התנועה הסביבתית בדרישה למעבר לכלכלה דלת פחמן

צעדי המדיניות הנדרשים:  

1)     קידום חוק אקלים לישראל – 
בדומה למקובל ברוב מדינות ה- OECD, שיעגן את היעדים, יקים את המנגנונים הנדרשים ויתן את הכלים לתכלול, תכנון ותקצוב פעולות הממשלה כולה ורשויות נוספות בנושא האקלים.

2)     הקמת קבינט אקלים חוצה משרדי ממשלה.

3)     הקמת מנהלת אקלים מתוקצבת ורחבת סמכויות
שתתכלל את פעילות הממשלה בתחום זה ותדווח לקבינט האקלים. בראשה יעמוד פקיד בכיר ומנוסה.

4)    העלאת יעדי הפחתת הפליטות של ישראל לשנת 2050 ל- 100%
בדומה ליעד שאימצו למעלה מ-120 מדינות עד כה.

5)     העלאת יעדי ייצור החשמל של ישראל מאנרגיה מתחדשת
ל-50% בשנת 2030 ול-100% בשנת 2050– בהתבסס על המרחב הבנוי ועל דו-שימוש בקרקע.

6)     הפסקה מוחלטת ומיידית של חיפושי וקידוחי נפט וגז
וכן של כל פרויקט דלקי מאובנים חדש, לרבות תחנות כח גזיות, צנרת גז ונפט, מתקני הנזלה, פרויקטי פצלי שמן ועוד.

7)     עריכת תסקיר השפעה על בריאות הציבור-
לפני כל פרויקט תשתית גדול חדש.

8)     התייעלות אנרגטית משמעותית-
תוך מתן דוגמא אישית של גופי הממשלה תחילה.

9)     אימוץ מס פחמן –
מס הפחמן יתמחר את הפגיעה במשבר האקלים, לא יאוחר מתום 2021.
במקביל, יש לאמץ מנגנוני סיוע שימנעו פגיעה כלכלית באוכלוסיות מוחלשות ויבטיחו כי מדובר במיסוי פרוגרסיבי, וכן כזה שמאפשר בחירה בחלופות מזהמות פחות (כגון: "צביעת" הכספים המתקבלים לטובת החזרים למשפחות מעוטות יכולת, השקעה בתחבורה ציבורית ועוד).

10)  קביעת יעד ליבואני הרכב לחדירת רכבים חשמליים מכלל הרכבים הנמכרים- 50% לפחות בשנת 2030.
קידום תשתיות הטענה נדרשות.

11)  קידום העדפה אמיתית של התחבורה הציבורית-
תוך העברתה להנעה חשמלית ועידוד הליכתיות ורכיבה על אופניים. העלאה דרסטית של יעדי פיצול הנסיעות בתחבורה הציבורית והפחתת התכנון וההשקעות בתשתיות תחבורה מוטות רכב פרטי.

12)  שינוי דפוסי הפיתוח האורבני באמצעות:

a)     השקעות במו"פ וברגולציה שיקדמו פיתוח אורבני קומפקטי ובר קיימא וייצרו איכות חיים עירונית מבוססת על הליכה רגלית ואמצעי ניידות מקיימים, וכן יקטינו לחצי את היקף הפיתוח על השטחים הפתוחים.

b)     עידוד ההתחדשות העירונית והרוויית העיר.

c)     הבטחת תפקודם של השטחים הפתוחים בתוך העיר והסובבים אותה הן כמרחבי פנאי ונופש, כבעלי תרומה למגוון הביולוגי והם כמרחבים לחלחול מים למי התהום.

d)     תכנון תנועה המתבסס בראש ובראשונה על הולכי הרגל, רוכבי אופניים ותחבורה ציבורית.

13)  עצירת מיזמי בנייה בשמורות טבע, יערות, שטחים פתוחים ערכיים ומסדרונות אקולוגיים, ושמירה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי.
צמצום משמעותי של כריתת עצים בוגרים.

14)  חובת ייעור עירוני- 
חובת הייעור נועדה לאפשר התמודדות טובה יותר עם גלי חום והצפות.

15)  חובת בניה מאופסת אנרגיה – 
חובה שתכול בכל בניה חדשה ושדרוג בניה קיימת.

16)  איסור יבוא של מוצרים הפוגעים ביערות העולם 
לרבות יערות הגשם.

17)  עידוד חקלאות מקומית וקידום תהליך מעבר לחקלאות בת קיימא- 
תוך הבטחת שירותי מערכת שתספק החקלאות, כגון השהיית נגר וצמצום שיטפונות, תמיכה במגוון הביולוגי וכדומה.

18)  הסברה וחניכה של הציבור – 
הסברה לציבור בנושאי אקלים רלוונטיים בכלל, ומהלך חינוכי רחב לכלל תלמידי ישראל בפרט (מותאם לגילאים השונים).

19)  הסברה לציבור בנושא הצורך בהפחתת צריכת מזון מן החי.

20)  הגדלת התמריצים לייצור אנרגיה סולארית על גגות ותשתיות קיימות
וביטול עדכון החלטת רשות החשמל שמספרה 58001 מיום 10.12.2020, הפוגעת בסיכויי העמידה ביעדי הממשלה לייצור חשמל סולארי לשנת 2030, שנקבעו ביום 25.10.12.

21)  קידום תכנית לאומית לטיפול במים
תוכנית שתקדם צמצום השימושים במגזרים העסקי, הציבורי והפרטי, תשקם בארות ומי תהום, תשמר מים טבעיים ותצמצם את התלות במים מותפלים צורכי אנרגיה רבה ומזהמי אוויר וים.

22)  שורת צעדים נוספת, כמפורט במכתבנו בנידון למשרד האנרגיה מה- 14.12.2020, המצורף בזאת.