האם מס הפחמן בדרכו לישראל ולמה זו בשורה טובה?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

תאגיד הביטוח "מינכן רה" מחזיק בבסיס נתונים עצום על אסונות הטבע בעולם, וחוקר מאז שנות ה-70 של המאה שעברה את השינויים העולמיים בסביבה ובאקלים ואת ההשפעות של שינוי האקלים על ענף הביטוח כדי  למזער הפסדים. החברה, שהיא מאושיות הקפיטליזם בעולם, הצטרפה לפני שנים לרוב המכריע של מדעני האקלים בעולם, ל'ירוקים', לאלו המתנגדים לשריפת גז פחם ונפט לייצור חשמל, לחימום ולשימושים אחרים. החברה קבעה ששינויי האקלים כבר מתרחשים. 

התאגיד זיהה שוני בין הגידול במספר ובחומרת האסונות הקטסטרופליים הנובעים ממזג האויר כמו סופות, הוריקנים, שטפונות, שריפות, ועוד, לעומת היציבות היחסית במספר ובחומרת האסונות הקטסטרופליים שמקורם באירועים גיאולוגיים כמו רעידת אדמה, התפרצות הרי געש, צונמי, וכו'. על סמך ממצאים אלו קבעו מומחי מינכן רה כי יש תופעה של שינוי אקלים, שכדור הארץ מתחמם עם תוצאות הרסניות, ושבני אדם הניעו את שינוי האקלים וההתחממות הגלובלית באמצעות שריפה נרחבת של דלקים מאובנים.

התפלגות אסונות טבעיים גדולים לפי מקורם, אקלים או גיאולוגי בשנים 1950 – 2005
התפלגות אסונות טבעיים גדולים לפי מקורם, אקלים או גיאולוגי בשנים 1950 – 2005

ב- 2002 אמר ד"ר גרהרד ברז , ראש מחלקת המחקר בנושא סיכונים של מינכן רה: "הפסדים קטסטרופליים נגרמים בעיקר מאירועי מזג אוויר קיצוניים". ארבע שנים אח"כ, הוא כבר סכם כך:

"אסונות טבע, במיוחד אירועים הקשורים למזג האוויר, גדלים באופן דרמטי במספרם ובעוצמתם. פוטנציאל ההפסד הגיע לממדים חדשים. שינוי האקלים כבר מתרחש, אי אפשר לעצור אותו, רק למתן אותו. קימות יותר ויותר עדויות מדעיות לקשרים סיבתיים בין התחממות כדור הארץ ובין הגידול בתדירות ובעצימות של אסונות טבע"

הדיווחים האחרונים של הפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינויי אקלים IPCC, ודוחות Turn Down the Heat  שהוכנו לבנק העולמי על ידי מכון פוטסדאם לחקר השפעות אקלים, מזהירים מפני השפעות מסוכנות על חקלאות, מקורות מים, מערכות אקולוגיות ובריאות האדם אם המדינות לא ינקטו בפעולה. אם העולם מתחמם רק ב -2 מעלות צלזיוס – התחממות שאולי תקרה בעוד 20 עד 30 שנה –  אנו עלולים לראות מחסור נרחב במזון, גלי חום חסרי תקדים וסופות עזות יותר. מחקרים מראים כי התחממות של כ -1.5 מעלות צלזיוס היא כבר ודאית.

כדי להישאר מתחת ל -2 מעלות צלזיוס, ה IPCC טוען כי העולם יצטרך להגיע לאפס פליטות פחמן נטו לפני סוף המאה הזו. זה אומר פעולה עכשיו. מס פחמן הוא חלק חיוני בפתרון. גם הטיעונים הכלכליים לפעולה זו משכנעים. פעולה כעת יכולה לפתוח הזדמנויות כמו שדוחות שונים מורים. עיכוב הפעולה, כך מזהיר ה- IPCC  רק יגדיל את העלויות.

מס פחמן

מס פחמן  הוא שם כולל למיסוי על פליטות פחמן דו חמצני בפרט, ופליטות גזי חממה בכלל. מס פחמן קובע ישירות מחיר לפחמן על ידי הגדרת שיעור מס על תכולת הפחמן של דלקים מאובנים או על פליטות גזי חממה. כיום יש נטייה גדלה והולכת בקרב מדינות ועסקים להשית מחיר על זיהום פחמן כאמצעי להורדת פליטות ולהניע ולהסיט השקעות לאפשרויות נקיות יותר.

מס או מחיר על פחמן אמור לשקף את עלות הנזקים הנגרמים לציבור מפליטות הפחמן וגזי החממה. העלויות האלו, המוטלות על הציבור על ידי הגורמים המזהמים, כוללות את נזקי הבריאות הנובעות מזיהום אויר, נזק לגידולים חקלאיים מגלי חום ובצורת או נזקים לרכוש מהצפות ועליית מפלס הים, וכו'.  

מס פחמן מסייע בהעברת מחיר הנזק לאלו שגרמו לו ויכול להפחית אותו, וזאת במקום להכתיב מי צריך להפחית את הפליטות היכן ואיך. מס פחמן נותן איתות כלכלי והמזהמים מחליטים בעצמם אם להפסיק את פעילותם המזהמת, להפחית את הפליטות או להמשיך ולזהם ולשלם עליה. בדרך זו המטרה הסביבתית הכוללת מושגת בצורה הגמישה ביותר, ובמחיר הנמוך ביותר לחברה. מחיר לפחמן גם תומך בחדשנות, בפיתוח טכנולוגיה נקייה, ומנועי צמיחה כלכלית דלי פחמן.

יש דרכים אחרות לתמחור נזקי פליטות פחמן וגזי חממה, כמו מערכות לסחר בפליטות  (ETS), מיסי דלק, הסרת סובסידיות לדלקים מאובנים, ותקנות שעשויות לשלב "עלות חברתית של פחמן". ניתן לתמחר פליטת גזי חממה גם באמצעות תשלומים להפחתת פליטות. גופים פרטיים או ממשלתיים יכולים לרכוש הפחתות פליטה כדי לפצות על הפליטות שלהם (מה שמכונה קיזוז), ושיטות נוספות.

כ -40 מדינות ויותר מ -20 ערים, מדינות ומחוזות כבר משתמשות במנגנוני תמחור פחמן, ומדינות נוספות מתכננות ליישמם בעתיד. תוכניות תמחור הפחמן הקיימות כעת מכסות יחד כמחצית מהפליטות שלהן, מה שמתורגם לכ- 13% מפליטת גזי החממה העולמית. בחירת שיטת המיסוי תלויה בנסיבות לאומיות וכלכליות.

האיחוד האירופי, היחסים עם ישראל ושינוי האקלים

ב-2016 חתמו 174 מדינות כולל ישראל על הסכם פריז, בו התחייבו לנקוט פעולות ולהקצות משאבים במטרה לצמצם את פליטת גזי החממה.  נכון לנובמבר 2017 חתמו על ההסכם 195 מדינות. האיחוד האירופי הלך צעד קדימה ויצר את התוכנית הירוקה של האיחוד האירופי. התוכנית אושרה בדצמבר 2019 והמטרה המרכזית שלה היא להפוך את הכלכלה ביבשת לכלכלה ירוקה ולהגיע לאפס פליטות חממה באירופה עד ל- 2050.

בין שאר הדברים, ה'גרין דיל' של האיחוד האירופי כולל מיסוי פליטת פחמן כנגד עלות הנזקים מפליטות גזי חממה, מנגנון מס חדש על יבוא מוצרים ממדינות שאינן מצמצמות את זיהום גזי החממה באותו שיעור כמו באיחוד האירופי, ומציע שהאיחוד יסכים להסכמי סחר מקיפים חדשים רק עם מדינות שחברות בהסכמי פריז ומיישמות למעשה את הסכם פריז.

פאולו ג'נטילוני, נציב הכלכלה באיחוד האירופי אמר: "אירופה חייבת להשתמש במיסוי בכדי להשיג את יעדי האקלים שלה בצורה צודקת חברתית. הוראת מיסוי האנרגיה ומנגנון התאמת מס פחמן בגבולות האיחוד יהיו חלק מרכזי בעבודתנו. באג'נדה האקלימית שלה, האיחוד האירופי מציע להכין מנגנון להתאמת מס פחמן בגבול. במילים אחרות, מכס פחמן. למרות שזה יהיה כנראה אחד ההיבטים הבעייתיים של ה'גרין דיל', קשה לדמיין כיצד האיחוד האירופי יוכל להילחם בזליגת פחמן בצורה שונה, כאשר מוצרים הנופלים בתקנות סביבתיות כאשר הם מיוצרים באיחוד האירופי, פשוט מיובאים ממקומות אחרים, ויוצרים את אותה פליטת פחמן ללא כל היתרונות הכלכליים."

האיחוד האירופי יקבע בוודאות מס פחמן. האיחוד יתנגד לכך שמס פחמן יושת על התעשייה המקומית, אך לא על תעשיות מתחרות בעולם. כבר היום, התעשייה באיחוד האירופי מתחרה בקושי בתעשיות ממדינות בהן ההקפדה על איכות הסביבה נמוכה ואין למפעלים המתחרים בארצות אלו הוצאות נלוות לשם שמירת הסביבה.

במילים אחרות, האיחוד האירופי לא יסכים לקביעת מיסוי סביבתי מבלי לאזן זאת ע"י דרישה מישראל (וממדינות אחרות) לקבוע מס פחמן מקביל לזה המוטל באירופה, לעמוד בסטנדרטים של איכות הסביבה ולמחויבות להפחתת גזי חממה. הדרישה תלווה באיום, סמוי או גלוי, להטיל מגבלות או איסור על יבוא מוצרים מישראל, אם לא תעשה זאת.

יש לכך תקדימים, בין השאר, הקמפיין נגד נייק, מובילת שוק הנעלת הספורט, בגין העסקת ילדים בעולם השלישי, תהליך קימברלי המסדיר מערכת אמינה הבוחנת את הסחר ביהלומי גלם, למניעת מסחר ב'יהלומי דמים' ואוסר סחר ביהלומי גלם עם מדינות שלא הצטרפו לתהליך.

ישראל והתעשייה הישראלית חייבים להיערך למצב חדש זה שאמור להתחיל ב-2023.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן