מדינת ישראל נחשבת לפורצת דרך גם במחקרים בתחום האקולוגיה ומדעי הסביבה,
עכשיו נותר רק לקוות שכולנו נשכיל להקשיב למדענים ולפעול בחוכמה
המהפכה המדעית-תעשייתית, על הגילויים הרבים והטכנולוגיות המגוונות שהביאה עמה, איפשרה ייצור מוגבר של מזון ושל מגוון חומרים ומוצרים סינטטיים, שהביאו גם לגידול מהיר באוכלוסיית העולם וברמת החיים של בני האדם והובילו לתרבות צריכה בזבזנית. אך למרות הקדמה והתועלות הרבות, השימוש ההולך וגובר במשאבי טבע, לצד פליטה של פסולות, שפכים ומזהמים לקרקע, למקורות המים ולאוויר, גרמו להידרדרות במצב הסביבה הטבעית, לפגיעה במגוון המינים ובמערכות אקולוגיות ולשינויי אקלים, והובילו למשבר אקולוגי-אקלימי. כל אלה מחייבים מחשבה מחדש על אתיקה וערכים, על תהליכי ייצור ועל צריכה, אך בעיקר לפעול אחרת ומיד. והדרך לשינוי, לתיקון ולריפוי מתחילה שוב במדע.
בתל אביב התקיימה ועידת היובל של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. בוועידה השתתפו חוקרים ישראלים מתחומי הסביבה השונים, נציגי משרדי ממשלה ורשויות לאומיות ומקומיות ושותפים מארגונים חוץ ממסדיים, ויציגו את המחקר שלהם, את הידע העדכני בתחום וגם הצעות לקידום של מדיניות סביבתית ושינוי הרגלים בקרב הציבור הרחב. ועידה זו היא הזדמנות אמיתית להציג את התמונה המקומית מבחינת מצב הטבע והסביבה, כמו גם את ההשפעה של כל אלה על הכלכלה, הרווחה, הביטחון והבריאות של הציבור, וגם להשפיע על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות.
לפרק את המילים הגדולות: משבר אקלים, משבר הזיהום, משבר המגוון הביולוגי והמשבר האקולוגי לגורמים;
לפרוט את המושגים לתופעות ולאירועים, בתמונת מאקרו, בקנה מידה גדול, ובהיבט המיקרו, עד לרמת המולקולות והאטומים; לשרטט את המאזנים והאיזונים ההכרחיים כדי להציל את עצמנו מעצמנו;
להציג כיצד אנחנו משפיעים על הסביבה הטבעית וכיצד היא משפיעה עלינו;
להדגיש את הצורך של כולנו לשנות הרגלים,
לחשוב אחרת ולפעול אחרת;
ולאמץ גישה יותר אקולוגית ופחות אגוצנטרית.