הערה אטומית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
אנרגיה גרעינית

"הארץ", דיון באנרגיה גרעינית לא יכול להתנהל כבדרך אגב

קראתי את כותרת הכתבה בנושא יישום אנרגיה גרעינית בישראל, של כתב הסביבה הוותיק של "הארץ" צפריר רינת: "בכירים ברשות הטבע והגנים תומכים בשימוש בכורים גרעיניים לייצור חשמל", והשתוממתי. האמת, לא רק השתוממתי, כעסתי.

נתחיל בעובדה שהשימוש במילה בכירים, משהו שקשה מאוד להגדיר בעצם, כבר גרם לי להסתייגות. כולנו, הרי, בנים בכירים לאלוהים. מילא. נמשיך בעובדה שרשות הטבע והגנים לא בדיוק עוסקת בתחומי אנרגיה ובטח ובטח לא בתחומי גרעין, אם להשתמש בלשון המעטה. נסיים בעובדה שהדיון בנושא גרעין הוא כל כך רגיש, מורכב וחשוב, אפילו הכרחי, שאי אפשר לעשות אותו כלאחר יד, ובטח לא בשביל כותרת בעיתון.

קריאה בכתבה עצמה לא רק שאוששה את התחושות שלי נוכח הכותרת, אלא הרגיזה אותי עוד יותר. מסתבר שבמסגרת הרצאה בנושא "ההשפעות של מתקנים סולאריים על בעלי חיים", בדיון על האיזון בין בין אנרגיות מתחדשות כמו רוח או שמש לבין שמירה על שטחים פתוחים, דותן רותם מחטיבת המדע ברשות אמר כבדרך אגב ש"יש אלטרנטיבות ליצירת אנרגיה נקייה, שיכולות להחליף פגיעה אנושה בשטחים פתוחים טבעיים ובשטחים חקלאיים ללא פגיעה נופית, כולל צמצום ניכר בתשתיות הולכת החשמל […] דגמים מתקדמים של כורים גרעיניים קטנים ומודולריים".

"בכירים ברשות הטבע והגנים תומכים בשימוש בכורים גרעיניים לייצור חשמל", כותרות הכתבה ב"הארץ"

"בכירים ברשות הטבע והגנים תומכים בשימוש בכורים גרעיניים לייצור חשמל", כותרות הכתבה ב"הארץ"

את הערת האגב הזו ניצל רינת כדי לפרט את יתרונותיהם של אותם כורים, עליהם גמר את ההלל מבלי להתייחס לסוגיות הרבות והמגוונות, ולחששות הכבדים, שכרוכים ביישום אנרגיה שכזו. רינת ציטט גם את ד"ר יהושע שקדי, מנהל חטיבת המדע ברשות (אם רותם הוא בכיר ברשות, מה הטייטל של שקדי? "בכיר מאוד ברשות"?).

שקדי מצד אחד מציין כי "כל עמדה של רשות הטבע והגנים צריכה להיות מבוטאת בצניעות הראויה, מכיוון שאין ברשות מומחה בנושא", ומאידך, באותה נשימה, מתאר שוב איך כורים גרעיניים הם הפתרון הנכון ביותר ו"כנראה העתיד הבטוח והמתחשב בסביבה". אחרי כל אלה, רינת מציין כי "למרות הגישה שהציגו רותם ושקדי, לרשות הטבע והגנים עדיין אין עמדה רשמית בנוגע לשימוש באנרגיה גרעינית".

כלומר, מדובר בבכירים (חלקם מאוד), שאינם מומחים בנושא וגם לא מוסמכים להביע את דעתם עליו מטעם הרשות; שלפחות לפי הכתבה, אפילו לא הכינו עבודה מסודרת שתוכל לבסס את עמדתם הנחרצת, או לפחות לשמש פתח לדיון מעמיק ורציני בנושא.

נכון, רינת מתייחס גם להתנגדות חריפה ליישום אנרגיה גרעינית, של "רוב ארגוני הסביבה בעולם", לסוגיות הסביבתיות כגון קרינה ופסולת גרעינית, ולעמדתו המדודה והפחות נחרצת של משרד האנרגיה. אבל המסר בכותרת ברור.

אפשר להבין את המוטיבציה של שקדי ושל רותם. שמירה על הטבע ועל המגוון הביולוגי צריכה להיות ערך מרכזי, גם ביישום מודל של כלכלה מאופסת פליטות, אליה התחייב לא מזמן ראש הממשלה נפתלי בנט, ואי אפשר לפתור את בעיית הפגיעה באטמוספירה במחיר פגיעה הרסנית אחרת בסביבה.

יתרה מכך, לפגיעה במגוון הביולוגי יש קשר ישיר והדוק למשבר האקלים, הן בהיבט של קשיי האדפטציה של הצמחים ובעלי החיים לתנאים המשתנים והן בהיבט של פעולות המיטגציה והשפעת הטכנולוגיות להפחתת פליטות על הסביבה.

אבל לצד היבטים סביבתיים כמו אנרגיה מתחדשת מול שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי – לשימוש באנרגיה גרעינית בישראל יש כל כך הרבה היבטים אחרים, פוליטיים, ביטחוניים, בטיחותיים, כלכליים. אנרגיה גרעינית, איך שלא תהפכו את זה, היא אנרגיה עם סיכונים. ומסוכן גם לקיים את הדיון על אנרגיה גרעינית בישראל על הדרך, כבדרך אגב.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן