מה חדש באתר שומרי הבית?
כאן תמצאו את רשימת כל הכתבות שעלו באתר, מסודרות לפי תאריך, מהחדש לישן.
אז זה גם ארכיון שמאפשר גישה לכתבות ישנות.
אסון הזפת וכיצד משרד האנרגיה משתמש בו כדי לייצר ספין שיקדם את קמפיין הגז
מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, מי שקידם את מתווה הגז ושבתקופתו היקף השימוש באנרגיה החלופית מסתכם ב-10% בלבד, אומר שאסון זיהום הזפת הוא דווקא הוכחה ליעילות של מדיניות משרדו", פותחת כותרת המשנה לריאיון עם אדירי שהתפרסם בגיליון שישי של "דה מרקר" (26.2.2021). המנגינה הזו, של מנכ"ל המדקלם את המנטרות שלו
על פליטות מתאן בישראל ועל הסקת מסקנות על בסיס נתונים חלקיים
אומרים שתמונה אחת שווה יותר מאלף מילים. ואכן, תמונת האילוסטרציה שבחרו ב"גלובס" לטור הדעה של ד"ר עינת מגל, בכירה במשרד האנרגיה, מתמצתת את האבסורד שבטור כולו. ד"ר מגל מתייחסת בטור לאחת הסוגיות המסקרנות והסודיות ביותר במשק האנרגיה והסביבה המקומי – כמה גזי חממה נפלטים כתוצאה מהשימוש בגז טבעי? תזכורת קצרה:
אפשר להגיע לאפס פליטות פחמן
אפשר להגיע לאפס פליטות פחמן נטו ואף פחות, בקלות יחסית ובכדאיות ניתוח חדש מספק תכנית מפורטת לארה"ב כדי להיות ניטרליים בפליטות פחמן עד 2050: Lawrence Berkeley National Laboratory: Getting to Net Zero Carbon Emissions על פי מחקרים חדשים שפרסמו המעבדה הלאומית לורנס ברקלי (מעבדת ברקלי), אוניברסיטת סן פרנסיסקו (USF) וחברת
בפרספקטיבה של 5 שנים – מתווה הגז הוא טעות גדולה עוד יותר ממה שחשבנו
מהמאמר 'סוף עידן הגז' בבלוג 'נתונים' , ומהמאמר ב'דה-מרקר', של פרופ' דרור פייטלזון – Prof. Dror Feitelson, בשינויים קלים. ההתנהלות של משק הגז בישראל נקבעה על ידי מתווה הגז של 2015. המתווה הזה, שהסדיר את היחסים בין הממשלה לחברות הגז, היה העניין הכלכלי היחיד שבו נתניהו התעסק אישית באופן אינטנסיבי ב-12
נתניהו, השמע קול
מדיניות משרד האנרגיה גורמת לישראל לסכן את עתידה בשבועות האחרונים חזינו בקטטה רבתי בממשלה: השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל נגד שר האנרגיה יובל שטייניץ. זו כמובן לא הפעם הראשונה שקטטה כזו מתרחשת, אך זו אחת האמוציונליות, הבוטות והתקשורתיות שבהן. על מה הם רבים? השרה גמליאל הניחה במחצית דצמבר האחרון הצעה
ארגוני הסביבה דורשים מראש הממשלה ומהשרה להגנת הסביבה: עצרו את ההסכם המתגבש בין קצא"א לאמירויות
15 ארגוני סביבה ביוזמת והובלת החברה להגנת הטבע פנו לראש הממשלה ולשרה להגנת הסביבה בדרישה לעצירת ההסכם בין חברת קצא"א לאמירויות, בנוגע להעברת נפט במפרץ אילת. במשך שנים מתריע המשרד להגנת הסביבה, על כך שאיננו ערוכים כראוי לטיפול באירוע זיהום ים – ממשלות ישראל האחרונות טרם התגייסו בעצמן לתקצוב וקידום חקיקה
כתם שחור על מהדורות החדשות
העיתונות והסופה: יותר מ-1,100 אייטמים תקשורתיים על השלג, רק כ-40 על אסון הזפת – מתוכם אפס בטלוויזיה ביום רביעי האחרון אחר הצהריים, בחסות הסופה, החלה מתקפת זפת על חופי ישראל. אלפי טונות של זפת שחורה ורכה נפלטו מהים אל החופים, מראש הנקרה בצפון ועד לניצנים בדרום. מאז, שעה אחר שעה,
4 נקודות על הסיבה שדחוף להילחם במשבר האקלים
משבר האקלים הוא כיום אחד הנושאים המרכזים על סדר היום העולמי. למשבר האקלים השלכות כלל עולמיות, ועבור מדינת ישראל הנמצאת בגבול בין העולם המפותח ומדינות העולם השלישי, עם אקלים סמי-מדברי, עם צפיפות אוכלוסיה גבוהה וגדלה, ועם רגישות גיאו-פוליטית, יש בו איומים קשים במיוחד. לא מדובר רק באיכות הסביבה. משבר האקלים
על ההכרח לפעול עכשיו כדי למנוע אסון אקלימי
דו"ח ההתחממות הגלובלית בדו"ח- Global Warming of 1.5 ºC, של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC מ- 2019, נכתב כי כדי להשיג את מטרת הסכם פריז להגביל את ההתחממות ל -1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, העולם צריך לצמצם את זיהום הפחמן הדו-חמצני שלו ב 45% עד 2030, ובאמצע המאה להגיע
משבר האקלים והמרדף החיוני אחרי הפחמן
דו"ח ההתחממות הגלובלית של 1.5 מעלות – Global Warming of 1.5 ºC של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC מ-2019 אמר, כי בכדי להשיג את מטרת הסכם פריז להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, העולם צריך לצמצם את זיהום הפחמן הדו-חמצני שלו ב-45% עד 2030, ובאמצע המאה להגיע לפליטות
אסון הזפת וכיצד משרד האנרגיה משתמש בו כדי לייצר ספין שיקדם את קמפיין הגז
מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, מי שקידם את מתווה הגז ושבתקופתו היקף השימוש באנרגיה החלופית מסתכם ב-10% בלבד, אומר שאסון זיהום הזפת הוא דווקא הוכחה ליעילות של מדיניות משרדו", פותחת כותרת המשנה לריאיון עם אדירי שהתפרסם בגיליון שישי של "דה מרקר" (26.2.2021). המנגינה הזו, של מנכ"ל המדקלם את המנטרות שלו
על פליטות מתאן בישראל ועל הסקת מסקנות על בסיס נתונים חלקיים
אומרים שתמונה אחת שווה יותר מאלף מילים. ואכן, תמונת האילוסטרציה שבחרו ב"גלובס" לטור הדעה של ד"ר עינת מגל, בכירה במשרד האנרגיה, מתמצתת את האבסורד שבטור כולו. ד"ר מגל מתייחסת בטור לאחת הסוגיות המסקרנות והסודיות ביותר במשק האנרגיה והסביבה המקומי – כמה גזי חממה נפלטים כתוצאה מהשימוש בגז טבעי? תזכורת קצרה:
אפשר להגיע לאפס פליטות פחמן
אפשר להגיע לאפס פליטות פחמן נטו ואף פחות, בקלות יחסית ובכדאיות ניתוח חדש מספק תכנית מפורטת לארה"ב כדי להיות ניטרליים בפליטות פחמן עד 2050: Lawrence Berkeley National Laboratory: Getting to Net Zero Carbon Emissions על פי מחקרים חדשים שפרסמו המעבדה הלאומית לורנס ברקלי (מעבדת ברקלי), אוניברסיטת סן פרנסיסקו (USF) וחברת
בפרספקטיבה של 5 שנים – מתווה הגז הוא טעות גדולה עוד יותר ממה שחשבנו
מהמאמר 'סוף עידן הגז' בבלוג 'נתונים' , ומהמאמר ב'דה-מרקר', של פרופ' דרור פייטלזון – Prof. Dror Feitelson, בשינויים קלים. ההתנהלות של משק הגז בישראל נקבעה על ידי מתווה הגז של 2015. המתווה הזה, שהסדיר את היחסים בין הממשלה לחברות הגז, היה העניין הכלכלי היחיד שבו נתניהו התעסק אישית באופן אינטנסיבי ב-12
נתניהו, השמע קול
מדיניות משרד האנרגיה גורמת לישראל לסכן את עתידה בשבועות האחרונים חזינו בקטטה רבתי בממשלה: השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל נגד שר האנרגיה יובל שטייניץ. זו כמובן לא הפעם הראשונה שקטטה כזו מתרחשת, אך זו אחת האמוציונליות, הבוטות והתקשורתיות שבהן. על מה הם רבים? השרה גמליאל הניחה במחצית דצמבר האחרון הצעה
ארגוני הסביבה דורשים מראש הממשלה ומהשרה להגנת הסביבה: עצרו את ההסכם המתגבש בין קצא"א לאמירויות
15 ארגוני סביבה ביוזמת והובלת החברה להגנת הטבע פנו לראש הממשלה ולשרה להגנת הסביבה בדרישה לעצירת ההסכם בין חברת קצא"א לאמירויות, בנוגע להעברת נפט במפרץ אילת. במשך שנים מתריע המשרד להגנת הסביבה, על כך שאיננו ערוכים כראוי לטיפול באירוע זיהום ים – ממשלות ישראל האחרונות טרם התגייסו בעצמן לתקצוב וקידום חקיקה
כתם שחור על מהדורות החדשות
העיתונות והסופה: יותר מ-1,100 אייטמים תקשורתיים על השלג, רק כ-40 על אסון הזפת – מתוכם אפס בטלוויזיה ביום רביעי האחרון אחר הצהריים, בחסות הסופה, החלה מתקפת זפת על חופי ישראל. אלפי טונות של זפת שחורה ורכה נפלטו מהים אל החופים, מראש הנקרה בצפון ועד לניצנים בדרום. מאז, שעה אחר שעה,
4 נקודות על הסיבה שדחוף להילחם במשבר האקלים
משבר האקלים הוא כיום אחד הנושאים המרכזים על סדר היום העולמי. למשבר האקלים השלכות כלל עולמיות, ועבור מדינת ישראל הנמצאת בגבול בין העולם המפותח ומדינות העולם השלישי, עם אקלים סמי-מדברי, עם צפיפות אוכלוסיה גבוהה וגדלה, ועם רגישות גיאו-פוליטית, יש בו איומים קשים במיוחד. לא מדובר רק באיכות הסביבה. משבר האקלים
על ההכרח לפעול עכשיו כדי למנוע אסון אקלימי
דו"ח ההתחממות הגלובלית בדו"ח- Global Warming of 1.5 ºC, של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC מ- 2019, נכתב כי כדי להשיג את מטרת הסכם פריז להגביל את ההתחממות ל -1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, העולם צריך לצמצם את זיהום הפחמן הדו-חמצני שלו ב 45% עד 2030, ובאמצע המאה להגיע
משבר האקלים והמרדף החיוני אחרי הפחמן
דו"ח ההתחממות הגלובלית של 1.5 מעלות – Global Warming of 1.5 ºC של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים IPCC מ-2019 אמר, כי בכדי להשיג את מטרת הסכם פריז להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל לרמות הקדם תעשייתיות, העולם צריך לצמצם את זיהום הפחמן הדו-חמצני שלו ב-45% עד 2030, ובאמצע המאה להגיע לפליטות