בתוכנית להפחתת זיהום אוויר שאושרה בממשלה יש בעיקר אוויר – אנחנו נישאר עם הזיהום
אם נשאל עוברי אורח מהן הסיבות העיקריות לתמותה מוקדמת בעולם, אני מניח שהתשובה תהיה מלחמות, על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. או אולי אסונות טבע, על רקע ההצפות, השריפות והסופות שפקדו לאחרונה את העולם ומיוחסות למשבר האקלים. ואולי ישיבו לנו שהסיבה העיקרית לתמותה מוקדמת היא מחלות ומגיפות, על רקע התפרצות הקורונה.
התשובה האמיתית והמפתיעה קשורה בתוכנית שאושרה בממשלה שלשום (14.3) – החלטה שהתקבלה באיחור של כשלוש וחצי שנים, תוך ביזוי החוק הקיים והפרה של החלטות בג"ץ. התוכנית להפחתת זיהום האוויר בישראל.
זיהום אוויר לא רק ממית, הוא גורם למחלות לב, למחלות בדרכי הנשימה, לשבץ מוחי, לסרטן ריאות, לסרטן המוח, לזיהומים בדרכי השתן, להפלות, לבעיות בתחום בריאות הנפש ואף לשינויים במבנה המוח ולהתנוונותו.
מחקר עדכני יותר, משנת 2018, מטעם האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים, אומד את התמותה השנתית העולמית מזיהום אוויר בכ-8.9 מיליון בני אדם, אך מייחס אותה למזהם אוויר אחד בלבד: חלקיקים עדינים (PM2.5). המחקר לא הביא בחשבון מזהמים אחרים כגון חומרים אורגניים נדיפים, האופייניים לתעשיית דלקי המאובנים. מחקר שלישי, משנת 2021, שערכו חוקרים אמריקאים ובריטים, מייחס לחלקיקים העדינים את מותם של כ-8.7 מיליון בני אדם בשנת 2018, אבל אך ורק משריפת דלקי מאובנים.
בשורה התחתונה, כלל התמותה מזיהום אוויר גבוהה בהרבה מהנתונים האלה, אבל המספרים טרם נחשפו במלואם. לתמותה הזו יש גם מחיר כלכלי כבד. הבנק העולמי אמד את מחירה ביותר מ-5 טריליון דולר, כלומר יותר מ-6% מהתוצר העולמי. גם כאן מדובר באומדן חלקי בלבד.
ומה במחוזותינו?
על פי תחשיבי OECD נפטרים מדי שנה בישראל מעל 2,500 בני אדם בגלל זיהום, והמספרים גדלים מדי שנה עם גידול האוכלוסייה, שצפויה כמעט להכפיל את עצמה עד 2050. ההערכות האלה שוב מביאות בחשבון מזהם מסוג אחד בלבד, כך שהנתונים הם נתוני חסר. מעבר לצער ולכאב למשפחות, הנזקים הכלכליים למשק נאמדים בעשרות מיליארדי שקלים: כ-24 מיליארד שקל בשנת 2015 על פי תחשיבי ה-OECD (כאן וכאן), או כ-20 מיליארד שקל בשנת 2018 לפי תחשיבי המשרד להגנת הסביבה.
והרי זיהום אוויר אינו גזירת גורל. כדי להיחלץ מהצרה הצרורה הזו אישרה ממשלת ישראל עוד בשנת 2013 תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר, שהיתה אמורה להתעדכן בשנת 2018 על פי חוק אוויר נקי. אבל לא כך היה. עתירה שהגישה עמותת אדם טבע ודין אילצה את ממשלת ישראל לשנס מותניים. בג"ץ חייב את הממשלה להגיש תוכנית עדכנית עד סוף פברואר 2022, והתוכנית אושרה בממשלה ב-14 במרץ.
מה כוללת התוכנית?
יעדים להפחתת הפליטה של מזהמי אוויר, שתועלתם הבריאותית צפויה להגיע ל-4.2 מיליארד שקל עד שנת 2030; יעדים להפחתת הפליטה של גזי חממה (גם כאן איחרה ממשלת ישראל בחודשיים את לוח הזמנים של עצמה); הפסקת השימוש בפחם עד 2025; מענקים לתעשייה לצורך התייעלות (קרי, חיבור מפעלים לגז שיחליף דלקים אחרים); קידום תחבורה נקייה; הפחתת פליטות מציוד מכני והנדסי; צמצום שריפת פסולת חקלאית; מניעת שריפת פסולת בשטחים פתוחים; הקמת מתקני תשתית לטיפול בפסולת ועוד.
בקיצור, שום דבר חדש. כמעט הכל כבר קיים בתוכניות ובהחלטות קודמות של הממשלה.
מעניין מה אין בתכנית?
השאלה המעניינת יותר היא מה אין בתוכנית. אז ככה: אין בה אימוץ של המסמך שהשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הכריזה עליו אשתקד בקול תרועה רמה לפני יציאתה לוועידת האקלים בגלזגו, "100 הצעדים להתמודדות עם משבר האקלים", מסמך המבוסס על עקרונות דומים מאוד לעקרונות התוכנית להפחתת זיהום. הממשלה החליטה רק "לרשום לפניה" את התוכנית, קרי: לצאת ידי חובה ולהכיר בקיומה בלי לאשר אותה, בשל חילוקי דעות בין משרדי הממשלה. בהיעדר אישור ממשלתי, נשאלת השאלה מדוע זנדברג הזדרזה להכריז בחגיגיות על התכנית קבל עם ועולם, ולמה היא קיבלה במה תקשורתית נרחבת לצורך זה?
נו, שוין. נמשיך. יעדי פליטה ליבואני רכב כמקובל באירופה? לא תמצאו בתוכנית. מי יעז להתעסק עם הגורמים החזקים והעשירים במשק? ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) שאחראי לכ-13% מפליטות החלקיקים העדינים בישראל וכ-16% מפליטות תחמוצות החנקן? התוכנית מסתפקת באמירה כללית על דירוג שיגדיר המשרד ועל פעולה מול רשויות מקומיות, אך אינה כוללת איסור במכרזים ממשלתיים על שימוש בכלי צמ"ה מזהמים על פי הדירוג שייקבע. מדוע שהממשלה לא תיתן דוגמה למשק?
ומה לגבי הפחתת הזיהום בתל אביב-יפו המזוהמת? ההחלטה שותקת. ומה לגבי היערכות להסבת שתי יחידות פחמיות בחדרה וארבע באשקלון לשימוש בגז? אין כל התייחסות. האם גם כאן נראה דחייה בלוחות הזמנים בשל חוסר היערכות, כפי שהפעלת התחנה הגזית החדשה של חברת החשמל באתר "אורות רבין" בחדרה נדחתה בשנה, בהודעה חד-צדדית רפה של החברה בכנסת, והובילה לעיכוב בהשבתת יחידות פחמיות באתר?.
ומה לגבי היערכות להעלאת שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל ל-40%, כפי שממליצה עבודה מפורטת של המשרד להגנת הסביבה? אולי נופתע לטובה ונחליט לאמץ המלצה זו? האם אפשר להגיע ליעד ללא תכנון? (מעולם לא הגענו). והאם לא היה אפשר לכל הפחות לפרט את תוכנית משרד האנרגיה להסרת חסמים במשק?
ומה לגבי אכיפה?
בתחומי הקו הירוק?
מחוץ לקו הירוק?
ובסופי שבוע (מועד חביב על השורפים, בהיעדר פקחים)?
ומה בדבר שריפות עירוניות?
וחקלאיות?
הלנצח נמתין מבלי לעצור נשימתנו, תוך שאנו סופחים לריאותינו חומרים מסרטנים הנפלטים לאוויר באופן בלתי חוקי?
היכן לעזאזל הרגולטור בישראל?
בנט ידע להכריז בגלזגו בנובמבר האחרון שישראל תפסיק לשרוף דלקים מאובנים עד 2050 (התחייבות ששני שלישים ממדינות העולם כבר נתנו לפניו). זנדברג ידעה להכריז לפני שטסה לגלזגו על תוכנית "100 הצעדים" המפוארת (שנגוזה עם שובה); שרת האנרגיה קארין אלהרר הצהירה בכנס אילת-אילות בדצמבר שתקדם שימוש מסיבי באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל במשק הישראלי (בשעה שמשרדה נכשל בהשגת היעדים הקודמים); שר החוץ יאיר לפיד מקיים דיונים עם הממשל האמריקאי על משבר האקלים (אך לא טורח לבטל את הסכם קצא"א לשינוע נפט, כפי שהבטיח לנוער שהפגין מול ביתו); שר האוצר אביגדור ליברמן מקדם רפורמה ברישוי סביבתי שתחסוך כסף לתעשיינים (פרשה הראויה למאמר נפרד).
ואנחנו?
אנחנו נמשיך לנשום אוויר מזוהם, לטפל בחוליינו ובחולינו, ולייחל לכך שבדור הבא תקום בישראל ממשלה סביבתית נאורה בנוסח מערב אירופה. נמתין בסבלנות.