התנועה הסביבתית בדרישה למעבר לכלכלה דלת פחמן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

אתמול, 27.12.2020 נשלח מכתב הממוען לרוה"מ ולשרי הממשלה בקריאה ודרישה להתגייס להתמודדות עם משבר האקלים. במיוחד בימים אלה, זוהי הסבת תשומת הלב לנושא אקוטי לחיים ולעתידנו. המכתב נשלח על ידי התנועה הסביבתית ומומחי סביבה שהתאחדו בקול קריאה זה.  

"אנו קוראים לכם להתגייס להתמודדות עם משבר האקלים ולתמוך בהצעת המחליטים בנושא תכנית המעבר של ישראל לכלכלה דלת פחמן וקביעת יעדים משודרגים עד לתום שנה זו, כנדרש בהסכמי פריז." 

בימים הקרובים, תוגש תוכנית שהכין המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה גמליאל ותובא לדיון בממשלה  – תוכנית בה מבקשת התנועה הסביתית המאוחדת לתמוך, כי אלו הימים. 

דברים מתוך המכתב, שחשוב שיגיע לכל אחד ואחד מאיתנו השותפים כאן לחיים ולנבחרי הציבור שלנו: 

שנת 2020 המסתיימת, תוכתר לא רק כשנת ההתמודדות עם מגפת הקורונה ושנת משבר כלכלי- חברתי עמוק – אלא כשנה של טלטלה עזה באקלים כדור הארץ – שבירת שיאי חום, שריפות בממדים חסרי תקדים, המסה משמעותית של הקרח בקטבים, ממוצע הטמפרטורה הגבוה ביותר שנרשם אי פעם, ועוד. גם במחוזותינו – גלי חום משמעותיים מאוד ושיטפונות חסרי תקדים, מהווים ביטוי מקומי למה שמתחולל בכל העולם ומשמשים כפרומו מעודן למה שצפוי להתחולל במרחב שלנו.

זוהי שעה מאתגרת עבור הקהילה הבינלאומית וגם עבור ישראל, שנמצאת באחד האזורים הרגישים ביותר על פני הכדור שלנו בהקשר למשבר האקלים. משבר האקלים אינו סוגיה סביבתית בלבד. הוא מאגד סיכונים כלכליים, בריאותיים, חברתיים וביטחוניים, המדאיגים ארגונים בינלאומיים, מדינות, מנהיגים, קרנות השקעה, חברות ביטוח, בנקים ומועצות לביטחון לאומי ברחבי העולם כולו. משבר האקלים הפוקד אותנו הוא סוגיה קיומית, לא פחות מכך.

הדרך המוסכמת בעולם לטפל במשבר קיומי כה חמור – היא הפסקת פליטות גזי חממה ושמירה והגנה על שטחים טבעיים לטובת ספיחת פחמן, לצד נקיטת צעדים על מנת להבטיח שהחיים האנושיים בצל משבר האקלים יהיו כמה שיותר נסבלים.

הגברת אפקט החממה שחווינו עד כה, נגרם בין השאר כתוצאה מעלייה של כשליש בריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה ב- 20 השנים האחרונות. 
אין מדובר במשבר חולף, 
אלא במציאות חדשה איתה עלינו ללמוד לחיות. 
בד בבד, עלינו לעשות הכל כדי למנוע את החרפת המגמות הקיימות, שאם תצאנה משליטה חלילה, ייצרו איום קיומי לאדם ולחי בעקבות קריסת מערכות כדור הארץ המוכרות לנו כיום. זהו מצב חירום גדול עשרות מונים יותר מאשר איום הקורונה, ומהווה איום אסטרטגי לחוסנה של מדינת ישראל.

משבר האקלים עלול להביא לפתחנו גם משבר ביטחוני חדש, בדמות המוני פליטים המתדפקים על דלתותינו, בחיפושם אחר מים, מזון ומקום מבטחים.

על המפתח לשינוי

המפתח להפחתת פליטות גזי חממה נמצא בשורת תחומים: אנרגיה, תחבורה, תעשיה, חקלאות, בינוי לדיור, אשפה, הגנה על שטחים טבעיים ושטחים פתוחים ועוד.

עמידה ביעדי הפחתת הפליטות תחזור להיות בראש סדרי העדיפויות הבינלאומיים, עם היכנסו של ממשל ביידן לתפקידו. מדינה שתשדרג את יעדיה להפחתת פליטות גזי חממה, תיטול חלק מרכזי יותר במועדון המדינות המובילות את המאבק החשוב הזה, אולי החשוב בתולדות האנושות עד כה. מדינה שלא תעשה כן – יושת מס פחמן על תעשיית היצוא שלה, שיהפוך אותה לבלתי תחרותית בשווקי היעד.

עבור ישראל, זוהי הזדמנות מדינית ועסקית אדירה, גדולה בהרבה מהתחומים בהם ישראל מצטיינת כיום, כמו רפואה וסייבר, משום שמרבית מדינות העולם עוברות במהירות לשימוש באנרגיות מתחדשות ונוקטות צעדים נחושים להתייעלות אנרגטית. חלוציות בתחום פיתוח והטמעת אנרגיה ירוקה היא אינטרס אסטרטגי וביטחוני ממעלה ראשונה עבור ישראל, ויממש את חזונה להיות חברת מופת וברכה לכל משפחות האדמה.

מעבר לכלכלה דלת פחמן דורש התגייסות רבתי מהממשלה, על מנת לקדם את הפרויקטים הנכונים ולחסום את המיזמים המחריפים את משבר האקלים, דוגמת המשך קידום פרויקטים של חיפוש ושינוע דלקי מאובנים (פחם, נפט, גז.)

לדידנו, ראוי ביותר שהממשלה הנוכחית תאמץ את הצעת המחליטים האמורה, תוך העלאת היעדים בה כמפורט מטה, כדי לקדם את גיבוש הצהרות ראש הממשלה נתניהו בפסגת האקלים האחרונה, לתכנית סדורה.

צעדי המדיניות הנדרשים:  

1)     קידום חוק אקלים לישראל – 
בדומה למקובל ברוב מדינות ה-
OECD, שיעגן את היעדים, יקים את המנגנונים הנדרשים ויתן את הכלים לתכלול, תכנון ותקצוב פעולות הממשלה כולה ורשויות נוספות בנושא האקלים.

2)     הקמת קבינט אקלים חוצה משרדי ממשלה.

3)     הקמת מנהלת אקלים מתוקצבת ורחבת סמכויות
שתתכלל את פעילות הממשלה בתחום זה ותדווח לקבינט האקלים. בראשה יעמוד פקיד בכיר ומנוסה.

4)    העלאת יעדי הפחתת הפליטות של ישראל לשנת 2050 ל- 100%
בדומה ליעד שאימצו למעלה מ-120 מדינות עד כה.

5)     העלאת יעדי ייצור החשמל של ישראל מאנרגיה מתחדשת
ל-50% בשנת 2030 ול-100% בשנת 2050
– בהתבסס על המרחב הבנוי ועל דו-שימוש בקרקע.

6)     הפסקה מוחלטת ומיידית של חיפושי וקידוחי נפט וגז
וכן של כל פרויקט דלקי מאובנים חדש, לרבות תחנות כח גזיות, צנרת גז ונפט, מתקני הנזלה, פרויקטי פצלי שמן ועוד.

7)     עריכת תסקיר השפעה על בריאות הציבור-
לפני כל פרויקט תשתית גדול חדש.

8)     התייעלות אנרגטית משמעותית-
תוך מתן דוגמא אישית של גופי הממשלה תחילה
.

9)     אימוץ מס פחמן
מס הפחמן יתמחר את הפגיעה במשבר האקלים, לא יאוחר מתום 2021.
במקביל, יש לאמץ מנגנוני סיוע שימנעו פגיעה כלכלית באוכלוסיות מוחלשות ויבטיחו כי מדובר במיסוי פרוגרסיבי, וכן כזה שמאפשר בחירה בחלופות מזהמות פחות (כגון: "צביעת" הכספים המתקבלים לטובת החזרים למשפחות מעוטות יכולת, השקעה בתחבורה ציבורית ועוד).

10)  קביעת יעד ליבואני הרכב לחדירת רכבים חשמליים מכלל הרכבים הנמכרים- 50% לפחות בשנת 2030.
קידום תשתיות הטענה נדרשות.

11)  קידום העדפה אמיתית של התחבורה הציבורית-
תוך העברתה להנעה חשמלית ועידוד הליכתיות ורכיבה על אופניים. העלאה דרסטית של יעדי פיצול הנסיעות בתחבורה הציבורית והפחתת התכנון וההשקעות בתשתיות תחבורה מוטות רכב פרטי.

12)  שינוי דפוסי הפיתוח האורבני באמצעות:

a)     השקעות במו"פ וברגולציה שיקדמו פיתוח אורבני קומפקטי ובר קיימא וייצרו איכות חיים עירונית מבוססת על הליכה רגלית ואמצעי ניידות מקיימים, וכן יקטינו לחצי את היקף הפיתוח על השטחים הפתוחים.

b)     עידוד ההתחדשות העירונית והרוויית העיר.

c)     הבטחת תפקודם של השטחים הפתוחים בתוך העיר והסובבים אותה הן כמרחבי פנאי ונופש, כבעלי תרומה למגוון הביולוגי והם כמרחבים לחלחול מים למי התהום.

d)     תכנון תנועה המתבסס בראש ובראשונה על הולכי הרגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית.

13)  עצירת מיזמי בנייה בשמורות טבע, יערות, שטחים פתוחים ערכיים ומסדרונות אקולוגיים, ושמירה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי.
צמצום משמעותי של כריתת עצים בוגרים.

14)  חובת ייעור עירוני- 
חובת הייעור נועדה לאפשר התמודדות טובה יותר עם גלי חום והצפות.

15)  חובת בניה מאופסת אנרגיה – 
חובה שתכול בכל בניה חדשה ושדרוג בניה קיימת.

16)  איסור יבוא של מוצרים הפוגעים ביערות העולם 
לרבות יערות הגשם.

17)  עידוד חקלאות מקומית וקידום תהליך מעבר לחקלאות בת קיימא- 
תוך הבטחת שירותי מערכת שתספק החקלאות, כגון השהיית נגר וצמצום שיטפונות, תמיכה במגוון הביולוגי וכדומה.

18)  הסברה וחניכה של הציבור – 
הסברה לציבור בנושאי אקלים רלוונטיים בכלל, ומהלך חינוכי רחב לכלל תלמידי ישראל בפרט (מותאם לגילאים השונים).

19)  הסברה לציבור בנושא הצורך בהפחתת צריכת מזון מן החי.

20)  הגדלת התמריצים לייצור אנרגיה סולארית על גגות ותשתיות קיימות
וביטול עדכון החלטת רשות החשמל שמספרה 58001 מיום 10.12.2020, הפוגעת בסיכויי העמידה ביעדי הממשלה לייצור חשמל סולארי לשנת 2030, שנקבעו ביום 25.10.12.

21)  קידום תכנית לאומית לטיפול במים
תוכנית שתקדם צמצום השימושים במגזרים העסקי, הציבורי והפרטי, תשקם בארות ומי תהום, תשמר מים טבעיים ותצמצם את התלות במים מותפלים צורכי אנרגיה רבה ומזהמי אוויר וים.

22)  שורת צעדים נוספת, כמפורט במכתבנו בנידון למשרד האנרגיה מה- 14.12.2020, המצורף בזאת.

החותמים על המכתב, חברי "הפורום לאנרגיה נקיה" וארגונים נוספים:

גרינפיס ישראל, חל"צ 
עמותת "שומרי הבית" 
פרופסור עדי וולפסון- מומחה סביבה וקיימות 
נוער למען האקלים 
הורים למען האקלים
הרשת הירוקה
מגמה ירוקה
עמותת "חיים וסביבה"
המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה
בר-קיימא התנועה לקיימות עברית
טיים – ישראל
איגוד רופאי בריאות הציבור
פורום בריאות הציבור- ההסתדרות הרפואית בישראל
פורום להתחדשות עירונית
אדם טבע ודין
אזרחים למען הסביבה
אנו – עושים שינוי
עמותת צלול
"שינוי כיוון"
Up to Us
Fossil Free Israel
פורום כסף נקי
מורים למען האקלים
עמותת מרחב
חווה ואדם
החברה להגנת הטבע
עמותת "בינוי שפוי"
מאבק 2020
יוסף אברמוביץ'- חלוץ בתחום האנרגיה
המכון לאחריות תאגידית
אזרחים למען אוויר נקי
מטה המאבק כנגד תחנת הכח בגלבוע
מטה המאבק בתחנת הכוח "השלום"
מטה המאבק בתחנת הכח בעמק המעיינות
טרנזישן ישראל
אמנון פורטוגלי- חוקר אנרגיה
מטה המאבק "עוצרים את המשרפה"
עמותת "ירוק עכשיו"
מרכז השל לקיימות
עמותת "פעולה ירוקה"

 

קישורים: 

  • מכתב חברי "הפורום לאנרגיה נקיה" וארגוני ומומחי הסביבה 27.12.2020
  • מכתב חברי "הפורום לאנרגיה נקיה" 14.12.2020 
  • לכתבה שבאתר – ה"פורום לאנרגיה נקיה": יעדי הפחתת הפליטות לשנת 2050 וכלי מדיניות נדרשים לעמידה בהם

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן