שני אשכנזי פרסמה ב- 14 לדצמבר 2021 מאמר חשוב בגלובס בעניין הסכם קצא"א. מהמאמר:
"בלשכת ראש הממשלה מבהירים שהדברים שפורסמו בחדשות 12 אינם עמדת המדינה לבגצ (עמדת המדינה נמצאת בשלבי ניסוח במחלקת הבגצים) ….מדובר בסיכום דיון שנערך במשרד ויוגש לבג"ץ כחלק מעמדת המדינה בעתירה….. המסמך האמור אינו קובע כי יש לבטל את ההסכם [הסכם קצא"א], אלא שאין סיבה להתערבות המדינה בהסכם, מכוח חוק החברות הממשלתיות. לצד זאת, איך בכך למנוע מהמשרד להגנת הסביבה להפעיל רגולציה על קצא"א, בדיוק כפי שהוא מפעיל כלפי כל גוף, פרטי או ממשלתי".
בנט:
"המדינה לא תתערב בהסכם קצא"א מכוח חוק החברות הממשלתיות, עם זאת, המדינה תוכל להפעיל את סמכותה בכובעה כרגולטור, כך שהמשרד להגנת הסביבה יוכל להציב תנאים ולקבוע רגולציה לפי שיקול דעתו המקצועי לחברה…. את ההחלטה קיבל ראש הממשלה בעקבות בג"ץ שהגישו ארגונים ירוקים נגד ההסכם של קצא"א לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך מפרץ אילת….. לא נמצא פגם באישור העסקה…."
השוואה ותרגום לעמדת הממשלה בעניין חברת הסייבר ההתקפי הפרטית NSO
חברת NSO ספגה לאחרונה סדרה ארוכה של מכות הן מממשלת ארה"ב והן מהתקשורת שחשפה כיצד תוכנת הסייבר ההתקפי שלה 'פגסוס', מופעלת בידי גורמים מפוקפקים במשטרים חשוכים.
ב־3 בנובמבר הוסיפה מחלקת הסחר של ארה"ב את NSO לרשימת הישויות שאסור לחברות אמריקאיות למכור להן מוצרים – 'הרשימה השחורה של ממשלת ארה"ב', אחרי שקבעה ש'נהגה בפעילויות הנוגדות את האינטרסים של הבטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ארה"ב.
engaging in activities that are contrary to the national security or foreign policy interests of the United States
בכך החברה נחסמה ממכירה רשמית של שירותיה ללקוחות ללא אישור מפורש של ממשלת ארה"ב. גם בישראל צמצם משרד הביטחון, לאור הביקורת הגוברת, את רשימת המדינות להן ניתן למכור טכנולוגיות סייבר התקפי מיותר מ-100 לכ-30 בלבד. כך שלמעשה NSO הפרטית נחסמה ממכירה של מוצריה.
מעניין לראות אם משרד ראש הממשלה יצא בהודעה הבאה המבוססת על הודעתו בעניין הסכם קצא"א:
בנט: המדינה לא תתערב בהסכמים שעושה חברת הסייבר ההתקפי NSO מכוח חוק החברות.
עם זאת, המדינה תוכל להפעיל את סמכותה בכובעה כרגולטור, כך שמשרד הבטחון יוכל להציב תנאים ולקבוע רגולציה לפי שיקול דעתו המקצועי לחברה.
את ההחלטה קיבל ראש הממשלה בעקבות הודעת מחלקת הסחר של ארה"ב ובעקבות בג"ץ שהגישו ארגונים זכויות אדם נגד ההסכמים למכירת התוכנות של NSO למדינות שונות, תוכנות המשמשות מדינות אלו לפגיעה בזכויות האדם בהן.
לפי משרד ראש הממשלה, חוות הדעת של משרד ראש הממשלה אינה קובעת כי יש לבטל את ההסכמים שעשתה NSO, אלא שאין סיבה להתערבות המדינה בהסכמים, מכוח חוק החברות.
במשרד ראש הממשלה טוענים שלא מצאו פגם בהליך אישור העסקה בדירקטוריון של NSO, ולדעה גם שותף משרדו של ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, ולכן סבורים במשרד ראש הממשלה כי אין מקום להתערבות ממשלתית מכוח חוק החברות.
לצד זאת, איך בכך למנוע ממשרד הבטחון להפעיל רגולציה על חברת NSO, בדיוק כפי שהוא מפעיל כלפי כל גוף, פרטי או ממשלתי", כך לפי משרד ראש הממשלה.
על הרגולציה והפיקוח של משרדי הממשלה על NSO, כתבו עמוס הראל וחיים לוינסון בהארץ ב-14 לדצמבר 2021:
מקורות בענף, שאינם קשורים לחברה, טענו בשיחות עם 'הארץ' כי כל העסקאות שחתמה NSO נעשו בידיעה ובאישור של אפ"י (האגף לפיקוח על הייצוא במשרד הביטחון).
אבל, "בישראל מודים בדיעבד כי הפיקוח על החוזים שחתמה NSO בעבר היה רופף מדי….. טענת החברה כי הגבילה את מכירת הרוגלות ללחימה בפשע ובטרור נחשבת לבעייתית, משום שכמה מן המדינות שרכשו אותן הן אוטוקרטיות, הרואות בכל מתנגד משטר או עיתונאי ביקורתי פושע או טרוריסט ובכך מצדיקות שימוש בטכנולוגיה שנרכשה נגדם……"
הסכם קצא"א
קצא"א מנסה ומצליחה למשוך את הדיון בהסכם לתחום המשפטי, לתחום הסטטיסטיקה של תקלות, לתחום הטכני, ולתחומים אחרים, ולהסוות את מהות ההסכם (אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת ולא שינוע הנפט). אסור להיכנס למלכודות אלו.
הבעיה הבסיסית עם קצא"א וההסכם היא החסינות והסודיות הגורפת מאחוריה מסתתרת קצא"א. חסינות וסודיות המאפשרות לה לחתום על הסכמים המיועדים להעשיר גופים פרטיים, שעלולים להיות מנוגדים לאינטרסים של הבטחון הלאומי או מדיניות החוץ של ישראל.
לדוגמה, איך קצא"א תדע אם הנפט שיאוחסן במכלים שלה בא או מיועד למדינה שיש עליה סנקציות בינלאומיות בתחום הנפט?
הבעיה אינה כפי שקצא"א ומשרד ראש הממשלה רוצים שנחשוב, באם נמצא פגם בהליך אישור העסקה במוסדות קצא"א, החסינות הגורפת, שעבר זמנה, ממנה נהנית קצא"א אינה מאפשרת לוודא שלא נמצא פגם באישור העסקה.
הבעיה אינה בסבירות לתקלה אלא בתוחלת הנזק. והנזק במקרה של דליפה ממכלית הנפט, ממכלי האחסון, ומהצינורות במפרץ אילת עלול להיות קטסטרופלי, הרס אילת כעיר תיירות.
אין גם להכנס לוויכוח טכני עם קצא"א על הסיכונים באחסון נפט במכלים הישנים שלה ועל הזרמת הנפט בצינורות הישנים שלה. במקום זה יש לדרוש מקצא"א להביא פוליסת ביטוח מחברה רצינית, המגובה בלוידס, על סכום של 12 מיליארד דולר ואף יותר, המשקפת את הנזקים הצפויים לאילת ולמדינה במקרה של דליפה ממערכות קצא"א.
בעיה נוספת בהסכם היא ההסתמכות על רגולציה ופיקוח ממשלתי בתנאי חסינות וסודיות. וראינו בימים האחרונים את כשלון הפיקוח על החוזים שחתמה חברת הסייבר NSO.
עד שיתקבלו תשובות טובות לשאלות אלו אין לאשר את ההסכם, ויש לאסור על קצא"א לממש אותו. או כפי שאמר שר הבטחון בני גנץ, להקפיא את ההסכם.
