זיהום מים קטלני
בנובמבר 2015 הגישו תושבי העיר פלינט במישיגן ארה"ב, תביעה נגד העיר והמדינה בטענה כי בריאותם בסכנה בגלל זיהום מים מסוכן. התושבים נחשפו לרמות עופרת גבוהות במי הברז שלהם.
הסתבר, שכשנה לאחר שהעיר התחברה אל מערכת מים עצמאית- על מנת לחסוך כסף(!), התחילו התושבים להתלונן על בעיות נשימה ועל נגעים בעור.
ואולם, הגורמים הרשמיים טענו כי אין כל בעיה עם מי השתייה…
בדיקות גילו כמויות חריגות של עופרת בדם, והתושבים הביעו חשש, שכל 8,657 הילדים מתחת לגיל 6 – נחשפו לזיהום עופרת. הזיהום גרם למותם של תושבים, והוביל לנטישה המונית של העיר האמריקנית, ששיעור הבתים הפנויים בה הגיע לפי 5 מהשיעור הממוצע במדינה. עלויות הטיפול במשבר הרקיעו שחקים והחריפו אותו עוד יותר.
עיצמו עיניים ודמיינו, שהמים הזורמים מהברז הם מים עכורים.
דמיינו, שאתם מסובבים את הברז, ולא קורה כלום. המים לא זורמים ממנו.
עכשיו, פקחו את עיניכם והביטו למציאות השברירית בעיניים: הכנרת במשבר בשל ניהול כושל; מאגרי מי התהום מדולדלים, חלקם מומלחים, חלקם מזוהמים; המדינה נסמכת על התפלת מי הים.
והמדינה אישרה לחברת נובל אנרג'י הרשלנית, שיאנית תקלות השפך בקולורדו, להקים מפעל פטרוכימי בקרבה שערורייתית אל מתקני ההתפלה שלנו.
האם אנחנו נוטלים את הסיכון הזה? האם אנחנו מוכנים להמר, ולהסתכן בהתממשותו של חלום הבלהות?
