כמה קושיות בסדר הגז החדש

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שבע שאלות

ב-30 במאי הודיעה דוברות משרד האנרגיה על מהפך במדיניות קידוחי הגז של המשרד: "יוצאים להליך התחרותי הרביעי לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של מדינת ישראל".

המשרד תכנן להקפיא את מכרז הזיכיונות הרביעי עד לסתיו, אבל לדברי מנכ"ל משרד האנרגיה: "המוסכמות שהיו ברורות עד סוף פברואר השתנו".
שרת האנרגיה קארין אלהרר הסבירה:

"מדינת ישראל נרתמת לסיוע לאירופה בגיוון מקורות האנרגיה שלה. משבר האנרגיה העולמי מהווה הזדמנות למדינת ישראל לייצוא גז טבעי, זאת לצד הדאגה הכנה והאמיתית למתחולל באירופה".

שרת האנרגיה הסבירה: "ישראל נרתמת לסיוע לאירופה בגיוון מקורות האנרגיה שלה. משבר האנרגיה העולמי מהווה הזדמנות לישראל לייצוא גז טבעי, זאת לצד הדאגה הכנה והאמיתית למתחולל באירופה"

מספר קושיות עולות בסדר הגז החדש הזה:

1. יתכן שהקושיה הראשונה והראשית היא איך יגיע הגז מישראל לשווקים ובמיוחד לאירופה.

ייצוא/הובלת גז בצינורות מישראל לאירופה, או "סיוע לאירופה בגיוון מקורות האנרגיה שלה" לפי משרד האנרגיה, אינו מעשי, בטח לא בחלון הזמן עליו מדובר.

לכן, כאשר מדברים על ייצוא גז מישראל, מדובר על העברתו בצינורות למצריים והנזלתו בשני מפעלי ההנזלה במצריים. התפוקה של שני המפעלים האלו ביחד היא כ-17BCM לשנה, והם פועלים היום במלוא התפוקה.

זו הנקודה החשובה. יכולת ההנזלה הנוכחית במצרים מוצתה, ולא ברור איך חושבת שרת האנרגיה לייצא את הגז הישראלי לאירופה.

מצרים מייבאת כיום כ-450 מיליון רגל מעוקב של גז ליום, כ-4.5BCM לשנה גז מישראל ליצוא מחדש. מצרים וישראל חתמו לאחרונה על מזכר הבנות להגדלת אספקת הגז הטבעי הישראלי. לדברי שר הנפט המצרי אל-מולה, מצרים מבקשת להגדיל את ייבוא הגז מישראל לקצב של 6-6.5BCM לשנה עד הרבעון הראשון של 2022.

גידול נוסף בכמויות הגז המיובאות מישראל מחייב בניית צינור יבשתי חדש, שיוכל להיות מותקן בשנים 2024-25, אמר אל-מולה.

בנוסף, כיום מדברים על הפעלת שדה הגז אפרודיטה בקפריסין. הגז שיופק ממנו יעבר למצריים להנזלה ויתחרה ויקטין את כמות הגז שאפשר יהיה לייצא מישראל דרך מפעלי ההנזלה האלו.

איך יגיע הגז מישראל לשווקים ובמיוחד לאירופה. ייצוא/הובלת גז בצינורות מישראל לאירופה, או "סיוע לאירופה בגיוון מקורות האנרגיה שלה" לפי משרד האנרגיה, אינו מעשי, בטח לא בחלון הזמן המדובר.

2. הקושיה השנייה היא: מדוע לא מגדילים את יכולת הפקת הגז משדות הגז הקיימים לוויתן ותמר?
שהרי לא חייבים לחפש שדות גז נוספים, יש מספיק גז בשדות הקיימים. הגדלת תפוקת הגז מתמר ומלוויתן אפשרית, והיא מהירה יותר וזולה יותר מחיפושי שדות גז חדשים.

תוכנית הרחבת "תמר" מ-2014:

Noble Energy Presentation Tamar Capacity Expansion Sep2014

Noble Energy Presentation Tamar Capacity Expansion Sep2014

בפברואר 2022, בכנס משקיעים, מסרה ניומד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) המחזיקה בכ-45.34% מלוויתן – על הרחבת ההפקה משדה הגז לוויתן, בהתאם לתוכנית הפיתוח המאושרת, בכ-10BCM לשנה. ובכנס של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, במאי 2022, מסר מנכ"ל ניומד יוסי אבו, על הכפלת היקף הפקת הגז השנתית מלוויתן ל-24BCM.

3. קושייה שלישית – חיפוש, פיתוח והפעלת שדות גז חדשים יימשך כחמש שנים ויותר, ואין לו כל משמעות לעניין הפסקת התלות של אירופה בגז מרוסיה בתקופה הקרובה.

חיפוש, פיתוח והפעלת שדות גז חדשים יימשך כחמש שנים ויותר, ואין לו כל משמעות לעניין הפסקת התלות של אירופה בגז מרוסיה בתקופה הקרובה

ברור שבטווח הקרוב אירופה לא תוכל להחליף את כל הגז הרוסי ב-LNG. פשוט אין כיום בעולם (בלי רוסיה) כל כך הרבה יכולת אספקת גז. אבל באמצע העשור הנוכחי, תמונת המצב עשויה להשתנות מקצה לקצה.

בשנת 2026 ולאחר מכן, כמויות גדולות מאוד של LNG צפויות להיכנס לשוק, כאשר הפרויקטים הנמצאים בפיתוח בארה"ב והקיבולת המורחבת של קטאר ייכנסו לפעולה.

בנוסף, באירופה ובעולם מבינים שהגיעה העת להפסיק את התלות בדלקים מאובנים כמו גז ופחם, ולהאיץ את המעבר למשק המבוסס על אנרגיות מתחדשות. הגז (מתאן) הוא דלק פוסילי מזהם, מסוכן לסביבה הימית, והוא גז חממה עוצמתי במיוחד. הגדלת השימוש באנרגיות חדשות נקיות תקטין את הביקוש לגז.

4. קושייה נוספת נוגעת לתועלת הכלכלית בכל הנוגע לרווחים ממשק הגז לכלל הציבור הישראלי. 
הטענה שפיתוח משק הגז מהווה בוננזה כלכלית לאזרחי ישראל עומדת על יסודות רעועים, לאור הנתונים העגומים של הקרן לאזרחי ישראל והתחזיות העגומות של רשות המסים בדבר ההכנסות הצפויות מהגז.

משרד האנרגיה מתנהל בחוסר שקיפות בכל הנוגע לגובה ההשקעות הממשלתיות בשנים הקרובות בתחום הגז, לרווחים הצפויים לישראל מייצוא הגז, לפוטנציאל הייצוא, ולנזקים הבריאותיים, הסביבתיים והאקלימיים. חוסר שקיפות הפוגע בציבור ומשרת את תאגידי הגז והנפט.

משרד האנרגיה מתנהל בחוסר שקיפות בנוגע לגובה ההשקעות הממשלתיות בתחום הגז, לרווחים הצפויים לישראל מייצוא הגז, לפוטנציאל הייצוא, ולנזקים הבריאותיים, הסביבתיים והאקלימיים

5. קושייה נוספת נוגעת במשבר האקלים והתחממות כדור הארץ שצריך לעמוד כמעט מעל כל שיקול אחר.

עלינו לאפס את פליטות הפחמן עד לשנת 2050 ולצמצמן בחצי עד לשנת 2030, כדי שיישאר לנו סיכוי למנוע את ההשפעות הגרועות ביותר של משבר האקלים. לעומת זאת, המשמעות של החלטתה של אלהרר היא שישראל לא תעמוד ביעדי האקלים שלה עצמה.

בנוסף, על פי דו"ח של המשרד שהיא עצמה מופקדת עליו, תהליך ההנזלה, ההובלה, האחסון והגיזוז של הגז הנוזלי כרוך בפליטות של 10%-20% מהגז, רובו ככולו מתאן שהוא גז חממה אגרסיבי מאוד.

בישראל, במהלך עשר השנים הבאות, היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, עם או בלי אחסון חשמל בבטריות, צפוי לגדול מהר יותר מקצב הביקוש לחשמל. לכן, לאחר סגירת תחנות הכוח הפחמיות בחדרה, הביקוש לגז לייצור חשמל בישראל ירד, וניתן יהיה להגדיל את כמות גז לייצוא בלי לפגוע בעתודות הגז הנדרשות כ"בטחון אנרגטי" לישראל עצמה, בלי לחפש שדות גז נוספים.

6. קושייה נוספת. המחסור הנוכחי בגז בעקבות המלחמה באוקראינה הוא מסיבות פוליטיות ולכן ניתן לפתרון פוליטי. לדוגמה, אם המלחמה תגמר בתוך זמן קצר/סביר מבלי שרוסיה תשתלט על אוקראינה.

אדגיש, הגז והנפט הרוסיים לא נעלמו, הם קיימים ותמצא דרך להשתמש בהם, למעשה זה כבר מתרחש בתחום הנפט:

"Russian oil exports resilient to sanctions, boycotts for now as trade routes adjust".

Despite U.S. sanctions, oil traders help Russian oil reach global markets

על פי דו"ח של המשרד שהיא עצמה מופקדת עליו, תהליך ההנזלה, ההובלה, האחסון והגיזוז של הגז הנוזלי – כרוך בפליטות של 10%-20% מהגז, רובו ככולו מתאן שהוא גז חממה אגרסיבי מאוד

7. והקושיה האחרונה לרשומה זו: האם השקעות בחיפושים ובפיתוח שדות גז ישראליים גדולים חדשים (אם ימצאו) כדאית, לאור חלון הזמן הקצר, כארבע שנים, העומד בפנינו?

תאגידי הגז הראו לאורך העשור האחרון שהם ויועציהם מומחים גדולים בניצול תרגילי מיסוי כדי להגדיל את רווחיהם, גם אם זה בא על חשבון הכנסות המדינה. יתכן שהתשובה לקושייה זו נמצאת בכך שהשקעות אלו ימומנו ע"י "כסף של אחרים", כאשר הסיכונים וההוצאות נופלים על האחרים ועל קופת המדינה, והרווחים הולכים לתאגידי הגז.

חייבים לוודא שההשקעות בחיפושי גז נוספים במים הכלכליים של מדינת ישראל לא יפלו על קופת המדינה, אם בצורת סובסידיות ישירות או עקיפות או סמויות, אם בצורת הכרה בהשקעות בחיפושים לפי "חוק ששינסקי" לצורך מס רווחי יתר, ואם בשבירת הגידור לגבי חישוב הרווח בשדות גז קיימים ומפיקים, ואם בצורות שונות ומשונות שתאגידי הגז ירקחו.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן