ערב טוב!
שמי ירון ברייטמן, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת קולאב סקוור, פלטפורמה תשתיתית ועסקית לחברות חדשנות מתחומי הקליימט-טק/קלין-טק, האנרגיה והביומד פה בצפון. אנחנו מלווים על-בסיס יומי עשרות חברות סטארטאפ מהתחומים שמניתי, ואחרים. בחרתי להגיע לכאן הערב כדי לחלוק איתכם את הפרספקטיבה שלי לגבי ההשלכות האפשריות של הרפורמה המשפטית על תעשיות החדשנות הללו, ולספר על מה שאני רואה כניצנים מוקדמים של ההשפעה שלה.
כל התעשיות מבוססות-החדשנות זקוקות לארבע רגליים כדי לשגשג: תשתית פיסית, ידע, כסף ו קשרים עסקיים, ומתחת לכולן – נדרש מצע יציב. יציבות היא שם המשחק.
כדי להקים ולתחזק תשתית פיסית לחברות סטארטאפ נדרש משק יציב עם נותני שירות טכנולוגיים מכל העולם. ספקי טכנולוגיות גלובאליים זקוקים ליציבות משפטית ורגולטורית שתגן עליהם מפני שינויי חוק שרירותיים.
כדי לפתח ידע, זו הרגל השנייה, נדרשת, שוב, יציבות בכל הקשור בפיתוח, רישום והגנה על זכויות קניין רוחני (פטנטים). רק מערכת משפטית בלתי תלויה, המשכית, חזקה ומוכרת ע"י קהילת המשפט הבינ"ל יכולה לספק את החוסן והיציבות שנדרשים עבור אקלים שמצמיח קניין רוחני. מה שאנחנו חווים בשבועות האחרונים – מערכת משפט חלשה ומאויימת – הוא ההיפך מזה.
הרגל השלישית היא כסף: כסף חייב לזרום בערוצים כלכליים בצורה צפויה, ולא תופתעו אם אחזור על כך שוב, בערוצים יציבים. לאחרונה מוטח בנו, המתנגדים לרפורמה המשפטית, שלא הרפורמה היא הבעיה, אלא שהתגובה שלנו, היא זו שיוצרת את אי היציבות. על כך אני משיב: כלכלה אינה הפיסיקה או המתמטיקה של הכסף. כלכלה היא "הפסיכולוגיה או הסוציולוגיה של הכסף". את התגובה של הציבור, כולל התגובה של השווקים הכלכליים, המשטר לא יכול להנדס או לקבוע, וגם לא להתפלא מכך שהם לא מושפעים מדמגוגיה שלו. המשקיעים הגלובאליים אינם טפשים או עוורים. הכסף יזרום איתן אך ורק למקומות בהם יהיו משטרים דמוקרטיים מאופקים, מהוגנים ומוגנים, מאוזנים, חכמים, ושוב – יציבים.
אם אנחנו לא נהיה שוק כזה, הכסף לא יזרום לכאן. וללא כסף, לא תהיה חדשנות. אפשר לתאר את זה גם במונחים כלכליים: חוסר היציבות יוריד את דירוג האשראי שלנו, מה שיעלה את "מחיר הכסף", ועליית "מחיר הכסף" תוריד את סף הכדאיות להשקעות. בסופו של דבר – הכסף יזרום למקומות אחרים, ויצמיח חדשנות שם, שם ולא פה.
הרגל הרביעית והאחרונה שהזכרתי היא הקשרים העסקיים. אחד הפלאים הגדולים במדינת ישראל, "חצי סיכה" בפריפריה המזרח-תיכונית, הם לא הקשרים הלוקאליים אלא בעיקר הגלובאליים. אנחנו מרושתים היטב גלובאלית משום שיש לנו זיקה תרבותית-שלטונית למערב הנאור והמתקדם. ריסוק התרבות השלטונית שלנו הוא הכרזת אי יציבות ודילול המכנה המשותף שלנו עם עולם העסקים המערבי. ללא זיקה – לא יהיו קשרים עסקיים, וללא קשרים עסקיים נהיה כמו רוסיה או איראן: מבודדים.
מנקודת המבט שלי, אני חש בניצנים של חששנות בהזרמה של כסף, כבר עכשיו. היום, יותר מבעבר, אנחנו מלווים חברות סטארטאפ שההשקעות שלהן מצויות במצב המתנה. כבר עכשיו אנחנו חווים חשש מהתחייבות חוזית של חברות לזמנים ארוכים. במקום להתחייב לתקופה של שנה-שנתיים, אנחנו רואים חברות שאינן מתכננות קדימה מעבר לשניים-שלושה רבעונים.
יש שיטענו שאין קשר בין הרפורמה המשפטית שעל הפרק, למצב הנוכחי. אמנם לא ניתן להוכיח כרגע את הקשר בצורה מדעית, זה יהיה אפשרי רק בדיעבד. אך מכיוון שהיום בו ייתכנו ראיות כאלה יהיה יום אחד מאוחר מדי, מה שאני מבקש להצביע עליו עכשיו הוא על הזרמים הלא יציבים מתחת לפני הקרקע. ומכיוון שהמערכת זקוקה כל כך ליציבות, אין פלא שניצני ההאטה – כבר כאן.
ללא סטארטאפים המפתחים פלסטיק מתכלה, פתרונות לקיבוע פחמן או אנרגיה אלטרנטיבית, וזו רק רשימה חלקית של מה שמתרחש אצלנו ממש כאן מהצד השני של הכביש, אנחנו מעמידים את העתיד של כולנו בסיכון. ולכן, מחאת ההייטקיסטים מתקיימת כבר היום, כי מחר זה מאוחר: במתינות אך בנחישות. בשקט, ובטיעונים מנומקים. לא בצעקות, אך גם ללא מצמוץ וללא מורא. אנחנו לא מתבלבלים, ולא מאבדים את הצפון.
אנחנו כאן כדי לומר שלא ננוח עד שנחזור למסלול הנכון.
ירון ברייטמן- מנכ"ל החממה הטכנולוגית Colab-Square
הכל התחיל בפסקת ההתגברות.
אבל מה זו בעצם פסקת ההתגברות?
כידוע, לישראל אין חוקה. הכנסת הראשונה, הייתה אמורה להיות האסיפה המכוננת ולהביא לחוקה לישראל. זה לא קרה.
בשנים 1992-1994 נחקקו שני חוקי יסוד חשובים. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. חוקים אלו קבעו עקרונות כללים ביחס לזכויות הפרט.
בחודש נובמבר 1995 נתן בית המשפט העליון את פסק דין מזרחי. פסק הדין דן בסתירה שבין חוק רגיל שנידון בו לבין חוקי היסוד שהזכרתי.
בפסק הדין, קבע בית המשפט מפורשות כי לישראל יש חוקה. אלו הם חוקי היסוד והם גוברם על חקיקה רגילה ועדיפים עליה. מכאן גם נקבע כי לבית המשפט העליון הסמכות לפסול חוקים המנוגדים לחוקי היסוד.
בעקבות הלכה זו שקבעה את יכולתו של בית המשפט לבצע ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, נפסלו מספר חוקים שסתרו לדעת בית המשפט העליון את חוקי היסוד ועד היום נפסלו כ 20 חוקים או חלקים מחוקים על ידי בית המשפט.
בעקבות המתח הזה שבין יכולתו של בית המשפט לפסול את חקיקת הכנסת על בסיס פרשנותו את חוקי היסוד עלתה בעבר ההצעה וכעת ביתר שאת לחוקק את פסקת ההתגברות.
פסקת ההתגברות (שהוצעה לראשונה דווקא על ידי אהרן ברק), היא מנגנון המאפשר לכנסת לתת תוקף לחקיקה הסותרת לדעתו של בית המשפט את חוקי היסוד. בפועל, הכוונה היא לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בית המשפט. חלק מו הפולמוס כעת הוא בין היתר, ביחס לרוב הנדרש לכזו חקיקה כאשר ההצעה העומדת על הפרק היא פסילה ברוב של 61 שהוא כמובן רוב קטן ביותר.
בפועל, חקיקת פסקת ההתגברות עלולה להעניק לכנסת כוח בלתי מוגבל כאשר כל חוק או תיקון לחוק יוכלו בסופו של דבר לעבור גם אם יעמדו בניגוד לחוקי היסוד וייפסלו על ידי בית המשפט. כך למשל, ניתן יהיה לתקן את חוק אוויר נקי באופן שירוקן אותו מתוכן, בית המשפט יחווה את דעתו כי תיקון שכזה מנוגד לחקיקת היסוד אך בעזרת פסקת ההתגברות הוא יעבור בכל זאת.
לזאת אנו לא מסכימים.
עו"ד מתן גרפינקל- יועמ"ש עמותת "שומרי הבית"
שלום שותפות ושותפים לדרך יקרים!
הערב אדבר על העוצמה של האחדות.
בתקופה האחרונה אנו מפורקים לאלפי חתיכות, יש בתוכנו דעות רבות כזרעי הרימון והתפלגנו לפלגים שונים ורבים.
במקביל האדמה שכולנו ילדיה זועקת לעזרה, למרות שידעה תקופות בהן בני האדם גדעו את עציה והפכוה למדבר, ידעה שריפות, תקופות קרח, מטאוריים ועוד היא עדיין ידעה להחזיר לעצמה את האיזון.
בתקופה זו אנו מעמיסים על כתפי אמא אדמה כל כך הרבה עומס בעקבות התעשיה המזהמת, זיהום האטמוספרה , זיהום הים ועוד עד שהיא אינה יכולה להחזיר לעצמה את האיזון והיא זועקת לעזרה!
כולנו נקראים להחזיר את האיזון לאותה אם שאנו ניזונים ממנה ובלעדיה לא יהיה לנו קיום.
זה מתחיל בנו, ביכולת שלנו לשמור עליה ברובד הפיזי וביכולת שלנו לשמור עליה ברובד המנטלי.
אנו נקראים לזרוע בה את הזרעים הנכונים כך שתוכל להוות אדמה פורייה לצמיחה גם עבור ילדינו.
זרעים של מודעות לאדם ולסביבה, זרעים של הקשבה לאחר וקבלה של דעותיו השונות וזרעים של כבוד הדדי .
אנו נקראים להתחבר יחד כדי לשמור על הסביבה שלנו ועל הזכות הבסיסית של ילדינו להיות עם בחירה חופשית בארצנו ובעולם בכלל…
למרות היותנו בעלי דעות שונות ופלגים שונים אנו נקראים לצמוח מהמקום של הפרוד ולחזור להיות כוח אחד של יחד . כמו שפרח הלוטוס צומח בתוך בוץ ולא על משטח סטרילי… האתגר שלנו הוא להפוך את המצב הנוכחי המאתגר ל"קומפוסט" טוב עבור האדמה שעליה ילדינו יצמחו.
אנחנו והאדמה הם אחד.
מצד אחד – המצב העכשווי מצריך פעולה מהירה וממוקדת על מנת שנוכל לאפשר את השמירה על הפלנטה ואת השמירה על המצב המדיני השברירי כל כך בארצנו .
מצד שני – בהסתכלות של הנצח הכול זז במחזורים שהם מעבר להבנתנו.
אנו קוראים בסבלנות ובסובלנות לכל אחינו ואחיותינו להצטרף ל'יחד המרפא" המתבקש עכשיו .
יש בנו את היכולת להיות אדמה פורייה עבור ילדינו.
יש בנו את היכולת לפעול יחד בשמירה על איזון האדמה של כולנו .
יש בנו את היכולת לשמור על האיזון בתוכנו ולחיות יחד במדינה דמוקרטית המכבדת את יושביה .
בואו ונשמור על כל אלו יחד.
אודליה צדוק – אדריכלית, נציגת "הורים למען האקלים" ופעילת "שומרי הבית"
שלום רב,
שמי שיר, אני בת 27 והגעתי היום הינה מרחובות. אני פעילה סביבתית חברתית מזה כשמונה שנים.
אני סטודנטית לתואר שני ועובדת בעמותה סביבתית, ואני מודאגת. מודאגת מההשלכות של תכנית לוין רוטמן, מודאגת מהמתקפות השונות והרפורמות אשר מקודמות, ללא התייחסות לנושא הסביבתי והבריאותי.
חברים וחברות, אני מודאגת מהפוטנציאל ההרסני שיש לשינויים אשר מקדמים. אבל לפני שאפרט קצת יותר,
חשוב לי להדגיש- אנחנו כאן, אנשים מכלל קצוות הקשת הפוליטית, אנשים מרקע חברתי ופוליטי מגוון, המאוחדים בדאגה המשותפת שלהם לבריאות הציבור והגנה על הסביבה.
בעקבות המושגים המשפטיים והשפה הגבוהה, יש המתקשים להבין את החיבור הסביבתי- אז ארצה להביא כמה דוגמאות כאן היום,
הצעדים המוצעים כיום, צפויים להחליש את ההגנה על זכויות סביבה ובריאות; לשלול מהציבור את זכותו להעלות בפני בית המשפט טענות והשגות כנגד פעולות השלטון; למנוע מבתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית; לצמצם עד ללא היכר את יכולתם של אזרחים, להגן על זכויות אדם ולמנוע עוולות סביבתיות.
אזרחים וארגונים נאבקים יום יום בכוחות אדירים וחזקים – בעלי ההון, חברות אנרגיה מזהמות, המשפחות החזקות במשק, בנוסף, מדינת ישראל היא מדינה צפופה אשר נתונה בלחצי פיתוח אדירים, צרכי השעה והלחצים הכלכליים קצרי הטווח דוחקים את השיקולים הבריאותיים והסביבתיים ואת הצרכים ארוכי הטווח, לתחתית סדר העדיפויות.
ארצה להתייחס לכמה דוגמאות-
ביטול עילת הסבירות: זאת תורה שלמה, אבל בהקשר הסביבתי, עילת הסבירות מהווה כלי עבודה חיוני ומרכזי בעתירות סביבתיות. ביטול עילת הסבירות יתן אישור לרשויות לקבל החלטות שרירותיות ופוגעניות, ובריאות הציבור והטבע הישראלי יהיו בין הנפגעים העיקריים. מדובר בפגיעה קשה ב"אזרח הקטן" – אותו אדם אשר החליטו להקים ליד ביתו פרוייקט בניה פוגעני וללא צורך, מטמה מזהמת לסלול כביש מיותר על שטחי הטבע והנופש המשמשים אותו ואת משפחתו ועוד.
מתוך מכתב של עשרות ארגוני סביבה ובריאות הציבור- מי שאומר לא לעילת הסבירות אומר, במילים אחרות, וזאת רק רשימה חלקית, אומר – 'לא עוד הגנה על אוויר נקי ומחויבות הממשלה להכין תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר בישראל
לא להגביל בניית שכונות מגורים על קרקעות מזהמות'
לא להגנה על משאבי הטבע של הציבור והבטחת השקיפות בנעשה בהם'
לא להותיר חופי רחצה פתוחים לציבור הרחב שהכניסה אליהם תהיה ללא תשלום,
והדוגמאות עוד רבות.
.צמצום זכות העמידה: לזכות העמידה יש חשיבות מיוחדת בהקשר הסביבתי, שכן לטבע אין קול משל עצמו, ולרוב אין בנמצא אדם ספציפי שיכול להגיש, כנפגע ישיר, עתירה שתמנע הרס בתי גידול נדירים, ביתור של מסדרון אקולוגי, או פיתוח בחופים הציבוריים ועוד. במילים אחרות, "זכות העמידה" היא למעשה המפתח המעניק לציבור גישה לערכאות המשפטיות, במקרים בהם השלטון פוגע באינטרס הסביבתי בניגוד לדין.
והפגיעות הצפויות עוד רבות.
המטרה בהשתתפות בהפגנה חשובה זאת, היא להגן על בריאותם של אזרחי ישראל וזכותם לסביבה ראויה, ולמנוע את ההשלכות האפשריות של תכנית לוין רוטמן זו על הסביבה והאזרחים.
אנחנו כאן, נשמיע את מחאתינו! למען כל אזרחי ואזרחיות ישראל.
תודה רבה!
שיר גולדובסקי פעילת סביבה
כמה מילים בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית
מי שעומדים כאן, מי שהצטרפו לשומרי הבית, הם מי שמכירים את נחת זרועה של הרשות המבצעת. מי שהבינו, שלפעמים המדינה משתמשת בכוח שיש לה, בלי להתחשב באמת בטובת התושבים, ומי שהבינו שצריך להתארגן ולעבוד קשה, כדי לגרום לה להתנהג אחרת.
אנחנו, וארגוני הסביבה האחרים, מוצאים את עצמנו שוב ושוב נלחמים ברשויות המדינה שמתכננות, וגם מבצעות תכניות שפוגעות בסביבה, שמזהמות את האוויר, שפוגעות בשטחים הפתוחים, ובשנים האחרונות, וזה הולך ומחמיר – פוגעות ויפגעו גם בים.
רק מי שהתעוררו בוקר אחד וגילו שהחברה לדרכים בחסות משרד התחבורה מתכננת כביש על הבית שלהם, או שמשרד האנרגיה, או משרד התשתיות מתכנן מתקן פטרוכימי בדמות אסדה מול חוף הים שלהם, או שמשרד החקלאות מתכנן להקים מתקנים חדשניים בים מול החוף שלהם, או שסתם יזם שיש לו דיבור טוב עם ראש הרשות המקומית, מקדם תחנת דלק בשטח הפתוח ליד היישוב שלהם, או תכנית אחרת שתגזול מהם את איכות החיים, מבינים, עד כמה אותם רשויות ומשרדים – הרשות המבצעת – מנצלים את הכוח שיש להם, כדי לקדם את התכניות הפוגעניות האלה.
רק מי שהכירו מקרוב את הדרך שבה הדברים מתנהלים, מבינים עד כמה הם יכולים להיות דורסניים כדי למנוע מסתם אנשים "אינטרסנטים" או NIMBY כמונו, או סתם אוהבי טבע מחבקי עצים, להפריע להם.
הם לא תמיד פוגעים כי אין ברירה, לפעמים הם פוגעים כי לא ממש אכפת להם, וכי הם יכולים. כי יש להם את הכח.
עכשיו נחת הזרוע הזו מקבלת מנה גדושה של סטרואידים. אם חוקי לוין יעברו – יהיה להם יותר כח, ופחות מעצורים.
והם לא צריכים את השינויים האלה בחוק כי אין ברירה וחייבים אותם, אלא כי לא אכפת להם, כי הם יכולים, והם רוצים יותר כח, כדי שאנשים שעלולים להפגע, כמונו, לא יפריעו להם.
כל אחד מהמרכיבים בתכנית של לוין מחזק עוד את הכח של מי שיש להם, את הסמכות לקבל החלטות שיכולות לפגוע בשטחים הפתוחים, באיכות האויר, בנוף, בערכי הטבע של כולנו, וכל המרכיבים יחד – הם מתכון בטוח לאבדן היכולת שלנו למנוע את ההרס.
וכאילו לא מספיק להחליש מערכת המשפט – לפגוע במעמד היועצים המשפטיים, ולנטרל את בית המשפט עם פיסקת ההתגברות וביטול עילת הסבירות, רק לפני כמה ימים למדנו שלממשלה יש עוד כמה "שפנים" בכובע, שמתחבאים בחוק ההסדרים. לדוגמה מתברר שבחוק התשתיות שמסתתר מאחורי חוק ההסדרים, יש שני שפנים – למדר את המשרד להגנת הסביבה מדיוני וועדת התכנון ושהיועץ הסביבתי יהיה מהשוק הפרטי. ואין להם שום בעיה להעביר כל חוק עכשיו במסגרת חוק ההסדרים.
כי יש להם כח.
הצטרפנו למאבק על הסביבה ולשומרי הבית כשהבנו שהמדינה הולכת בכח נגדנו. כשהבנו שהולכים להקים מול חוף דור, החוף הכי יפה בארץ, מתקן פטרוכימי, כשידענו שיש חלופה טובה יותר, להקים את המתקן על אסדה צפה, בעומק הים, על פי הבאר. אבל המומחים של משרד האנרגיה, שהם הסמכות בעניין, אמרו שהטכנולוגיה לא קיימת. אז המועצה הארצית אישרה. ולא מתקן אחד, אלא שטחים עצומים בים לטובת מתקנים עתידיים. היה להם את הכח, וזה מה שהם עשו. דמיינו מה הם יעשו לים, אם יהיה להם עוד כח.
הצטרפנו לשומרי הבית כי התיסכול הניע אותנו להתארגן ולנסות להגן על עצמנו ועל הסביבה.
כמו בהרבה מקרים דומים, הגענו בסוף לבית המשפט.
לצערי, בית המשפט, בשונה מאד מהטענות נגדו, כמעט תמיד מקבל את עמדת המדינה. אנחנו מכירים את הביטוי "חזקה": חזקה על מוסדות התכנון שהם עושים את מלאכתם נאמנה. "חזקה" על היועצים המקצועיים של משרד האנרגיה שהם צודקים ולא היועצים "מטעם" של ה NIMBY האלה. אבל אני רוצה להביא לכם כמה מקרים שבהם קם בית המשפט וכן הגן על הטבע, על איכות הסביבה על איכות התכנון ואיכות קבלת ההחלטות, ועלינו. הוא עשה ועושה את זה בהתאם לסמכות שלו לפרש את החוק, ובדרך הוא קובע, על פי הסמכות החוקית שלו, תקדימים שמלמדים את מוסדות התכנון איך "סביר" שהם יתנהגו. ככה, לדוגמה, פסק בג"צ:
– שאי אפשר להרחיב ולסלול כבישים בשטחים פתוחים, ובעיקר כאלה שיש להם רגישות נופית, בלי תכנית מפורטת ובלי תסקיר השפעה על הסביבה (כביש 1 באזור שער הגיא[1] כביש 551[2] או כביש [3]9).
– שלא סביר לקבל החלטות תכנוניות בלי תשתית עובדתית מלאה[4] ובלי לאזן בין השיקולים והאינטרסים השונים. ושגם חלוקה הוגנת ושוויון הם שיקולים רלוונטיים וחשובים.
– שאי אפשר לתת היתרי בניה אם לא אושרה קודם על השטח תכנית מפורטת שהגדירה מה בדיוק ניתן להקים שם – אחרי שנבדקה אותה תשתית עובדתית מלאה ונשקלו אותם שיקולים[5]
– שכדי לאשר הקמה של מתקן שיש לו השפעה סביבתית ניכרת, צריך תכנית מפורטת באמת, ולא תכנית כללית ועמומה[6]
– שאסור לתת למי שיש לו אינטרס בתכנית להשתתף בדיון סגור של וועדת התכנון, כשהמתנגדים לא משתתפים גם הם[7]
אתם בוודאי זוכרים את המקרה של מיכלי האמוניה במפרץ חיפה[8], שבו קבע בג"צ שצריך לסגור את המיכלים שמסכנים את התושבים לידם, והכניס את עיקרון הזהירות המונעת למכלול השיקולים שהרשויות צריכות לשקול.
גם את עקרון השקיפות הכניס בג"צ לתהליכי קבלת ההחלטות במוסדות התכנון[9].
העקרונות האלה, שנראים לנו כל כך מובנים מאליהם היום, לא היו כאלה לולא בית המשפט.
עכשיו דמיינו לכם מה יקרה כשבית המשפט לא יוכל לפסול החלטות שהן לא סבירות. כשמוסדות התכנון לא יפעלו לפי העקרונות שהתווה בית המשפט – עקרונות שלא כתובים בחוק, אבל הם חלק משיטת המשפט נכון להיום. ודמיינו מה יקרה אם במקרים שבית המשפט כן יפסול החלטות, תחוקק הכנסת, שהרשות המבצעת למעשה שולטת בה, חוקים עוקפי בג"צ שייבטלו את התוקף החוקי של עקרונות כאלה. יותר מזה, דמיינו לכם יועצים משפטיים שלא ייעצו לרשויות המדינה לפעול לפי התקדימים האלה שקבע בית המשפט. אם התכנית של לוין תצא אל הפועל, היועצים המשפטיים יתנו רק עצות שתומכות בתכניות של המשרדים בהם הם עובדים. ואם יתנו עצות אחרות – אפשר יהיה להתעלם מהן.
נמצא את מינהל התכנון ומוסדות התכנון, ואת משרדי הממשלה שיוזמים תכניות, בלי ייעוץ משפטי שיעצור תכניות שיקודמו בסתירה לפסיקות בג"צ ולעקרונות שהוא קבע, ועם חוקים חדשים שמבטל את אותם עקרונות. ולא תהיה שום דרך לעצור את אותן תכניות דורסניות.
ועוד לא אמרנו כלום על צמצום זכות העמידה של ארגוני הסביבה.
וחשוב להבין – זו לא רק פגיעה בסביבה. ייפגעו גם תושבי הערים שעל הראשים שלהם מקודמות תכניות דורסניות, כמו תכניות להתחדשות עירונית, לפינוי ובינוי, לכבישים ורכבות.
אז אנחנו הבנו את כל זה. אבל לצערי, יש הרבה אנשים שעוד לא הבינו. אני בטוחה שיש הרבה שתמכו בממשלת הימין, ולא מבינים מה הממשלה הזו מקדמת ומה זה יעשה לאיכות החיים שלהם. ולכן לא מספיק שנבוא להפגנות ונשכנע את עצמנו. אנחנו חייבים להעביר את התובנות שלנו גם למי שעוד לא נפגעו, או שלא יודעים שהם ייפגעו.
אחד התפקידים החשובים שלנו עכשיו זה להפיץ את מה שאנחנו יודעים. לגרום לכולם להבין שפגיעה במערכת המשפט כמו שהיא נעשית עכשיו – תפעל לרעת כולם.
תודה
עו"ד דר' מיכל בן-גל- מומחית לתכנון ובנייה
[1] עע"מ 10112/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז ירושלים
[2] עע"ם 9654/06 החברה להגנת הטבע נ' ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה
[3] בגץ 9409/05 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנה על הסביבה נ' הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומית
[4] דנ"מ 4753/19 עיריית הרצליה נ' הוותמ"ל
[5] דנ"מ 4753/19 עיריית הרצליה נ' הוותמ"ל, בג"ץ 4914/91 איראני נ' שר הפנים
[6] עע”מ 2605/18, עע”מ 2677/18 – פס”ד בז”ן, בג"ץ 4914/91 איראני נ' שר הפנים
[7] בגץ 11745/04 רמות למען הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה
[8] רע"פ 2841/17 חיפה כימיקלים בע"מ נ' עיריית חיפה ואח'
[9] עע"מ 10112/02 אדם טבע ודין נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז ירושלים
מהי דמוקרטיה בשבילי
בישראל אין ממש דמוקרטיה כמו שאנו רוצים
בישראל יש דמוקרטיה ייצוגית . האזרחים לכאורה בוחרים את נציגיהם, אך למעשה בוחרים את מי שישלוט בהם.
כבר בשנות ה- 90 אמר משורר הדור מאיר אריאל :
"העם שולט? אין דבר כזה. העם תמיד נשלט. מקסימום בוחר את מי שישלוט בו! גם לחברי הכנסת, יש לפעמים רשות להצביע לפי מצפונם, זאת אומרת שברוב הזמן חבר כנסת מצביע בניגוד לרצונו"
בשבילי הדמוקרטיה האמיתית זאת הדמוקרטיה הישירה. הציבור בוחר ישירות את נציגיו ובכך הם מחויבים קודם כל אליו
דמוקרטיה שיש בה חוקה חזקה ויציבה. חוקה מוסכמת ומקובלת על הציבור כולל המיעוט שבתוכו. חוקה המאושרת ע"י הציבור ב משאל עם, כלומר הצבעה אזרחית.
-חוקה אזרחית היא הלב הפועם ושומרת הסף של זכויות כל הציבור.
חוקה הנכתבת בהסכמה ע"י כל שכבות הציבור ללא יוצא מהכלל.
***בשבילי זאת הדמוקרטיה האמיתית והנכונה ***
כמה מילים על מה זאת חוקה
חוקה זה חוזה בין המדינה לאזרחיה ובין האזרחים בינם לבין עצמם. חוזה שלאף גורם שלטוני או אזרחי אסור להפירו ולעבור עליו.
החוקה שומרת מכל משמר על זכויות האזרח חירותו וכבודו כולל המיעוטים והגרים החיים במדינה
חוקה היא מערכת ההפעלה והוראות ההפעלה של המדינה דרך מערכת *חוקי היסוד* שלה.
חוקה שומרת על העיקרון הקדוש של הפרדת 3 רשויות השלטון העיקריות : המחוקקת המבצעת השופטת. לאף רשות אסור לשנות את החוקה וחוקי היסוד שלה.
רק לאזרחים בעלי זכות הבחירה וההצבעה נתונה הרשות והזכות לעשות זאת
כידוע בישראל אין חוקה מאז היווסדה למרות המצווה היחידה הכתובה בהכרזת העצמאות . ממשלות ישראל העדיפו לא לכונן חוקה מתוך אינטרסים צרים של שליטה
כעת ובייחוד עקב שוד הדמוקרטיה המתקיים מול עינינו הגיע הזמן לכונן *חוקה אזרחית בישראל*
אז תשאלו איך עושים זאת?
כאן יש לי בשורה בשבילכם וזה מה שבאתי לספר לכם
אנחנו ביוזמת וארגון "אזרחים כותבים חוקה" כבר עושים זאת,
כבר 4 שנים בערך אנחנו מגדירים תהליך.
תהליך בו האזרחים כותבים חוקה ולא את החוקה עצמה. חלקכם בוודאי ראיתם אותנו בבלפור ובעוד מקומות
אחרי מסע לימודים ומחקר ארוך הכנו תשתיות לכתיבת החוקה וחוקי היסוד שלה, כולל תשתית טכנולוגית של כתיבה ציבורית שיתופית ומשותפת. תשתית להעלאת הצעות, תגובות, דיונים תיקונים תוך כדי והצבעות .
כמו כן הכנו טיוטות לכמה חוקי יסוד בסיסיים, כולל *מגילת הזכויות*
> בקרוב נשיק את 2 האתרים הפרואקטיביים שלנו בקוד פתוח, שכל אחד יוכל להיכנס אחרי רישום ולקחת חלק פעיל בעשייה<
לסיום, כמה מילים על חוקה סביבה ומה אתם יכולים לעשות בקטע של החקיקה :
בישראל יש כמה חוקי סביבה נכונים ונכונים בחלקם אבל הרשויות לא כל כך שומרות על יישומם, אלא על יישום חלקי אם בכלל
זאת כי אין חוק יסוד הסביבה ומשאבי הטבע
ביוזמת אזרחים כותבים חוקה כבר יש טיוטה ראשונית של חוק יסוד משאבי הטבע והכוונה להוסיף את הסביבה הגנתה שמירת השטחים הפתוחים ועוד.
אני מזמין אתכם להצטרף אלי להקמת קבוצת עבודה על חוק יסוד הסביבה שמירתה ומשאבי הטבע ביוזמת "אזרחים כותבים חוקה"
תודה רבה
דרור ברקת- פעיל "שומרי הבית" ו"אזרחים כותבים חוקה"