אתמול (15.6) גזרתי על עצמי תענית פייסבוק, ולכן לא כתבתי, אבל אז באו הפרסומים על דו"ח מקינזי, אחרי כל השיח סביב קריסת הלבניה ביום שישי,
מאז שהשרה להגנת הסביבה החדשה, גילה גמליאל, נכנסה למשרד, היא לא מפסיקה להזכיר את משבר האקלים בכל הזדמנות ועל כל במה. כבר עם ההודעה על
הצילום באדיבות עין הנץ העיתונאים מדווחים לנו על התקלות החוזרות ונשנות באסדת לוויתן, מבלי לשאול את השאלות המתבקשות ולדרוש דין וחשבון ממפעילת האסדה וממשרדי הממשלה
"גל החום המשמעותי הראשון לשנה זו", "גל חום ארוך ונדיר", "לראשונה באביב הנוכחי, צפוי שבוע שרבי עם עומס חום כבד בכל חלקי הארץ". כך ועוד
השנה לא נצא לפארקים לעשות על האש ולזהם את האוויר, השנה גם לא נצפה ברוב המקומות בזיקוקים – הגורמים לזיהום ורעש וגם לא נבזבז הרבה
במקביל לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מדינת ישראל צריכה להתחיל ביישום אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים. חשוב לזכור שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים היא זו שתספק לילדנו ולנכדנו
התחזיות מראות שמשבר האקלים יהיה גדול פי כמה וכואב פי כמה, גם מבחינה חברתית ובריאותית וגם מבחינה כלכלית – מהשלכות נגיף הקורונה נדמה כי השאלה
ההתנהלות של משרד הבריאות בתחום הקורונה מעוררת השתאות, אבל איפה הוא כשצריך להיאבק בזיהום האוויר? נדמה כי אין טוב יותר מנגיף הקורונה על מנת להדגים
על קידום שינוי התקן הישראלי לבנזין אומנם איימת הקורונה כבר הגיעה לישראל ככלל ולבאר שבע בפרט, אבל אני עדיין בבהלת זיהום האוויר הכפוי שמכון התקנים
בפליטות המזהמים והמתאן מהאסדה השאלות הן: מה נמדד? מי מדד? כמה מדד? איך מדד? איפה מדד? ומדוע המשרד להגנת הסביבה לא הוציא דו"ח שמתייחס למדידות
אתמול (15.6) גזרתי על עצמי תענית פייסבוק, ולכן לא כתבתי, אבל אז באו הפרסומים על דו"ח מקינזי, אחרי כל השיח סביב קריסת הלבניה ביום שישי,
מאז שהשרה להגנת הסביבה החדשה, גילה גמליאל, נכנסה למשרד, היא לא מפסיקה להזכיר את משבר האקלים בכל הזדמנות ועל כל במה. כבר עם ההודעה על
הצילום באדיבות עין הנץ העיתונאים מדווחים לנו על התקלות החוזרות ונשנות באסדת לוויתן, מבלי לשאול את השאלות המתבקשות ולדרוש דין וחשבון ממפעילת האסדה וממשרדי הממשלה
"גל החום המשמעותי הראשון לשנה זו", "גל חום ארוך ונדיר", "לראשונה באביב הנוכחי, צפוי שבוע שרבי עם עומס חום כבד בכל חלקי הארץ". כך ועוד
השנה לא נצא לפארקים לעשות על האש ולזהם את האוויר, השנה גם לא נצפה ברוב המקומות בזיקוקים – הגורמים לזיהום ורעש וגם לא נבזבז הרבה
במקביל לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מדינת ישראל צריכה להתחיל ביישום אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים. חשוב לזכור שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים היא זו שתספק לילדנו ולנכדנו
התחזיות מראות שמשבר האקלים יהיה גדול פי כמה וכואב פי כמה, גם מבחינה חברתית ובריאותית וגם מבחינה כלכלית – מהשלכות נגיף הקורונה נדמה כי השאלה
ההתנהלות של משרד הבריאות בתחום הקורונה מעוררת השתאות, אבל איפה הוא כשצריך להיאבק בזיהום האוויר? נדמה כי אין טוב יותר מנגיף הקורונה על מנת להדגים
על קידום שינוי התקן הישראלי לבנזין אומנם איימת הקורונה כבר הגיעה לישראל ככלל ולבאר שבע בפרט, אבל אני עדיין בבהלת זיהום האוויר הכפוי שמכון התקנים
בפליטות המזהמים והמתאן מהאסדה השאלות הן: מה נמדד? מי מדד? כמה מדד? איך מדד? איפה מדד? ומדוע המשרד להגנת הסביבה לא הוציא דו"ח שמתייחס למדידות
© כל הזכויות שמורות לעמותת שומרי הבית
