קצא”א – חברת סוד (חסיון) מוחלט בהחלט, בחסותו מפזרים שקרים, חצאי אמת, נתונים מסולפים, ומבלבלים ומערפלים ומסיטים את השיח.
על הסכם קצא"א – Med Red, לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מה-28 לנובמבר 2021 – "ברבעון האחרון של שנת 2020 חתמה קצא"א על הסכם הבנות עם חברת Red-Med ,חברה בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית וחברה מאיחוד האמירויות.
במסגרת ההסכם, חברת קצא"א החדשה תספק שירותי אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת. נוסף על כך תבוצע הולכת דלק בקו הדלק שבין נמל הנפט באילת לנמל הנפט באשקלון, ומשם למדינות הים התיכון. ההסכם נחתם לתקופה של עשר שנים, החל מ-1 באפריל 2021 ועד ל-31 במרץ 2031, ובמסגרתו ניתנה לחברת Red-Med אופציה להאריך את תוקף ההסכם ל-10 שנים נוספות, בתנאים מסוימים. משמעותו של הסכם זה, אם ימומש, היא הגדלה משמעותית של הנפט ומוצרי הדלק המשונעים בצנרת של חברת קצא"א, ושל תנועת מיכליות הנפט במפרץ אילת, עד כדי כ-70 מיכליות נפט מדי שנה." (סוף ציטוט).
דליפות ותקלות של חברת קצא"א בנמל אילת
לדברי מנכ"ל קצא"א, איציק לוי ויו"ר החברה ארז כלפון, במשך 40 השנים האחרונות "לא אירעה שום דליפה ותקלה של חברת קצא"א בנמל אילת".
מנכל קצא"א איציק לוי, וחלפון ציינו שהם מצטטים מדוח של המשרד להגנ"ס, אך נציג המשרד להגנ"ס בדיון סתר את דבריהם וציין כי הדוח המצוטט היה ראשוני ומאז נעשתה בדיקה מעמיקה והדוח שונה בהתאם. בפועל, בעשורים האחרונים היו לדבריו 9 דליפות באילת, אשר חלקן אף הובילו לקנסות שניתנו לחברה.
לפי המשרד להגנת הסביבה –"פריקת מכליות נפט במסוף קצא"א באילת גרמה בשנות הפעלתו הראשונות לעשרות זיהומי ים בנפט.בשנות ה- 70 תדירות הזיהומים עמדה על 1–2 זיהומים בחודש.פעמיים בשנה בהיקף של למעלה מ- 20 טון,אירוע אחד בהיקף של כ–50 טוןוהיתר בהיקפים קטנים של עד כ- 5 טון.נדגיש כי משנת 1996 אירעו 2 זיהומים בלבד בהיקף של מאות ליטר נפט בלבד." אציין שבשנים אלו, מ-1996, פעילות הנפט בנמל אילת הייתה נמוכה עד אפסית. מהפכת חומייני באיראן התרחשה ב- 1979, ושינוע הנפט האיראני הופסק.
בנושא זה צריך לציין את הלוגיקה המעניינת של מנכל קצא”א איציק לוי.
לדבריו ב-40 השנים האחרונות עברו בנמל קצא”א אילת 1,000 מיכליות נפט ולא היתה אף דליפה. ובאותה נשימה הוא ממשיך ואומר: השונית השתקמה, השונית קיימת. – מעניין שלא עולה בדעתו הסתירה בדבריו. אם לא היו דליפות נפט, ממה נפגעה השונית השתקמה?
השונית שהשתקמה נפגעה מדליפות נפט בנמל קצא”א, כלומר, בניגוד לדבריו, היו דליפות נפט.
הגעה של מיכליות נפט לנמל אילת
קצא"א, במצגת בדיון ב-29 לנובמבר, מדברת על 25 פקידות של מיכליות נפט בשנה בנמל אילת לפי ממוצע של 40 שנה.
40 שנה זו היסטוריה הכוללת את הפעילות עם איראן בתקופת השאח. בעשור האחרון התמונה שונה. לפי דוח מרכז המחקר של הכנסת מ- 28 לנובמבר 2021, "בפועל, בעשור האחרון, היקף פעילות החברה היה פחות מ-3 פקידות בממוצע של מיכליות נפט במפרץ אילת בשנה."
קצא"א מנסה להשוות את תעבורת הנפט בעקבה ובאילת. אבל אין כל השוואה בין פקידות מיכליות נפט בנמל עקבה ואלו המתוכננות לפי ההסכם באילת.
ייבוא הנפט הגלמי לירדן דרך נמל עקבה הסתכם ב-2020 בכ- 2.1 מיליון טון.
"Amman, June 23 (Petra) — The Kingdom imported 2074 thousand tons of crude oil through the southern port of Aqaba, while the total quantities of Iraqi oil imported in 2020 amounted to about 2.258 million barrels of oil through the Jordan Petroleum Refinery Company (JOPetrol)."https://petra.gov.jo/Include/InnerPage.jsp?ID=35606…
לפי המצגת של קצא"א, בנמל עקבה ביקרו בשנים האחרונות כ- 220 מיכליות בכל שנה. כלומר בממוצע כ- 10,000 טון נפט גלמי למיכלית. לעומת זאת, בהסכם קצא”א מדובר על כ-50 פקידות שנתיות באילת בתוך 4 שנים, עד שנת 2025, במיכליות בקיבולת של עד 260,000 אלף טון.
"על פי ההסכם המתגבש של חברת קצא"א עם גורמים באיחוד האמירויות, היקף הפקידות במכלל אילת צפוי לגדול בהדרגה בחמש שנים הקרובות החל מרבעון שני של 2021, בהיקפים משתנים וכבר בשנה הקרובה עד כ- 4-5 מיליון טון בשנה באילת ובהתאמה באשקלון, עד כדי 12-15 מיליון טון בשנה. היעד הינו כ-50 פקידות שנתיות באילת עד שנת 2025 ויתכן שבעתיד אף יותר. האוניות שיפקדו את מכלל אילת יהיו בקיבולת של עד 260,000 אלף טון וכל הפעילות באילת הינה של פריקת נפט גולמי.
עיקר הגדלת היקף הפעילות הינה באילת, באשקלון היקף הפעילות תגדל אך תישאר בהיקפים שהיו לפני הקורונה ולא תשנה משמעותית את תמהיל הדלקים. הסכם קצא”א מדובר על 50 – 70 מיכליות ענק של 150,000 – 300,000 טון שיפרקו או יעמיסו נפט בנמל אילת בכל שנה."
(מקור: "הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה -אירופה (קצא"א)", מסמך עמדה של המשרד להגנת הסביבה מה-29 לנובמבר 2021.)
למשרד להגנת הסביבה היו הנתונים מההסכם. לפי דברי מנכל קצא”א בדיון בכנסת, ב-19 לאוקטובר נחתם מזכר הבנות בלתי מחייב, ויומיים אח"כ הוקם צוות עם אנשי המשרד להגנת הסביבה והוצגו לו נתונים על כמות המיכליות והנפט שישונע לפי ההסכם.
לפי דוח מרכז המחקר של הכנסת מ- 28 לנובמבר 2021, "לפי ההסכם מדובר "בהגדלה של היקפי הנפט המשונעים במכלל אילת, בהיקף של עד כדי פי 35 מהממוצע השנתי בעשור האחרון של פקידת מכליות באילת (דהיינו השנים 2010 – 2020)"
"משמעותו של הסכם זה, אם ימומש, היא הגדלה משמעותית של הנפט ומוצרי הדלק המשונעים בצנרת של חברת קצא"א, ושל תנועת מיכליות הנפט במפרץ אילת, עד כדי כ-70 מיכליות נפט מדי שנה. הנפט שישונע לפי ההסכם שייך לחברות הסחר בנפט, ואינו מיועד (בהכרח) לישראל.
מנהלי קצא”א הדגישו בדיונים שליבת הפעילות של קצא”א היא פריקה, טעינה, ואחסון של דלקים פוסיליים. שקצא”א אינה עוסקת בסחר בנפט, אינה קונה ואינה מוכרת נפט המאוחסן במיכלים או המשונע בצינורות של החברה. שהפעילות על פי ההסכם אינה שונה במהותה מהפעילות על פי כל הסכם אחר שהחברה חתמה בעבר ותחתום גם בעתיד, שעניינו קליטה, אחסון, הזרמה, ופריקה של נפט.
זה לא הפריע למנהלי קצא”א לטעון בדיונים בכנסת שחלק מהנפט שישונע לפי ההסכם מיועד לישראל.
אבל כפי שאמר מנכל קצא”א, הטענות אינן מבוססות על עובדות והן חצאי אמת.
ח"כ מוסי רז שאל בדיון בכנסת את השאלה המתבקשת: "אם לא תהיה עסקה [אם ההסכם לא יאושר], האם יהיה מחסור בדלק בארץ?"
והתשובה של איציק לוי, מנכל קצא”א, "אנחנו חושבים שכן. הצרכים (?) והמקורות של מדינת ישראל מוגבלים וצריך לוודא שיש מספיק דלק ושיש כניסת דלק ממספיק מקורות".
אני חולק על התשובה של מנכל קצא”א. בתחום הנפט, ישראל הסתדרה טוב עד היום, ותוכל להסתדר בתחום הנפט בלי ההסכם של קצא”א. בעולם של היום עם עשרות חברות סחר בנפט, עם היחסים של ישראל עם מדינות מפיקות נפט, ובכלל זה אזרביג'אן, האמירויות, ארה"ב, מקסיקו, ואחרות, המקורות של מדינת ישראל אינם מוגבלים למעשה, ויש מספיק דלק וממספיק מקורות. אפשר לרכוש דלק מהאמירויות גם בלי ההסכם וגם בלי להעביר כמות נפט הגדולה פי כמה מצרכי ישראל דרך התשתיות של קצא”א.
כאמור, קצא”א אינה עוסקת בסחר בנפט, למרות זאת מנהלי קצא”א ציינו שני אירועים של 'מחסור' בנפט לבתי הזיקוק, שנענה ברכישת נפט מהמיכלים של קצא”א. אלא שזו חצי אמת.
בתי הזיקוק, ולא קצא”א הם שאחראים לרכישות הנפט בו הן משתמשים, והם שאחראים ל'מחסור' בנפט, אם בכלל היה. בתי הזיקוק רוכשים ורכשו את הנפט מחברות הסחר בנפט כמו גלנקור, טרפיגורה, ואחרות, ואם הנפט, שלא היה של קצא”א, לא היה מסופק מהמיכלים של קצא”א, הוא היה מסופק ממקורות אחרים, כמו כל הנפט שרוכשות חברות בישראל, כולל בתי הזיקוק.
ישראל אינה תלויה בהסכם קצא"א.
