משבר האקלים כבר כאן

ראיון עם יוני ספיר בנושא ההתחממות הגלובלית בתכנית "למען האמת" בהגשת אוריאל דסקל בערוץ "רלוונט". 21.5.24

משבר האקלים הגלובלי – מה בעצם קורה?

ב- 120 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בכ- 1.2 מעלות צלזיוס.

אם נמשיך לפלוט כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה, מסלול ההתחממות יגרום לעליה של 4-6 מעלות, עד לסוף המאה הנוכחית.

להתחממות כזו צפויות תוצאות הרסניות של בצורות קשות בחלק מהעולם, הצפות של 80% מהערים הגדולות בעולם ומאות מיליוני בני אדם שיאלצו להיות פליטים ממקום מגוריהם.

נקודת האל-חזור היא התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס בלבד, כך קבעו כמעט פה-אחד אלפי מדעני האו"ם מכל רחבי העולם. החל משלב זה, תהליך ההתחממות ייצא משליטת האדם, ואף פעולה שנעשה לא תוכל להשיב את הגלגל לאחור.

על פי קצב פליטות המזהמים הנוכחי וללא נקיטת פעולות חירום מיידיות, נגיע לנקודת האל-חזור בתוך פחות מ- 12 שנים! זהו פרק הזמן העומד בידינו, על מנת להימנע מגורל של פליטים רעבים, מלחמות על מזון ומים, חום בלתי נסבל, הכחדת מיליוני מיני בעלי חיים והגדלת מעגלי המצוקה והאלימות.

לכן, התאחדו המדינות המפותחות והתחייבו לפעילות אקטיבית למניעת המשבר.

הפעולות הנדרשות: נטיעת עצים וריאות ירוקות ומעבר לשימוש ב- 100% אנרגיות מתחדשות ונקיות.

גרטה תונברג משבדיה – בוועידת האקלים בקטוביץ

בהקשר זה מצאנו לנכון לצטט את אחת ממובילות הנוער של המאבק הבינלאומי במשבר האקלים –

You say you love your children above all else and yet you are stealing their future in front of their very eyes”.     Greta Thunberg

ישראל ושינוי האקלים

ישראל במיקום גאוגרפי פגיע במיוחד לשינויי האקלים

אנחנו חיים באחד האזורים הכי פגיעים מבחינת שינוי אקלים. הטמפרטורה עלתה באגן המזרחי של הים התיכון במעלה וחצי, כלומר כ- 25% יותר מהממוצע העולמי. במזרח התיכון צפויים מעל 200 ימים בשנה בהם הטמפרטורה תעמוד על מעל 50 מעלות צלזיוס, אם לא נעצור את כדור השלג המתגלגל.

בישראל ובאזור כולו, המשמעות החמורה ביותר היא תנאי יובש קיצוניים ביותר, אשר מעמידים את האזור שלנו בסכנה. גם כאשר אנו מצליחים להתמודד עם חוסר במים באמצעות התפלת מים, חשוב לזכור שלא כך הדבר עם מדינות רבות באזור, בהן שינוי אקלים עלול לפעול כמכפלת סיכונים וגורם שמעמיק אי-סדר חברתי ופוליטי, דבר העלול לגרום למלחמות.

יעדי ישראל להפחתת פליטות גזי חממה הם הזעומים ביותר מכל מדינות ה-OECD.

לדוגמה מדינות אירופה התחייבו להפחית את פליטות גזי החממה ב- 40% ביחס לשנת 1990 .

לעומת זאת, מבחינת ישראל מדובר כיום בעלייה מאוד משמעותית ביחס לאותה שנה.

מה צריך לעשות?

ישראל היא מדינה שהגיעה להישגים מרשימים בשורה מאוד ארוכה של תחומים, כמו סייבר, רפואה ועוד. יש בישראל עשרות חברות סטארט אפ העוסקות בטכנולוגיות שנועדו למגר את שינוי האקלים – אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, אגירה, תחבורה חכמה.

הישענות על הגז מעוורת את עיני מקבלי ההחלטות בישראל

ומונעת מהם לעשות את ההשקעות בסדרי גודל הנכונים בטכנולוגיות שנועדו לסייע בהפחתת פליטות גזי חממה. זוהי איוולת בלתי אחראית משום שפריצות דרך טכנולוגיות מצד ישראל ימקמו חברות ישראליות בחזית המאבק הבינלאומי בשינוי אקלים ויגדילו את הסיכויים לייצב את אקלים כדור הארץ לרמה סבירה.
השקעה מעין זו שווה הרבה יותר מהחלק היחסי של ישראל בפליטות גזי חממה.

לא זו בלבד – מבחינת ההתחממות הגלובלית הפקת הגז עלולה להשפיע אפילו יותר מפחם!

מדוע? בתהליך הפקת הגז נפלט מתאן הגרוע בעשרות מונים מהפחמן הדו חמצני הנפלט בהפקת אנרגיה מפחם.

לקריאה נוספת: ההתחממות הגלובלית – איך גז תורם להתחממות הגלובלית?

ישראל חייבת לעבור תפנית

ישראל צריכה לעבור תפנית משמעותית ביותר בכל הנוגע למאבק בשינוי אקלים וביכולתה להפוך לשחקן מוביל במאבק לפיתוח כלכלה דלת פחמן ודלת מתאן – בראש ובראשונה בתחום האנרגיה.

איך? לקריאה על צעדים מעשיים למעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל – לחצו כאן.

משבר האקלים הגלובלי

לא נוכל להגיד לילדנו שלא ידענו

"שינוי האקלים הוא אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר שעומדים היום בפני האנושות. אם אשתמש במילים חזקות, אומר שאנחנו נמצאים על גבול ההתאבדות."

המילים נאמרו ע"י האפיפיור פרנציסקוס, בהקשר למגמת התחממות הגלובלית.

שינוי האקלים כבר לא נחשב לתיאוריה מדעית מופשטת, אלא למציאות מאוד מוחשית וממשית אותה אנו חשים בתדירות גוברת של אירועי מזג אוויר קיצוני בכל העולם.

גם בישראל אנחנו חווים אותו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, עם יותר גלי חום, יותר שיטפונות ובצורת מתמשכת המחמירה משנה לשנה.

סכנות רבות אורבות לפתחנו כתוצאה משינויי האקלים הקיצוניים ובהן: מלחמות על מקורות מים, רעב, מאות מיליוני פליטים, התפשטות מחלות המועברות על ידי חרקים הפעילים בחום.

ריכזנו עבורכם כאן כל המאמרים שפירסמנו בנושא משבר האקלים:

קמפיין האקלים של השרה להגנת הסביבה

מאז שהשרה להגנת הסביבה החדשה, גילה גמליאל, נכנסה למשרד, היא לא מפסיקה להזכיר את משבר האקלים בכל הזדמנות ועל כל במה. כבר עם ההודעה על מינויה לתפקיד היא צייצה: "עלינו לקדם תהליכים שיובילו לשגשוג ואיכות חיים טובה יותר. משבר האקלים הוא אחד הנושאים החשובים ביותר לאנושות, ועלינו לשים אותו בראש

להמשך קריאה »

האם הקמת עוד תחנות כוח מזהמות באמת הכרחית ? ומה עושים בעולם

• הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) בישיבה 652 מה-5 למאי 2020 המליצה למועצה הארצית על אישור תוכנית להקמת תחנת כוח באזור התעשיה מבואות הגלבוע, וזאת בכפוף למספר תיקונים. מדובר בתחנת כוח ענקית השורפת גז, בשלב הראשון בהספק של 1,100 מגה-וואט. ופוטנציאל לעוד כ- 1,000 מגה-וואט. להשוואה, הספק תחנות הכוח במתחם

להמשך קריאה »

עיתונאים, לא צריך אתכם בשביל לדעת שחם בצורה קיצונית, אלא בשביל להבין מדוע

"גל החום המשמעותי הראשון לשנה זו", "גל חום ארוך ונדיר", "לראשונה באביב הנוכחי, צפוי שבוע שרבי עם עומס חום כבד בכל חלקי הארץ". כך ועוד זעקו הכותרות לקראת סוף השבוע החולף. אחר כך באו הדיווחים על השריפות או על חופי הרחצה העמוסים ברבבות אנשים. באף אחד מהערוצים ומאתרי החדשות לא

להמשך קריאה »

צריך גם אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים

במקביל לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מדינת ישראל צריכה להתחיל ביישום אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים. חשוב לזכור שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים היא זו שתספק לילדנו ולנכדנו עתיד טוב יותר. הדבר שהכי מעסיק את כולם בימים אלה הוא אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, ובמילים פשוטות כיצד חוזרים לשגרה, כלומר לעסקים כרגיל. מדובר במשימה

להמשך קריאה »

מה ישתנה הלילה הזה? בין קורונה למשבר האקלים

התחזיות מראות שמשבר האקלים יהיה גדול פי כמה וכואב פי כמה, גם מבחינה חברתית ובריאותית וגם מבחינה כלכלית – מהשלכות נגיף הקורונה נדמה כי השאלה מה נשתנה הלילה הזה?  שאלה שאנחנו שואלים בכל ליל סדר מחדש, מקבלת השנה משמעות אחרת והרבה יותר גדולה. נגיף הקורונה שינה ברגע אחד את היום ואת

להמשך קריאה »
עלויות זיהום האוויר וגזי החממה

התייחסות "שומרי הבית" למשרד להגנת הסביבה בנושא: "עלויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה"

בעולם תחרותי, מפעלים ותהליכים תעשייתיים חייבים להתאים את עצמם למסגרת הכלכלית שבתוכה הם פועלים.במסגרת כלכלית שקובעת תג מחיר גבוה לשמירה על הסביבה ורמת מחיר מרתיעה ממפעלים מזהמים, המזהמים יפסיקו לזהם, או שהם יוחלפו על ידי מפעלים ותהליכי ייצור שאינם מזהמים או שמזהמים פחות. התוצאה תהיה עולם נקי יותר. לעומת זאת,

להמשך קריאה »

יעדי ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת לשנת 2030 – מענה שומרי הבית לקול הקורא מטעם רשות החשמל

איך עוברים ל- 80% מתחדשות ולרכבים חשמליים עד 2030? איך מנקים חלק ניכר מזיהום האוויר בישראל, נותנים מענה למשבר האקלים, מקטינים את אי השוויון במשק ומפחיתים את הגירעון בתקציב המדינה? עמותת "שומרי הבית" הגישה היום, 23.2.2020, לרשות החשמל את התייחסותה לנושא "יעדי ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת לשנת 2030". בהמשך לפנייתו

להמשך קריאה »
השקרים המביכים של יובל שטייניץ

בדקנו אחת לאחת את טענות שותפות לוויתן ושר האנרגיה יובל שטייניץ – התוצאה מביכה

הרבה טענות מועלות מצד שותפות לוויתן והשר יובל שטייניץ בנוגע לאנרגית הגז ומחדל האנרגיות המתחדשות בישראל. הלכנו ובדקנו אותן אחת לאחת.את חלקן ניתן לסתור בקלות באמצעות בדיקה מול שותפויות הגז עצמן, משרד האנרגיה או עם המשרד להגנת הסביבה. את חלקן ניתן להפריך באמצעות בדיקה פשוטה בגוגל.את שאר הטענות סותר ארגון

להמשך קריאה »

ההתחממות הגלובלית – איך גז "טבעי" תורם להתחממות כדור הארץ?

האמנם "גז טבעי"? הגז הגולמי זכה למיתוג המבריק "גז טבעי", מה שגורם לאסוציאציה חיובית ו"ירוקה", למרות שהוא אינו יותר טבעי מנפט או סולר. מדובר בדלק פוסילי מתכלה- דלק מאובנים, אשר פולט לאטמוספירה בעת הקידוח, הפקתו, הולכתו, אחסונו, זיקוקו ושריפתו גזי חממה חזקים, התורמים משמעותית לאסון ההתחממות הגלובלית.  בהשוואה לפחם, עצם

להמשך קריאה »

מדוע המדינה מממנת תחנות כוח על גז למרות שלא צריך אותן ?

כיצד המדינה מעודדת בנית תחנות כוח מזהמות באזור התעשייה באר טוביה לצידי כביש 40 הולכת ונבנית תחנת כוח פרטית המונעת בגז. התחנה תוכל לספק 3.5% מצריכת החשמל של המשק. השאלה אם בכלל יש צורך בתחנה או לא היא ככל הנראה משנית עבור בעליה. הסיבה לכך היא שהמדינה התחייבה לשלם לבעלי

להמשך קריאה »

קמפיין האקלים של השרה להגנת הסביבה

מאז שהשרה להגנת הסביבה החדשה, גילה גמליאל, נכנסה למשרד, היא לא מפסיקה להזכיר את משבר האקלים בכל הזדמנות ועל כל במה. כבר עם ההודעה על מינויה לתפקיד היא צייצה: "עלינו לקדם תהליכים שיובילו לשגשוג ואיכות חיים טובה יותר. משבר האקלים הוא אחד הנושאים החשובים ביותר לאנושות, ועלינו לשים אותו בראש

להמשך קריאה »

האם הקמת עוד תחנות כוח מזהמות באמת הכרחית ? ומה עושים בעולם

• הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) בישיבה 652 מה-5 למאי 2020 המליצה למועצה הארצית על אישור תוכנית להקמת תחנת כוח באזור התעשיה מבואות הגלבוע, וזאת בכפוף למספר תיקונים. מדובר בתחנת כוח ענקית השורפת גז, בשלב הראשון בהספק של 1,100 מגה-וואט. ופוטנציאל לעוד כ- 1,000 מגה-וואט. להשוואה, הספק תחנות הכוח במתחם

להמשך קריאה »

עיתונאים, לא צריך אתכם בשביל לדעת שחם בצורה קיצונית, אלא בשביל להבין מדוע

"גל החום המשמעותי הראשון לשנה זו", "גל חום ארוך ונדיר", "לראשונה באביב הנוכחי, צפוי שבוע שרבי עם עומס חום כבד בכל חלקי הארץ". כך ועוד זעקו הכותרות לקראת סוף השבוע החולף. אחר כך באו הדיווחים על השריפות או על חופי הרחצה העמוסים ברבבות אנשים. באף אחד מהערוצים ומאתרי החדשות לא

להמשך קריאה »

צריך גם אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים

במקביל לאסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, מדינת ישראל צריכה להתחיל ביישום אסטרטגיית יציאה ממשבר האקלים. חשוב לזכור שאסטרטגיית היציאה ממשבר האקלים היא זו שתספק לילדנו ולנכדנו עתיד טוב יותר. הדבר שהכי מעסיק את כולם בימים אלה הוא אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה, ובמילים פשוטות כיצד חוזרים לשגרה, כלומר לעסקים כרגיל. מדובר במשימה

להמשך קריאה »

מה ישתנה הלילה הזה? בין קורונה למשבר האקלים

התחזיות מראות שמשבר האקלים יהיה גדול פי כמה וכואב פי כמה, גם מבחינה חברתית ובריאותית וגם מבחינה כלכלית – מהשלכות נגיף הקורונה נדמה כי השאלה מה נשתנה הלילה הזה?  שאלה שאנחנו שואלים בכל ליל סדר מחדש, מקבלת השנה משמעות אחרת והרבה יותר גדולה. נגיף הקורונה שינה ברגע אחד את היום ואת

להמשך קריאה »
עלויות זיהום האוויר וגזי החממה

התייחסות "שומרי הבית" למשרד להגנת הסביבה בנושא: "עלויות חיצוניות של מזהמי אוויר וגזי חממה"

בעולם תחרותי, מפעלים ותהליכים תעשייתיים חייבים להתאים את עצמם למסגרת הכלכלית שבתוכה הם פועלים.במסגרת כלכלית שקובעת תג מחיר גבוה לשמירה על הסביבה ורמת מחיר מרתיעה ממפעלים מזהמים, המזהמים יפסיקו לזהם, או שהם יוחלפו על ידי מפעלים ותהליכי ייצור שאינם מזהמים או שמזהמים פחות. התוצאה תהיה עולם נקי יותר. לעומת זאת,

להמשך קריאה »

יעדי ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת לשנת 2030 – מענה שומרי הבית לקול הקורא מטעם רשות החשמל

איך עוברים ל- 80% מתחדשות ולרכבים חשמליים עד 2030? איך מנקים חלק ניכר מזיהום האוויר בישראל, נותנים מענה למשבר האקלים, מקטינים את אי השוויון במשק ומפחיתים את הגירעון בתקציב המדינה? עמותת "שומרי הבית" הגישה היום, 23.2.2020, לרשות החשמל את התייחסותה לנושא "יעדי ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת לשנת 2030". בהמשך לפנייתו

להמשך קריאה »
השקרים המביכים של יובל שטייניץ

בדקנו אחת לאחת את טענות שותפות לוויתן ושר האנרגיה יובל שטייניץ – התוצאה מביכה

הרבה טענות מועלות מצד שותפות לוויתן והשר יובל שטייניץ בנוגע לאנרגית הגז ומחדל האנרגיות המתחדשות בישראל. הלכנו ובדקנו אותן אחת לאחת.את חלקן ניתן לסתור בקלות באמצעות בדיקה מול שותפויות הגז עצמן, משרד האנרגיה או עם המשרד להגנת הסביבה. את חלקן ניתן להפריך באמצעות בדיקה פשוטה בגוגל.את שאר הטענות סותר ארגון

להמשך קריאה »

ההתחממות הגלובלית – איך גז "טבעי" תורם להתחממות כדור הארץ?

האמנם "גז טבעי"? הגז הגולמי זכה למיתוג המבריק "גז טבעי", מה שגורם לאסוציאציה חיובית ו"ירוקה", למרות שהוא אינו יותר טבעי מנפט או סולר. מדובר בדלק פוסילי מתכלה- דלק מאובנים, אשר פולט לאטמוספירה בעת הקידוח, הפקתו, הולכתו, אחסונו, זיקוקו ושריפתו גזי חממה חזקים, התורמים משמעותית לאסון ההתחממות הגלובלית.  בהשוואה לפחם, עצם

להמשך קריאה »

מדוע המדינה מממנת תחנות כוח על גז למרות שלא צריך אותן ?

כיצד המדינה מעודדת בנית תחנות כוח מזהמות באזור התעשייה באר טוביה לצידי כביש 40 הולכת ונבנית תחנת כוח פרטית המונעת בגז. התחנה תוכל לספק 3.5% מצריכת החשמל של המשק. השאלה אם בכלל יש צורך בתחנה או לא היא ככל הנראה משנית עבור בעליה. הסיבה לכך היא שהמדינה התחייבה לשלם לבעלי

להמשך קריאה »

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן