אנחנו לא יכולים לעצור את פוטין, אבל יכולנו למנוע עלייה חדה במחיר החשמל

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
יכולנו לעצור את עלית מחירי החשמל

מחירי החשמל יזנקו מהחודש הבא בכמעט 10 אחוז, וזאת על רקע משבר האנרגיה העולמי שהקפיץ במאות אחוזים את מחירי הפחם, אותו דלק מזהם שעדיין מספק קרוב לרבע מתצרוכת החשמל בישראל. אבל הנזק לכיס לא ייעצר שם.

מחירי החשמל ישפיעו על מחירי המים, המזון ומוצרים שהחשמל מהווה מרכיב מרכזי בעלות הייצור שלהם. כך נמצא את עצמנו במערבולת של האמרת מחירים, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה שמחריף עוד יותר.

המשבר הנוכחי תפס אותנו לא מוכנים. בהיערכות אחרת, היינו יכולים למתן את השפעתו. אבל במשק האנרגיה הישראלי אין יד מכוונת ואין מחשבה תחילה. כל מנכ"ל שריף בממלכתו שלו. "יש לנו עשרות רגולטורים", אמר לי פעם בכיר בחברת החשמל. ברור לכל שמשרד האנרגיה אמור היה להיות המושך בחוטים במשק החשמל, כפי שהתקיים שנים רבות, אך על רקע חולשתו הנוכחית אין דין ואין דיין.

הנה כמה מהלכים שלו התרחשו, היו חוסכים מאיתנו את עוגמת הנפש וחסרון הכיס:

סגירת היחידות הפחמיות באתר "אורות רבין" 

שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ וממשלת ישראל העבירו ב-2018 החלטה כי יש לסגור את ארבע היחידות המזהמות הממוקמות באתר "אורות רבין" שבחדרה, לא יאוחר מחודש יוני 2022. המועד חלף וכל ארבע היחידות הללו עדיין פעילות.

ההחלטה היתה אמורה להתבצע באמצעות חיבור של שלושה מאגרי גז טבעי למערכת ההולכה הארצית, ותחילת הפעלה של תחנה גזית שתקים חברת החשמל באתר עד למועד זה, מתוך שתיים מתוכננות.

עוד ב-2016 כתב ראש מינהל החשמל לשעבר, ד"ר דן ווינשטוק, חוות דעת עבור ארגון גרינפיס ישראל, שבה גרס כי אפשר להשבית שתי יחידות ייצור פחמיות בתחנת "אורות רבין" כבר ב-2019, וכי אין צורך לחכות עד 2022 לצורך זה.

ב-2017 כתב מבקר המדינה: "בשנים האחרונות גדלה רזרבת החשמל במשק והיא אף תמשיך לגדול בשנים 2018-2020, כפועל יוצא מכך צפויות להיווצר עלויות כספיות מהותיות שיוטלו על צרכני החשמל". גם במשרד להגנת הסביבה אמרו ב-2018 כי "אין לנו בעיה של חשמל, יש רזרבות", והוסיפו כי "בשיחות בעל פה אמר שטייניץ כי יסכים לסגירת יחידות 1-4, גם אם עד למועד הנדרש תקום תחנה אחת בלבד".

אבל, לחברת החשמל יש קצב משלה, וגם אליבי (הגלים הרביעי והחמישי של הקרונה). בכל מקרה, הכתובת הייתה על הקיר והמשרד להגנת הסביבה חזה כבר שנים קודם כי החברה לא תעמוד בלוח הזמנים שהוגדר לה, בדיוק כפי שדחתה שוב ושוב את לוחות הזמנים בפרויקט הסולקנים.

תרבות מתוקנת של עמידה בלוחות זמנים הייתה מסייעת להתגבר על הקושי ועל הקורונה, וליהנות כעת מיחידה גזית אחת לפחות שתחליף יחידות פחמיות מזהמות ויקרות.

הכנת רשת החשמל לעידן האנרגיות המתחדשות

עוד ב-2002 החליטה ממשלת ישראל לעודד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות והגדירה יעדים לצורך זה. היו לחברת החשמל שלנו לא פחות מ-20 שנה להיערך ברמת רשת החשמל לקליטת ייצור סולארי מבוזר. על אף פי כן, אלפי מתקנים המוכנים לחיבור בדרום הארץ ובצפונה ממתינים כיום ל"מקום" ברשת ההולכה, בשל העומס עליה. המתקנים הללו היו יכולים להקל בנסיבות הנוכחיות לו היו מחוברים ומייצרים חשמל, ובכך היו מפחיתים את השימוש בפחם.

ניצול מלוא הקרקעות שהוקצו להקמת שדות סולאריים

נכון להיום, עומדים מיותמים עשרות אלפי דונמים שהקצתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לצורך הקמת שדות סולאריים. משרדי האנרגיה והאוצר, שדחפו להגדיל את הקצאות הקרקע וזעקו שבלעדיהן לא יעמדו ביעדי ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2030 (30 אחוז) – לא דאגו למימושן.

שדות סולאריים מייצרים כיום את החשמל הזול בישראל. בשנה וחצי האחרונות נסגרו מכרזים גדולים במחירים של 8.517.5 אגורות לקוט"ש כולל אגירה – מחיר נמוך משמעותית ממחיר ייצור חשמל מפחם או מגז (גם אם לא נתחשב בסובסידיות העצומות המוענקות למשק הגז).

הכישלון המהדהד של שני משרדים אלו מביא לכך שלא רק שישראל נכשלת שוב ושוב לאורך השנים בעמידה ביעדיה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, ולא רק שלא נוצלו משאבי הקרקע שהוקצו לטובת הקמת שדות סולאריים נוספים שהיו יכולים להחליף חלק מהספקי היחידות הפחמיות, אלא שגם איננו יכולים ליהנות מתעריפי ייצור החשמל הנמוכים בישראל.

הפחתת השימוש בפחם והעלאת התפוקות מהיחידות הגזיות 

היחידות הגזיות המייצרות את הספק הבסיס אינן פועלות סביב השעון. בשעות שבהן אינן פועלות, הן מתוגמלות (בנדיבות רבה) כדי שתהיינה זמינות. בדיקה נתוני רשות החשמל מעלה שפעמים רבות ניתן להעלות את שיעור השימוש בתחנות אלו, על חשבון ייצור חשמל מפחם מזהם ויקר.

האם שיקולים בלתי עניינים גורמים לכך שהתחנות הפחמיות מופעלות ביתר על ידי מנהל המערכת?

עבודה שהציג "הפורום לאנרגיה נקיה" למנכ"ל משרד האנרגיה ובכירי משרדו, הציעה למקם ברשת החשמל סוללות ענק מסוג ליתיום-יון, לצורך החלפת תחנות כוח גזיות יקרות ומזהמות המופעלות בשעות שיא הצריכה ומכונות "פיקריות" (מלשון Peak). סוללות מסוג זה כבר החליפו פיקריות בקליפורניהניו-יורק, אריזונה ועוד.

הרעיון פשוט: הסוללה נטענת בלילה, בשעות השפל של צריכת החשמל, ונפרקת בשעות השיא כאשר הצריכה עולה על ההספק המקסימלי של התחנה. לצורך הטעינה, הספק היחידות הגזיות מוגבר מעט בשעות השפל, כדי לאפשר גם את הצריכה השוטפת וגם את טעינת הסוללה.

את הסוללות הללו מומלץ למקם בסמוך לתחנות המשנה של חברת החשמל ובסמוך לאזורי צריכה, כדי להפחית צורך בהולכת החשמל.

התקנה של סוללות מסוג זה הייתה יכולה לתת חלק מהמענה גם עבור הפחתת השימוש ביחידות הפחמיות, ולא רק כתחליף לפיקריות. לצורך זה יש למקמן באזור הגיאוגרפי של התחנות הפחמיות (אתר אורות רבין שליד חדרה ואשקלון), כדי לא לשנות את דפוסי ושיקולי הולכת החשמל הקיימים. שימוש בסוללות מסוג זה גם יפחית את הצורך בהשקעות הגדולות המתוכננות ברשת החשמל, לצורך קליטת אנרגיות מתחדשות.

לדעת מומחים, היקף האגירה המתוכנן על ידי משרד האנרגיה ל-2030 אינו מספק ויש להעלותו משמעותית, לפי שלושה ויותר. האגירה תייצב את הרשת (מדינת דרום אוסטרליה לא חוותה אפילו שעת החשכה אחת בשנים האחרונות, על אף שהשמש והרוח מספקות כיום כ-70 אחוז מהחשמל שלה, בזכות שימוש בסוללות מסוג זה) ובנוסף, היא תסייע בקליטת מתקנים סולאריים שאינם מחוברים כיום בשל עומסים ברשת החשמל, מה שיאפשר הפעלת מקורות נוספים במקום הפחם, כאמור.

אבל בישראל כמו בישראל, תוכנית המתאר לנושא האגירה עדיין בהכנה תכנונית, ובפני חברת החשמל המבקשת להיכנס לתחום האגירה מוערמים מכשולים והתנגדויות רבות.

התייעלות אנרגטית

הקוט"ש הזול ביותר הוא הקוט"ש שלא נצרך מעולם. אפשר וצריך להפחית את צריכת החשמל שלנו על ידי התייעלות, למשל החלפת מכשירים בזבזניים בחשמל בכאלו שהינם חסכוניים בחשמל.

התייעלות אנרגטית הייתה מאפשרת לנו לייצר פחות חשמל ובפרט פחות חשמל פחמי יקר (ומזהם). בנוסף, אפשר וצריך לקבוע מדיניות תעריפים שתסיט עומסים משעות השיא אל שעות השפל ותייקר צריכה עודפת. בכלל, עלינו להתחיל להתייחס בכובד ראש לנושא ניהול הביקושים, בכלים קיימים שונים. הדבר יאפשר לנו להקטין את שיאי הצריכה ואת ההספק המותקן לייצור חשמל שנועד לתת מענה לשיאים אלו, דבר שיפחית את השימוש גם בתחנות הפחמיות וגם בתחנות פיקריות יקרות ומזהמות, ויחסוך לכולנו זיהום וכסף רב.

דוח של מבקר המדינה מ-2020 בנושא התייעלות אנרגטית, קבע כי "שיעור ההתייעלות הצפוי בצריכת החשמל בשנת 2020 היה 7.5 אחוז, לעומת יעד של 20 אחוז שנקבע ב-2008". גם בהקשר זה ישראל כהרגלה לא עומדת ביעדיה האנרגטיים, אך הפעם המחיר כואב במיוחד.

בעבודת "הפורום לאנרגיה נקיה" שהוצגה למשרד האנרגיה הצגנו גם שורה של תמריצים ופרויקטים רבי היקף ומעוטי חסמים, במטרה להגיע במהרה ליעדי האנרגיה המתחדשת שלנו, ובכך לייתר את התחנות הפחמיות. למשל, כיסוי סולארי מעל ומצדי מסילות רכבת וכבישים, החלפת פאנלים ישנים בחדשים בעלי נצילות כפולה, התאמת מדיניות התעריפים למדיניות הרצויה של שימוש כפול בקרקע ובמרחב הבנוי וגם זיכויי  מס למשפחות ולעסקים שמשקיעים במתקן סולארי על גבי הנכס שלהם ועוד.

לצערנו, לא מצאנו קשב ולא גילינו התלהבות במשרד האנרגיה. לו במשרד האנרגיה היו מבינים שבשם הביטחון האנרגטי הקדוש לתפיסתם, זה שגורם להנצחת השימוש בדלקי מאובנים, הם מקדמים קיבעון במשק האנרגיה בישראל, יתכן שהיו נוהגים אחרת.

לו במשרד האנרגיה היו מבינים שבשם הביטחון האנרגטי הקדוש לתפיסתם הם מקדמים קיבעון במשק האנרגיה, יתכן שהיו נוהגים אחרת

יתר על כן, שימוש באלפי מקורות ייצור (סולאריים) דווקא מגדיל את הביזור ואת הביטחון האנרגטי, בפרט על רקע האיומים מצפון ומדרום על אסדות הגז שלנו. תלות בגז לייצור 70 אחוז מהחשמל שלנו ב-2030, מסוכנת מאוד בעת לחימה (קל יותר לפגוע בכמה עשרות מתקני גז גדולים, מאשר בכמה אלפי מתקנים סולאריים פזורים) ולמעשה מקדמת אותנו לחוסר ביטחון אנרגטי.

שימוש במקורות מתחדשים וזמינים מפחית תלות בייבוא, במשברים בינלאומיים וברודנים קפריזיים. בנוסף, שימוש בסוללות מחזק את יציבות הרשת ומפחית את הצורך בהשקעות עתק לשידרוגה. אז אולי הגיע הזמן שנתקדם?

יוני ספיר הוא יו"ר עמותת "שומרי הבית" ומייסד "הפורום לאנרגיה נקיה"

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן