על העיתונאים שעזרו לשטייניץ לשקר לציבור, ועל העיתונאים שחשפו את השקר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
על העיתונאים שעזרו לשטייניץ לשקר ועל העיתונאים שחשפו את השק

במשך שנים ארוכות שר האנרגיה יובל שטייניץ הוא שר הגז במשרה מלאה, מקדם ומדברר את הגז הטבעי על "סגולותיו" הרבות בכל אמצעי התקשורת ומעל כל בימה אפשרית. בשנה האחרונה שטייניץ עשה שינוי קטן, והכניס לארסנל שלו גם אמירות והצהרות על אנרגיה סולארית. ולא סתם, פתאום שטייניץ ואנשי משרדו החלו להלל את ההישגים שלהם בחדירת האנרגיה הסולארית למשק ייצור החשמל.

כידוע, הגז הטבעי הוא דלק פוסילי, כמו נפט ופחם, וכמוהם הוא גורם לנזק כפול: הפקתו ושריפתו לצורך ייצור אנרגיה גם מזהמים את האוויר ברעלים הגורמים לתחלואה ולתמותה, וגם פולטים גזי חממה הגורמים לקטסטרופה של משבר האקלים. אנרגיה סולארית, לעומת זאת, היא אנרגיה מתחדשת, כמו אנרגיות מים ורוח (שפחות רלוונטיים בישראל), שאינה מזהמת ואינה פולטת גזי חממה. 

על התחייבויות לעוד 20 שנה שהן סוג של אנרגיית רוח

המודעות הגוברת לזיהום הסביבתי ולמשבר האקלים הביאה את שטייניץ לנופף בהכרזה כי הוא מעלה את יעד האנרגיות המתחדשות בייצור חשמל בישראל עד לשנת 2030, מ-17% אליהם התחייבנו במסגרת הסכם פריז ל-30%. אלא שאנחנו לא ב-2030, ובישראל, במיוחד באקלים הפוליטי הסוער שלנו, התחייבויות לעוד עשרים שנה הן סוג של אנרגיית רוח

אבל שטייניץ דיבר גם על ההווה. לאורך כל השנה הזו, כחוט השני, עמד מספר קסם אחד תמיד על השולחן – 10% אנרגיות מתחדשות בשנת 2020. מספר עגול, יפה, שמתגלגל על הלשון, יעד שנקבע בהחלטת ממשלה בשנת 2009. שטייניץ ומנכ"ל משרדו, אודי אדירי, התגאו שעמדו ביעד וחזרו על המספר הזה פעם אחר פעם, בתקשורת, בהרצאות ובדיונים בכנסת, ובקמפיינים פוליטיים.

והיו גם עיתונאים שהתנדבו להדהד את האמירות הללו. רק לאחרונה התייחסנו לפרשנית הבכירה של "דה מרקר", מירב ארלוזורוב, שציטטה את דף המסרים של המשרד וכתבה ש"חל גידול מסחרר בשימוש באנרגיות מתחדשות — מ–2% אנרגיות מתחדשות בחשמל ב–2014 ל–10% ב–2021". ארלוזורוב אף ציינה שמדובר ב"הישג חריג" ושישראל היא "שנייה בעולם אחרי הונדורס" באנרגיה סולארית, תוך שהיא מצטטת את הודעת המשרד שנסמכת על דו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA).

דו"ח מבקר המדינה מצא שהמדינה כשלה שוב ושוב ביעדים

מה שארלוזורוב לא סיפרה, הוא שהסוכנות מסתמכת על המספרים שסיפק לה משרד האנרגיה. אנחנו קראנו לארלוזורוב לעיין בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בסוף שנת 2020 ועל פיו מדינת ישראל כשלה שוב ושוב בדרך להשיג את יעדי האנרגיות המתחדשות שהציבה בשנים עברו.

המבקר בדק את העמידה ביעדים שקבעה החלטת הממשלה מ-2009, 5% אנרגיות מתחדשות ב-2014 ו-10% ב-2020, ומצא כי הממשלה כשלה בשניהם: "בשנת 2014 הסתכם ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2.1% מכלל ההספק המותקן, ובסוף שנת 2019 הסתכם ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בכ-5% מכלל ההספק המותקן, כלומר בתנאים אופטימליים. בפועל מדובר על פערים של 50% בהתאמה בין היעד לביצוע".

ארלוזורוב לא נותרה לבד בשירות הספין של שר האנרגיה. עוד לפניה כתב אמנון לורד, הפרשן הבכיר של "ישראל היום": "ישראל הוכיחה את עצמה בנושא הסולארי בתקופת שטייניץ, כאשר בתוך חמש שנים הגענו מפחות משני אחוזי תפוקת חשמל למצב שעד סוף השנה 10 אחוזים מהחשמל יופקו מאנרגיה סולארית". וחודש לפני כן התפרסם באותו העיתון סקופ: "ישראל ראשונה בייצור חשמל מהשמש ב-OECD". המקור, כמובן הוא משרד האנרגיה – באותה תנועה סיבובית דרך דו"ח ה-IEA.

בניגוד לעיתונאים כמו ארלוזורוב ולורד, היו עיתונאים שטרחו לבדוק את ההצהרות של שטייניץ לפני שנתנו להן במה. ארז רביב חשף ב"דבר" את השקר מאחורי הפרסום לגבי דו"ח ה-IEA: "לפי דו"ח רשות החשמל לשנת 2019, רק 4.55% מהחשמל שיוצר בשנה זו הגיע מכל המקורות המתחדשים (לרבות טורבינות רוח), כך שהייצור הסולארי לא עלה על 4.5% ובכל מקרה, רחוק מאוד מהנתון של 8.7% בו מתגאה המשרד".

על חשיפת המספרים האמיתיים

ב"דה מרקר" וב"גלובס", ישראל פישר ושני אשכנזי חשפו את המספרים האמיתיים: "נתונים שהגיעו לידי TheMarker מראים כי המדינה סיימה את 2020 במקום רחוק מאוד מהיעד שהציבה לעצמה", כתב פישר, ומוסיף "דבר שעלול להקשות עליה להשיג את המטרה ב-2030". ואילו אשכנזי מציינת כי: "לפי נתוני ניהול המערכת, בשנת 2020 ממוצע הייצור בפועל של חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת (אנרגיה סולרית ורוח) עמד על כ-6% בלבד – רחוק מיעד ה-10% אותו היה צריך להשיג משרד האנרגיה, ברשות השר ד"ר יובל שטייניץ".

פשוט כך, שחור על גבי לבן, מתברר ששטייניץ ואנשי משרד האנרגיה, ואיתם לא מעט כתבים, שיקרו.
אי אפשר לומר זאת אחרת. גם אם יבואו ממשרד האנרגיה (ויבואו), וינסו לספר לנו שמדובר בכלל על הספק מותקן או הספק פוטנציאלי, וכל מיני מספרים שאין להם שום משמעות במציאות.


יעדי האנרגיות המתחדשות נמוכים ולא מותאמים לפוטנציאל הקיים בארץ ולא למה שנדרש

הנתונים האמיתיים של ניהול מערכת החשמל בישראל חושפים לא רק את אוזלת ידו של משרד האנרגיה בקידום יעדי האנרגיות המתחדשות בישראל, אלא גם את השקר שבכירי המשרד "מוכרים" לציבור שוב ושוב, כאילו שאם יחזרו עליו הוא יהפוך לאמת. אבל האבסורד הכי גדול הוא שהיעדים הללו של 10% אנרגיות מתחדשות בייצור חשמל עד שנת 2020 ו-30% עד שנת 2030 הם נמוכים ולא מותאמים לא רק לפוטנציאל הקיים בארץ, אלא אפילו למציאות בפועל במדינות רבות.

השקר של משרד האנרגיה חושף כי ללא תוכנית מפורטת עם יעדי ביניים ברורים ומנגנון פיקוח הדוק, ישראל לא תעמוד גם ביעד החדש שקבעה לשנת 2030, ולא תצליח להתקדם לכלכלה מאופסת פחמן בשנת 2050.

ומעל לכל, חשוב להבין ולזכור שהמספרים הנמוכים הללו ממשיכים לקבע את משק החשמל הלאומי על גז טבעי לעוד שנים רבות, הרבה אחרי ששר הגז ועיתונאי החצר שלו יצאו לפנסיה.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן