הסכם הנפט בין קצא״א לאמירויות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
על הסכם הנפט בין קצא"א והאמירויות

הסכם הנפט בין קצא״א לאמירויות אינו קשור למשק האנרגיה של ישראל. הוא יכול להביא לאסון לאומי. הוא נראה כהסכם בעייתי שיעשיר מעטים על חשבון כלל אזרחי המדינה. חייבים לעצור את ההסכם הזה.

נדמה שקצא"א, שהיא חברה ממשלתית, הפועלת בחשאיות תחת חסיון שאינו רלוונטי יותר, בשיתוף פעולה עם חברה פרטית בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר, לקחו את המדינה בשבי.

אף משרד ממשלתי – לא משרד החוץ, הבטחון, האוצר, האנרגיה, ולא המשרד להגנת הסביבה – לא לקחו אחריות על ההסכם, והם טוענים שאינם חלק ממנו ואינם מכירים אותו.

ההסכם יכניס את ישראל לקונפליקט עם מצרים. ההסכם עלול להרוס את שמורת האלמוגים במפרץ אילת, את מפעל התפלת המים באילת, ואת בתי המלון ותחום התיירות באילת.

בנוסף, הכדאיות הכלכלית של העברת הנפט בצינור קצא"א אילת-אשקלון מוטלת בספק גדול, ועלולה להיות מבוססת על עסקאות נפט בעייתיות.

על הסכם הנפט בין קצא"א לאמירויות

ב-19 לאוקטובר 2020 הודיעה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) כי חתמה על מזכר הבנות MOU עם חברת MED-RED, לפרויקט שינוע נפט מאיחוד האמירויות לישראל, ואספקתו ללקוחות שונים באגן הים התיכון. RED-MED היא חברה המוחזקת ע"י תאגיד נפט מאבו-דאבי, חברה מגיברלטר וחברה ישראלית, בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר.

מדובר על פרויקט להזרמת נפט מאיחוד האמירויות במיכליות נפט ענקיות (VLCC) למסוף קצא"א באילת, משם יוזרמו הדלקים באמצעות צנור הנפט אילת-אשקלון ותשתית האחסון של חברת קצא״א למסופי החברה באשקלון ומשם במיכליות נפט ללקוחות שונים במערב אירופה. בכיוון ההפוך, לפי ההודעה של קצא"א, נפט גולמי המופק ברוסיה, אזרביג'אן ובמדינות מזרח אסייתיות אחרות ומוטען בנמלי הים השחור ובנמלי הים התיכון, יכול להיות משווק במחירים תחרותיים בדרום אסיה ובמזרח הרחוק, באמצעות צינור הנפט מאשקלון-אילת.

לפי הודעת קצא"א, הפרויקט יציע למפיקות הנפט וליצרניות את הדרך הקצרה, היעילה והחסכנית ביותר לשינוע נפט ומוצריו מהמפרץ הערבי לאזורי הביקוש במערב, וכן מקרב את השווקים במזרח הרחוק ליצרניות הנפט באזור הים התיכון והים השחורהמשמעות היא שקצא"א תתחרה בתעלת סואץ בתחום הנפט.

אופס – טעות, המצב הפוך

על המופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט קבלנו אישור בימים האחרונים. ב-23 למרץ נתקעה ספינת מכולות ענקית בתעלת סואץ וכתוצאה מכך הופסק מעבר האוניות בתעלת סואץ. חלק מהאוניות שהיו אמורות לעבור בתעלה הופנה למסלול סביב אפריקה. עד ה-29 למרץ בצהריים לא נרשמה כל פעילות בנמל אילת, ונראה שאף אחת מ-28 מיכליות הנפט שהיו אמורות לעבור בתעלת סואץ החסומה, לא הופנתה לנמל אילת.

מאמר ברויטרס מה-25 למרץ על המשמעות של חסימת תעלת סואץ למשלוחי הנפט מציין את האפשרות להזרים נפט בצינור הנפט SUMED המצרי מים סוף לים התיכון, אך לא מזכיר כלל את צינור הנפט אילת-אשקלון.

המופרכות הכלכלית בבסיס הפרויקט הובהרה כבר בפברואר 2021 כאשר מיכלית הנפט הגולמי טהיטי TAHITI יצאה ב-20 לפברואר מנמל צ'יהאן בטורקיה, עם כמיליון חביות נפט מאזרביג'אן, והפליגה דרך תעלת סואץ לאילת ופרקה שם את הנפט למיכלי האחסון של קצא"א באילת. באותו הזמן, בסביבות ה-24 לפברואר, מיכלית הנפט הגולמי גלדיאטור  המפליגה תחת דגל ליבריה, הטעינה נפט גלמי באילת בדרכה לנמל וואדינאר בהודו.

זו אינה הפעם הראשונה. ביוני 2020 מיכלית הנפט הגולמי אלאנדרה אנגל, עם כ-700,000 חביות נפט, ככל הנראה מכורדיסטן, הגיעה לאילת דרך תעלת סואץ. באותו הזמן מיכלית הענק (VLCC) מאראן אקוואריוס טענה באילת כ-2 מיליון חביות נפט, ככל הנראה מאזרביג'אן, המיועד לסין.

מיכליות הנפט ELANDRA ANGEL, ו- MARAN AQUARIUS בנמל אילת, יוני 2020

צינור הנפט סואץ-הים התיכון SUMED

ההפלגות של מיכליות הנפט האלו דרך תעלת סואץ לנמל אילת מוכיחות שהרציונל הכלכלי להסכם בין קצא״א לאמירויות אינו מבוסס. בניגוד לדברי קצא"א, הפרויקט אינו מציע את הדרך היעילה והחסכנית ביותר לשינוע נפט. מבחינה כלכלית עדיפה הפלגה דרך תעלת סואץ על הזרמת הנפט בצינור אילת-אשקלון של קצא"א. ההסכם אינו פותר את בעיית המעבר במיצרי הורמוז, ולא ברור איך יתחרה בתעלת סואץ ובצינור הנפט SUMED.

היתרון העיקרי והיחיד של צינור קצא"א על פני תעלת סואץ טמון ביכולת של הטרמינלים באשקלון ובאילת לטפל במיכליות הענק VLCC, שיכולות להוביל עד 2 מיליון חביות נפט, שאינן יכולות לעבור בתעלת סואץאבל מצרים מציעה חלופה גם לזה, העברת חלק מהנפט מהמיכלית בצינור הנפט סואץ-הים התיכון –SUMED, והטענתו מחדש למיכלית בים התיכון.

סיכון לא מידתי ולא משתלם

היזמים והמדינה מתעלמים מהסיכונים בפרויקט, ומהמחיר שיוטל תושבי אילת, על שמורת האלמוגים במפרץ אילת, ועל בתי המלון ותחום התיירות באילת.
התשתיות של קצא"א ישנות והציוד בתחנה למניעת זיהום באילת ישן. הסיכוי לתקלה, לדליפה רצינית של נפט מהמכליות או דליפה רצינית מהצינור, וודאי, וזה רק שאלה של זמן. עוד לא שכחנו את הדליפה בעברונה, ועכשיו את זיהום הזפת בחופי ישראל. אבל קצא"א, שכנראה פועלת ללא פיקוח משמעותי, עושה מה שהיא רוצה.

אם ההסכם יתממש, נמל אילת יתפקד בעיקר כנמל נפט. מה יקרה במקרה של תקלה, דליפה רצינית של נפט מהמכליות שיובילו אותו או דליפה רצינית מהצינור? עוד לא שכחנו את הדליפה בעברונה, ועכשיו את זיהום הזפת בחופי ישראל. מפרץ אילת יזדהם ויהיה קשה מאוד לנקות את הזיהום ולתקן את תוצאותיו. זה עלול להרוס את התיירות לאילת, ואת אילת כעיר תיירות וכעיר שרוצים לגור בה מאיה יעקבס, מנכלית עמותת צלול תארה זאת היטב בראיון לדה-מרקר. וכדאי להקשיב לתוכנית 'יהיה בסדר' מה-21 למרץ.

קונפליקט עם מצרים

ההודעה של קצא"א מתעלמת מהתגובה האפשרית של מצרים לפרויקט שיתחרה בהכנסותיה ממעבר של מיכליות נפט דרך תעלת סואץ ומהכנסות צינור SUMED, צינור הנפט סואץ-הים התיכון במצרים.

הממשלה המצרית מסתמכת רק על שלושה מקורות כדי להבטיח מטבע חוץ: תעלת סואץ, העברות כספים מעובדים מצריים בחו"ל ותיירות. לאחר משבר הקורונה וחזרתם של מספר גדול של מצרים שעבדו בחו"ל, והירידה בהכנסות מתיירות, תעלת סואץ הפכה כמעט למקור היחיד להכנסות מטבע חוץ. לכן, כל דרך חלופית שעשויה להשפיע על ההכנסות מדמי המעבר בתעלה תגרום באופן טבעי לפחדים ולחששות בממשלת מצרים.

אפשר להניח שבמצרים לא יאהבו פרויקט שיתחרה בהכנסות תעלת סואץ ממעבר של מיכליות נפט דרך תעלת סואץ ובהכנסות של צינור הנפט סואץ-הים התיכון במצרים, והם יורידו מחירים עד שהובלת הנפט דרך אילת לא תהיה כדאית.

ראש רשות תעלת סואץ המצרית (SCA), אוסאמה ראבי, הביע ב-29 בינואר את דאגתה של מצרים בגלל פרויקט צינור אילת-אשקלון בין איחוד האמירויות הערביות וישראל .

ראבי ציין כי לכל פרויקט תחבורה ימית במקביל לתעלת סואץ תהיה השפעה משמעותית על התנועה העוברת בתעלה. לדבריו, רשות תעלת סואץ עושה בימים אלה מחקרים על הדרכים להתמודד עם פרויקט ישראל-איחוד האמירויות הערביות, שעלול להפחית את התנועה דרך תעלת סואץ בשיעור של כשישית – עד 16%.

ההכנסות מתעלת סואץ ב-2020 עמדו על 5.61 מיליארד דולר, כלומר רשות התעלה חוששת שהפרויקט של קצא"א עלול להקטין את ההכנסות בקרוב למיליארד דולר בשנה.

היבטים תחרותיים

לפרויקט המוצע יהיה קשה מאוד להתחרות בתעלת סואץ עם גמישות המחיר שלה. לפרויקט המוצע יהיה קשה מאוד להתחרות בצינור הנפט סואץ-הים התיכון –SUMED, ממסוף עין סוחנה Ain Sukhna בחוף מפרץ סואץ לאלכסנדריה בים התיכון, עם יכולת העברה של כ- 2.4 מיליון חביות נפט ביום, פי 4 מיכולת ההעברה של צינור אילת אשקלון, עם גמישות המחיר שלו, מגוון השירותים שהוא מציע, ושיטת הפעולה השונה שלו. כאן וכאן .

צינור הנפט סואץ-הים התיכון SUMED

צינור הנפט סואץ-הים התיכון SUMED

עסקי הנפט בעולם

אם הפרויקט אינו כדאי מבחינה כלכלית, מדוע היזמים דוחפים אותו? התשובה הקצרה היא, שככל הנראה הם ירוויחו מהפרויקט גם אם אינו כדאי מבחינה כלכלית וגם אם אינו כדאי למדינה.

עסקי הנפט בעולם סבוכים ובחלקם הגדול חשאיים. השיקולים בעיסקאות ובבחירת המסלול להעברת נפט וגז רבים ושונים. חלקם אינם נראים כשיקולים כלכליים אלא שיקולים פוליטיים הנובעים בין השאר מחרם, משיקולים של רווח פרטי לאליטה השלטת במדינה המייבאת או המייצאת נפט, משיקולים של רווח פרטי ליזמים, ומשיקולים שונים של חברות הסחר הגדולות העוסקות בנפט ובגז.
מכירות הגז למצרים, שעל פניו אין להן הצדקה כלכלית (למצרים יש עודפי גז ורזרבות גז עצומות), אבל נהנים מהם אנשי המודיעין המצרי, הם דוגמה לכך.

עסקיה של קצא"א הם אחד הסודות השמורים בישראל. מעט מידע שידוע בציבור התגלה רק כתוצאה ממאבקים משפטיים בעקבות שבר בצינור הנפט בשנת 2014 שגרם לאסון הסביבתי בשמורת הטבע עין עברונה. אבל בעיקר, החרם על ישראל הניא לכך שהלקוחות של קצא"א הלכו רחוק במטרה לטשטש את זהותם באמצעות רישומים מרובים וטכניקות הסוואה אחרות.

לישראל יש נסיון רב בתחום זה. הפרטים חסויים ביותר, אך הדרכים שבהן ספינות יכולות להסוות את פעילותן כוללות בדרך כלל, כיבוי משדרים, צביעה מחדש, הדפסה מחדש, רישום מחדש וזיוף רשומות העגינה שלהם.

ספינות רבות שהגיעו לאילת ולאשקלון נאלצו לבצע פעולות כאלה ופעולות דומות אחרות כמו העברת נפט מאוניה לאוניה בלב ים, על מנת שלא יוחרמו בנמלי המפרץ הפרסי, ודרכי ההסוואה והסודיות הנדרשת הפכו את העברת הנפט בצינור אילת-אשקלון ליקרה מדי עבור מרבית המשלוחים הגלויים, ה"חוקיים".

העיתון החשוב ניו יורק טיימס פרסם לאחרונה כתבת תחקיר על השיטות להעברת נפט חשאית לצפון קוריאה, בניגוד לסנקציות הבינלאומיות

גם המשרד להגנת הסביבה בהודעתו על זיהום הזפת בחופי ישראל מה-4 למרץ, מביא צילומי הלוויין מראים חבירה של שתי מכליות וככל הנראה העברת הנפט מאניה לאניה STS בים .

לסיכום, חייבים לעצור את ההסכם הזה. דליפת נפט לאורך הזמן, היא וודאית והתוצאות תהיינה קטסטרופליות. ההסכם הזה הוא סכנת מוות למפרץ אילת, לתיירות באילת ולאילת. ההסכם הזה הוא סכנה למפעלי התפלת המים ולתחנות הכוח באילת ובאשקלון. אלו הם סיכונים נוראים, לא מידתיים, ואין צורך להסתכן בהם. 

לכתבה בזמן ישראל

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן