מיקום אסדת לווייתן מעולם לא עבר את מבחן בג"ץ – תמ"א 37 ח'

אחת מההטעיות שאנחנו שומעים כל הזמן היא שמיקומה של אסדת לוויתן נבחן ועבר את כל הליכי התכנון ועמד במבחן בג"ץ. ובכן, לא ממש, הבא נתבונן בעובדות ובתהליך הפתלתל שעברה תמ"א 37 ח'.

רקע ותקציר: 

תוכנית מתאר ארצית 37 ח -תמ"א 37 ח' – היא תוכנית המתאר שנועדה להסדיר את תוכנית הקבלה, הטיפול, ההולכה, והאחסון של הגז הטבעי מתגליות בים בישראל.
חשוב לציין כי בהתאם לתמ"א 37/2 , אשר עברה מתחת לרדאר, ניתן להניח במרחק קרוב ליד כל צינור גז במדינה צינור של קונדנסט או דלקים אחרים.
תמא 37/ח - זיהוםו הסביבהתמ"א 37 ח' היא תוכנית מאוד כוללנית ומאפשרת. לכן בשלב אישור התמ"א, כאשר המדינה הודתה שישנם פערי ידע גדולים שלא מאפשרים הכנת תסקירי השפעה על הבריאות, תסקירי השפעה על הסביבה, סקרי סיכונים, תוכניות חירום לטיפול בתקלות ועוד – הציגה המדינה את התנ"ס: תוכנית ניהול וניטור סביבתי אשר תוכנן בהתאם למסמך הנחיות לכתיבת התנ"ס – שהוא חלק מהתמ"א ולכן במעמד של חוק.

בהתאם למסמך ההנחיות, התנ"ס אמור היה להכיל את כל הסקרים הבחינות והבדיקות הנ"ל.
בהתאם להנחה שהתנ"ס יכיל את כל הנ"ל, אושרה התמ"א בבג"ץ .

בפועל, התנ"סים כולם כאחד חסרים את מרבית הדרישות המופיעות במסמך ההנחיות לכתיבת תנ"ס, כך שהחלטת הבג"ץ בהקשר לתמ"א איננה נאכפת, הלכה למעשה.

כאן המקום להדגיש שמיקום האסדה – ובפרט – החלופה של אסדה צפה על פי הבאר – מעולם לא נבחן ע"י בג"ץ!

המאמר להלן הוא מבט-על היסטורי וכרונולוגי על ההליכים התכנוניים והמשפטיים אשר עברה התמ"א עד היום.

תמ"א 37 ח'- הליכים משפטיים ואבני דרך- מבט כללי:

  • בג"ץ 4687/10 "כחול וירוק" עמותה לאיכות סביבה בחוף כרמל נ' שר הפנים (24/7/2011);
    בג"ץ 2293/10 המועצה המקומית זכרון יעקב נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (20/6/11)
    העתירות נסובו על החלטת המועצה הארצית להטיל את ייזום התכנית על חברת נובל אנרג'י. לאחר דיון ביום 5/8/10 ניתן צו על תנאי המופנה למועצה הארצית : "מדוע לא תימנע מלהמשיך וליתן בידי חברת נובל אנרג'י בע"מ את הסמכות שהוקנתה לה לצורך הכנתה של תוכנית המתאר תמ"א 37/ח, כאמור בהחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבניה מיום 7.7.2009."
    אסדת גזביום 5.4.2011 התקבלה החלטה חדשה של המועצה הארצית לתו"ב במסגרתה בוטלה ההחלטה הקודמת והוחלט כי התכנית תיערך על ידי ועדת עורכים המורכבים מנציגים של משרדי הממשלה השונים. בעקבות זאת העתירות נמחקו תוך חיוב המדינה בהוצאות העותרות.
  • ביום 14/2/12 הובאה סוגיית החלופות הטכנולוגיות בוולנת"ע כאשר בסע' 3 נקבע שאין להגביל את התכנית לטכנולוגיה שאינה מוכחת ושלא נצבר ניסיון בהפעלתה ובכך נדחו חלופות 8- טיפול מירבי ו -9 טיפול על פי באר.
  • בג"ץ 5307/12 מועצה מקומית זכרון יעקב ואח' נ' המועצה הארצית לתו"ב (22/8/12).
    עניינה של העתירה כנגד החלטת המועצה הארצית לתו"ב מיום 3/7/13 ובפרט באשר להחלטה לבחון את המתחמים היבשתיים בתסקיר בטרם נבחנה די צרכה החלופה הימית (הכוונה לחלופה 8 טיפול מרבי הים). ביום 22/8/12 נדחתה העתירה בהיותה מוקדמת, תוך שנקבע כי העותרים יוכלו להעלות את מלוא טענותיהם בשלביו העתידיים של ההליך התכנוני.
  • בג"ץ 2269/13 העמותה להגנת הסביבה כרמל מנשה נ' המועצה הארצית לתו"ב (13/10/13). עניינה של העתירה בעקבות החלטת המועצה הארצית לתו"ב לבחור באתר חגית כמתחם היבשתי הצפוני. גם עתירה זו נדחתה ביום 13/10/13 בהיותה מוקדמת.
  • החלטת המועצה הארצית לתו"ב מיום 1/1/13 לבחירת המתחמים הימיים שלגביהם יקודם המשך התכנון. סע' 5 להחלטה בהקשר הנתונים הגיאולוגיים סיסמיים ואקולוגים סביבתיים- "…המיקום המדוייק של המתקנים ופרוזדורי הצנרת בתחומים אלו יקבע בשלב ההיתר על בסיס בדיקות גיאוטכניות-הנדסיות וסביבתיות…" סע' 6- צוות התכנון בשיתוף משרד הפנים יבחן את האפשרות לאסדה צפה מעבר למתחמים הימיים והיבשתיים עליהם הוחלט בישיבה זו ובישיבות קודמות.
  • החלטת המועצה הארצית לתו"ב מיום 12/11/13- "…פתרון FPSO אינו ישים היות וההספק המירבי מאניה כזו הוא כחמישית מההספק הדרוש ע"פ התכנית….מתקנים ימיים ייקרו מאד את הטיפול….היועץ הכלכלי לצוות התכנון הסביר…הטיפול בים צפוי להיות יקר יותר מטיפול ביבשה בסכום המוערך בלמעלה מ 6 מיליארד ₪…."
  • שנת 2014- קודם ליום 10/6/14 הגישה נובל אנרג'י לממונה על הנפט את תכנית הפיתוח המוצעת על ידה למאגר לוויתן. מתווה הפיתוח שהתבקש על ידי נובל היה אניית FPSO על פי הבאר.
  • דיון המועצה הארצית לתו"ב 10/6/14: סע' א1- עדיפות לטיפול מקסימלי בים. סע' ג- על פי תכנית זו מובהר כי לא ניתן להשתמש בשטח לכל מטרה אחרת, זולת לטיפול בגז מתגליות בים. סע' יא'- לאחר הקמת כל מרכיבי מערכת הגז הטבעי ניתן יהיה לצמצם שטחים בתשריט.

מנהלת מנהל תכנון ונציג משרד ראש הממשלה בדיון: למרות שניכר כי בשנים הראשונות הטיפול יתרכז בים יש צורך במתן אפשרות למדינה לנהל מדיניות כוללת ולכן יש מקום בקביעת מתקנים יבשתיים לקליטת גז, בין היתר לצורך מתן מענה לתגליות לא ידועות שיתגלו בעתיד.

  • ביום 27/7/14 דנה ועדת השרים בתכנית והחליטה לאשרה. ביום 13/8/14 הגיש השר להגנ"ס ערר על החלטה זו "מהטעם שאין הלימה בין החלטת המועצה מיום 10/6/14 להנחות את רשויות התכנון ליתן עדיפות לטיפול מרבי בים לבין הוראות התכנית עצמה" הממשלה דחתה את הערר והתכנית אושרה בהחלטת ממשלה 2112. ביום 3/12/14 פורסמה ברשומות.
  • בג"ץ 7377/14 עיריית יקנעם ואח' נ' המועצה הארצית לתו"ב ואח'; בג"ץ 8077/14 מועצה אזורית עמק חפר ואח' (זכרון וחוף כרמל) נ' ממשלת ישראל ואח'; בג"ץ 8079/14 המועצה האזורית מגידו נ' ממשלת ישראל ואח' (22/12/2015).

תמ"א 37 ח' ומבחן בג"ץ

הטענות:

  1. החלטת המועצה הארצית לתו"ב להנחות את רשויות התכנון למתן טיפול מירבי בים לא עוגנה בנוסח התכנית שאושר על ידי הממשלה.
  2. ההחלטה לכלול בתכנית מתחמים יבשתיים התקבלה בשרירות ועל בסיס תשתית עובדתית חסרה, בין היתר משום שלא נערך תסקיר לחלופות הימיות (8-9).
  3. ההחלטה התקבלה בהיעדר כל צורך במתחם יבשתי נוכח תכנית הפיתוח של נובל שאינה כוללת מרכיבים יבשתיים משמעותיים.
  4. להחלטה לכלול בתכנית מתחמים יבשתיים נודעות השלכות סביבתיות, בריאותיות בטיחותיות ובטחוניות שליליות שלא זכו למשקל הולם.
  5. תכנון חלופה יבשתית עומד בניגוד לחוות דעתם של מומחים שונים.
  6. ההסדרים בדבר עריכת תנ"ס, מסמך עקרוני וסקר סיכונים כרוכים באצילת סמכויות פסולה ואימוצם מביא לכך שהחלטות תכנוניות מהותיות תידחנה לשלב היתר הבניה, באופן שאינו מאפשר הליך תכנוני מלא, פומבי ופתוח להערות הציבור.
  7. הבחירה באתר חגית בלתי סבירה כיוון שזכתה לעדיפות נמוכה בתסקיר ועוד…

הכרעה:

מרבית ראשי העתירה נדחו. שתי טענות התקבלו:

  1. נקבע כי תתווסף הערה, לפיה תינתן עדיפות לטיפול מרבי בים, כפי שנקבע בהחלטת המועצה הארצית לתו"ב.
  2. באשר לתמהיל הפיתוח נקבע כי הוא יאושר על ידי המועצה לתו"ב ולא רק תעודכן בו.
  3. באשר לתנ"ס- נדחו הטענות בנוגע להאצלה אסורה תוך שהודגש שהתנ"ס תוכן בהתאם לסע' 6.6 לתמ"א ובהתאם לנספח ההנחיות להכנת התנ"ס. (פס' 86-88 לפס"ד).יוער כי בג"ץ (פס' 91) המליץ למועצה הארצית לתו"ב לשקול (בהתאם למידע שיהיה בידיה באותה העת) להרחיב את מנגנון שיתוף הציבור בשלב התנ"ס. המועצה הארצית לתו"ב דחתה בהחלטה המלצה זו (זמן קצר אחרי בג"ץ וללא מידע עדכני).

חשוב לציין כי במועד מתן פסק הדין הסברה הייתה כי לוויתן יפותח באסדה צפה FPSO  ולפיכך מרבית מתקני התמ"א יתייתרו.

  • ביום 5/4/2016 אושר תמהיל הפיתוח של שדה לוויתן. רק במועד זה נודע כי יש כוונה לפתח את לוויתן במתחמי תמ"א 37/ח במתקן טיפול קרוב לחוף ולא באסדה צפה.
  • בג"ץ 8365/16 המועצה האזורית מגידו נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (8/3/17).
    הוגש כנגד הכוונה להקים מיכל אחסון קונדנסט בחגית חרף העובדה שהמיכל לא צוין בתמהיל הפיתוח. המדינה עדכנה כי יתקיים דיון בעניין במועצה הארצית ובהמשך לנוכח העובדה כי המועצה הארצית דנה בעניין (6/12/16) ואשרה את הקמת המיכל בחגית נמחקה העתירה, תוך שמירת זכויות העותרים להגיש עתירה חדשה בהתאם להתפתחויות.
  • בג"ץ 2974/17 המועצה האזורית מגידו נ' המועצה הארצית לתו"ב ואח' (24/12/17).
    העתירה הופנתה כנגד ההחלטה לאשר מיכל לאחסון קונדנסט בחירום(?) באתר חגית.
    העתירה נדחתה. אך בפרוטוקול חולצה התחייבות מהמדינה כי המדובר יהיה בשימוש בחירום בלבד.
  • ביום 28/11/16 אושר תנ"ס ימי 1 וניתן היתר לכלונסאות ולאסדה.
    ביום 25/12/17 אושר התנ"ס הימי 2. טרם ניתן היתר פליטה וטרם פורסם להערות לציבור. טרם ניתן היתר הזרמה לים.
  • ביום 28/3/18 אושר תנ"ס יבשתי 2 (צנרת) וביום 9/5/18 נערך דיון בהיתר הצנרת היבשתית מהחוף עד שוחת נחשולים.
  • ביום 19/7/18 נערך דיון בעתירה מנהלית 35065-06-16 ולנסי נ' רשות רישוי הגז ואח'.
    עיקר הטענות בעתירה מופנות כנגד אישור תנ"ס יבשתי 2 (המסדיר את הובלת הקונדנסט בצנרת היבשתית) שלא בהתאם לאמור בתמ"א ולא בהתאם לכלל ההנחיות המחייבות במסמך ההנחיות להכנת תנ"ס.
    ביום 20/8/18 נדחתה העתירה.

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן