ניטור הזיהום מאסדת לוויתן

ניטור הזיהום מאסדת לוויתן

אסדת לוויתן החלה לפעול – והפעילות רצופה תקלות!

תקופת ההרצה של אסדת לוויתן החלה ב- 19.11.19 והנישוב הראשון של אסדת לוויתן החל מייד ללא כל התראה עם הודעת נובל אנרג'י לציבור הרחב.
במהלך תקופת הרצה תוכננו שלושה נישובים בהם נפלטו כמויות עצומות של מזהמים. 

אולם, כצפוי, זו היתה רק ההתחלה.

נובל אנרג'י שומרת גם בישראל על הרקורד העלוב שלה מקולורדו כשיאנית התקלות! 

מאז תחילת הפקת הגז בסוף דצמבר 2019, פעילות אסדת לוויתן רצופה בתקלות. 
עד 09 למאי 2020 – פחות מ- 4.5 חודשים מתחילת הפעילות – נרשמו 22 תקלות שגררו הפעלת לפיד! (כלומר תקלה שניתן לזהות מהחוף, וכרוכה בפליטה עצומה של מזהמים לאוויר). מדובר בקצב מסחרר של ממוצע תקלה כל 6 ימים! כמובן שהתרחשו בפרק הזמן הקצר תקלות נוספות, שלא גררו הפעלת לפיד, אך כן הגבירו פליטת מזהמים לאוויר.

דיווח על ריחות מזהמים באוויר וסימפטומים בריאותיים החשודים כקשורים לזיהום מאסדת לוויתן

מאז הפעלת האסדה מתרבות תלונות תושבים על ריחות מזהמים באוויר, צריבות בעיניים ובדרכי הנשימה ועוד.
לעתים קרובות בעת תקלות הכרוכות בהפעלת הלפיד, אולם לפעמים מגיעים ריחות מסריחים גם ללא הפעלת לפיד.

במידה ואתם חשים ריחות חשודים, צריבות בעיניים או כל תופעה שעלולה להיות קשורה בזיהום מהאסדה, חשוב מאוד שתדווחו על כך.
אנו מבקשים שתדווחו גם במוקד המשרד להגנת הסביבה, בטלפון: 073-2733200 או 6911* וגם אונליין בטופס הדיווחים של שומרי הבית בקישור כאן (על מנת שגם אנחנו נוכל לפעול בנושא). 
המידע המועבר ל"שומרי הבית" ישמש לצרכים רגולטוריים, משפטיים ולקבלת חוות דעת רפואיות ומדעיות בהקשר להשפעת הפליטות לאוויר מאסדת לוויתן על הבריאות והסביבה.

האם הזיהום מהאסדה מנוטר?

לצורך ניטור נכון של מזהמים מאסדת לוויתן, יש צורך לבצע את הניטור באופן רציף על ארובות וגדר האסדה, ובמקביל גם במספר תחנות חופיות שיכסו את המרחב החופי שעלול להפגע מהזיהום.
חשוב להבין שחוק אוויר נקי חל על מקור הפליטה, ולא על מה שמגיע לחוף או לבתי התושבים. לכן, על מנת לאכוף את חוק אוויר נקי נדרש ניטור בנקודות הפליטה על האסדה.

למרות דרישותינו החוזרות ונישנות, ולמרות הבטחות שניתנו לנו גם בציבור, ממשרד האנרגיה ומהמשרד להגנת הסביבה – לצערנו, המשרד להגנת הסביבה לא דרש מנובל אנרג'י להתקין אמצעי ניטור על גבי האסדה.

ומערך הניטור בחוף? 

לצערנו, התחנות מצוידות במכשור שלדברי המומחים עמם התייעצנו, אינו מתאים לתנאים הספציפיים של הפליטות החזויות מאסדת לוויתן.
תחנת מעיין צבי אינה עומדת בהנחיות המשרד להגנת הסביבה- אינה מודדת רוח וגם לא שורת מזהמים שנדרשה להם, לרבות ממשפחת ה- BTEX (להוציא בנזן).

יתרה מזו, אופן הדיווח בתחנות האיגוד מעלה תהיות קשות לגבי מהימנות התחנות והמדווחים.
פעילות התחנות רצופה בהשבתות ארוכות (לצורכי כיול או תקלות). מועדי הכיולים קבועים וידועים, ולעתים קרובות הלפיד מופעל בתזמון טוב עם כיולים… פעמים רבות התחנות מושבתות לשעות ארוכות בדיוק בזמן שמתרחשת תקלה. 
כאן תמצאו תיעוד תקלות בתחנות ניטור של אסדת לוויתן – עדכון שוטף.
האם זה רק צירוף מקרים מעניין?

התושבים זקוקים למערך ניטור עצמאי מתקדם ואמין

ברור לחלוטין שהתושבים זקוקים למערך ניטור עצמאי, אמין ומדוייק, שנוכל להסתמך עליו. "שומרי הבית" פועלים במרץ בדיוק בשביל זה.
במאמר הזה תוכלו לקרוא את הפרטים המלאים על מערך הניטור המתקדם ששומרי הבית מתכננים להקים. 

תודה רבה לכל מי שתרמו לפרוייקט מימון ההמונים למערך הניטור 🙏
חדשות טובות: הגענו ליעד הראשוני המאפשר לנו את רכישת הציוד וכעת אנו מאפיינים את המערך באמצעות חברת מומחים בינלאומית.
המערך מתוכנן להיפרס בהדרגה בכל אזורי הזיהום של תעשיית הפטרוכימיה לאורך מישור החוף בישראל ועוד.
אולם, עדיין אנו עדיין זקוקים לתרומתכם לצורך התפעול, התחזוקה, הטכנאים, בניית הנוכחות הדיגיטלית ועוד- סכום דומה לזה שכבר גייסנו עד כה, אלא שהפעם אנו זקוקים ליתרה בתשלומים חודשיים שוטפים. 
אנא עזרו לנו בתרומה חודשית קבועה או בתרומה חד פעמית. 🙏

דו"חות הניטור היומיים של תחנות הניטור החופי

תחנות הניטור בחוף מפיקות דו"חות יומיים שמפורסמים לציבור. כפי שניתן לראות בדו"חות, התחנות משובתות לעתים קרובות ביותר לכיול, תחזוקה ותקלות, ואיכות הניטור אינה גבוהה.
ברור לחלוטין שהתושבים זקוקים למערך ניטור עצמאי, אמין ומדוייק, שנוכל להסתמך עליו. 

עם זאת בינתיים, עד שנרכוש ונפעיל ניטור איכותי עצמאי – זה מה שיש.
לכן, יצרנו אפליקציה שאוספת את הנתונים מהתחנות השונות ומפיקה דו"ח יומי מסכם.
לקישור לדו"חות הניטור היומיים – לחצו כאן.

רוצים לקבל התראות לסלולרי על חריגות בערכי מזהמים בעוטף לוויתן?

גיל דוד – תושב האזור ומומחה סייבר, פיתח אפליקציה שמתריעה באופן מיידי על חריגות בערכי מזהמים שנמדדים בתחנות הניטור בעוטף לוויתן.
השימוש באפליקציה אינו כרוך בתשלום, ומחייב רק התקנה של אפליקציית טלגרם, שגם היא חינמית.
אנו ממליצים לתושבי עוטף להתחבר לערוץ הטלגרם LeviathanAirPollutionAlerts בסלולרי או או במחשב.

על מנת לרכוש ולהפעיל תחנת ניטור איכותית ועצמאית דרוש לנו הרבה כסף.

אנו מקדמים הקמת מערך ניטור עצמאי, מקצועי ומקיף של שומרי הבית שנתוניו יהיו אמינים ושקופים.

מדובר במערך יקר, אך בהחלט הכרחי.
אנו  זקוקים לתמיכתכם הכספית לצורך הקמתו והמשך המאבק.
אנא תירמו ברוחב לב, למען החיים והבריאות של כולנו!

מודאגים? גם אנחנו!

עם זאת, ידע הוא כח:  קיבצנו למענכם את המידע בנוגע לנושא חשוב זה כאן בהמשך.

נכון להיום לא מבוצע ניטור רציף על האסדה ומסביב לה וזאת בניגוד לדרישתנו. פרסומים על הסכם בין האיגוד לנובל אנרג'י בדבר ניטור על האסדה נותרו סתומים לגמרי ונדמה שרב הנסתר על הנגלה בהקשר זה.

קיימות כיום שלוש תחנות ניטור בבעלות איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל: מעיין צבי, נחשולים וקיסריה.
תחנות הניטור של איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל (מכאן ואילך נקרא לו "האיגוד"),  מצוידות במיכשור שלדברי המומחים עמם התייעצנו, אינו מתאים לתנאים הספציפיים של הפליטות החזויות מאסדת לוויתן. יתרה מזו, אופן הדיווח בתחנות האיגוד הכולל מחיקת נתונים,  מעלה תהיות קשות לגבי מהימנות התחנות והמדווחים.
כפי שנוכחנו, בתחנת נחשולים החיישנים אינם מתאימים ומגיעים לרוויה בזמן הנישוב ולכן לא מודדים כראוי.

המשרד להגנת הסביבה הוסיף לאחרונה 2 תחנות נוספות משלו: בזכרון יעקב ובנווה ים. תחנת זכרון לא מודדת את נתוני כיוון ועוצמת הרוח, וגם לא את המזהם קסילן או חלקיקים נשימים עדינים מסוג PM10.

בנוסף, קיימות שתי תחנות של נובל אנרג'י במעין צבי ובחוף דור.
שתי תחנות הניטור של נובל אנרג'י סובלות ממחסור בנתוני רוח ולא מודדות את רמות החלקיקים הנשימים העדינים מסוג PM10 ומסוג PM2.5, ותרכובות חנקן, וכמו כן לא מודדות את נתוני כיוון ועוצמת הרוח, בניגוד למה שנדרש מנובל במסמך ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה, וכנהוג בתחנות ניטור ברחבי ישראל, לרבות תחנות האיגוד.

ראוי לציין, כי בהתאם להיתר הפליטה של האסדה, תחילת ההרצה מותנית בקיומן של 2 תחנות ניטור תקינות של נובל אנרג'י, אחת במעיין צבי והשנייה בקיסריה. תחילת הפעלה שגרתית מחייבת בנוסף לשתי תחנות אלו, תחנה נוספת של נובל על חוף הים. 

לתחנות האיגוד אין התייחסות בהיתר (ולפי מנכ"ל האיגוד גם לא תקציב מעבר לסוף השנה הזו), כלומר, הן אמורות להיות בנוסף לתחנות של נובל אנרג'י, ולא במקומן.
למעשה תחילת ההרצה החלה עם תחנה אחת בלבד של נובל אנרג'י (וגם היא מודדת חלקית, כאמור מעלה), כפי שקורה כיום, עומדת בניגוד גמור לתנאי היתר הפליטה! כך, נובל אנרג'י מתחילה את פעילותה עם חריגה מהוראות המשרד ולא רק שהמשרד לא מתקומם ועוצר אותה, הוא אף לא מבחין בכך!

מאחר שהתרענו על כך, מצאו נובל אנרג'י ואיגוד ערים פתרון – האיגוד השכיר את תחנת קיסריה שבבעלותו לנובל אנרג'י. אז כעת, תחנת קיסריה של האיגוד, מתופעלת בעצם ע"י נובל אנרג'י.

הנתונים הנאספים מתחנות הניטור מוצגים במספר מוקדים:

תחנת נובל אנרג'י זמינה באתר המשרד להגנת הסביבה, תחת "נובל אנרגיה".  שלוש תחנות האיגוד זמינות באתר המשרד להגנת הסביבה, תחת: 

  • "מעיין צבי- איגוד". 
  • "קיסריה- ראלי". 
  • "קרון א. שרון-כרמל 2 (נחשולים)".

ניתן לגשת למידע באינטרנט באמצעות קישור לאתר המשרד להגנת הסביבה

שימו לב: מהמחשב, האתר עובד באופן מיטבי באמצעות דפדפן אקספלורר. יש ללחוץ על "נתוני ניטור בזמן אמת", לבחור ב"שרון – כרמל", ולגלול עד לבחירה בתחנה הרצויה. לחיצה על שם התחנה תאפשר להוריד את דו"ח התחנה, או להיכנס למידע מקוון.

כדי להקל עליהם, בנינו אפליקציה השואבת את הנתונים מאתרי המשרד להגנת הסביבה והאיגוד ומציגה אותם באופן מרוכז וגרפי. הנתונים זמינים באתר "שומרי הבית"- שמרו במועדפים שלכם את הלינק הזה.

התקן, המוגדר בחוק אוויר נקי כ"ערכי הסביבה" עבור כל מזהם רלוונטי, מוגדר ביחידות ug/m3 (מיקרוגרם למטר מעוקב).

כל תחנות הניטור מודדות ביחידות PPB (חלקים למיליארד Parts Per Billion).

כדי להמיר, צריך לחלק את התקן במקדם המרה לפי גובה התחנה. באזורנו לבנזן זה יוצא 1.2PPB כלומר, ערך של מעל 1.2PPB בממוצע היומי, מהווה חריגה. שימו לב, אין הכוונה כאן לערך בודד של 1.2PPB, אלא לממוצע יממתי, כלומר- ממוצע של כל 288 הדגימות שנמדדו ביממה (מתקבלת דגימה אחת ל- 5 דקות, במצב תקין).

הגרפים באתר "שומרי הבית" מראים ויז'ואלית את סף ערכי הסביבה המותרים.

כל הגעה לערכי הסביבה (1.2PPB לבנזן) היא בעייתית ולא אמורה להתרחש במצב סביר, לכן כדאי להתריע עליה. בכל אירוע כזה, האפליקציה באתר "שומרי הבית" מייצרת דו"ח מיוחד.

בנוסף, לחלק מהמזהמים הוסיפו (בעקבות לחצן של חברות האנרגיה…) מספר חריגות מותרות בשנה. כך, למזהם בנזן מותר בישראל לחרוג מהתקן עד 7 פעמים בשנה (רק החריגה השמינית תחשב הפרה של החוק), כלומר 7 יממות שבהן הערך הממוצע היה גבוה מ- 1.2ppb נחשבות תקינות… חשוב להבין, שמדובר בפטנט ישראלי ולא בפרקטיקה שמקובלת באירופה, עם זאת יש לציין כי התקן במדינות אירופה גבוה מעט יותר.

ערכי סביבה לניטור רציף כולל מקדמים ינואר 2017

בכל תחנת ניטור מנוטרים ערכים של חומרים מסוימים, כתלות במזהמים שצפויים להיות בסביבה. באתר המשרד להגנת הסביבה ניתן למצוא מידע על כל החומרים.
נביא כאן את המידע לגבי החומרים המנוטרים בתחנות הרלוונטיות לאסדת לוויתן, שפורטו בסעיף הקודם, בדגש על ההשפעות הבריאותיות שלהם, ערכי הסביבה והחריגה מהתקן שהוגדר להם.

ערכי הסביבה שנקבעו בחוק אוויר נקי מהווים את הערכים שמעליהם יש הפרה של החוק.

 

תחנת ניטור תקינה ומכויילת היטב, אשר אין מניפולציה על הנתונים שלה, אמורה לספק מידע אמין למדי לגבי הזיהום באזור התחנה. ברור, שכל תקלה או מניפולציה על הנתונים, כולל: מחיקת נתונים, מניפולציה ברמת התוכנה, אי תקינות חלק מהרכיבים כמו רכיב מדידת הרוח או רכיב מדידת הבנזן וכד'- מורידות את אמינות הניטור משמעותית. כאמור מעלה, מומחי הניטור של "שומרי הבית" מעריכים כי הציוד בתחנות האיגוד אינו מתאים לייעודו וכי נעשות פעולות תמוהות באשר להצגת הנתונים באתרי האיגוד והמשרד להגנת הסביבה.

שומרי הבית מזמינה את הציבור לעקוב אחר תחנות הניטור (לנוחיותם, אנו מצרפים כאן שוב את הלינק) בכל מקרה של חריגה מערכי הסביבה כמוגדר מעלה, על אוכלוסיות רגישות, לרבות ילדים, קשישים, חולים ואנשים הלוקים במחלות נשימתיות ולבביות, לשקול בכובד ראש אם ברצונם לשהות מחוץ לביתם.

להלן ערכי הסביבה שנקבעו בחוק אוויר נקי:

ערכים אלו מהווים את הערכים שמעליהם יש הפרה של החוק.

SO2- גפרית דו-חמצנית

תוצר לוואי של תהליכים תעשייתיים בהם מתרחשת שריפה של דלקים, כמו למשל בתחנות כוח, בבתי זיקוק לנפט, בדוודי קיטור ובתעשייה.

השפעה על הבריאות: פגיעים במיוחד: ילדים ומבוגרים אסתמתיים וחולים במחלות ריאה כרונית (COPD וברונכיטיס). 

ערך היעד הבריאותי (שמתחתיו ככל הנראה אין השפעות בריאותיות שליליות) שנקבע בחוק אוויר נקי לגופרית דו-חמצנית הוא 500 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) לעשר דקות, ו-20 ליממה. 

ערכי הסביבה לגופרית דו חמצנית (הערכים שמעליהם קיימת הפרה של החוק) כפי שמוגדרים בתקן הישראלי הם: 50 מק"ג/מ"ק ליממה, ו-20 לשנה. 

להרחבה  SO2- גפרית דו-חמצנית

תחמוצות חנקן הינן קבוצה של מזהמי אוויר גזיים, המורכבת בעיקר משני גזים: חנקן חד-חמצני (NO), גז חסר צבע, וחנקן דו-חמצני (NO2), גז בצבע חום-כתום ובחוק אוויר נקי נבחר כמייצג את כלל תחמוצות החנקן. 

השפעה על הבריאות: עלול לגרום לפגיעה ברקמות הריאות ובדרכי הנשימה, להגברה של תגובות דלקתיות במערכת הנשימה ולעלייה ברגישות למחלות נגיפיות.
חשיפה ל-NO2 מעלה את שיעור הפניות לחדרי מיון, ולאישפוזים עקב מחלות נשימתיות. 

נשים בהיריון: הגברת הסיכון לסכרת היריון ולרעלת הריון. במהלך השליש הראשון של ההריון מעלה את הסיכון למומי לב בעובר. חשיפה כזו בשליש האחרון של ההריון מעלה את הסיכון ללידת תינוק במשקל נמוך. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה לרמות גבוהות של – NO2 ובין תסמונת מוות בעריסה.

ערכי הסביבה לחנקן דו חמצני: כ- 200 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) לשעה, ו-40 לשנה. 

 להרחבה NOX – תחמוצות חנקן

O3 - אוזון

אוזון נוצר גם סמוך לפני הקרקע, כאשר פחמימנים ותחמוצות חנקן הנפלטים לאוויר יוצרים תגובה פוטוכימית (תגובה כימית בנוכחות של קרינת השמש). 

השפעות בריאותיות: האוזון עלול לפגוע בקרומי התא. חשיפה קצרת טווח גורמת לגירוי ניכר בעיניים ובאף, פגיעה בתפקוד תקין של הריאות. עיקר הפגיעה תהיה באוכלוסיות רגישות – חולים במחלות נשימתיות, ילדים, קשישים וכן אנשים שעובדים בחוץ. ילדים רגישים לאוזון מאחר והריאות עדיין מתפתחות אצלם ומאחר והם פעילים בחוץ. בימים בהם יש עלייה ברמת האוזון קיימת עלייה בכמות הפניות לחדרי-מיון ובכמות האשפוזים וכן עלייה בתמותה מוקדמת ממחלות נשימתיות ולבביות בקרב אוכלוסיות רגישות.

ערך היעד הבריאותי (שמתחתיו ככל הנראה אין השפעות בריאותיות שליליות) שנקבע בחוק אוויר נקי לאוזון הוא 100 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק). 

ערך סביבה לאוזון: כ- 140 מק"ג/מ"ק לשמונה שעות. הערך המומלץ של ארגון הבריאות העולמי הוא 100 מק"ג/מ"ק לשמונה שעות. ערך הסביבה בישראל גבוה יחסית לערך שקבע ארגון הבריאות העולמי בשל קרינת השמש החזקה שמגבירה את יצירת האוזון. 

להרחבה O3 – אוזון

PM2.5, PM10 - חלקיקים נשימים עדינים

החלקיקים מורכבים מחומרים רבים, כגון מתכות, פחמן שחור ופחמן אורגני, כימיקלים אורגניים, אמוניה, סולפטים, ניטרטים וחלקיקי קרקע. הם נפלטים לסביבה כתוצאה משריפת דלקים מארובות מפעלי תעשיה ותחנות כוח, וכן מצינורות פליטה של כלי רכב. 

השפעות בריאותיות: ככל שהחלקיק קטן יותר, הוא יחדור עמוק יותר למערכת הנשימה, יעבור לדם ואף יכול להגיע אל המוח. החלקיקים הקטנים יותר עלולים גם להכיל מתכות ולספוח תרכובות אורגניות מסרטנות. על-פי ארגון הבריאות העולמי, מבחינה בריאותית אין סף בטוח לחשיפה נשימתית לחלקיקים הקטנים. מדווחת עלייה בשיעור של כלל הפניות לבתי חולים והאישפוזים בהם, ובכלל זה פניות כתוצאה מתחלואה לבבית, מתחלואה נשימתית, מירידה בתפקודי ריאה ומסיבוכים הקשורים בתפקודי מערכת הנשימה. 

נשים בהריון: מחקרים מצאו כי החשיפה לחלקיקים הנשימים גרמה לעלייה בתמותה הכללית, לעלייה בתמותה ממחלות נשימה וכן לעלייה בתמותה ממחלות לב. כמו כן, ישנה עדות מדעית לעלייה בתמותה עוברית כתוצאה מחשיפה אקוטית לחלקיקים. 

ערכי יעד בריאותיים: ארגון הבריאות העולמי קבע ערכי סביבה לחלקיקי PM10 של 50 מק"ג/מ"ק ליממה, ו-20 לשנה ולחלקיקי PM2.5 ערכים של 25 מק"ג/מ"ק ליממה, ו-10 לשנה.

בישראל נקבעו בחוק אוויר נקי ערכי סביבה עבור המזהם PM10 ערכים של 130 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) ליממה, ו-50 לשנה ועבור המזהם PM2.5 ערכים של 37.5 מק"ג/מ"ק ליממה, ו-25 לשנה. 

להרחבה PM2.5, PM10 – חלקיקים נשימים עדינים

שייך לקבוצת הפחמימנים (הידרוקרבונים, Hydrocarbons).

השפעות בריאותיות: הסוכנות הבינלאומית למחקר בנושא סרטן IARC קבעה כי בנזן הינו חומר מסרטן לבני אדם. הבנזן הוכח כגורם לסרטן הדם (לוקמיה) בבני אדם. כמה תרכובות פחמימניות אחרות או מוצרי נפט, כגון בנזו-א-פירן ובנזין, נחשבות כמחוללות סרטן. בנזן, טולואן, וקסילן (אשר נמצאים בבנזין), יכולים להשפיע על מערכת העצבים המרכזית של האדם ובחשיפות לרמות גבוהות מאוד, לגרום למוות. על פי ועדת אלמוג, שמינה המשרד להגנת הסביבה וגם על פי ארגון הבריאות העולמי, בנזן מסרטן בכל רמה שהיא, גם מתחת לערכי הסביבה שנקבעו עבורו. תחנות הניטור באזורים הרלוונטיים לאסדת לוויתן מודדות רמת בנזן באוויר.

ערכי יעד בריאותיים: בגלל רעילותו של הבנזן, ארגון הבריאות העולמי לא הגדיר ערך סף שמתחתיו אין סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה אל החומר.

בישראל, נקבע לבנזן התקן של ערך הסביבה היממתי כ- 1.2PPB. כלומר, ערך של מעל 1.2PPB בממוצע היומי, מהווה חריגה. שימו לב, אין הכוונה כאן לערך בודד של 1.2PPB, אלא לממוצע יממתי, כלומר- ממוצע של כל 288 הדגימות שנמדדו ביממה (אחת ל- 5 דקות במצב תקין, כאמור).

בנוסף למזהמים, התחנות צריכות למדוד את כיוון הרוח (WD) ואת מהירות הרוח (WS), וזאת על מנת שניתן יהיה להצביע על מקור הזיהום או לכל הפחות מיקומו.

להרחבה Benzen – בנזן