מה חדש באתר שומרי הבית?
כאן תמצאו את רשימת כל הכתבות שעלו באתר, מסודרות לפי תאריך, מהחדש לישן.
אז זה גם ארכיון שמאפשר גישה לכתבות ישנות.
חינוך … לא מה שחשבנו
חינוך, במובן הרחב של המילה, מהקניית ידע, עבור בהגברת המודעות ועד לפיתוח דרכי מחשבה ופעולה, הוא משאב מרכזי להבטחת זכויות הדורות הבאים. לכן תמוה מאוד מדוע המשבר האקולוגי-אקלימי – המשבר הגדול ביותר שניצב כיום בפני אנושות וזה שישפיע משמעותית על הדורות הבאים – נפקד מתוכניות הלימוד ומהשיח במערכת החינוך בישראל.
איפה ואיפה – על קצא"א ו- NSO
שני אשכנזי פרסמה ב- 14 לדצמבר 2021 מאמר חשוב בגלובס בעניין הסכם קצא"א. מהמאמר: "בלשכת ראש הממשלה מבהירים שהדברים שפורסמו בחדשות 12 אינם עמדת המדינה לבגצ (עמדת המדינה נמצאת בשלבי ניסוח במחלקת הבגצים) ….מדובר בסיכום דיון שנערך במשרד ויוגש לבג"ץ כחלק מעמדת המדינה בעתירה….. המסמך האמור אינו קובע כי יש
רשות הטבע והגרעין
בפעם השנייה ביומיים, בכיר ברשות הטבע והגנים מתראיין בעד אנרגיה גרעינית • וכמעט גולש להכחשת אקלים לא ברור מדוע רשות הטבע והגנים החליטה פתאום לצאת בקמפיין בעד אנרגיה גרעינית. אבל אם כבר יוצאים בקמפיין, למה כלאחר יד ובדרך אגב? נושא מורכב כל כך ורגיש כל כך צריך לבחון באופן מסודר
הערה אטומית
"הארץ", דיון באנרגיה גרעינית לא יכול להתנהל כבדרך אגב קראתי את כותרת הכתבה בנושא יישום אנרגיה גרעינית בישראל, של כתב הסביבה הוותיק של "הארץ" צפריר רינת: "בכירים ברשות הטבע והגנים תומכים בשימוש בכורים גרעיניים לייצור חשמל", והשתוממתי. האמת, לא רק השתוממתי, כעסתי. נתחיל בעובדה שהשימוש במילה בכירים, משהו שקשה מאוד להגדיר
קצא”א – חברת סוד (חסיון) מוחלט בהחלט, בחסותו מפזרים נתונים מסולפים, מבלבלים ומסיטים את השיח
קצא”א – חברת סוד (חסיון) מוחלט בהחלט, בחסותו מפזרים שקרים, חצאי אמת, נתונים מסולפים, ומבלבלים ומערפלים ומסיטים את השיח. על הסכם קצא"א – Med Red, לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מה-28 לנובמבר 2021 – "ברבעון האחרון של שנת 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת Red-Med
ההשפעות הסביבתיות של הסכם קצא"א – RedMed
על ישיבות ועדת הכנסת ב-7 לדצמבר וב- 29 לנובמבר בנושא מוסכם על כולם, כולל על קצא'א, הנזק הקטסטרופלי שיהיה לאילת במקרה של דליפת נפט במפרץ אילת. 'סקר סיכונים מניעת זיהום ים משמן קצא"א אילת' שערכה חברת הזמ"ט, עבור קצא"א מיוני 2021, הגדיר את הסיכונים לזיהום פוטנציאלי מנפט במפרץ אילת:
דליפות נפט מהעשור האחרון – רשימה חלקית
ביום שני ה-29 לנובמבר התקיימה ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא השפעות סביבתיות של הסכם קצא"א Red Med.אם ההסכם יאושר וימומש – הנזקים למדינה במקרה של תקלה יהיו אדירים, ללא כל יחס לתועלת שתבוא מההסכם, שרובה ככולה תגיע לכיסים פרטיים. ובפרפרזה על דברי שר התיירות, הרווח למדינה, ככל שיהיה מעסקת קצא"א, לא
פתרונות של חברות הדלקים למשבר האקלים עלולים להחמיר את הבעיה
יוסי אריה, פעיל סביבה, מנכ"ל המכון שמייצג את חברות הדלקים חושף את האסטרטגיה החדשה מעולם לא הסכמתי יותר עם מר יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. ואל יקל הדבר בעיניכם. המכון של אריה, גלגולו המכובס של "מכון הנפט" המיתולוגי, הוא לא בדיוק מכון במובנו האקדמי, אלא מעין לובי של
טכנולוגיות הן כלי ולא יעד
סימון טכנולוגיות קליימטק כפתרון יחיד או עיקרי, משמעו להמשיך בשלנו ולא לשנות הרגלים. כדי למתן את משבר האקלים אנחנו חייבים לטפל במחלה עצמה ולא רק להקל על הסימפטומים. אנחנו צריכים לוותר על רכב פרטי, על טיסות רבות לחו"ל, על בשר, על קניות ברשת עד דלא ידע, ועוד ועוד ראש הממשלה,
העיניים נישאות לגלזגו: מפגש חירום להצלת כדור הארץ
הצעד המשמעותי ביותר שפסגת גלזגו צריכה לייצר הוא שינוי תודעתי. ואל תתבלבלו, לא מדובר באידאולוגיה, אלא בהישרדות. ברגע שנבין שאנחנו היחידים שיכולים לתת למנהיגים את האומץ והכוח להוביל שינוי, יש פתח לסיכוי. כי לא רק הם כשלו, גם כל אחת ואחד מאיתנו, שהמשכנו בשלנו, שעדיין לא תפסנו את גודל השעה.
חינוך … לא מה שחשבנו
חינוך, במובן הרחב של המילה, מהקניית ידע, עבור בהגברת המודעות ועד לפיתוח דרכי מחשבה ופעולה, הוא משאב מרכזי להבטחת זכויות הדורות הבאים. לכן תמוה מאוד מדוע המשבר האקולוגי-אקלימי – המשבר הגדול ביותר שניצב כיום בפני אנושות וזה שישפיע משמעותית על הדורות הבאים – נפקד מתוכניות הלימוד ומהשיח במערכת החינוך בישראל.
איפה ואיפה – על קצא"א ו- NSO
שני אשכנזי פרסמה ב- 14 לדצמבר 2021 מאמר חשוב בגלובס בעניין הסכם קצא"א. מהמאמר: "בלשכת ראש הממשלה מבהירים שהדברים שפורסמו בחדשות 12 אינם עמדת המדינה לבגצ (עמדת המדינה נמצאת בשלבי ניסוח במחלקת הבגצים) ….מדובר בסיכום דיון שנערך במשרד ויוגש לבג"ץ כחלק מעמדת המדינה בעתירה….. המסמך האמור אינו קובע כי יש
רשות הטבע והגרעין
בפעם השנייה ביומיים, בכיר ברשות הטבע והגנים מתראיין בעד אנרגיה גרעינית • וכמעט גולש להכחשת אקלים לא ברור מדוע רשות הטבע והגנים החליטה פתאום לצאת בקמפיין בעד אנרגיה גרעינית. אבל אם כבר יוצאים בקמפיין, למה כלאחר יד ובדרך אגב? נושא מורכב כל כך ורגיש כל כך צריך לבחון באופן מסודר
הערה אטומית
"הארץ", דיון באנרגיה גרעינית לא יכול להתנהל כבדרך אגב קראתי את כותרת הכתבה בנושא יישום אנרגיה גרעינית בישראל, של כתב הסביבה הוותיק של "הארץ" צפריר רינת: "בכירים ברשות הטבע והגנים תומכים בשימוש בכורים גרעיניים לייצור חשמל", והשתוממתי. האמת, לא רק השתוממתי, כעסתי. נתחיל בעובדה שהשימוש במילה בכירים, משהו שקשה מאוד להגדיר
קצא”א – חברת סוד (חסיון) מוחלט בהחלט, בחסותו מפזרים נתונים מסולפים, מבלבלים ומסיטים את השיח
קצא”א – חברת סוד (חסיון) מוחלט בהחלט, בחסותו מפזרים שקרים, חצאי אמת, נתונים מסולפים, ומבלבלים ומערפלים ומסיטים את השיח. על הסכם קצא"א – Med Red, לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מה-28 לנובמבר 2021 – "ברבעון האחרון של שנת 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת Red-Med
ההשפעות הסביבתיות של הסכם קצא"א – RedMed
על ישיבות ועדת הכנסת ב-7 לדצמבר וב- 29 לנובמבר בנושא מוסכם על כולם, כולל על קצא'א, הנזק הקטסטרופלי שיהיה לאילת במקרה של דליפת נפט במפרץ אילת. 'סקר סיכונים מניעת זיהום ים משמן קצא"א אילת' שערכה חברת הזמ"ט, עבור קצא"א מיוני 2021, הגדיר את הסיכונים לזיהום פוטנציאלי מנפט במפרץ אילת:
דליפות נפט מהעשור האחרון – רשימה חלקית
ביום שני ה-29 לנובמבר התקיימה ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא השפעות סביבתיות של הסכם קצא"א Red Med.אם ההסכם יאושר וימומש – הנזקים למדינה במקרה של תקלה יהיו אדירים, ללא כל יחס לתועלת שתבוא מההסכם, שרובה ככולה תגיע לכיסים פרטיים. ובפרפרזה על דברי שר התיירות, הרווח למדינה, ככל שיהיה מעסקת קצא"א, לא
פתרונות של חברות הדלקים למשבר האקלים עלולים להחמיר את הבעיה
יוסי אריה, פעיל סביבה, מנכ"ל המכון שמייצג את חברות הדלקים חושף את האסטרטגיה החדשה מעולם לא הסכמתי יותר עם מר יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. ואל יקל הדבר בעיניכם. המכון של אריה, גלגולו המכובס של "מכון הנפט" המיתולוגי, הוא לא בדיוק מכון במובנו האקדמי, אלא מעין לובי של
טכנולוגיות הן כלי ולא יעד
סימון טכנולוגיות קליימטק כפתרון יחיד או עיקרי, משמעו להמשיך בשלנו ולא לשנות הרגלים. כדי למתן את משבר האקלים אנחנו חייבים לטפל במחלה עצמה ולא רק להקל על הסימפטומים. אנחנו צריכים לוותר על רכב פרטי, על טיסות רבות לחו"ל, על בשר, על קניות ברשת עד דלא ידע, ועוד ועוד ראש הממשלה,
העיניים נישאות לגלזגו: מפגש חירום להצלת כדור הארץ
הצעד המשמעותי ביותר שפסגת גלזגו צריכה לייצר הוא שינוי תודעתי. ואל תתבלבלו, לא מדובר באידאולוגיה, אלא בהישרדות. ברגע שנבין שאנחנו היחידים שיכולים לתת למנהיגים את האומץ והכוח להוביל שינוי, יש פתח לסיכוי. כי לא רק הם כשלו, גם כל אחת ואחד מאיתנו, שהמשכנו בשלנו, שעדיין לא תפסנו את גודל השעה.