אסון הזפת וכיצד משרד האנרגיה משתמש בו כדי לייצר ספין שיקדם את קמפיין הגז

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
משרד האנרגיה וזיהום הזפת

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, מי שקידם את מתווה הגז ושבתקופתו היקף השימוש באנרגיה החלופית מסתכם ב-10% בלבד, אומר שאסון זיהום הזפת הוא דווקא הוכחה ליעילות של מדיניות משרדו", פותחת כותרת המשנה לריאיון עם אדירי שהתפרסם בגיליון שישי של "דה מרקר" (26.2.2021).

המנגינה הזו, של מנכ"ל המדקלם את המנטרות שלו ומראיין המציג לעומתן את העובדות הלא מחמיאות, חורזת את הראיון כולו. כך למשל המראיין, כתב "דה מרקר" ישראל פישר, מצטט מדברי אדירי: "האירוע הזה מחדד מאוד את העובדה שמדיניות האנרגיה צריכה להיות סביבתית ומבוססת על אנרגיות מתחדשות וגז טבעי בלבד", ואז כותב: "אדירי צודק חלקית. זיהום האוויר מייצור החשמל בישראל אמנם ירד ב-70% מאז 2015, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה […] ואולם ההצגה של גז טבעי כדלק ירוק היא שגויה ומטעה. גז טבעי פולט לאוויר חומרים מזיקים ופחמן דו-חמצני, שנחשב לגז חממה התורם למשבר האקלים העולמי ונמצא במרכז המאמצים העולמיים להפחתת פליטות".

כך גם בעניין מתווה הגז וקרן העושר, אדירי אומר את שלו, פישר מצטט ומוסיף מהן העובדות האמיתיות. הסוגיות הללו כבר נידונו ונלעסו, וגם התשובות של אדירי מוכרות. לכן, חשוב להתמקד בסוגיה האמיתית שלשמה התכנסנו, כלומר האמתלה לריאיון הנרחב במוסף סוף השבוע, כפי שהיא מוצגת בכותרת, בכותרת המשנה ובפתיחת הריאיון: אסון הזפת לחופי ישראל, "מחדל החופים" ו"אחד ממשברי הזיהום החמורים" בתולדות המדינה, כפי שהוא מכונה בכתבה.

ומה לאדירי ולמחדל או לאסון, ואיך כל זה קשור לגז הטבעי? תתפלאו. הסיסמה החדשה של אדירי, אחרי ימי "הגז המתחדש", "הגז הירוק" ו"הגז שמפחית פליטות גזי חממה", היא ש"ככל שיזרום יותר גז בצינורות מהים לתוך ישראל, פחות ספינות עמוסות בדלק יגיעו לחופי ישראל ופחות מזוט יישרף גם במפעלי התעשייה – מה שיפחית את הזיהום".

את הסיסמה הזו, פישר כבר לא מתקן, וחבל, כי הניסיון של משרד האנרגיה לנצל את האסון לקידום קמפיין הגז שלו, מביך במיוחד. הנה מה שהיה צריך לשאול את מנכ"ל משרד האנרגיה:

אם כבר מדברים על אירוע הזפת, שראשיתו בכתם נפט שמקורו בלב ים, כיצד מתכוננים במשרד האנרגיה לאפשרות שתקלה בקידוחים קיימים ומתוכננים של גז ונפט בלב ים יזהמו את הים והחופים שלנו?

ומה עם חשש דומה לזיהום שמקורו במתקני ההתפלה, שהרי גם תחום המים חזר למשרדו?

ומה עם תוכנית הענק של המדינה להביא נפט מאיחוד האמירויות אל נמל אילת, להוביל אותו בצינור של קצא"א לנמל נפט באשקלון, ומשם באוניות שוב לאירופה והלאה?

מרבית האוניות הנעות בים התיכון עם כמויות גדולות של נפט או תזקיקים, בכלל לא מגיעות אלינו (וכך גם כנראה באסון הנוכחי), וממילא נוכחותן לא קשורה למדיניות האנרגיה שלנו

ובכלל, איך זה שפישר לא הזכיר לאדירי ולקוראים שמרבית האוניות הנעות בים התיכון עם כמויות גדולות של נפט או תזקיקים, בכלל לא מגיעות אלינו (וכך גם כנראה באסון הנוכחי), וממילא נוכחותן לא קשורה למדיניות האנרגיה שלנו.

ואם כבר מדברים על מחדל מצד אחד ועל מדיניות משרד האנרגיה מאידך (החלפת המזוט והסולר בגז), כיצד אפשר שלא לשאול את אדירי על מחדל הענק בהבאת בשורת הגז הטבעי לתעשייה? הרי שליש מהאנרגיה בישראל משמשת לתהליכים תעשייתיים, אך התעשייה עדיין לא מחוברת לגז.

מאז גילוי המאגרים והתחלת הזרמת הגז ממאגר תמר, בשנת 2013, הובטח שהתעשייה הישראלית תעבור משימוש בדלקים מזהמים לשימוש בגז המזהם פחות. אחרי כל הבירוקרטיות והרגולציות, ואחרי שמשרד האנרגיה בחר בחברות חלוקה במכרז, ואחרי שהבטיח שעד שנת 2020 יחוברו לתשתיות הגז בין 400 ל-500 מפעלים וייחסכו לתעשייה ולמדינה מאות מיליונים בשנה – אחרי כל זה, בסוף שנת 2020 דיווח המשרד על חיבור של כ-100 מפעלים בלבד.

וזה לא הכל: המשרד עדכן את היעדים וקבע שיחוברו רק 220 מפעלים עד שנת 2025, ואף התחיל לבדוק את האפשרות להלאים את התהליך ולהעביר אותו לחברת נתיבי גז.

הרבה שאלות היה צריך לשאול את אודי אדירי בריאיון הזה לפני שנותנים לו במה לנצל את האסון בים ובחופי ישראל לצרכיו היחצניים. משום שבהחלט מדובר ב"קריאת השכמה", אבל אדירי והמשרד שהוא עומד בראשו, הם מהראשונים שצריכים להתעורר.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן