חוק ההסדרים הוא למעשה ערימה של חוקים שאין קשר ביניהם, המועברים במהירות וללא דיון מעמיק, משום שהם מוצמדים לתקציב המדינה לו מסגרת זמנים מוגדרת ■ מדי שנה עולות טענות על הסיכונים שבאופן החקיקה הזה ולעתים מושתות מגבלות, אך המחטפים נמשכים ■ השנה על הפרק – הצרת סמכויות שר האנרגיה לטובת גישה כלכלית גרידא ■ גם הפעם אנחנו שם כדי לבלום זאת
שינוי טכני לכאורה – השלכה מהותית
בשקט יחסי, כחלק מתזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת 2025 ("חוק ההסדרים"), מקודמת הצעת שינוי מבני במשק החשמל שעלולה להשפיע עמוקות על עתיד האנרגיה בישראל. מאחורי ניסוח טכני לכאורה, מסתתר מהלך עקרוני: העברת סמכות וטו לשר האוצר על החלטות מדיניות של שר האנרגיה, – מהלך שאנחנו וארגוני הסביבה מתריעים מפני השלכותיו הרחבות.
איזון מוסדי שמבטיח החלטות שקולות
ארגוני הסביבה החברים בפורום לאנרגיה נקייה – בהם "שומרי הבית", החברה להגנת הטבע, גרינפיס, מגמה ירוקה, שומרי הבית, מרכז השל לקיימות ו־NZO, – מזהירים כי מדובר בשינוי שמערער את האיזון הקיים בין שיקולים מקצועיים, סביבתיים וכלכליים.
כיום, קביעת מדיניות במשק החשמל נשענת על עבודת גורמי המקצוע ברשות החשמל, תוך איזון בין נציגי משרד האנרגיה ומשרד האוצר. מבנה זה מאפשר קבלת החלטות הרואות את המערכת כולה, – ולא רק את השורה התקציבית.
וטו תקציבי במקום ראייה אסטרטגית
הענקת זכות וטו לשר האוצר שוברת את האיזון הזה, ומכפיפה שיקולים ארוכי טווח לראייה תקציבית קצרת טווח. כך נפגעת יכולתו של שר האנרגיה להוביל מדיניות כוללת של ביטחון אנרגטי, פיתוח תשתיות והפחתת זיהום.
החלטות חיוניות שעלולות להיעצר
השלכות המהלך אינן תיאורטיות. רף כספי נמוך יחסית להפעלת הווטו צפוי לחסום החלטות חיוניות: קידום אנרגיות מתחדשות, השקעה ברשת החשמל, מיגון תשתיות, הטמנת קווי מתח ובחינת חלופות ייצור עתידיות. בין היתר, סבסוד מתקנים סולאריים קטנים -– כלי מקובל בעולם -– עלול להיעצר, למרות חשיבותו לעמידה ביעדי המתחדשות לשנת 2030.
סבסוד פוסילי מול אנרגיה נקייה – פרדוקס מתמשך
הפרדוקס בולט: בעוד שהאוצר מתנגד לסבסוד בתחום המתחדש בשם “יעילות כלכלית”, המדינה ממשיכה לתמוך בהיקפים עצומים בדלקים פוסיליים. לפי מבקר המדינה, מדובר במעל 4 מיליארדי שקלים מדי בשנה -– סכום גבוה משמעותית מעלות התמיכה באנרגיות מתחדשות (פחות מ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
שינוי עמוק הוא תהליך – לא סעיף תקציבי
מנקודת מבט של תהליכי שינוי, זהו רגע מכריע. המעבר לאנרגיה נקייה הוא השקעה בביטחון אנרגטי בזכות הביזור ואי-התלות בקווי הולכה של מקור פוסילי, בחוסן כלכלי, בבריאות הציבור וביציבות ארוכת טווח. מדיניות שמודדת הצלחה רק דרך חיסכון מיידי מפספסת את התמונה הרחבה – ואת העלויות הסביבתיות והבריאותיות הכבדות שמשלם הציבור – מעל 30 מיליארד שקלים מדי שנה, על פי אומדני המשרד להגנת הסביבה.
דווקא עכשיו נדרש אומץ מנהיגותי: לשמור על איזונים מוסדיים, לאפשר לדרג המקצועי להוביל, ולהבין ששינוי אמיתי נבנה לאורך זמן. אנחנו כאן כדי להסביר זאת לאוצר וכדי למנוע מחטפים.
למכתב הארגונים – עמדת ארגוני הסביבה בעניין תזכיר חוק התכנית הכלכלית – התשפ"ו,2025- פרק שונות, חשמל
