ראיון עם יוני ספיר בנושא ההתחממות הגלובלית בתכנית "למען האמת" בהגשת אוריאל דסקל בערוץ "רלוונט". 21.5.24
משבר האקלים הגלובלי – מה בעצם קורה?
ב- 120 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בכ- 1.2 מעלות צלזיוס.
אם נמשיך לפלוט כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה, מסלול ההתחממות יגרום לעליה של 4-6 מעלות, עד לסוף המאה הנוכחית.
להתחממות כזו צפויות תוצאות הרסניות של בצורות קשות בחלק מהעולם, הצפות של 80% מהערים הגדולות בעולם ומאות מיליוני בני אדם שיאלצו להיות פליטים ממקום מגוריהם.
נקודת האל-חזור היא התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס בלבד, כך קבעו כמעט פה-אחד אלפי מדעני האו"ם מכל רחבי העולם. החל משלב זה, תהליך ההתחממות ייצא משליטת האדם, ואף פעולה שנעשה לא תוכל להשיב את הגלגל לאחור.
על פי קצב פליטות המזהמים הנוכחי וללא נקיטת פעולות חירום מיידיות, נגיע לנקודת האל-חזור בתוך פחות מ- 12 שנים! זהו פרק הזמן העומד בידינו, על מנת להימנע מגורל של פליטים רעבים, מלחמות על מזון ומים, חום בלתי נסבל, הכחדת מיליוני מיני בעלי חיים והגדלת מעגלי המצוקה והאלימות.
לכן, התאחדו המדינות המפותחות והתחייבו לפעילות אקטיבית למניעת המשבר.
הפעולות הנדרשות: נטיעת עצים וריאות ירוקות ומעבר לשימוש ב- 100% אנרגיות מתחדשות ונקיות.
גרטה תונברג משבדיה – בוועידת האקלים בקטוביץ
בהקשר זה מצאנו לנכון לצטט את אחת ממובילות הנוער של המאבק הבינלאומי במשבר האקלים –
“You say you love your children above all else and yet you are stealing their future in front of their very eyes”. Greta Thunberg
ישראל ושינוי האקלים
ישראל במיקום גאוגרפי פגיע במיוחד לשינויי האקלים
אנחנו חיים באחד האזורים הכי פגיעים מבחינת שינוי אקלים. הטמפרטורה עלתה באגן המזרחי של הים התיכון במעלה וחצי, כלומר כ- 25% יותר מהממוצע העולמי. במזרח התיכון צפויים מעל 200 ימים בשנה בהם הטמפרטורה תעמוד על מעל 50 מעלות צלזיוס, אם לא נעצור את כדור השלג המתגלגל.
בישראל ובאזור כולו, המשמעות החמורה ביותר היא תנאי יובש קיצוניים ביותר, אשר מעמידים את האזור שלנו בסכנה. גם כאשר אנו מצליחים להתמודד עם חוסר במים באמצעות התפלת מים, חשוב לזכור שלא כך הדבר עם מדינות רבות באזור, בהן שינוי אקלים עלול לפעול כמכפלת סיכונים וגורם שמעמיק אי-סדר חברתי ופוליטי, דבר העלול לגרום למלחמות.
יעדי ישראל להפחתת פליטות גזי חממה הם הזעומים ביותר מכל מדינות ה-OECD.
לדוגמה מדינות אירופה התחייבו להפחית את פליטות גזי החממה ב- 40% ביחס לשנת 1990 .
לעומת זאת, מבחינת ישראל מדובר כיום בעלייה מאוד משמעותית ביחס לאותה שנה.
מה צריך לעשות?
ישראל היא מדינה שהגיעה להישגים מרשימים בשורה מאוד ארוכה של תחומים, כמו סייבר, רפואה ועוד. יש בישראל עשרות חברות סטארט אפ העוסקות בטכנולוגיות שנועדו למגר את שינוי האקלים – אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, אגירה, תחבורה חכמה.
הישענות על הגז מעוורת את עיני מקבלי ההחלטות בישראל
ומונעת מהם לעשות את ההשקעות בסדרי גודל הנכונים בטכנולוגיות שנועדו לסייע בהפחתת פליטות גזי חממה. זוהי איוולת בלתי אחראית משום שפריצות דרך טכנולוגיות מצד ישראל ימקמו חברות ישראליות בחזית המאבק הבינלאומי בשינוי אקלים ויגדילו את הסיכויים לייצב את אקלים כדור הארץ לרמה סבירה.
השקעה מעין זו שווה הרבה יותר מהחלק היחסי של ישראל בפליטות גזי חממה.
לא זו בלבד – מבחינת ההתחממות הגלובלית הפקת הגז עלולה להשפיע אפילו יותר מפחם!
מדוע? בתהליך הפקת הגז נפלט מתאן הגרוע בעשרות מונים מהפחמן הדו חמצני הנפלט בהפקת אנרגיה מפחם.
לקריאה נוספת: ההתחממות הגלובלית – איך גז תורם להתחממות הגלובלית?
ישראל חייבת לעבור תפנית
ישראל צריכה לעבור תפנית משמעותית ביותר בכל הנוגע למאבק בשינוי אקלים וביכולתה להפוך לשחקן מוביל במאבק לפיתוח כלכלה דלת פחמן ודלת מתאן – בראש ובראשונה בתחום האנרגיה.
איך? לקריאה על צעדים מעשיים למעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל – לחצו כאן.
לא נוכל להגיד לילדנו שלא ידענו
"שינוי האקלים הוא אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר שעומדים היום בפני האנושות. אם אשתמש במילים חזקות, אומר שאנחנו נמצאים על גבול ההתאבדות."
המילים נאמרו ע"י האפיפיור פרנציסקוס, בהקשר למגמת התחממות הגלובלית.
שינוי האקלים כבר לא נחשב לתיאוריה מדעית מופשטת, אלא למציאות מאוד מוחשית וממשית אותה אנו חשים בתדירות גוברת של אירועי מזג אוויר קיצוני בכל העולם.
גם בישראל אנחנו חווים אותו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, עם יותר גלי חום, יותר שיטפונות ובצורת מתמשכת המחמירה משנה לשנה.
סכנות רבות אורבות לפתחנו כתוצאה משינויי האקלים הקיצוניים ובהן: מלחמות על מקורות מים, רעב, מאות מיליוני פליטים, התפשטות מחלות המועברות על ידי חרקים הפעילים בחום.
ריכזנו עבורכם כאן כל המאמרים שפירסמנו בנושא משבר האקלים:
טכנולוגיות הן כלי ולא יעד
סימון טכנולוגיות קליימטק כפתרון יחיד או עיקרי, משמעו להמשיך בשלנו ולא לשנות הרגלים. כדי למתן את משבר האקלים אנחנו חייבים לטפל במחלה עצמה ולא רק להקל על הסימפטומים. אנחנו צריכים לוותר על רכב פרטי, על טיסות רבות לחו"ל, על בשר, על קניות ברשת עד דלא ידע, ועוד ועוד ראש הממשלה,
העיניים נישאות לגלזגו: מפגש חירום להצלת כדור הארץ
הצעד המשמעותי ביותר שפסגת גלזגו צריכה לייצר הוא שינוי תודעתי. ואל תתבלבלו, לא מדובר באידאולוגיה, אלא בהישרדות. ברגע שנבין שאנחנו היחידים שיכולים לתת למנהיגים את האומץ והכוח להוביל שינוי, יש פתח לסיכוי. כי לא רק הם כשלו, גם כל אחת ואחד מאיתנו, שהמשכנו בשלנו, שעדיין לא תפסנו את גודל השעה.
איך הפכתי לפעיל סביבה בלי לתכנן
אני חרד לעתיד, אבל נחוש לא לחכות למבול אלא להוביל שינוי. אני יודע כמה קשה לשנות הרגלים, אבל זה הזמן חגי תשרי הם זמן של סיכומים, חשבון נפש וגם התחלות חדשות. בשנה החולפת נושאי הסביבה, ובראשם משבר האקלים, תפסו ללא ספק הרבה יותר נפח בשיח הציבורי והתקשורתי, וגם בקרב קהלים
על המאבק בשינויי האקלים וההגנה על הסביבה – צרפת וישראל
לאחר חודשים של דיונים, הפרלמנט והסנט בצרפת אישרו חוק אקלים חדש, המתמודד עם פליטות פחמן בתחומי הכלכלה, החל מתחבורה ועד מזון. החוק מאגד קבוצה רחבה של אמצעים להפחתת פליטת הפחמן, לטפל בשינויי האקלים, וכולל מספר צעדים לתמיכה באנרגיה סולארית. החוק התקבל בעקבות השאיפה של צרפת לצמצם את פליטת גזי החממה
הכחשת אקלים והמענה לה
פרופ' יונתן דובי מאוניברסיטת בן גוריון ממובילי מכחישי משבר שינויי האקלים בישראל, בהופעה מדהימה בראיון לבר שם-אור בתוכנית 'הצינור' מה-23 לאוגוסט על מכחישי האקלים בישראל. לפי דובי, "אין הוכחה מדעית שרוב ההתחממות במאה האחרונה היא כתוצאה מפחמן דו-חמצני ממקור אנושי. זו תזה אפשרית, יש עדויות שתומכות בה ויש עדויות שסותרות
התראה אדומה לתושבי כדור הארץ: גשם זלעפות ירד בגרינלנד
'שברי ענן', גשמי זלעפות, והצפות נרחבות לא רק בגרמניה, בהודו, בסין ובמדינות אחרות, אלא גם בגרינלנד. התראה אדומה: גשם זלעפות שוטף ירד במשך שעות בשבת ב-14 לאוגוסט על פסגת כיפת הקרח בגרינלנד, כשלשה קילומטרים מעל פני הים. המשקעים ירדו כגשם ולא כשלג בתחנת המחקר בפסגת כיפת הקרח של גרינלנד, לראשונה
השריפה בהרי ירושלים הכתה בעוצמה בשל משבר האקלים
השילוב של פחות גשם שנספג באדמה בחורף עם רוחות חמות ויבשות בקיץ, שהעצים את השריפה בהרי ירושלים, הוא כבר חלק ממשבר האקלים הגלובלי. אבל ממש כמו הצתת האש, גם שינויי האקלים הללו הם בשל פעילות בני האדם האש מכה מאז יום ראשון ביערות שבהרי ירושלים בעוצמה חזקה שלא ידענו בעבר.
לשנות את המדיניות, לא את המילון
התיקונים הסמנטיים של שרות האנרגיה והגנת הסביבה בקשר לגז הטבעי אינם מספיקים נראה ששרת האנרגיה, קארין אלהרר, והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קוראות את "העין השביעית" ומנסות לתקן במעט את הטעויות וההטעיות בשיח על הגז הטבעי בישראל. אחרי שמשרד האנרגיה מנסה לאורך שנים בכל דרך להציג את הגז הטבעי כגז
המציאות גוברת על כל דמיון: משבר האקלים לא יפסח על ישראל
ממשלת ישראל לדורותיה לא עשתה כמעט דבר להפחתת פליטות גזי חממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים, והיא ממשיכה להפקיר את אזרחיה – כשברקע השימוש בגז טבעי וההסכם להעברת נפט מהאמירויות בצינור של קצא"א. ויש לי המלצה אחת עבורם כדי לצמצם את הפליטות ולא להביך את עצמם מול העולם הדו"ח החדש של
מדליה אולימפית ירוקה למארגני המשחקים בטוקיו
המשחקים האולימפיים הם הזדמנות מצוינת להציג מדיניות סביבתית-אקלימית נחושה של איפוס פליטות ואפס פסולת. עכשיו נותר רק לקוות, ששיאים חדשים שמראים את כוחו של המין האנושי ישברו רק במגרשים ולא באירועי קיצון אקלימיים כל המדליות שמחולקות במשחקים האולימפיים בטוקיו הוכנו ממתכות שמוחזרו ממכשירים אלקטרונים קטנים, כאלה שנאספו על ידי אזרחי
טכנולוגיות הן כלי ולא יעד
סימון טכנולוגיות קליימטק כפתרון יחיד או עיקרי, משמעו להמשיך בשלנו ולא לשנות הרגלים. כדי למתן את משבר האקלים אנחנו חייבים לטפל במחלה עצמה ולא רק להקל על הסימפטומים. אנחנו צריכים לוותר על רכב פרטי, על טיסות רבות לחו"ל, על בשר, על קניות ברשת עד דלא ידע, ועוד ועוד ראש הממשלה,
העיניים נישאות לגלזגו: מפגש חירום להצלת כדור הארץ
הצעד המשמעותי ביותר שפסגת גלזגו צריכה לייצר הוא שינוי תודעתי. ואל תתבלבלו, לא מדובר באידאולוגיה, אלא בהישרדות. ברגע שנבין שאנחנו היחידים שיכולים לתת למנהיגים את האומץ והכוח להוביל שינוי, יש פתח לסיכוי. כי לא רק הם כשלו, גם כל אחת ואחד מאיתנו, שהמשכנו בשלנו, שעדיין לא תפסנו את גודל השעה.
איך הפכתי לפעיל סביבה בלי לתכנן
אני חרד לעתיד, אבל נחוש לא לחכות למבול אלא להוביל שינוי. אני יודע כמה קשה לשנות הרגלים, אבל זה הזמן חגי תשרי הם זמן של סיכומים, חשבון נפש וגם התחלות חדשות. בשנה החולפת נושאי הסביבה, ובראשם משבר האקלים, תפסו ללא ספק הרבה יותר נפח בשיח הציבורי והתקשורתי, וגם בקרב קהלים
על המאבק בשינויי האקלים וההגנה על הסביבה – צרפת וישראל
לאחר חודשים של דיונים, הפרלמנט והסנט בצרפת אישרו חוק אקלים חדש, המתמודד עם פליטות פחמן בתחומי הכלכלה, החל מתחבורה ועד מזון. החוק מאגד קבוצה רחבה של אמצעים להפחתת פליטת הפחמן, לטפל בשינויי האקלים, וכולל מספר צעדים לתמיכה באנרגיה סולארית. החוק התקבל בעקבות השאיפה של צרפת לצמצם את פליטת גזי החממה
הכחשת אקלים והמענה לה
פרופ' יונתן דובי מאוניברסיטת בן גוריון ממובילי מכחישי משבר שינויי האקלים בישראל, בהופעה מדהימה בראיון לבר שם-אור בתוכנית 'הצינור' מה-23 לאוגוסט על מכחישי האקלים בישראל. לפי דובי, "אין הוכחה מדעית שרוב ההתחממות במאה האחרונה היא כתוצאה מפחמן דו-חמצני ממקור אנושי. זו תזה אפשרית, יש עדויות שתומכות בה ויש עדויות שסותרות
התראה אדומה לתושבי כדור הארץ: גשם זלעפות ירד בגרינלנד
'שברי ענן', גשמי זלעפות, והצפות נרחבות לא רק בגרמניה, בהודו, בסין ובמדינות אחרות, אלא גם בגרינלנד. התראה אדומה: גשם זלעפות שוטף ירד במשך שעות בשבת ב-14 לאוגוסט על פסגת כיפת הקרח בגרינלנד, כשלשה קילומטרים מעל פני הים. המשקעים ירדו כגשם ולא כשלג בתחנת המחקר בפסגת כיפת הקרח של גרינלנד, לראשונה
השריפה בהרי ירושלים הכתה בעוצמה בשל משבר האקלים
השילוב של פחות גשם שנספג באדמה בחורף עם רוחות חמות ויבשות בקיץ, שהעצים את השריפה בהרי ירושלים, הוא כבר חלק ממשבר האקלים הגלובלי. אבל ממש כמו הצתת האש, גם שינויי האקלים הללו הם בשל פעילות בני האדם האש מכה מאז יום ראשון ביערות שבהרי ירושלים בעוצמה חזקה שלא ידענו בעבר.
לשנות את המדיניות, לא את המילון
התיקונים הסמנטיים של שרות האנרגיה והגנת הסביבה בקשר לגז הטבעי אינם מספיקים נראה ששרת האנרגיה, קארין אלהרר, והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, קוראות את "העין השביעית" ומנסות לתקן במעט את הטעויות וההטעיות בשיח על הגז הטבעי בישראל. אחרי שמשרד האנרגיה מנסה לאורך שנים בכל דרך להציג את הגז הטבעי כגז
המציאות גוברת על כל דמיון: משבר האקלים לא יפסח על ישראל
ממשלת ישראל לדורותיה לא עשתה כמעט דבר להפחתת פליטות גזי חממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים, והיא ממשיכה להפקיר את אזרחיה – כשברקע השימוש בגז טבעי וההסכם להעברת נפט מהאמירויות בצינור של קצא"א. ויש לי המלצה אחת עבורם כדי לצמצם את הפליטות ולא להביך את עצמם מול העולם הדו"ח החדש של
מדליה אולימפית ירוקה למארגני המשחקים בטוקיו
המשחקים האולימפיים הם הזדמנות מצוינת להציג מדיניות סביבתית-אקלימית נחושה של איפוס פליטות ואפס פסולת. עכשיו נותר רק לקוות, ששיאים חדשים שמראים את כוחו של המין האנושי ישברו רק במגרשים ולא באירועי קיצון אקלימיים כל המדליות שמחולקות במשחקים האולימפיים בטוקיו הוכנו ממתכות שמוחזרו ממכשירים אלקטרונים קטנים, כאלה שנאספו על ידי אזרחי