מדליה אולימפית ירוקה למארגני המשחקים בטוקיו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

המשחקים האולימפיים הם הזדמנות מצוינת להציג מדיניות סביבתית-אקלימית נחושה של איפוס פליטות ואפס פסולת. עכשיו נותר רק לקוות, ששיאים חדשים שמראים את כוחו של המין האנושי ישברו רק במגרשים ולא באירועי קיצון אקלימיים

כל המדליות שמחולקות במשחקים האולימפיים בטוקיו הוכנו ממתכות שמוחזרו ממכשירים אלקטרונים קטנים, כאלה שנאספו על ידי אזרחי יפן כולה. המהלך החדש והסביבתי הזה כלל איסוף של כ-79 אלף טון פסולת אלקטרונית, ובה כ-6.2 מיליון מכשירי טלפון סלולאריים.

בטון אחד של סמארטפורנים יש כ-311 גרם זהב, כלומר כ-31 מיליגרם זהב במכשיר ממוצע. עם העלייה בשימוש בטלפונים ניידים, במחשבים ובמכשירי אלקטרוניקה בעולם, ובהתאם גם בייצור שלהם, עלתה גם המודעות לחשיבות של המחזור של המתכות הכבדות השונות שבהם, כחלק מהתפיסה של כלכלה מעגלית. התהליך הישן והמזהם כולל שריפה של לוחות המעגלים המודפסים, שמכילים הרבה פלסטיק, והוספת ציאניד לאפר לשם הפרדת הזהב. אבל כיום, משתמשים במתקנים מסודרים בהפרדה מכנית, שבמהלכה גורסים את הלוחות, מוציאים את הפלדה בעזרת מגנטים ומפרידים את חלקיקי המתכות הכבדות והיקרות בעזרת הפרדה גרביטציונית.

אבל זהב הוא לא המתכת היחידה שיש בסמארטפון. באייפון טיפוסי יש כ-30 גרם אלומיניום, כ-20 גרם ברזל, כ-8 גרם נחושת, כ-6 גרם קובלט, כ-5 גרם כרום, כ-3 גרם ניקל, כ-0.34 גרם כסף, כ-0.034 גרם זהב, כ-0.015 גרם פלדיום ופחות מאלפית גרם פלטינה. יש במכשיר גם הרבה יסודות אחרים: פחמן, מימן וחמצן בפלסטיק, סיליקון בלוחות החשמליים ובמסך ומתכות שונות כמו ליתיום לצד מתכות נדירות כמו תוליום, איטרביום ולוטציום בסוללה. סך הכול יש במרכיבים השונים של הטלפון הנייד: הכיסוי, המסך, הלוחות והסוללה, כ-50 מתוך 118 היסודות בטבלה המחזורית, ומהם הרבה חומרים נדירים ויקרים.

בעוד שבשנת 2007 נמכרו בעולם כ-120 מיליון טלפונים ניידים חדשים, כיום מדובר על כ-1.5 מיליארד מכשירים חדשים בשנה, ובהם כ-45 קילוגרם זהב. ההפקה של המכשירים הללו צורכת לא מעט משאבים. לדוגמה, ייצור טלפון נייד ממוצע צורך כ-1,000 ליטר של מים, שהם הכמות הממוצעת לנפש למקלחת לחודש. כמו כן, טביעת הרגל הפחמנית של המכשיר, כלומר כמות גזי החממה שמשתחררים בהפקת המתכות וייצור החלקים, לרבות האריזה, השינוע והשימוש, היא כ-70 ק"ג פחמן דו-חמצני אקוויוולנטי לשלוש שנים של שימוש ממוצע (כמו הפליטות בנסיעה ברכב משפחתי ממוצע בין תל אביב לאילת), כאשר 80% מהפליטות הן מהאנרגיה הכרוכה בהפקת המתכות ובייצור המכשיר.

המשחקים האולימפיים מלווים בצריכה עצומה של משאבים, החל בהקמת מתחמי תחרות שונים, דרך הטיסות של השחקנים והמשלחות ועד לתפעול היומיומי של האתרים והכפר האולימפי: מזון, חשמל ועוד. בשנים האחרונות המודעות להשפעה הסביבתית של כל אלה הולכת וגוברת גם בקרב הועד האולימפי, ומארגני האולימפיאדה בטוקיו עשו לא מעט מהלכים חשובים להפחית את ההשפעה של המשחקים על הסביבה.

 

לדוגמה, הם רכשו אשראי פחמני לקיזוז פליטות גזי החממה של האולימפיאדה, קיזוז המתבצע על ידי תמיכה בחברות אנרגיה מתחדשות, בהתייעלות אנרגטית ועוד. המארגנים גם התחייבו לייצור של אפס פסולת, כלומר הפחתה במקור בכמות המוצרים והמזון, ואיסוף, הפרדה ומחזור של הפסולת הנוצרת. בנוסף, לא רק המדליות עשויות ממתכות ממוחזרות, גם הלפיד האולימפי הוכן מפסולת אלומיניום, והפודיום שעליו עולים המנצחים עשוי מפלסטיק ממוחזר. כמו כן, המיטות בכפר האולימפי הוכנו מקרטון, שלאחר המשחקים ימוחזר למוצרי נייר, והמזרונים ימוחזרו למוצרי פלסטיק.

המשחקים האולימפיים הם הזדמנות מצוינת להציג מדיניות סביבתית-אקלימית נחושה של איפוס פליטות ואפס פסולת. עכשיו נותר רק לקוות, ששיאים חדשים שמראים את כוחו של המין האנושי ישברו רק במגרשים ולא באירועי קיצון אקלימיים.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן