זיהום הזפת הגדול בחופי ישראל – תמרור אזהרה המחייב פעולה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
תמרור אזהרה המחייב פעולה

זיהום הזפת הגדול הוא תמרור אזהרה, המחייב אותנו לבטל או להשעות את הסכם הנפט בין קצא״א (קו צינור אירופה אסיה) לאמירויות. הסכם הנפט הוא אסון לאומי והסכם מושחת, שיעשיר מעטים על חשבון כלל אזרחי המדינה. הוא מביא לסיכונים לא מידתיים שאין צורך לקחתם. 

ההסכם יכניס את ישראל לקונפליקט עם מצרים ועלול להרוס את שמורת האלמוגים במפרץ אילת, את בתי המלון ואת תחום התיירות באילת. בנוסף, הכדאיות הכלכלית של העברת הנפט בצינור קצא"א אילת-אשקלון מוטלת בספק גדול, ועלולה להיות מבוססת על עסקאות נפט חשאיות, לא בהכרח לגיטימיות.

ב-19 לאוקטובר 2020 הודיעה חברת קצא"א כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת MED-RED, המוחזקת ע"י תאגיד נפט מאבו-דאבי, חברה מגיברלטר, וחברה ישראלית בבעלות יונה פוגל ומלאכי אלפר. מזכר ההבנות הינו להקמת פרויקט שינוע נפט במיכליות מאיחוד האמירויות במפרץ הפרסי, דרך מיצרי הורמוז וים סוף למסוף קצא"א שבאילת. מאילת יוזרם הנפט, באמצעות תשתית הצינורות והאחסון של חברת קצא״א, למסופי החברה באשקלון בדרכם ללקוחות שונים באגן הים התיכון.

קצא"א חתמה על מזכר הבנות עם חברה בתאגיד נפט מאבו-דאבי, חברה מגיברלטר וחברה ישראלית. במזכר, הקמת פרויקט שינוע נפט במיכליות מאיחוד האמירויות דרך מיצרי הורמוז וים סוף למסוף קצא"א באילת

במקביל, נפט גולמי המופק ברוסיה, אזרביג'אן ובמדינות מזרח אסייתיות אחרות ומוטען בנמלי הים השחור, יכול להיות משווק במחירים תחרותיים בדרום אסיה ובמזרח הרחוק, באמצעות צינור הנפט מאשקלון-אילת.

לפי הודעת קצא"א, הפרויקט יציע למפיקות הנפט וליצרניות את הדרך הקצרה, היעילה והחסכנית ביותר לשינוע נפט ומוצריו מהמפרץ הערבי לאזורי הביקוש במערב, וכן מקרב את השווקים במזרח הרחוק ליצרניות הנפט באזור הים התיכון והים השחור. המשמעות היא שקצא"א תתחרה בתעלת סואץ בתחום הנפט.

יש שתי אפשרויות מעשיות להעביר נפט מאזרביג'אן ומארצות מרכז אסיה לאילת ומשם לשווקים במזרח הרחוק. שתיהן משתמשות בצינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן (צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן הוא צינור המוביל נפט גולמי משדה הנפט בים הכספי, במימי אזרבייג'ן, לנמל ג'ייהאן בטורקיה בים התיכון):

  1. הדרך הראשונה היא באמצעות מיכליות נפט מג'ייהאן דרך תעלת סואץ לאילת.
  2. הדרך השנייה המוצעת בפרויקט הנדון, היא באמצעות מיכליות נפט מג'ייהאן לאשקלון, ומשם בצינור לאילת.

ב-20 פברואר 2021, מספר חודשים לאחר החתימה על ההסכם בין קצא״א לאמירויות, יצאה מיכלית הנפט הגולמי טהיטי מג'ייהאן, עם כמיליון חביות נפט מאזרביג'אן. המיכלית עברה ב-22 לפברואר דרך תעלת סואץ בדרכה לאילת, אליה הגיעה ב-24 לפברואר. באותו הזמן, בסביבת ה-24 לפברואר, מיכלית הנפט הגולמי גלדיאטור הטעינה נפט גלמי באילת בדרכה לנמל וואדינאר בהודו.

זו אינה הפעם הראשונה. ביוני 2020 מיכלית הנפט הגולמי אלאנדרה אנגל עם כ-700,000 חביות נפט, ככל הנראה מכורדיסטן, הגיעה לאילת דרך תעלת סואץ. באותו הזמן מיכלית הענק (VLCC) מאראן אקוואריוס טענה באילת כ-2 מיליון חביות נפט, ככל הנראה מאזרביג'אן המיועד לסין.

ההפלגות של מיכליות הנפט האלו דרך תעלת סואץ לנמל אילת מוכיחות שהפרויקט אינו מציע את הדרך היעילה והחסכנית ביותר לשינוע נפט. שמבחינה כלכלית עדיפה הפלגה דרך תעלת סואץ על הזרמת הנפט מאשקלון בצינור קצא"א.

הפלגות מיכליות הנפט האלו דרך תעלת סואץ לנמל אילת מוכיחות, שהפרויקט אינו מציע דרך יעילה וחסכנית ביותר לשינוע נפט. כלכלית, עדיפה הפלגה דרך תעלת סואץ על הזרמת הנפט מאשקלון בצינור קצא"א

מסתבר, בניגוד לדברי קצא"א, שהכדאיות הכלכלית של העברת הנפט בצינור קצא"א אילת-אשקלון מוטלת בספק גדול, שהרציונל הכלכלי להסכם בין קצא״א לאמירויות אינו מבוסס. ההסכם אינו פותר את בעיית המעבר במיצרי הורמוז, ולא ברור איך יתחרה בתעלת סואץ ובצינור הנפט SUMED.

מיכליות נפט אלנדרה אנג'ל ומאראן אקווריוס בנמל אילת, יוני 2020

מיכליות נפט אלנדרה אנג'ל ומאראן אקווריוס בנמל אילת יוני 2020

היתרון העיקרי והיחיד של צינור קצא"א על פני תעלת סואץ טמון ביכולת של הטרמינלים באשקלון ובאילת לטפל במיכליות הענק – VLCC, שיכולות להוביל עד 2 מיליון חביות נפט, ואינן יכולות לעבור בתעלת סואץ.
אבל מצרים מציעה חלופה, העברת חלק מהנפט מהמיכלית בצינור הנפט סואץ-הים התיכון – SUMED, והטענתו מחדש למיכלית בים התיכון.

סיכון לא מידתי ולא משתלם

ההודעה של קצא"א מתעלמת מהסיכונים בפרויקט ומהמחיר המושת על אילת, על שמורת האלמוגים במפרץ אילת, על בתי המלון ותחום התיירות באילת.

אם ההסכם יתממש, נמל אילת יתפקד בעיקר כנמל נפט. מה יקרה במקרה של תקלה, דליפה רצינית של נפט מהמכליות שיובילו אותו או דליפה רצינית מהצינור? עוד לא שכחנו את הדליפה בעברונה, ועכשיו את זיהום הזפת בחופי ישראל. מפרץ אילת יזדהם ויהיה קשה מאוד לנקות את הזיהום ולתקן את תוצאותיו. זה עלול להרוס את התיירות לאילת, ואת אילת כעיר תיירות וכעיר שרוצים לגור בהמאיה יעקבס, מנכלית עמותת צלול, תארה זאת היטב בראיון לדה-מרקר.

אם ההסכם יתממש, נמל אילת יתפקד בעיקר כנמל נפט. מה יקרה במקרה תקלה, דליפת נפט רצינית מהמכליות שיובילו אותו או מהצינור? עוד לא שכחנו את הדליפה בעברונה, ועכשיו את זיהום הזפת בחופי ישראל

התגובה הצפויה של מצרים

ההודעה של קצא"א מתעלמת מהתגובת האפשרית של מצריים לפרויקט שיתחרה בהכנסותיה ממעבר של מיכליות נפט דרך תעלת סואץ ומהכנסות צינור SUMED.
ברור שבמצרים לא יאהבו פרויקט זה, ורשות תעלת סואץ תוריד את מחירי ההעברה עד שהובלת הנפט דרך אילת לא תהיה כדאית.

היבטים כלכליים – פוליטיים

הממשלה המצרית מסתמכת רק על שלושה מקורות כדי להבטיח מטבע חוץ: תעלת סואץ, העברות כספים מעובדים מצריים בחו"ל ותיירות. לאחר משבר הקורונה וחזרתם של מספר גדול של מצרים שעבדו בחו"ל, והירידה בהכנסות מתיירות, תעלת סואץ הפכה כמעט למקור היחיד להכנסות מטבע חוץ. לכן כל דרך חלופית שעשויה להשפיע על ההכנסות מדמי המעבר בתעלה תגרום באופן טבעי לפחדים ולחששות בממשלת מצרים

ראש רשות תעלת סואץ המצרית (SCA), אוסאמה ראבי, הביע ב-29 בינואר את דאגתה של מצרים מפרויקט צינור אילת-אשקלון בין איחוד האמירויות הערביות וישראל. לדבריו, רשות תעלת סואץ עושה בימים אלה מחקרים על הדרכים להתמודד עם פרויקט ישראל-איחוד האמירויות הערביות, שעלול להפחית את התנועה דרך תעלת סואץ בשיעור של כשישית – עד 16%.
ההכנסות מתעלת סואץ ב-2020 עמדו על 5.61 מיליארד דולר, כלומר רשות התעלה חוששת שהפרויקט של קצא"א עלול להקטין את ההכנסות בקרוב למיליארד דולר בשנה.

היבטים תחרותיים

לפרויקט המוצע יהיה קשה מאוד להתחרות בתעלת סואץ עם גמישות המחיר שלה. לפרויקט המוצע יהיה קשה מאוד להתחרות בצינור הנפט סואץ-הים התיכון, ממסוף עין סוחנה בחוף מפרץ סואץ לאלכסנדריה בים התיכון, עם יכולת העברה של כ-2.4 מיליון חביות נפט ביום, פי 4 מיכולת ההעברה של צינור אילת אשקלון, עם גמישות המחיר שלו, מגוון השירותים שהוא מציע, ושיטת הפעולה השונה שלו. כאן, וכאן.

צינור הנפט סואץ-הים התיכון –SUMED

צינור הנפט סואץ-הים התיכון –SUMED

עסקי הנפט בעולם

עסקיה של קצא"א הם אחד הסודות השמורים בישראל. מעט המידע שידוע בציבור התגלה רק כתוצאה ממאבקים משפטיים בעקבות שבר בצינור הנפט בשנת 2014, שגרם לאסון הסביבתי בשמורת הטבע עין עברונה. החרם על ישראל שנאכף על ידי סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ושכנותיהן המייצרות נפט הביא לכך שמכליות העוגנות בישראל לא יוכלו להעמיס נפט במפרץ הפרסי, ועסקיהן יהרסו למעשה. לכן הלקוחות של קצא"א הלכו רחוק במטרה לטשטש את זהותם באמצעות רישומים מרובים וטכניקות הסוואה אחרות.

לישראל יש נסיון רב בתחום זה. הפרטים חסויים ביותר, אך הדרכים שבהן ספינות יכולות להסוות את פעילותן כוללות בדרך כלל כיבוי משדרים, צביעה מחדש, הדפסה מחדש, רישום מחדש וזיוף רשומות העגינה שלהם.

לקוחות קצא"א הלכו רחוק לטישטוש זהותם בטכניקות הסוואה. הפרטים חסויים ביותר, אך הדרכים שבהן ספינות יכולות להסוות את פעילותן כוללות בדרך כלל כיבוי משדרים, צביעה מחדש, הדפסה מחדש, רישום מחדש וזיוף רשומות העגינה שלהם

ספינות רבות שהגיעו לאילת ולאשקלון נאלצו לבצע פעולות כאלה ופעולות דומות אחרות כמו העברת נפט מאניה לאניה בלב ים, על מנת שלא יוחרמו בנמלי המפרץ הפרסי, ודרכי ההסוואה והסודיות הנדרשת הפכו את העברת הנפט בצינור אילת-אשקלון ליקרה מדי עבור מרבית המשלוחים.

גם המשרד להגנת הסביבה בהודעתו על זיהום הזפת בחופי ישראל מה-4 למרץ, מביא צילומי לוויין, המראים חבירה של שתי מכליות העוסקות ככל הנראה בהעברת הנפט מאניה לאניה STS בים .

העברת נפט מאוניה לאוניה STS בים

העברת נפט מאוניה לאוניה STS בים

לעצור את ההסכם

לסיכום, חייבים לעצור את ההסכם הזה. הוא יעיב על היחסים עם מצרים, והתוצאות של דליפת נפט, גם אם היא בהסתברות נמוכה, הן קטסטרופליות. ההסכם הזה הוא סכנת מוות למפרץ אילת, לתיירות באילת ולאילת. ההסכם הזה הוא סכנה למפעלי התפלת המים ולתחנות הכוח באשקלון.

אלו הם סיכונים לא מידתיים שאין צורך להסתכן בהם.

לקריאת הכתבה באתר "זמן"

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן