ראיון עם יוני ספיר בנושא ההתחממות הגלובלית בתכנית "למען האמת" בהגשת אוריאל דסקל בערוץ "רלוונט". 21.5.24
משבר האקלים הגלובלי – מה בעצם קורה?
ב- 120 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בכ- 1.2 מעלות צלזיוס.
אם נמשיך לפלוט כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה, מסלול ההתחממות יגרום לעליה של 4-6 מעלות, עד לסוף המאה הנוכחית.
להתחממות כזו צפויות תוצאות הרסניות של בצורות קשות בחלק מהעולם, הצפות של 80% מהערים הגדולות בעולם ומאות מיליוני בני אדם שיאלצו להיות פליטים ממקום מגוריהם.
נקודת האל-חזור היא התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס בלבד, כך קבעו כמעט פה-אחד אלפי מדעני האו"ם מכל רחבי העולם. החל משלב זה, תהליך ההתחממות ייצא משליטת האדם, ואף פעולה שנעשה לא תוכל להשיב את הגלגל לאחור.
על פי קצב פליטות המזהמים הנוכחי וללא נקיטת פעולות חירום מיידיות, נגיע לנקודת האל-חזור בתוך פחות מ- 12 שנים! זהו פרק הזמן העומד בידינו, על מנת להימנע מגורל של פליטים רעבים, מלחמות על מזון ומים, חום בלתי נסבל, הכחדת מיליוני מיני בעלי חיים והגדלת מעגלי המצוקה והאלימות.
לכן, התאחדו המדינות המפותחות והתחייבו לפעילות אקטיבית למניעת המשבר.
הפעולות הנדרשות: נטיעת עצים וריאות ירוקות ומעבר לשימוש ב- 100% אנרגיות מתחדשות ונקיות.
גרטה תונברג משבדיה – בוועידת האקלים בקטוביץ
בהקשר זה מצאנו לנכון לצטט את אחת ממובילות הנוער של המאבק הבינלאומי במשבר האקלים –
“You say you love your children above all else and yet you are stealing their future in front of their very eyes”. Greta Thunberg
ישראל ושינוי האקלים
ישראל במיקום גאוגרפי פגיע במיוחד לשינויי האקלים
אנחנו חיים באחד האזורים הכי פגיעים מבחינת שינוי אקלים. הטמפרטורה עלתה באגן המזרחי של הים התיכון במעלה וחצי, כלומר כ- 25% יותר מהממוצע העולמי. במזרח התיכון צפויים מעל 200 ימים בשנה בהם הטמפרטורה תעמוד על מעל 50 מעלות צלזיוס, אם לא נעצור את כדור השלג המתגלגל.
בישראל ובאזור כולו, המשמעות החמורה ביותר היא תנאי יובש קיצוניים ביותר, אשר מעמידים את האזור שלנו בסכנה. גם כאשר אנו מצליחים להתמודד עם חוסר במים באמצעות התפלת מים, חשוב לזכור שלא כך הדבר עם מדינות רבות באזור, בהן שינוי אקלים עלול לפעול כמכפלת סיכונים וגורם שמעמיק אי-סדר חברתי ופוליטי, דבר העלול לגרום למלחמות.
יעדי ישראל להפחתת פליטות גזי חממה הם הזעומים ביותר מכל מדינות ה-OECD.
לדוגמה מדינות אירופה התחייבו להפחית את פליטות גזי החממה ב- 40% ביחס לשנת 1990 .
לעומת זאת, מבחינת ישראל מדובר כיום בעלייה מאוד משמעותית ביחס לאותה שנה.
מה צריך לעשות?
ישראל היא מדינה שהגיעה להישגים מרשימים בשורה מאוד ארוכה של תחומים, כמו סייבר, רפואה ועוד. יש בישראל עשרות חברות סטארט אפ העוסקות בטכנולוגיות שנועדו למגר את שינוי האקלים – אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, אגירה, תחבורה חכמה.
הישענות על הגז מעוורת את עיני מקבלי ההחלטות בישראל
ומונעת מהם לעשות את ההשקעות בסדרי גודל הנכונים בטכנולוגיות שנועדו לסייע בהפחתת פליטות גזי חממה. זוהי איוולת בלתי אחראית משום שפריצות דרך טכנולוגיות מצד ישראל ימקמו חברות ישראליות בחזית המאבק הבינלאומי בשינוי אקלים ויגדילו את הסיכויים לייצב את אקלים כדור הארץ לרמה סבירה.
השקעה מעין זו שווה הרבה יותר מהחלק היחסי של ישראל בפליטות גזי חממה.
לא זו בלבד – מבחינת ההתחממות הגלובלית הפקת הגז עלולה להשפיע אפילו יותר מפחם!
מדוע? בתהליך הפקת הגז נפלט מתאן הגרוע בעשרות מונים מהפחמן הדו חמצני הנפלט בהפקת אנרגיה מפחם.
לקריאה נוספת: ההתחממות הגלובלית – איך גז תורם להתחממות הגלובלית?
ישראל חייבת לעבור תפנית
ישראל צריכה לעבור תפנית משמעותית ביותר בכל הנוגע למאבק בשינוי אקלים וביכולתה להפוך לשחקן מוביל במאבק לפיתוח כלכלה דלת פחמן ודלת מתאן – בראש ובראשונה בתחום האנרגיה.
איך? לקריאה על צעדים מעשיים למעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל – לחצו כאן.

לא נוכל להגיד לילדנו שלא ידענו
"שינוי האקלים הוא אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר שעומדים היום בפני האנושות. אם אשתמש במילים חזקות, אומר שאנחנו נמצאים על גבול ההתאבדות."
המילים נאמרו ע"י האפיפיור פרנציסקוס, בהקשר למגמת התחממות הגלובלית.
שינוי האקלים כבר לא נחשב לתיאוריה מדעית מופשטת, אלא למציאות מאוד מוחשית וממשית אותה אנו חשים בתדירות גוברת של אירועי מזג אוויר קיצוני בכל העולם.
גם בישראל אנחנו חווים אותו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, עם יותר גלי חום, יותר שיטפונות ובצורת מתמשכת המחמירה משנה לשנה.
סכנות רבות אורבות לפתחנו כתוצאה משינויי האקלים הקיצוניים ובהן: מלחמות על מקורות מים, רעב, מאות מיליוני פליטים, התפשטות מחלות המועברות על ידי חרקים הפעילים בחום.
ריכזנו עבורכם כאן כל המאמרים שפירסמנו בנושא משבר האקלים:

ארגוני הסביבה קוראים לישראל כ"ץ לתמוך בהצעת המחליטים לכלכלה דלת פחמן
לקראת תום 2020 הציג המשרד להגנת הסביבה הצעה למעבר לכלכלה דלת פחמן ף בהתאם להתחייבותה של מדינת ישראל בהסכם פריז עליו חתמה ב- 2015. הצעה זו כוללת יעדים לשנים 2030 ו-2050 עבור הפחתת פליטות בסקטורים השונים, וכן בחינת מנגנונים לתמחור העלויות הסביבתיות הכרוכות בפליטות גזי חממה לרבות פחמן. ב- 6.1.2021

מעקב אחר כמות המתאן הנפלט מאסדת לוויתן – התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים
רקע קצר אסדת לוויתן החלה לפעול מבלי לדעת כמה גזי חממה היא תפלוט ובכלל זה מתאן (גז חממה עוצמתי). היתר הפליטה שניתן לאסדת לוויתן, הגדיר לנובל אנרג'י להגיש למשרד להגנת הסביבה אומדן פליטות גזי חממה מהאסדה, בתוך 6 חודשים מהוצאתו (קרי, עד ה- 18.5.2020). פליטות גזי חממה ממתקני וקידוחי גז



התנועה הסביבתית בדרישה למעבר לכלכלה דלת פחמן
אתמול, 27.12.2020 נשלח מכתב הממוען לרוה"מ ולשרי הממשלה בקריאה ודרישה להתגייס להתמודדות עם משבר האקלים. במיוחד בימים אלה, זוהי הסבת תשומת הלב לנושא אקוטי לחיים ולעתידנו. המכתב נשלח על ידי התנועה הסביבתית ומומחי סביבה שהתאחדו בקול קריאה זה. "אנו קוראים לכם להתגייס להתמודדות עם משבר האקלים ולתמוך בהצעת המחליטים בנושא תכנית



קואליציית ארגוני האקלים: צו השעה מחייב שילוב נושא משבר האקלים בתכנית הלימודים
פורום החינוך קואליציית ארגוני הסביבה, פנו לשר החינוך ח"כ יעקוב גלנט, בנושא צו השעה הנוכחי המחייב את שילוב משבר האקלים בתכנית הלימודים בישראל. ובקשו להפגש עימו. חברי הפורום פנו אל השר בבקשה להתגייס ולהציב את נושא משבר האקלים כאחד מהנושאים החשובים במערכת החינוך. מתוך המכתב… הרקע לדרישה "ההתמודדות עם וירוס הקורונה



למשבר האקלים אין חיסון אבל יש פתרון
לפני חמש שנים נחתם הסכם היסטורי בפריז • מה קרה מאז ומדוע התקשורת בישראל לא מתעניינת היום (12.12.20) אנחנו מציינים חמש שנים לחתימת הסכם האקלים בפריז, הסכם היסטורי שהיה נקודת שיא בשיתוף הפעולה הבינלאומי להצלת האנושות מאחד האיומים הגלובליים החמורים בתולדותיה. האירוע יצוין היום בפתיחת ועידת האקלים הווירטואלית הראשונה.



ארגוני הסביבה דורשים אישרור מיידי של תקנות בינלאומיות המצמצמות את השימוש בגזי קרור המזיקים להתחממות הגלובלית
מספר ארגוני סביבה פנו לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל במכתב ובבקשה לסיים באופן מיידי את סוגיית אשרור תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול. פרוטוקול מונטריאול הפחית את השימוש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון, אך למרבה הצער במערכות מיזוג האוויר הוחלפו חומרים אלה בחומרים אחרים ממשפחת ה- HFCs – גזי חממה עוצמתיים מאוד. בשנת 2016 נוסח



מה עומד מאחורי החלטת הממשלה לתחום יעד של 30% אנרגיה מתחדשת
ב- 25.10.2020 קבלה הממשלה החלטה מספר 465 שכותרתה: קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל ותיקון החלטות ממשלה החלטת הממשלה מחוררת ככברה, מסמך אשר לכאורה מגביל, ובאותו הזמן פותח את המגבלות. התוצאה היא עמימות ולא ברור אם מטרתה אינה אלא הבטחת הקמתן של תחנות כוח גזיות נוספות. הממשלה קבעה יעד של 30% מייצור החשמל



החלום ושברון
מדוע חשוב כל-כך לשברון להציג עצמה כחברת "אנרגיה אנושית" ? ומדוע זה כל-כך לא נכון שברון, "חברת האנרגיה האנושית", המיתוג במקור, כמו שאומרים: "לא נגענו" אבל תכף נפרוט את זה לפרטים, הגיעה זה מכבר ארצה, והחלה בקמפיין יחסי ציבור. למי שלא שמע על החברה, או לא עוקב אחר ענייני האנרגיה



המשמעות של 30% אנרגיות מתחדשות היא 70% גז מזהם
ממשלת ישראל תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת מחליטים של משרד האנרגיה, שעניינה "קידום אנרגיות מתחדשות במשק החשמל". אבל השם של ההצעה הזו לא רק מטעה אלא גם חוטא לאמת. מפני שההצעה קובעת יעד של ייצור 30% מהחשמל בישראל בשנת 2030 על ידי אנרגיות מתחדשות, אנרגיות של שמש ורוח, כך שבחשבון



דרושה: עיתונות אקלים
משבר האקלים כבר כאן ועכשיו – והוא הסיפור התקשורתי הכי גדול שיש ריסון משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר שניצב בפני האנושות בימינו. הוא גדול כל כך – עד שהוא קשור ומשפיע על כל פעולה שאנחנו עושים. הוא גדול עד כדי כך – שכל אחת ואחד מאיתנו צריכים לשנות הרגלים


ארגוני הסביבה קוראים לישראל כ"ץ לתמוך בהצעת המחליטים לכלכלה דלת פחמן
לקראת תום 2020 הציג המשרד להגנת הסביבה הצעה למעבר לכלכלה דלת פחמן ף בהתאם להתחייבותה של מדינת ישראל בהסכם פריז עליו חתמה ב- 2015. הצעה זו כוללת יעדים לשנים 2030 ו-2050 עבור הפחתת פליטות בסקטורים השונים, וכן בחינת מנגנונים לתמחור העלויות הסביבתיות הכרוכות בפליטות גזי חממה לרבות פחמן. ב- 6.1.2021



מעקב אחר כמות המתאן הנפלט מאסדת לוויתן – התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים
רקע קצר אסדת לוויתן החלה לפעול מבלי לדעת כמה גזי חממה היא תפלוט ובכלל זה מתאן (גז חממה עוצמתי). היתר הפליטה שניתן לאסדת לוויתן, הגדיר לנובל אנרג'י להגיש למשרד להגנת הסביבה אומדן פליטות גזי חממה מהאסדה, בתוך 6 חודשים מהוצאתו (קרי, עד ה- 18.5.2020). פליטות גזי חממה ממתקני וקידוחי גז



התנועה הסביבתית בדרישה למעבר לכלכלה דלת פחמן
אתמול, 27.12.2020 נשלח מכתב הממוען לרוה"מ ולשרי הממשלה בקריאה ודרישה להתגייס להתמודדות עם משבר האקלים. במיוחד בימים אלה, זוהי הסבת תשומת הלב לנושא אקוטי לחיים ולעתידנו. המכתב נשלח על ידי התנועה הסביבתית ומומחי סביבה שהתאחדו בקול קריאה זה. "אנו קוראים לכם להתגייס להתמודדות עם משבר האקלים ולתמוך בהצעת המחליטים בנושא תכנית



קואליציית ארגוני האקלים: צו השעה מחייב שילוב נושא משבר האקלים בתכנית הלימודים
פורום החינוך קואליציית ארגוני הסביבה, פנו לשר החינוך ח"כ יעקוב גלנט, בנושא צו השעה הנוכחי המחייב את שילוב משבר האקלים בתכנית הלימודים בישראל. ובקשו להפגש עימו. חברי הפורום פנו אל השר בבקשה להתגייס ולהציב את נושא משבר האקלים כאחד מהנושאים החשובים במערכת החינוך. מתוך המכתב… הרקע לדרישה "ההתמודדות עם וירוס הקורונה



למשבר האקלים אין חיסון אבל יש פתרון
לפני חמש שנים נחתם הסכם היסטורי בפריז • מה קרה מאז ומדוע התקשורת בישראל לא מתעניינת היום (12.12.20) אנחנו מציינים חמש שנים לחתימת הסכם האקלים בפריז, הסכם היסטורי שהיה נקודת שיא בשיתוף הפעולה הבינלאומי להצלת האנושות מאחד האיומים הגלובליים החמורים בתולדותיה. האירוע יצוין היום בפתיחת ועידת האקלים הווירטואלית הראשונה.



ארגוני הסביבה דורשים אישרור מיידי של תקנות בינלאומיות המצמצמות את השימוש בגזי קרור המזיקים להתחממות הגלובלית
מספר ארגוני סביבה פנו לשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל במכתב ובבקשה לסיים באופן מיידי את סוגיית אשרור תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול. פרוטוקול מונטריאול הפחית את השימוש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון, אך למרבה הצער במערכות מיזוג האוויר הוחלפו חומרים אלה בחומרים אחרים ממשפחת ה- HFCs – גזי חממה עוצמתיים מאוד. בשנת 2016 נוסח



מה עומד מאחורי החלטת הממשלה לתחום יעד של 30% אנרגיה מתחדשת
ב- 25.10.2020 קבלה הממשלה החלטה מספר 465 שכותרתה: קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל ותיקון החלטות ממשלה החלטת הממשלה מחוררת ככברה, מסמך אשר לכאורה מגביל, ובאותו הזמן פותח את המגבלות. התוצאה היא עמימות ולא ברור אם מטרתה אינה אלא הבטחת הקמתן של תחנות כוח גזיות נוספות. הממשלה קבעה יעד של 30% מייצור החשמל



החלום ושברון
מדוע חשוב כל-כך לשברון להציג עצמה כחברת "אנרגיה אנושית" ? ומדוע זה כל-כך לא נכון שברון, "חברת האנרגיה האנושית", המיתוג במקור, כמו שאומרים: "לא נגענו" אבל תכף נפרוט את זה לפרטים, הגיעה זה מכבר ארצה, והחלה בקמפיין יחסי ציבור. למי שלא שמע על החברה, או לא עוקב אחר ענייני האנרגיה



המשמעות של 30% אנרגיות מתחדשות היא 70% גז מזהם
ממשלת ישראל תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת מחליטים של משרד האנרגיה, שעניינה "קידום אנרגיות מתחדשות במשק החשמל". אבל השם של ההצעה הזו לא רק מטעה אלא גם חוטא לאמת. מפני שההצעה קובעת יעד של ייצור 30% מהחשמל בישראל בשנת 2030 על ידי אנרגיות מתחדשות, אנרגיות של שמש ורוח, כך שבחשבון



דרושה: עיתונות אקלים
משבר האקלים כבר כאן ועכשיו – והוא הסיפור התקשורתי הכי גדול שיש ריסון משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר שניצב בפני האנושות בימינו. הוא גדול כל כך – עד שהוא קשור ומשפיע על כל פעולה שאנחנו עושים. הוא גדול עד כדי כך – שכל אחת ואחד מאיתנו צריכים לשנות הרגלים