ההשפעות הסביבתיות של הסכם קצא"א – RedMed

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
ההשפעות הסביבתיות של הסכם קצא"א
 

על ישיבות ועדת הכנסת ב-7 לדצמבר וב- 29 לנובמבר בנושא

מוסכם על כולם, כולל על קצא'א, הנזק הקטסטרופלי שיהיה לאילת במקרה של דליפת נפט במפרץ אילת.
'סקר סיכונים מניעת זיהום ים משמן קצא"א אילת' שערכה חברת הזמ"ט, עבור קצא"א מיוני 2021, הגדיר את הסיכונים לזיהום פוטנציאלי מנפט במפרץ אילת:
"סביבה ימית – פגיעה סביבתית בבתי הגידול הימיים", "תיירות – פגיעה כלכלית באתרי נופש", "מכון התפלה – הרס מערכות ההתפלה", נמל אילת – השפיה כלכלית על פעילות שוטפת".
המשמעות היא הרס התיירות באילת, סגירת מפעל ההתפלה באילת, וכתוצאה מכך פגיעה אנושה בעיר עצמה.

דברי האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

בישיבת הועדה ב-7 לדצמבר הציג ד"ר אורי שרון מאוניברסיטת בר-אילן את תמצית דוח ועדת המומחים של האגודה שצפוי יתפרסם ב-9 לדצמבר.
הדוח הוא תוצאת עבודת צוות של למעלה מ- 30 מדענים וחוקרים מובילים מהקהילה האקדמית בישראל לצד מומחים מהמגזר העסקי והציבורי. הדוח ממפה את הסיכונים הטמונים בקיום ההסכם ומגבש המלצות מדיניות לממשלה.
בראש ההמלצות, עומדת אמירה חד-משמעית כנגד אישור ההסכם.
לפי מחברי הדוח, הרחבת פעילות קצאא מעמידה בסכנה את פעילותו התקינה של משק המים הישראלי, את בריאותם ורווחתם של תושבי אילת ואשקלון, את ערכי הטבע בים התיכון, במפרץ אילת, ובערבה, ואת חוסנה של מדינת ישראל.
הוצאה לפועל של ההסכם תגביר מהותית את הסיכון לאירועי שפך נפט בים וביבשה, ותועלותיו פחותות משמעותית מהעלויות הפוטנציאליות שהוא מייצר.


דברי משרד התיירות – אומדן הנזקים לאילת

מנתוני משרד התיירות עולה כי אומדן אובדן ההכנסות למשק מתיירות, במקרה של הפסקת התיירות לאילת, הוא כ-7.5 מיליארד שקל לשנה, מזה כ- 4.5 מיליארד שקל אובדן הכנסות ישיר, וכ- 3 מיליארד שקל אובדן הכנסות עקיפות.
ל-5 שנים, אומדן זהיר לזמן הניקוי והחזרת המצב לקדמותו, מדובר בכ- 37.5 מיליארד שקל, כ- 12 מיליארד דולר.
לזה נוסיף אובדן של כ-13 אלף מקומות עבודה.
נראה את קצא"א מביאה ביטוח (לא ערבויות של החברה) על סכום של 12 מיליארד דולר למקרה של דליפת נפט במפרץ אילת.
קצא"א מנסה לגמד את הבעיה בטענה שהסיכוי לתקלה שתביא לדליפת נפט הוא נמוך מאוד.

זה מקרה ברור של 'ברבור שחור'. ברבור שחור הוא אירוע בעל סיכויי התרחשות נמוך, אירוע נדיר, שהשפעותיו עשויות להיות כה כבדות, עד שהתעלמות ממנו תוביל בהכרח ובוודאות לקטסטרופה ביום שבו יתרחש, כאשר יתרחש.

יתרה מזאת, הטיעון בדבר הסיכוי הנמוך לתקלה נשען על כרעי צינורות ומיכלים חלודים ורעועים.

לא צריך להמציא גלגלים, אפשר פשוט להסתכל על רשימה קצרה וחלקית של תקלות, ודליפות נפט מצינורות נפט ישנים וחדשים בארה"ב בעשור האחרון.

  • 2 באוקטובר 2021, דליפת נפט גדולה מצינור נפט מול חופי הנטינגטון ביץ' בקליפורניה. 
  • 5 בספטמבר 2021. צוללנים מאתרים את המקור לדליפת הנפט במפרץ מקסיקו שנגרמה על ידי הוריקן אידה.
  • אוגוסט 2020, The Colonial Pipeline rupture.
  • יולי 2015 The Nexen Energy's Pipeline Alberta. מדובר בצינור חדש בן שנה שהותקן ב-2014.
  • ינואר 2015, שבר בצינור פופלאר The Poplar Pipeline Rupture ששפך נפט לנהר ילוסטון
  • יולי 2011, שבר בצנור Silvertip של תאגיד אקסון שפך כ- 240,000 ליטרים של נפט לאזור ההצפה של נהר ילוסטון.

תוחלת הנזק

מה שצריך לעניין אותנו הוא בעיקר התוחלת של הנזק, ולא רק הסיכוי לתקלה: תוחלת הנזק היא המכפלה של הסיכוי לתקלה, בנזק שיגרם במקרה של תקלה. והנזק בעקבות דליפת נפט במפרץ אילת יהיה קטסטרופלי.

במקום לנסות ולחזות מה הסיכוי לדליפה, או מתי תקרה דליפת נפט באילת או בצינור הנפט, אנחנו צריכים להתמקד בשינוי המערכת. במקרה שלנו בביטול הסכם קצאא עם רדמד.

אם ההסכם יאושר וימומש, הנזקים למדינה במקרה של תקלה יהיו אדירים, ללא כל יחס לתועלת שתבוא מההסכם, שרובה ככולה תגיע לכיסים פרטיים. 

ובפרפרזה על דברי שר התיירות, הרווח למדינה, ככל שיהיה מעסקת קצא"א, לא משתווה לנזק הכלכלי שיגרם למשק הישראלי בכלל ולאילת בפרט, אם הפוטנציאל התיירותי של העיר ייהרס.
לכן גם סיכוי קטן לתקלה אינו מצדיק את אישור הסכם קצא"א.

אסור לאשר את ההסכם.

על הבכירים בקצא"א 

כמה מילים על דברי הבכירים בקצאא שנעים מחצי אמת ועד דברי שקר.
יו"ר קצא"א, ארז חלפון, טען בדיון ב-29 לנובמבר כי במשך 40 השנים האחרונות, "לא אירעה שום דליפה ותקלה של חברת קצא"א בנמל אילת".

אלא שלפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות אכן התרחשו תקלות, אשר חלקן אף הובילו לקנסות שניתנו לחברה.

קצא"א במצגת בדיון ב-29 לנובמבר, מדברת על 25 פקידות של מיכליות נפט בשנה בנמל אילת לפי ממוצע של 40 שנה.
בפועל, לפי דוח מרכז המחקר של הכנסת מ- 29 לנובמבר 2021, היקף פעילות החברה בעשור האחרון, עמד על פחות מ-3 פקידות של מיכליות נפט במפרץ אילת בשנה.
ולפי ההסכם מדובר בהגדלה של היקפי הנפט המשונעים במכלל אילת, בהיקף של עד כדי פי 35 מהממוצע השנתי בעשור האחרון של פקידת מכליות באילת .
 
קצא"א מנסה להשוות את תעבורת הנפט בעקבה ובאילת.
אלא שלפי המצגת של קצא"א, בנמל עקבה ביקרו בשנים האחרונות כ- 200 מיכליות בכל שנה, בקיבולת של כ- 20,000 טון – 25,000 טון למיכלית.
ואילו במקרה שלנו מדובר על 50 – 70 מיכליות ענק של 150,000 – 300,000 טון שיפרקו או יעמיסו נפט בנמל אילת בכל שנה.

אין כל השוואה.

אחד הנושאים שעלה בדיון הקודם הוא הפגיעה הפוטנציאלית באינטרסים של מצריים.
לא פחות חשובה היא הפגיעה הברורה באינטרסים של סעודיה המשקיעה סכומי עתק בהקמת עיר סופר מודרנית בשם נאום NEOM המשתרעת מצפון ומדרום למיצרי טיראן בחופי ים סוף ומפרץ אילת.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן