ראיון עם מנכ"ל במונופול הגז בלי שאלה אחת על כך שהמוצר שלו מאיים על האנושות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

ב"גלובס" הצליחו לפרסם ראיון שער עם מנכ"ל במונופול הגז בלי לשאול שאלה אחת על העובדה שהמוצר שלו מאיים להכחיד את האנושות. שלומית לן ריאיינה למוסף "G" של "גלובס" את יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, וכפי שמעידה עליו כותרת המשנה: "האיש החזק בדלק". הראיון ארוך, מלא בשאלות נוקבות והסברים מפולפלים, ובכל זאת לא רק שהוא לא מחדש רבות הוא מפספס, ובענק. דלק, חברת האנרגיה בשליטת יצחק תשובה, היא חלק מרכזי במונופול הגז הישראלי ובעלת שליטה באסדות הגז תמר ולווייתן.

הדיונים והמאבקים הראשונים בתחום הגז הטבעי בישראל היו על חלוקת הרווחים שיגיעו ממשאבי הטבע של מדינת ישראל, והאם כלל אזרחי ישראל יוכלו ליהנות מהם או רק קומץ אנשי עסקים; על האפשרות לביטחון אנרגטי רב שנים למדינת ישראל מול הרצון המסחרי לייצא כמה שיותר מהגז, וכמה שיותר מהר; וכמובן על השאלה האם הגיוני שמשק האנרגיה יוחזק בגרון על-ידי מונופול אימתני.

או כפי שסיכם זאת לאחרונה מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי בדיון בכנסת בנוגע ל"קרן העושר" שהוקמה לטובת ניהול הכנסות המדינה מתמלוגי הגז: "שיתחילו מקביעת מחירים סבירים כדי שלא נקנה גז נוזלי מארצות-הברית כי הוא יותר זול, ושיפסיקו את תכנוני המס שמובילים לזה שהכסף מתעכב".

אחר-כך עלו שאלות רבות לגבי פליטות המזהמים מאסדת תמר, שעבדה שנים ארוכות ללא היתר פליטה לאוויר וללא מערכות להפחתת פליטות; והחלו מאבקים ציבוריים על מיקום מתקני ההפרדה של הגז, בשל החשש לזיהום הסביבה הימית וזיהום האוויר (ואכן, נובל-אנרג'י, עד לאחרונה השותפה הבכירה של דלק בבעלות על האסדות המספקות גז לישראל, נתפסה לבסוף כשהיא מזהמת את הים ומפירה את תנאי הפליטה).

ריכוזיות, צדק חברתי, זיהום אוויר – כל אלו מאבקים חשובים, צודקים ואקטואליים, אבל הם כולם מתגמדים מול הסיפור הגדול

המאבקים בזיהום האוויר ומקורות המים לא מסתיימים באסדות עצמן, וממשיכים ללוות גם את התוכניות להקמת תחנות כוח מונעות גז טבעי בכל רחבי המדינה. זאת משום שלמרות ההתנגדות של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות (ולא פעם גם מוסדות התכנון) להקמת תחנות נוספות, ולמרות הדרישה שלהם ושל ראשי רשויות רבים לעבור לאנרגיה סולארית עם מערכות אגירה, ולמרות שאפילו משרד האנרגיה הריאקציונרי הצהיר שיבטל את הקמת חלק מהתחנות – המירוץ להקמת תחנות כוח מונעות גז טבעי בישראל ממשיך.

ריכוזיות, צדק חברתי, זיהום אוויר – כל אלו מאבקים חשובים, צודקים ואקטואליים, אבל הם כולם מתגמדים מול הסיפור הגדול, הלוהט תרתי משמע, שעליו, קודם כל ואחרי הכל, צריך לדבר ולשאול שאלות כשמראיינים מנכ"ל של חברת אנרגיה פוסילית גדולה המייצרת כמויות ענק של גזי חממה. הסיפור האקלימי.

משבר האקלים הוא הסוגיה הכי בוערת שנמצאת בלב הוויכוח סביב הפקת אנרגיה מגז, ובבסיס החשש הגדול שבניגוד לעולם, שם מתייחסים לגז כדלק מעבר (בין פחם לאנרגיות מתחדשות) שבקרוב יישאר רק בעבר, בישראל הוא כאן כדי להישאר. ולזהם, ולחסום את האטמוספירה. ולסכל את המעבר מחויב המציאות לאנרגיה סולארית.

 

הפקה של כמות כזו גדולה של גז כמו שנעשה בישראל, הקמה של תחנות כוח מונעות גז חדשות לייצור חשמל, פרישת תשתית גז לתעשייה ולבתים – כל אלו לא נעשים לשנה-שנתיים, אלא מקבעים את משק האנרגיה בישראל על גז טבעי לשלושים או ארבעים שנה קדימה.

לאחרונה מתקיים ויכוח קשה בין משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, ובעיקר בין שר האנרגיה יובל שטייניץ והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, בנוגע ליעדי האנרגיות המתחדשות והפחתת פליטות גזי החממה של ישראל לשנת 2050, כחלק מתוכנית לכלכלה דלת פחמן. וזה כשבעולם מדברים בכלל על כלכלה מאופסת פחמן. לא דלה, לא קצת. אפס. אבל על כל זה אין מלה וחצי מלה בראיון ב"גלובס". המראיינת לא עושה לאבו חיים קלים ולא מתחנפת אליו, אבל לא שואלת אותו שאלה אחת – אחת! – על הנושא היחיד הכי משמעותי שקשור לחברה שהוא מנהל. על כך שעצם הקיום של החברה שלו נתפס בעולם המתוקן כסכנה ממשית לאנושות כולה.

"גלובס" הוא הרי עיתון עסקים. האם לא שמעו שם שרק בשבוע שעבר נשיא בנק ההשקעות האירופי (בנק של האיחוד האירופי שמטרתו לסייע במימון השקעות ופרויקטים המקדמים את מטרות האיחוד) הצהיר ש"הסיפור עם הגז נגמר" (ליתר דיוק, הוא אמר "בלשון המעטה, הסיפור של הגז נגמר").

האם ב"גלובס" לא יודעים שביידן, נשיא ארצות-הברית הנכנס, הציב את נושא משבר האקלים בראש סדר העדיפויות, מינה צוות מיוחד בכל משרדי הממשלה שיעסוק בנושא והציג תוכנית אקלים שאפתנית שעל-פיה עד לשנת 2035 משק החשמל בארצות-הברית יהיה מאופס פליטות, ועד לשנת 2050 הכלכלה כולה תהיה מאופסת פליטות?

ביידן הבטיח להקצות לטובת התהליך טריליונים של דולרים והדגיש את החשיבות שבהפחתת פליטות גזי חממה לא רק במעבר מדלקים פוסיליים (כמו הגז הטבעי) לאנרגיות מתחדשות אלא גם את הצורך בריסון פליטת גז מתאן במהלך הפקת גז ונפט. אבל הכתבת של "גלובס" לא טרחה לשאול ולו שאלה אחת לגבי הסוגיה המרכזית והחשובה הזו. ואם שאלה, עורכת המגזין לא הדפיסה. מה שכן הודפס הוא תצלום גדול של אבו על פני כל עמוד השער, לצד הציטוט "יצחק תשובה הוא שמעון פרס של עולם העסקים".

הו, האירוניה. פרס היה אחד המדינאים הראשונים בישראל שזיהו את האיום שנשקף ממשבר האקלים. "התחממות כדור הארץ אינה מדע בדיוני", הוא אמר, "זוהי סכנה ממשית ומי שלא יעסוק בנושא זה אינו אדם אחראי". פרס גם אמר לא פעם כי מדינת ישראל עומדת בפני שני איומים גלובליים מרכזיים: התחממות כדור הארץ והטרור. הנה עוד משהו שב"גלובס" כנראה לא יודעים.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן