על ההסכם המסוכן של קצא"א (חלק א')

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לפני מספר ימים אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר על הסכם קצא"א: "העמדה שלנו במשרד האנרגיה היא שאנחנו לא רואים שום תועלת אנרגטית למשק הישראלי בהסכם הזה. אם הוא יבוטל, אנחנו לא רואים שום נזק בתחום".

ב-19 באוקטובר הודיעה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת MED-RED Land Bridge Ltd, בבעלות תאגיד נפט מאבו-דאבי, חברה מגיברלטר וחברה ישראלית בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, על פרויקט שינוע נפט מאיחוד האמירויות לישראל, ואספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון. כאן וכאן.

מדובר על פרויקט להזרמת נפט מאיחוד האמירויות במיכליות נפט ענקיות למסוף קצא"א באילת. משם יוזרם הנפט באמצעות צנור הנפט אילת-אשקלון ותשתית האחסון של חברת קצא״א למסופי החברה באשקלון, ומשם במיכליות נפט ללקוחות שונים במערב אירופה.

הסכם הנפט בין קצא״א לאמירויות אינו קשור למשק האנרגיה של ישראל. ישראל מייבאת נפט דרך נמל חיפה ונמל הנפט באשקלון, ואין לה כל צורך לייבא נפט דרך נמל אילת לצריכה הפנימית שלה.

יותר מ-200 מדענים מישראל ומהעולם חתמו על מכתב שנשלח לרה"מ דאז נתניהו ולמשרדי האוצר והגנת הסביבה, בו הם קוראים לממשלה לעצור את התוכניות, מחשש לדליפת נפט שתפגע קשות בשוניות האלמוגים של ים סוף, תהרוס את תעשיות התיירות של ישראל, ירדן ומצרים ותפגע במפעלי התפלת המים בחופי הים התיכון, שמספקים חלק גדול ממי השתייה של ישראל.

בסוף נובמבר 2021 פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך עמדה על הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה -אירופה (קצא"א).

ב-15 לפברואר 2021, פרסמה רשות הטבע והגנים מסמך עמדה על שינוע נפט דרך מפרץ אילת, לפיו רט"ג מתנגדת לשינוע כמויות נפט גדולות דרך מפרץ אילת בואכה נמל אשקלון.

במאי 2021 עתרו לבג"ץ ארגוני הסביבה, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, וצלול נגד ההסכם.

 

ב-19 ליולי 2021 פורסמה תגובה מקדמית מטעם קצא"א לעתירה של ארגוני הסביבה.

הערות כלליות לגבי התגובה של קצאא

מעטפת הסודיות הרחבה סביב החברה שנחקקה בשנות 1970, מאפשרת לקצא"א לדחות כל טענה בעתירה של ארגוני הסביבה.לפי הסודיות והחסיון מהם נהנית קצא"א, כל ידיעה הנוגעת למכליות נפט בנמלי ישראל, תנועתן אל הנמלים או מהם, מוכרזת כעניין סודי, כמו גם כל ידיעה הנוגעת לקצא"א לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, המוכרזות עניין סודי.

התגובה של קצא"א לוקה לכאורה בחוסר ניקיון כפיים, וכוללת חצאי אמת בנושאים מהותיים. התגובה מתעלמת מדליפות הנפט בנחל צין בשנת 2011, ובעברונה בשנת 2014. ומתעלמת מהנזק הקטסטרופלי שיגרם לסביבה ולשמורות הטבע בעקבות ארוע כזה.

התגובה מטעה, מספקת נתונים חלקיים בלבד על תעבורת מיכליות הנפט בתעלת סואץ בשילוב עם צינור סומד המחבר בין ים סוף לים התיכון, מספקת השוואה מטעה למספר מכליות הנפט הפוקדות כיום את נמל עקבה, ומספקת נתונים מטעים על פעילות מכליות הנפט בנמל עקבה, בלי לציין את גודלן וכמות הנפט שהן נושאות.

עקב החסיון והסודיות העוטפים את קצא"א, המאמר הנוכחי מבוסס רק על מקורות רשמיים כמו מסמך העמדה שפרסם המשרד להגנת הסביבה, והתגובה המקדמית מטעם קצא"א לעתירה של ארגוני הסביבה.

מסמך עמדה של המשרד להגנת הסביבה, 29 נובמבר 2020

הגדלת נפח ופעילות שינוע נפט גולמי בקו צינור אסיה -אירופה (קצא"א)

לפי סעיף 5 במסמך:

"היקף הפקידות במכלל אילת צפוי לגדול בהדרגה בחמש שנים הקרובות החל מרבעון שני של 2021, בהיקפים משתנים. וכבר בשנה הקרובה עד כ- 4-5 מיליון טון בשנה באילת ובהתאמה באשקלון, עד כדי 12-15 מיליון טון בשנה. היעד הינו כ-50 פקידות שנתיות באילת עד שנת 2025 ויתכן שבעתיד אף יותר. האוניות שיפקדו את מכלל אילת יהיו בקיבולת של עד 260,000 אלף טון וכל הפעילות באילת הינה של פריקת נפט גולמי. עיקר הגדלת היקף הפעילות הינה באילת, באשקלון היקף הפעילות תגדל אך תישאר בהיקפים שהיו לפני הקורונה ולא תשנה משמעותית את תמהיל הדלקים."

כלומר מדובר על 16-20 מיכליות נפט ענקיות שיפקדו את נמל אילת בשנה הקרובה, 50-160 מיכליות נפט ענקיות שיפקדו את נמל אילת בכל שנה עד שנת 2025, ויתכן שבעתיד עוד יותר.

סעיף 11 במסמך מסכם את המצב כך:

"כיום חברת קצא"א באילת אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן היא אינה ערוכה לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש, להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת".

"כיום חברת קצא"א באילת אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת"

סיכום העמדות במסמך העמדה של המשרד להגנת הסביבה

1. בראייה תכנונית ארוכת טווח, נראה שהגדלת פעילות שינוע של דלקים פוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת ותוך הבאה בחשבון את התרחבותה והתבססותה הרצויה של העיר אילת מבחינה תיירותית-ייחודית, היא צעד בכיוון שגוי.

2. צנרת ההולכה והמשאבות של מסדרון קו צינור אסיה אירופה בין אשקלון לאילת כבר גרם בעבר לתקריות זיהום ביבשה וגם לדליפות בסמוך לחוף הים באילת. החזרת המסדרון ל"ימי תפארתו" הינה בעלת משמעות סביבתית שיש לתת עליה את הדעת באופן קפדני ומחמיר.

3. גם בהיבט המדיני-גלובלי, לפיו ישראל מעוניינת לעודד את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, תמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גולמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי.

4. אשר בוחנים יוזמה זו בהיבט של סיכוני שפך נפט למפרץ אילת – ובהתאמה תיתכן גם הגדלת הסיכון באשקלון – ובשימת לב ודגש על רגישותה היתרה של המערכת האקולוגית הייחודית בים סוף, הרי שאין כל ספק שבהיבט הסיכון לסביבה הימית באילת, מדובר בצעד בכיוון שגוי.

 

מסמך התגובה המקדמית מטעם קצא"א לעתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים מ-19 ביולי 2021

לפי סעיף 9 בתגובת קצא"א. תקופת ההסכם הינה 10 שנים.
סעיף 16 בתגובת קצא"א מציין:

"הפעילות הענפה המתקיימת בנמל עקבה הסמוך, שאותו פוקדות בשנים האחרונות מעל 200 מכליות נפט מדי שנה, ובעשור האחרון בלבד, פקדו אותו יותר מ-2,150 מכליות נפט!"

ההשוואה ליבוא הנפט לירדן דרך נמל עקבה והנתונים על פעילות הנפט בנמל עקבה הם חצי אמת. יבוא נפט לירדן בכמויות גדולות אפשרי רק דרך נמל עקבה. לישראל אין את המגבלה הזו ואין לישראל כל צורך לייבא נפט דרך נמל אילת לצריכה הפנימית שלה. ישראל יכולה ומייבאת נפט דרך נמל חיפה ונמל הנפט באשקלון.

ציון מספר מכליות הנפט הפוקדות את נמל עקבה מדי שנה, בלי לציין את גודלן, הוא מעשה שרלטנות. לפי נספח 13 לדוח, העתק מדו"ח נמל עקבה על פקידת אניות בתקופה 2020-1990, בשנת 2020 פקדו את נמל עקבה 214 אוניות שהובילו Liquid Bulk, ללא ציון גודל האוניה.

ירדן יבאה ב-2020 כ-2.074 מיליון טון נפט דרך נמל עקבהמיכליות נפט מודרניות יכולות לשאת 70,000 עד 300,000 טון נפט (500,000 עד 2 מיליון חביות נפט).

כלומר, נדרשות כ-7 עד 30 מיכליות נפט כדי להעביר את כל יבוא הנפט לעקבה, בעוד שלפי התגובה של קצא"א מדובר ב"מעל 200 מכליות נפט מדי שנה".

בעיסקת קצא"א מד-רד מדובר בעיקר על מיכליות ענק שאינן יכולות לעבור כיום בתעלת סואץ. יהיה צורך רק ב-7 מיכליות כאלו להובלת נפט גלמי לנמל עקבה בכל שנה, פחות מעשירית מהמספר הנקוב בתגובה המקדמית של קצא"א.

משתמע שהגשר היבשתי הישראלי אינו חוסך את הצורך במעבר מכליות בגודל שמתאים למעבר בתעלת סואץ, אלא רק מכליות ענק שאינן יכולות לעבור כיום בתעלת סואץ. תגובת קצא"א מתעלמת מהפתרון הקיים של שימוש משולב בתעלת סואץ ובצינור סו-מד, פתרון שפועל היטב מזה שנים רבות, ומתעלמת מהאפשרות, הוודאית לדעתי, של הרחבת והעמקת תעלת סואץ בשנים הקרובות.

 

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן