ
בהקשר זה מצאנו לנכון לצטט את אחת ממובילות הנוער של המאבק הבינלאומי במשבר האקלים –
“You say you love your children above all else and yet you are stealing their future in front of their very eyes”. Greta Thunberg
ישראל ושינוי האקלים
ישראל במיקום גאוגרפי פגיע במיוחד לשינויי האקלים
אנחנו חיים באחד האזורים הכי פגיעים מבחינת שינוי אקלים. הטמפרטורה עלתה באגן המזרחי של הים התיכון במעלה וחצי, כלומר כ- 25% יותר מהממוצע העולמי. במזרח התיכון צפויים מעל 200 ימים בשנה בהם הטמפרטורה תעמוד על מעל 50 מעלות צלזיוס, אם לא נעצור את כדור השלג המתגלגל.
בישראל ובאזור כולו, המשמעות החמורה ביותר היא תנאי יובש קיצוניים ביותר, אשר מעמידים את האזור שלנו בסכנה. גם כאשר אנו מצליחים להתמודד עם חוסר במים באמצעות התפלת מים, חשוב לזכור שלא כך הדבר עם מדינות רבות באזור, בהן שינוי אקלים עלול לפעול כמכפלת סיכונים וגורם שמעמיק אי-סדר חברתי ופוליטי, דבר העלול לגרום למלחמות.
יעדי ישראל להפחתת פליטות גזי חממה הם הזעומים ביותר מכל מדינות ה-OECD.
לדוגמה מדינות אירופה התחייבו להפחית את פליטות גזי החממה ב- 40% ביחס לשנת 1990 .
לעומת זאת, מבחינת ישראל מדובר כיום בעלייה מאוד משמעותית ביחס לאותה שנה.
מה צריך לעשות?
ישראל היא מדינה שהגיעה להישגים מרשימים בשורה מאוד ארוכה של תחומים, כמו סייבר, רפואה ועוד. יש בישראל עשרות חברות סטארט אפ העוסקות בטכנולוגיות שנועדו למגר את שינוי האקלים – אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, אגירה, תחבורה חכמה.
הישענות על הגז מעוורת את עיני מקבלי ההחלטות בישראל
ומונעת מהם לעשות את ההשקעות בסדרי גודל הנכונים בטכנולוגיות שנועדו לסייע בהפחתת פליטות גזי חממה. זוהי איוולת בלתי אחראית משום שפריצות דרך טכנולוגיות מצד ישראל ימקמו חברות ישראליות בחזית המאבק הבינלאומי בשינוי אקלים ויגדילו את הסיכויים לייצב את אקלים כדור הארץ לרמה סבירה.
השקעה מעין זו שווה הרבה יותר מהחלק היחסי של ישראל בפליטות גזי חממה.
לא זו בלבד – מבחינת ההתחממות הגלובלית הפקת הגז עלולה להשפיע אפילו יותר מפחם!
מדוע? בתהליך הפקת הגז נפלט מתאן הגרוע בעשרות מונים מהפחמן הדו חמצני הנפלט בהפקת אנרגיה מפחם.
לקריאה נוספת: ההתחממות הגלובלית – איך גז תורם להתחממות הגלובלית?
ישראל חייבת לעבור תפנית
ישראל צריכה לעבור תפנית משמעותית ביותר בכל הנוגע למאבק בשינוי אקלים וביכולתה להפוך לשחקן מוביל במאבק לפיתוח כלכלה דלת פחמן ודלת מתאן – בראש ובראשונה בתחום האנרגיה.
איך? לקריאה על צעדים מעשיים למעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל – לחצו כאן.
לא נוכל להגיד לילדנו שלא ידענו
"שינוי האקלים הוא אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר שעומדים היום בפני האנושות. אם אשתמש במילים חזקות, אומר שאנחנו נמצאים על גבול ההתאבדות."
המילים נאמרו ע"י האפיפיור פרנציסקוס, בהקשר למגמת התחממות הגלובלית.
שינוי האקלים כבר לא נחשב לתיאוריה מדעית מופשטת, אלא למציאות מאוד מוחשית וממשית אותה אנו חשים בתדירות גוברת של אירועי מזג אוויר קיצוני בכל העולם.
גם בישראל אנחנו חווים אותו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, עם יותר גלי חום, יותר שיטפונות ובצורת מתמשכת המחמירה משנה לשנה.
סכנות רבות אורבות לפתחנו כתוצאה משינויי האקלים הקיצוניים ובהן: מלחמות על מקורות מים, רעב, מאות מיליוני פליטים, התפשטות מחלות המועברות על ידי חרקים הפעילים בחום.
ריכזנו עבורכם כאן כל המאמרים שפירסמנו בנושא משבר האקלים:
שטרסלר ממשיך לטמון את הראש בחול
ד"ר יונתן אקיינבאום – מנכ"ל גרינפיס ישראליוני ספיר- יו"ר עמותת "שומרי הבית" לאחר הפסקה קצרה, חזר הפרשן נחמיה שטרסלר להלל את תעשיית הגז, תוך שימוש חוזר בביטוי השחוק "כת שרלטני הגז", מצייר שטרסלר מדי כמה חודשים מציאות לפיה תעשיית הדלקים שמחלצת מהים את אוצרות הגז של ישראל, יודעת טוב מאתנו
אם אין דמוקרטיה אין סביבה – דברים מההפגנה 22.4.23
רותם גור דותן עובדת סוציאלית ופסיכותרפסטית ערב טוב אנשים טובים ואמיצים בסופש המיוחד הזה שבין יום השואה, ליום הזיכרון והעצמאות וכמייצגת את בריאות הנפש ועולם הטיפול. ארצה לחדד את החרדה הקיומית שהסיטואציה בה אנחנו נמצאים בחודשים האחרונים במדינת ישראל הכניסה אותנו אליה. אבל ספויילר, יש לזה גם חלק אופטימי בסוף.
מהי נקודת האל חזור של משבר האקלים?
המחקרים השונים מראים שעלייה של מעל ל-1.5 מעלות צלסיוס מעבר לטמפרטורה שלפני העידן התעשייתי, כל שכן של 2 מעלות, תוביל למעבר של כמה נקודות מפנה אקלימיות ויכולה להוביל אותנו לנקודת האל חזור. בכמה שנים מדובר ומה עלינו לעשות כבר עכשיו? פסגת האקלים של האומות המאוחדות בשארם א-שייח בפתח, ושוב נשמע
סטודנטים יקרים, אל תזניחו את המשבר האקולוגי-אקלימי
אי אפשר להתעלם ממשבר האקלים בתוכנית הלימודים או להסתפק בשיעורי רקע ואפילו לא בהצגת שאלות או דילמות, הפעם צריך לספק גם תשובות ולתת כלים מעשיים להוביל שינוי. הפעם חייבים לחבר בין מקצועות הליבה של כל תואר ותואר לסוגיות סביבתיות, להציג את הבעיות, להביא מקרה בוחן ולהציע חלופות ופתרונות פרופסור עדי
ממי צריך לבקש סליחה על המשבר האקולוגי-אקלימי?
"ביום הכיפורים הזה אני רוצה לבקש סליחה מבני משפחתי, מחבריי, מאזרחי כל העולם, על כך שלא הצלחנו עדיין להטות את הכף ולחיות בהרמוניה בין אדם לחברו ובין אדם למקום. אני רוצה לבקש סליחה מהדורות הבאים אחרינו, אלה שיצטרכו לשאת בעול אם לא נשכיל להשתנות…" פרופ' עדי וולפסון ציוץ האם מספיק
מתחמם
הסיקור התקשורתי של המשבר האקולוגי-אקלימי קיבל תנופה בשנה האחרונה אך הוא רחוק מלהספיק הסיקור התקשורתי בנוגע למשבר האקולוגי-אקלימי העלה הילוך בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים. טוב, זו לא חוכמה, גלי החום והשריפות, הסופות והשיטפונות, ושלל מופעי מזג האוויר הקיצוניים בכל רחבי הגלובוס, הכריחו גם את עורכי החדשות, אפילו הציניים
המשבר האמיתי שלא מדברים עליו במערכת הבחירות
משבר האקלים נתפס אצל רוב האוכלוסייה בישראל כמשהו שהוא בין גזרה משמיים לאירוע המתרחש רחוק מכאן, שהשפעותיו, אם בכלל, יתנו אותותיהן רק בעוד זמן רב. וכשזה המצב בשטח, אין פלא שהמשבר גם כמעט ונעדר מהשיח הפוליטי גידול האוכלוסין העולמי והעלייה ברמת החיים, ואיתם הצריכה הגוברת של משאבי טבע לצד עלייה
כדי להתמודד עם המשבר האקולוגי-אקלימי חייבים להתבסס על המדע
מדינת ישראל נחשבת לפורצת דרך גם במחקרים בתחום האקולוגיה ומדעי הסביבה, עכשיו נותר רק לקוות שכולנו נשכיל להקשיב למדענים ולפעול בחוכמה המהפכה המדעית-תעשייתית, על הגילויים הרבים והטכנולוגיות המגוונות שהביאה עמה, איפשרה ייצור מוגבר של מזון ושל מגוון חומרים ומוצרים סינטטיים, שהביאו גם לגידול מהיר באוכלוסיית העולם וברמת החיים של בני
על חינוך עם תקווה לאדם ולסביבה
אין טעם לעמת את תלמידי ישראל עם העובדות הקשות והמפחידות של משבר האקלים מבלי להציע להם חלופות קיימות וישימות. במקביל, צריך לתת להם להתחבר לטבע מחדש, ליזום וליצור מציאות אחרת משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה הודיעו, סוף סוף, על כינון תוכנית לימודים אקלימית במערכת החינוך הפורמאלית והא-פורמאלית בישראל, מגילאי גן
תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום – זו מציאות עכשווית בהודו ובפקיסטן
תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לעצמכם עולם שבו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל האפשרות, למעשה הוודאות, של עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו. זו אינה נבואת חורבן תנ"כית, נוסח ירמיהו, יחזקאל ועמוס, זו אינה
שטרסלר ממשיך לטמון את הראש בחול
ד"ר יונתן אקיינבאום – מנכ"ל גרינפיס ישראליוני ספיר- יו"ר עמותת "שומרי הבית" לאחר הפסקה קצרה, חזר הפרשן נחמיה שטרסלר להלל את תעשיית הגז, תוך שימוש חוזר בביטוי השחוק "כת שרלטני הגז", מצייר שטרסלר מדי כמה חודשים מציאות לפיה תעשיית הדלקים שמחלצת מהים את אוצרות הגז של ישראל, יודעת טוב מאתנו
אם אין דמוקרטיה אין סביבה – דברים מההפגנה 22.4.23
רותם גור דותן עובדת סוציאלית ופסיכותרפסטית ערב טוב אנשים טובים ואמיצים בסופש המיוחד הזה שבין יום השואה, ליום הזיכרון והעצמאות וכמייצגת את בריאות הנפש ועולם הטיפול. ארצה לחדד את החרדה הקיומית שהסיטואציה בה אנחנו נמצאים בחודשים האחרונים במדינת ישראל הכניסה אותנו אליה. אבל ספויילר, יש לזה גם חלק אופטימי בסוף.
מהי נקודת האל חזור של משבר האקלים?
המחקרים השונים מראים שעלייה של מעל ל-1.5 מעלות צלסיוס מעבר לטמפרטורה שלפני העידן התעשייתי, כל שכן של 2 מעלות, תוביל למעבר של כמה נקודות מפנה אקלימיות ויכולה להוביל אותנו לנקודת האל חזור. בכמה שנים מדובר ומה עלינו לעשות כבר עכשיו? פסגת האקלים של האומות המאוחדות בשארם א-שייח בפתח, ושוב נשמע
סטודנטים יקרים, אל תזניחו את המשבר האקולוגי-אקלימי
אי אפשר להתעלם ממשבר האקלים בתוכנית הלימודים או להסתפק בשיעורי רקע ואפילו לא בהצגת שאלות או דילמות, הפעם צריך לספק גם תשובות ולתת כלים מעשיים להוביל שינוי. הפעם חייבים לחבר בין מקצועות הליבה של כל תואר ותואר לסוגיות סביבתיות, להציג את הבעיות, להביא מקרה בוחן ולהציע חלופות ופתרונות פרופסור עדי
ממי צריך לבקש סליחה על המשבר האקולוגי-אקלימי?
"ביום הכיפורים הזה אני רוצה לבקש סליחה מבני משפחתי, מחבריי, מאזרחי כל העולם, על כך שלא הצלחנו עדיין להטות את הכף ולחיות בהרמוניה בין אדם לחברו ובין אדם למקום. אני רוצה לבקש סליחה מהדורות הבאים אחרינו, אלה שיצטרכו לשאת בעול אם לא נשכיל להשתנות…" פרופ' עדי וולפסון ציוץ האם מספיק
מתחמם
הסיקור התקשורתי של המשבר האקולוגי-אקלימי קיבל תנופה בשנה האחרונה אך הוא רחוק מלהספיק הסיקור התקשורתי בנוגע למשבר האקולוגי-אקלימי העלה הילוך בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים. טוב, זו לא חוכמה, גלי החום והשריפות, הסופות והשיטפונות, ושלל מופעי מזג האוויר הקיצוניים בכל רחבי הגלובוס, הכריחו גם את עורכי החדשות, אפילו הציניים
המשבר האמיתי שלא מדברים עליו במערכת הבחירות
משבר האקלים נתפס אצל רוב האוכלוסייה בישראל כמשהו שהוא בין גזרה משמיים לאירוע המתרחש רחוק מכאן, שהשפעותיו, אם בכלל, יתנו אותותיהן רק בעוד זמן רב. וכשזה המצב בשטח, אין פלא שהמשבר גם כמעט ונעדר מהשיח הפוליטי גידול האוכלוסין העולמי והעלייה ברמת החיים, ואיתם הצריכה הגוברת של משאבי טבע לצד עלייה
כדי להתמודד עם המשבר האקולוגי-אקלימי חייבים להתבסס על המדע
מדינת ישראל נחשבת לפורצת דרך גם במחקרים בתחום האקולוגיה ומדעי הסביבה, עכשיו נותר רק לקוות שכולנו נשכיל להקשיב למדענים ולפעול בחוכמה המהפכה המדעית-תעשייתית, על הגילויים הרבים והטכנולוגיות המגוונות שהביאה עמה, איפשרה ייצור מוגבר של מזון ושל מגוון חומרים ומוצרים סינטטיים, שהביאו גם לגידול מהיר באוכלוסיית העולם וברמת החיים של בני
על חינוך עם תקווה לאדם ולסביבה
אין טעם לעמת את תלמידי ישראל עם העובדות הקשות והמפחידות של משבר האקלים מבלי להציע להם חלופות קיימות וישימות. במקביל, צריך לתת להם להתחבר לטבע מחדש, ליזום וליצור מציאות אחרת משרד החינוך והמשרד להגנת הסביבה הודיעו, סוף סוף, על כינון תוכנית לימודים אקלימית במערכת החינוך הפורמאלית והא-פורמאלית בישראל, מגילאי גן
תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום – זו מציאות עכשווית בהודו ובפקיסטן
תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש למכת חום. תארו לעצמכם עולם שבו אי אפשר לתכנון קדימה טיול בן מספר שעות בטבע בגלל האפשרות, למעשה הוודאות, של עומס חום בו המטיילים "יתבשלו" בתוך עצמם וימותו. זו אינה נבואת חורבן תנ"כית, נוסח ירמיהו, יחזקאל ועמוס, זו אינה