מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל

להלן גרפים המתארים את המחדל המתמשך בנושא המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל: הממשלה קובעת יעדים נמוכים מאוד בתחום זה. אם לא די בכך – קיים פער בלתי נסבל בין החלטות הממשלה והיישום בפועל של מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות.

הממשלה קובעת יעדים נמוכים מלכתחילה ולא עומדת גם בהם

להלן גרף המתאר את החלטות הממשלה בנוגע לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לעומת הייצור בפועל:

אנרגיות מתחדשות - החלטות ממשלה

מחדל מתמשך זה מוביל למצב העגום של ישראל, בו אנו מוצאים את עצמנו מפגרים אחרי כמעט כל מדינות ה- OECD בתחום זה.

להלן גרף המתאר את שיעור ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות במדינות ה- OECD בשנת 2016: (מקור: הלשכה הרכזית לסטטיסטיקה 12/2/2019)

אחוז-ייצור-חשמל-מאנרגיה-מת

ישראל מפגרת מאחור – שפע שמש ושימוש כמעט אפסי באנרגיה מתחדשת

ישראל חייבת להתעורר. שר האנרגיה בשנת 2019 חייב להבין שגז אינו אנרגיה מתחדשת ושאם כל העולם המתקדם יכול למצוא פתרונות, אז גם ישראל יכולה וצריכה לעשות הרבה יותר בתחום זה.

בעוד בעולם כולו מתקדמים במהירות לאנרגיה מתחדשת נקיה, תכנית האנרגיה של השר שטייניץ מדרדרת את ישראל לזיהום רב ומיותר.

על פי דו"ח שהכינו כלכלני בנק מורגן סטנלי, כבר היום ברוב הגדול של מדינות העולם זול יותר להפיק חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים, בעיקר מרוח ושמש.
כתוצאה מכך מדינות רבות בעולם מצליחות לרשום הפחתה משמעותית בגזים המזהמים שהן פולטות מעבר להתחייבותן בהסכם פריז.

ממשלת ישראל צריכה להבין שהשימוש בגז שהתגלה יכול להוות פתרון ביניים בלבד, כאשר המטרה היא מעבר מהיר ככל הניתן למשק מבוסס על אנרגיות מתחדשות.

במקום להיגרר מאחור, יש בישראל את כל התנאים הדרושים להוביל את השוק העולמי.

בישראל ברוכת השמש יש לאנרגיה סולארית יתרונות ברורים:

  • מחיר זול יותר לצרכן.
  • מניעת זיהום ותחלואה.
  • השתתפות במאמץ למניעת משבר האקלים הגלובלי.
  • ביזור רחב של מקומות ייצור, כולל גגות פרטיים, אשר יאפשרו הכנסה פנויה גדולה יותר לכל בית שישתתף בהפקת אנרגיה סולארית.
  • צמצום אי השיוויון הכלכלי – כל התושבים יוכלו להיות ספקי אנרגיה סולארית, וייהנו מצמצום משמעותי בחשבונות החשמל – במקום המצב הנוכחי שבו רק בעלי ההון הם גם ספקי האנרגיה.
  • ייצור מקומות תעסוקה.
  • הפחתת תלות בחברות גז זרות.
  • עידוד תעשיה וחדשנות ישראלית בתחום.
  • הפחתת פוטנציאל לאסון בעקבות פיצוץ של תחנת כח
  • כתוצאה מתקלה או אירוע ביטחוני).
  • צמצום סכנות בטחוניות:
    • מלחמה או פיגוע לא יוכלו לפגוע באספקת האנרגיה של משק המבוסס על מקורות רבים של אנרגיה סולארית הפרושים בכל הארץ – להבדיל ממשק המבוסס על גז בו פגיעה באסדת הגז או בתחנת כוח פוגעת באספקת האנרגיה של חלק ניכר מהמדינה.
    • פגיעה בגג שבו יש לוחות סולאריים אינה מסוכנת יותר מפגיעה בכל גג אחר.
      להבדיל – פגיעה באסדת גז, צנרת או מתקן אחסון לגז, עלולה לגרום לאירוע רב נפגעים, הרעלת מקורות מים, זיהום אדמה וזיהום אוויר.

מה צריך לעשות לקידום המעבר לאנרגיה מתחדשת:

יישום תכנית המעבר לאנרגיה מתחדשת

מומחים מטעם שומרי הבית נענו לקריאת הקול הקורא של רשות החשמל והכינו תכנית מקצועית למעבר מהיר לשימוש באנרגיה מתחדשת: "יעדי ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת לשנת 2030 – מענה שומרי הבית לקול הקורא מטעם רשות החשמל". התכנית זוכה להערכה ואנו מקווים שתיושם במלואה במהירות וביעילות. 

הפעלת תוכנית חירום לאומית להפחתת פליטת גזי חממה ומעבר לאנרגיות מתחדשות עם חקיקה תומכת
  • יש להפעיל תוכנית חירום לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, בשיעור של 5% לפחות בכל שנה, החל משנת 2020 ולמשך 20 שנה.
  • יש לקבל החלטה שבכל שנה, החל משנת 2020 ולמשך 10 שנים, מדינת ישראל תעמוד ביעד של לפחות 5% מעבר לאנרגיה מתחדשות, וזאת ממשק האנרגיה כולו ולא רק ממשק החשמל.
  • יש לחוקק חוק "מעבר לאנרגיה מתחדשת" המגדיר אבני דרך שנתיים ויעד מנחה לשימוש באנרגיה מתחדשת בהיקף של 60% עד לשנת 2030 ו- 90% עד 2050.
  • הגדרת המעבר לאנרגיה מתחדשת כפרויקט לאומי, הן בהגדרת תקציבים ותוכניות והן בהסברה לציבור.
ניטור מדוייק ואמין בכל שטח ישראל והמים הכלכליים
  • הקמת יחידת ניטור עצמאית, במנותק מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והקצאת המשאבים הנדרשים לה כדי לבצע ניטור אמין ומדוייק של פליטות גזי חממה בכל שטחי מדינת ישראל ובכלל זה בתחום המים הכלכליים.
ביזור הפקת החשמל: עידוד צרכנים פרטיים לקחת חלק בהפקת האנרגיה הסולארית
  • הממשלה צריכה לעודד, בעיקר ע"י הסרת חסמים, ניצול מקסימלי של גגות ושטחים פרטיים רלוונטיים למטרת ייצור חשמל מאנרגיית השמש ושימושו ״אוף גריד״, לצריכה עצמית.
  • הממשלה, באמצעות חברת החשמל, צריכה להתחייב לרכוש חשמל המגיע מגגות של צרכנים/יצרנים פרטיים בתעריף שיקבע ע"י רשות החשמל לתקופה של למעלה מ-20 שנה.
  • רשות מקרקעי ישראל צריכה לתת הקלות לדו-שימושיות, לשימוש נוסף בקרקע חקלאית, לעידוד הקמת מתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת בקרקע, בנוסף לשימושה לחקלאות.
  • הממשלה צריכה להעמיד ערבויות מדינה לבנקים, עבור מתן אשראי ללקוחות פרטיים ועסקיים, לצורך התקנת פאנלים סולאריים על גגות מבנים, חניות, דרכים וכו'.
  • הממשלה צריכה לעודד, באמצעות רשות החדשנות, יזמויות לאנרגיה מתחדשת מתוך מטרה שאנו, כאומת הסטארט-אפ, נוביל את המהפיכה העולמית באנרגיה מתחדשת.
עידוד רשויות מקומיות ושימוש בשטחים ציבוריים להפקת אנרגיה סולארית
  • יש להשתמש בכל שטחי הגגות המתאימים לכך – במבנים בבעלות המדינה – לייצור חשמל ממקורות מתחדשים.
  • המדינה צריכה להעמיד ערבויות לרשויות מקומיות חלשות, לצורך ייצור חשמל ממקורות מתחדשים על פני כל שטחי הגגות הציבוריים הרלוונטיים בתחומי הרשות המקומית.
  • הממשלה צריכה לעודד – ע"י הסרת חסמים מצד אחד והתחייבות לרכישת חשמל מצד שני – הקמת מתקנים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים מעל מאגרי מים, חניונים, דרכים, מבנים חקלאיים, קירות ומגרשי חניה.
עידוד מעבר לשימוש ברכבים חשמליים
  • רכבים פרטיים: הממשלה צריכה לתמרץ את הציבור לעבור לרכבים חשמליים ע"י הפחתה משמעותית במס הקניה לרכבים אלו.
  • תחבורה ציבורית: יש לקבוע יעד, ולעמוד בו – עד שנת 2030 העברת כל התחבורה הציבורית (אוטובוסים, מוניות ורכבות) להפעלה ע"י חשמל.
יש לעדכן בהתאם את החלטת ממשלה 1403 מאפריל 2016 

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן