עמותת "שומרי הבית" הזמינה מחברת "אורביס אנרגיה לימיטד" (Orbis Energy Limited) דו"ח מדעי העוסק במידול תוצאות תרחישים שונים לתקלת שפך קונדנסט מאסדת לוויתן.
עורכי הדו"ח חישבו, תוך שימוש במידע אמיתי ובמודלים מהימנים ומורכבים ולאחר הרצת 3,200 הדמיות שונות, את מהירות הגעת הזיהום אל החוף ואת כמות הזיהום שתגיע אל החוף בפועל, בכל אחד מ- 8 תרחישים שונים ובהם: אסדה בקרבת החוף (במרחק 10 ק"מ), אסדה צפה במרחק של 120 ק"מ וכן פתרון בינייים של אסדה צפה במרחק 45 ק"מ מהחוף.
יש לציין כי רמתו המקצועית של הדו"ח ושל המומחים אשר ערכו אותו, ביחד עם איכות המידע אשר עליו הדו"ח מבוסס, מציבות אותו כמסמך המקצועי והמבוסס ביותר שנחשף לציבור, ביחס לסימולציות שפך מאסדת לוויתן.
תוצאות החישובים מוכיחות באופן ברור כי הפתרון שנבחר למיקום אסדת לוויתן במרחק של פחות מ- 10 ק"מ מהחוף, הוא פתרון גרוע ביותר וזאת למרות שעל גבי אסדה זו אמורים לאחסן בכל זמן נתון כמות קטנה יחסית של כמה אלפי חביות קונדנסט.
הפתרון המיטבי העולה מן הדו"ח, הוא פתרון של אסדה צפה במרחק 120 ק"מ מהחוף וזאת למרות שעליה יאוחסנו עד 150,000 חביות קונדנסט.
הדו"ח המדעי קובע מפורשות:
- המרחק מהחוף משמעותי יותר מכמות החומר הנשפך לים!
הסימולציות מראות כי ככל שמיקום השפך רחוק יותר מהחוף, כך כמות הזיהום שתגיע אל החוף קטנה יותר ובזמן ארוך יותר. - מיקום האסדה 10 ק"מ מהחוף היא האלטרנטיבה הגרועה ביותר מבין 3 האלטרנטיבות שנבחנו (אסדה במרחק 45 ק"מ, ואסדה במרחק 120 ק"מ), וזאת למרות כמויות הקונדנסט הקטנות באסדה קרובה, יחסית לאלטרנטיבות אחרות.
בנוסף – בתרחיש זה קיים סיכון מכופל: שפך מהאסדה, ושפך מצנרת הקונדנסט. - התרחיש היחיד הגרוע יותר מזה הוא להצמיד לאסדת הזיקוק במרחק 10 ק"מ מהחוף גם אסדת אחסון FSO שתאחסן כמויות גדולות של קונדנסט.
בנוסף – בתרחיש זה גם קיים סיכון משולש – שפך מהאסדה, שפך מצנרת הקונדנסט, וגם שפך ממיכלית אחסון הקונדנסט (לפי תמ"א 37 ח' – אסדת אחסון FSO תכיל קונדנסט בנפח של 100,000 חביות)
לצערנו ייתכן שהתרחיש הזה עדיין נמצא בתכנון!
במקרה של שפך קונדנסט במרחק 10 ק"מ מהחוף הזיהום יגיע לחוף תוך פחות מיממה!
עפ"י הדו"ח, בתרחיש שפך במרחק של 10 ק"מ מהחוף, אפילו אם היקף תקלת השפך יהיה נמוך יחסית, הזיהום יגיע לחוף בתוך שעות (13-24 שעות בהתאם לזרמים) דבר שיקשה על פעולות החילוץ, הטיפול בחומרי השפך בסמוך לחוף, ובפעולות הניקיון והשיקום לאחר תקלת השפך.
לעומת זאת, במקרה של תקלת שפך באסדה במרחק 120 ק"מ מהחוף, משך הזמן להגעת הזיהום לחוף – יותר מ- 6 יממות. (וזאת למרות שבתרחיש זה חושב נפח שפך קונדנסט גדול יותר מבתרחיש אסדה קרובה).
הטבלה הבאה מציגה את דירוג התרחישים השונים בהתאם לרמת הסיכון שלהם:
ניתן לסכם את הממצאים העיקריים של המודלים כדלקמן:
- קיים מתאם חיובי חזק בין הזמן המינימלי להגעת הזיהום אל קו החוף ובין מיקום השפך (כלומר מרחק מהחוף), למרות כמויות השפך השונות בין התרחישים השונים.
- המרחק מהחוף משמעותי יותר מכמות החומר הנשפך לים! הסימולציות מראות כי ככל שמיקום השפך רחוק יותר מהחוף, כך כמות הזיהום שתגיע אל החוף קטנה יותר ובזמן ארוך יותר.
תרחיש 2B (שפך של 100,000 חביות קונדנסט מאסדת אחסון FSO במרחק 10 ק"מ מהחוף), תרחיש 3 (שפך של 150,000 חביות קונדנסט מאסדה במרחק 120 ק"מ מהחוף), ותרחיש 4 (שפך של 150,000 חביות קונדנסט מאסדה במרחק 45 ק"מ מהחוף) הם בעלי נפחי השפך הגדולים ביותר (100,000- 150,000 חביות). עם זאת כאמור, נפח השחרור הפחמימני הגדול ביותר לא בהכרח מביא לכמות הגדולה ביותר של זיהום על החוף. כך התקבל, כי למרות נפח שחרור גדול יותר (150,000 חביות), הרי ששפך מאסדה במרחק 120 ק"מ מהחוף גורם להגעה של כמות פחותה של זיהום אל קו החוף, ביחס לתרחיש שפך של 2500 חביות קונדנסט בלבד מהצנרת התת ימית בקרבת החוף (חורף, אביב וסתיו), מתרחיש שפך של 5000 חביות קונדנסט מהאסדה במרחק 10 ק"מ מהחוף, וכן מתרחיש שפך של 5000 חביות קונדנסט מאסדה במרחק 45 ק"מ מהחוף (חורף וסתיו). - בתרחישי שפך במרחק 10 ק"מ מהחוף (הן של 5000 חביות קונדנסט מהאסדה, הן של 100,000 חביות קונדנסט ממתקן אחסון צף FSO) ניכר שהמצב החמור יותר הוא שפך של חומר גולמי בעל API של 30.3 מעלות, לעומת קונדנסט בעל API של 42 מעלות. לקונדנסט בעל API של 42 מעלות יש קצב אידוי גבוה יותר, דבר שמפחית את כמות הזיהום המגיע אל קו החוף. יתר על כן, חומר בעל API של 30.3 מעלות נוטה לתהליך של אמולסיפיקציה (תחליב) עם המים. היווצרות של תחליבים כגון אלו מקטינה את קצב תהליך הנידוף של החומר אל האוויר, והיא הגורם העיקרי להישארות של חומר קל ובינוני על פני הים ועל קו החוף.
דירוג הסיכון לתרחיש עבור השפעות על קו החוף הוא כדלקמן:
- התרחיש הגרוע ביותר מבחינת כמות הזיהום המגיע אל קו החוף ומהירות הגעתו, הוא תרחיש שפך של 100,000 חביות קונדנסט מפלטפורמת אחסון FSO במרחק 10 ק"מ מהחוף.
- התרחיש המדורג במקום השני הגרוע הוא תרחיש שפך של 5,000 חביות קונדנסט מאסדה במרחק 10 ק"מ מהחוף.
- התרחישים בעלי הסיכון הנמוך ביותר לחוף מבחינת כמות הזיהום שתגיע לחוף ופרק הזמן להגעתו הם תרחיש שפך של 150,000 חביות קונדנסט מאסדה במרחק 120 ק"מ, וכן תרחיש שפך של 2,500 חביות קונדנסט מהצנרת התת ימית בקרבת החוף.
התמונה הבאה מציגה את התרחישים השונים אשר לגביהם בוצעו הסימולציות:
הבדלים גדולים בין התרחישים עליהם הסתמכה המדינה לבין התוצאות שהתקבלו בדו"ח הנוכחי
הדו"ח קובע כי קיימים הבדלים גדולים בין התרחישים עליהם הסתמכה המדינה לבין התוצאות שהתקבלו בדו"ח הנוכחי.
התחזיות מדברות על 1000-2000 חביות קונדנסט לכל קילומטר חוף לעומת המודלים עליהם הסתמכה המדינה לפני ארבע שנים המציגים תרחישים של פחות מ- 200 חביות שיגיעו לקילומטר חוף במקרה של תקלת שפך.
ראו בתמונה ושפטו בעצמכם: המודלים עליהם התבססה המדינה (כתום וירוק) לעומת התוצאות שהתקבלו בדו"ח הנוכחי ובדו"ח של קבינט הגז זכרון יעקב (צהוב ואדום):
מדוע ההבדלים עצומים כל כך?
- בדו"ח הנוכחי הסימולציות בוצעו באמצעות מודל OILMAP, תוך התחשבות בנתוני מזג האוויר באזור הרלוונטי, שימוש במודלים של זרמי הים של אזור מזרח הים התיכון ברזולוציה גבוהה, ונתוני רוח בקנה מידה עולמי.
בנוסף, בדו"ח הנוכחי נעשה שימוש במידע על זרמים ורוחות שנמדדו בפועל, להבדיל ממודלים מתמטיים בלבד כפי שבוצע בדו"ח המדינה.
התוכנה מבצעת הדמיה של תנועת השפך והתפשטותו במרחב, עבור שני החומרים השונים ותוך התחשבות בהשפעות המטאורולוגיות המשתנות ובתנאים האוקיאנוגרפיים של האזור הרלוונטי. - בדו"ח הנוכחי נעשה שימוש במודל הסטוכסטי – כלומר, הרצות רבות, בשינוי פרמטר אחד בכל פעם – מה שמדמה טוב יותר את המציאות.
עבור כל תרחיש שפך, המודל ניתח תחזיות מרובות כדי להעריך את ההסתברות להגעת הזיהום אל קו החוף, כמו גם את הזמן המינימלי שיידרש לזיהום להגיע אל קו החוף. - פערים עצומים בכמות הסימולציות וההדמיות:
בדו"ח שלנו נעשו 400 סימולציות של שפכים לכל תרחיש (100 סימולציות לעונה), כלומר, 3,200 הדמיות בסך הכל.
במודל שהשתמשה בו המדינה, הריצו רק מספר מקרים ספציפיים (לטענתם מקרי קיצון שנבחרו, אך בפועל לא ממש) ובסה"כ בדקו 12 סימולציות תסריט שפך אסדה ו- 12 סימולציות תסריט שפך צנרת בלבד. זאת כאמור להבדיל מ- 400 סימולציות לכל תסריט בדו"ח שבוצע עבורנו. בדו"ח הנוכחי נעשו סימולציות לכל עונה, וגם זוהה המקרה הגרוע ביותר של כל תרחיש עבור כל עונה – בהתאם לכמות הזיהום הגדולה ביותר שהגיעה אל קו החוף, ופרק הזמן המינימלי שנדרש להגעת הזיהום אל החוף.
- בדו"ח הנוכחי המודלים הורצו עבור שני סוגים של חומר ממאגר לוויתן: חומר גולמי בעל API של 30.3, וקונדנסט בעל API של 42 מעלות, כאשר החומר הראשון משקף טוב יותר את הנפט הבלתי-מיוצב כשמגיע מגוף הבאר, ואילו החומר השני מייצג את הקונדנסט המעובד ממתקני הייצור שעל האסדה.
נקודות חשובות נוספות:
עורכי הדו"ח הינם בעלי ניסיון מעשי במידול של אסדות קיימות בפועל, דבר המעניק יתרון משמעותי למסמך שכתבו. זאת להבדיל מהדו"ח שעליו מסתמכת המדינה, שנכתב ע"י אדם בעל רקע אקדמאי בלבד וללא כל נסיון מעשי בתחום.
הדו"ח (270 עמודים) מסכם את התוצאות משמונה תרחישים שונים.
בכל התרחישים נלקח המקרה הגרוע ביותר של אירוע שפך מיידי (כלומר: כל הכמות שנבדקת נשפכת לים ברגע אחד).
כמויות השפך שמודלו בתרחישים שנבחרו נעים בין 2,500 חביות ו -150,000 חביות.
המודלים הורצו עבור שני סוגים של חומר ממאגר לוויתן: חומר גולמי בעל API של 30.3, וקונדנסט בעל API של 42 מעלות, כאשר החומר הראשון משקף טוב יותר את הנפט הבלתי-מיוצב כשמגיע מגוף הבאר, ואילו החומר השני מייצג את הקונדנסט המעובד ממתקני הייצור שעל האסדה.
עבור כל תרחיש שפך, המודל ניתח תחזיות מרובות כדי להעריך את ההסתברות להגעת הזיהום אל קו החוף, כמו גם את הזמן המינימלי שיידרש לזיהום להגיע אל קו החוף.
גישת המודל הסטוכסטי כרוכה בהדמיה של כל אחד מהתרחישים ההיפותטיים פעמים רבות (100 מסלולים פרטניים) באמצעות מידע על האירוע (מיקום השפך, נפח השפך, משך זמן וסוג החומר שנשפך), תוך שינוי אקראי של זמן התחלת האירוע, וע"י כך את הרוח השוררת והתנאים המטאורולוגיים הרלוונטיים לאירוע. גישה זו מבטיחה כי כל אירוע שפך נבדק במגוון תנאי מזג אוויר משתנה בכל עונה נתונה (חורף, אביב, קיץ וסתיו) כאשר מכמתים באופן אובייקטיבי את רמת הסיכון למשאבים ואינטרסים שמצויים בסביבה.
בסך הכל נערכו 400 סימולציות של שפכים לכל תרחיש (100 סימולציות לעונה), כלומר, 3,200 הדמיות בסך הכל. זאת באופן שונה מהותית ממה שנבחר במודל שהשתמשה בו המדינה, שם לא דגלו בשיטה זו והריצו רק מספר מקרים ספציפים (לטענתם מקרי קיצון שנבחרו, אך בפועל לא ממש) ובסה"כ בדקו 12 סימולציות תרחיש שפך אסדה ו- 12 סימולציות תרחיש שפך צנרת בלבד. זאת כאמור להבדיל מ- 400 סימולציות לכל תרחיש בדו"ח שבוצע עבורנו.
המקרה הגרוע ביותר עבור כל תרחיש זוהה עבור כל עונה, בהתאם לכמות הזיהום הגדולה ביותר שהגיעה אל קו החוף, ופרק הזמן המינימלי שנדרש להגעת הזיהום אל החוף.
הסימולציות לא לוקחות בחשבון שימוש ביכולות למניעת שפכים, הפחתה ותגובה שעלולות להיות במקום, או התערבות כלשהי בעקבות השפך כדי להפחית ו/או למנוע מהפחמימנים מלהגיע אל קו החוף. זאת בשל נסיון עבר שמוכיח שהאפקטיביות של פעילויות כאלו צפויה להיות נמוכה.
