כל מה שרציתם לדעת על ניטור הזיהום מאסדת לוויתן

בתאריך ה- 18.11.19 בשעה 20:00 התבשרנו, למגינת ליבנו, כי אסדת זיקוק הגז לוויתן החלה במחטף מיידי את "תקופת ההרצה" שלה, תקופה המקדימה את תחילת פעילות הזיקוק באסדה.

במהלך תקופה זו, עפ"י הפרסומים, מתוכננים להיפלט לאוויר מזהמים בכמויות פנומנליות, חלקם ידועים כמסרטנים, חלקם חשודים כמסרטנים, וכולם בלתי רצויים בסביבת מחייה אנושית. כמו כן, בתקופת ההרצה לא פעילים אמצעי הפחתת מזהמים שפעילים בפעילות שגרתית (ה- FGRU- הלא היא "המערכת הסגורה" המפורסמת וכן הלפיד).

נובל אנרג'י, שיאנית תקלות השפך והדליפות במדינת קולורדו במשך שנים ברציפות, מתהדרת באתר האינטרנט שלה כי היא דוגלת בשקיפות. המזהמים שנובל תפלוט לאוויר הם אמנם שקופים בעצמם ולחלוטין בלתי נראים בעין בלתי מזויינת, אך נראה כי הדבר השקוף היחיד בעיני מנהלי נובל אנרג'י, הוא תושבי האזור שישאפו לריאותיהם את המזהמים המסרטנים.

המשרד להגנת הסביבה לא מצליח להתמודד עם הכוחנות והדורסנות של נובל אנרג'י ונכנע לחלק מתכתיביה.
המשרד נסוג מדרישת התושבים לקיים ניטור רציף של בנזן (מסרטן ודאי) על ארובות וגדר האסדה. זאת, למרות התחייבויות פומביות שנתנו הרגולטורים במשך שנים, לרבות מנכ"ל משרדי האנרגיה והגנת הסביבה. 

גם תחנות הניטור של איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל (מכאן ואילך נקרא לו "האיגוד"),  מצוידות במיכשור שלדברי המומחים עמם התייעצנו, אינו מתאים לתנאים הספציפיים של הפליטות החזויות מאסדת לוויתן. יתרה מזו, אופן הדיווח בתחנות האיגוד מעלה תהיות קשות לגבי מהימנות התחנות והמדווחים.

בנפול שומרי הסף, אלו הם שוב אנחנו, שומרי הבית, שמציגים לאזרחים את המידע המלא.

עפ"י פרסומי נובל אנרג'י, תכנית ההרצה נמשכת כחודש ומחצה והיא כוללת מספר אירועי פליטה משמעותיים מאוד.

לאחר תקופת ההרצה, עפ"י הפרסומים, תתחיל תקופת הפעילות השגרתית של האסדה. שגרה, שאין לנו כל ספק שתהיה רצופת תקלות, כמיטב המסורת של נובל אנרג'י.

נכון להיום לא מבוצע ניטור רציף על האסדה ומסביב לה וזאת בניגוד לדרישתנו. פרסומים על הסכם בין האיגוד לנובל אנרג'י בדבר ניטור על האסדה נותרו סתומים לגמרי ונדמה שרב הנסתר על הנגלה בהקשר זה.

קיימות כיום שלוש תחנות ניטור בבעלות איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל: מעיין צבי, נחשולים וקיסריה.
תחנות הניטור של איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל (מכאן ואילך נקרא לו "האיגוד"),  מצוידות במיכשור שלדברי המומחים עמם התייעצנו, אינו מתאים לתנאים הספציפיים של הפליטות החזויות מאסדת לוויתן. יתרה מזו, אופן הדיווח בתחנות האיגוד הכולל מחיקת נתונים,  מעלה תהיות קשות לגבי מהימנות התחנות והמדווחים.
כפי שנוכחנו, בתחנת נחשולים החיישנים אינם מתאימים ומגיעים לרוויה בזמן הנישוב ולכן לא מודדים כראוי.

המשרד להגנת הסביבה הוסיף לאחרונה 2 תחנות נוספות משלו: בזכרון יעקב ובנווה ים. תחנת זכרון לא מודדת את נתוני כיוון ועוצמת הרוח, וגם לא את המזהם קסילן או חלקיקים נשימים עדינים מסוג PM10.

בנוסף, קיימות שתי תחנות של נובל אנרג'י במעין צבי ובחוף דור.
שתי תחנות הניטור של נובל אנרג'י סובלות ממחסור בנתוני רוח ולא מודדות את רמות החלקיקים הנשימים העדינים מסוג PM10 ומסוג PM2.5, ותרכובות חנקן, וכמו כן לא מודדות את נתוני כיוון ועוצמת הרוח, בניגוד למה שנדרש מנובל במסמך ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה, וכנהוג בתחנות ניטור ברחבי ישראל, לרבות תחנות האיגוד.

ראוי לציין, כי בהתאם להיתר הפליטה של האסדה, תחילת ההרצה מותנית בקיומן של 2 תחנות ניטור תקינות של נובל אנרג'י, אחת במעיין צבי והשנייה בקיסריה. תחילת הפעלה שגרתית מחייבת בנוסף לשתי תחנות אלו, תחנה נוספת של נובל על חוף הים. 

לתחנות האיגוד אין התייחסות בהיתר (ולפי מנכ"ל האיגוד גם לא תקציב מעבר לסוף השנה הזו), כלומר, הן אמורות להיות בנוסף לתחנות של נובל אנרג'י, ולא במקומן.
למעשה תחילת ההרצה החלה עם תחנה אחת בלבד של נובל אנרג'י (וגם היא מודדת חלקית, כאמור מעלה), כפי שקורה כיום, עומדת בניגוד גמור לתנאי היתר הפליטה! כך, נובל אנרג'י מתחילה את פעילותה עם חריגה מהוראות המשרד ולא רק שהמשרד לא מתקומם ועוצר אותה, הוא אף לא מבחין בכך!

מאחר שהתרענו על כך, מצאו נובל אנרג'י ואיגוד ערים פתרון – האיגוד השכיר את תחנת קיסריה שבבעלותו לנובל אנרג'י. אז כעת, תחנת קיסריה של האיגוד, מתופעלת בעצם ע"י נובל אנרג'י.

הנתונים הנאספים מתחנות הניטור מוצגים במספר מוקדים:

תחנת נובל אנרג'י זמינה באתר המשרד להגנת הסביבה, תחת "נובל אנרגיה".  שלוש תחנות האיגוד זמינות באתר המשרד להגנת הסביבה, תחת: 

  • "מעיין צבי- איגוד". 
  • "קיסריה- ראלי". 
  • "קרון א. שרון-כרמל 2 (נחשולים)".

ניתן לגשת למידע באינטרנט באמצעות קישור לאתר המשרד להגנת הסביבה

שימו לב: מהמחשב, האתר עובד באופן מיטבי באמצעות דפדפן אקספלורר. יש ללחוץ על "נתוני ניטור בזמן אמת", לבחור ב"שרון – כרמל", ולגלול עד לבחירה בתחנה הרצויה. לחיצה על שם התחנה תאפשר להוריד את דו"ח התחנה, או להיכנס למידע מקוון.

כדי להקל עליהם, בנינו אפליקציה השואבת את הנתונים מאתרי המשרד להגנת הסביבה והאיגוד ומציגה אותם באופן מרוכז וגרפי. הנתונים זמינים באתר "שומרי הבית"- שמרו במועדפים שלכם את הלינק הזה.

התקן, המוגדר בחוק אוויר נקי כ"ערכי הסביבה" עבור כל מזהם רלוונטי, מוגדר ביחידות ug/m3 (מיקרוגרם למטר מעוקב).

כל תחנות הניטור מודדות ביחידות PPB (חלקים למיליארד Parts Per Billion).

כדי להמיר, צריך לחלק את התקן במקדם המרה לפי גובה התחנה. באזורנו לבנזן זה יוצא 1.2PPB כלומר, ערך של מעל 1.2PPB בממוצע היומי, מהווה חריגה. שימו לב, אין הכוונה כאן לערך בודד של 1.2PPB, אלא לממוצע יממתי, כלומר- ממוצע של כל 288 הדגימות שנמדדו ביממה (מתקבלת דגימה אחת ל- 5 דקות, במצב תקין).

הגרפים באתר "שומרי הבית" מראים ויז'ואלית את סף ערכי הסביבה המותרים.

כל הגעה לערכי הסביבה (1.2PPB לבנזן) היא בעייתית ולא אמורה להתרחש במצב סביר, לכן כדאי להתריע עליה. בכל אירוע כזה, האפליקציה באתר "שומרי הבית" מייצרת דו"ח מיוחד.

בנוסף, לחלק מהמזהמים הוסיפו (בעקבות לחצן של חברות האנרגיה…) מספר חריגות מותרות בשנה. כך, למזהם בנזן מותר בישראל לחרוג מהתקן עד 7 פעמים בשנה (רק החריגה השמינית תחשב הפרה של החוק), כלומר 7 יממות שבהן הערך הממוצע היה גבוה מ- 1.2ppb נחשבות תקינות… חשוב להבין, שמדובר בפטנט ישראלי ולא בפרקטיקה שמקובלת באירופה, עם זאת יש לציין כי התקן במדינות אירופה גבוה מעט יותר.

ערכי סביבה לניטור רציף כולל מקדמים ינואר 2017

בכל תחנת ניטור מנוטרים ערכים של חומרים מסוימים, כתלות במזהמים שצפויים להיות בסביבה. באתר המשרד להגנת הסביבה ניתן למצוא מידע על כל החומרים.
נביא כאן את המידע לגבי החומרים המנוטרים בתחנות הרלוונטיות לאסדת לוויתן, שפורטו בסעיף הקודם, בדגש על ההשפעות הבריאותיות שלהם, ערכי הסביבה והחריגה מהתקן שהוגדר להם.

ערכי הסביבה שנקבעו בחוק אוויר נקי מהווים את הערכים שמעליהם יש הפרה של החוק.

 

תחנת ניטור תקינה ומכויילת היטב, אשר אין מניפולציה על הנתונים שלה, אמורה לספק מידע אמין למדי לגבי הזיהום באזור התחנה. ברור, שכל תקלה או מניפולציה על הנתונים, כולל: מחיקת נתונים, מניפולציה ברמת התוכנה, אי תקינות חלק מהרכיבים כמו רכיב מדידת הרוח או רכיב מדידת הבנזן וכד'- מורידות את אמינות הניטור משמעותית. כאמור מעלה, מומחי הניטור של "שומרי הבית" מעריכים כי הציוד בתחנות האיגוד אינו מתאים לייעודו וכי נעשות פעולות תמוהות באשר להצגת הנתונים באתרי האיגוד והמשרד להגנת הסביבה.

שומרי הבית מזמינה את הציבור לעקוב אחר תחנות הניטור (לנוחיותם, אנו מצרפים כאן שוב את הלינק) בכל מקרה של חריגה מערכי הסביבה כמוגדר מעלה, על אוכלוסיות רגישות, לרבות ילדים, קשישים, חולים ואנשים הלוקים במחלות נשימתיות ולבביות, לשקול בכובד ראש אם ברצונם לשהות מחוץ לביתם.

חשוב!

אנו מקדמים הקמת מערך ניטור עצמאי של שומרי הבית שנתוניו יהיו אמינים ושקופים.

מדובר במערך יקר, אך בהחלט הכרחי.
אנו  זקוקים לתמיכתכם הכספית לצורך הקמתו והמשך המאבק.
אנא תירמו ברוחב לב, למען החיים והבריאות של כולנו!

להלן ערכי הסביבה שנקבעו בחוק אוויר נקי:

ערכים אלו מהווים את הערכים שמעליהם יש הפרה של החוק.

SO2- גפרית דו-חמצנית

תוצר לוואי של תהליכים תעשייתיים בהם מתרחשת שריפה של דלקים, כמו למשל בתחנות כוח, בבתי זיקוק לנפט, בדוודי קיטור ובתעשייה.

השפעה על הבריאות: פגיעים במיוחד: ילדים ומבוגרים אסתמתיים וחולים במחלות ריאה כרונית (COPD וברונכיטיס). 

ערך היעד הבריאותי (שמתחתיו ככל הנראה אין השפעות בריאותיות שליליות) שנקבע בחוק אוויר נקי לגופרית דו-חמצנית הוא 500 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) לעשר דקות, ו-20 ליממה. 

ערכי הסביבה לגופרית דו חמצנית (הערכים שמעליהם קיימת הפרה של החוק) כפי שמוגדרים בתקן הישראלי הם: 50 מק"ג/מ"ק ליממה, ו-20 לשנה. 

להרחבה  SO2- גפרית דו-חמצנית

תחמוצות חנקן הינן קבוצה של מזהמי אוויר גזיים, המורכבת בעיקר משני גזים: חנקן חד-חמצני (NO), גז חסר צבע, וחנקן דו-חמצני (NO2), גז בצבע חום-כתום ובחוק אוויר נקי נבחר כמייצג את כלל תחמוצות החנקן. 

השפעה על הבריאות: עלול לגרום לפגיעה ברקמות הריאות ובדרכי הנשימה, להגברה של תגובות דלקתיות במערכת הנשימה ולעלייה ברגישות למחלות נגיפיות.
חשיפה ל-NO2 מעלה את שיעור הפניות לחדרי מיון, ולאישפוזים עקב מחלות נשימתיות. 

נשים בהיריון: הגברת הסיכון לסכרת היריון ולרעלת הריון. במהלך השליש הראשון של ההריון מעלה את הסיכון למומי לב בעובר. חשיפה כזו בשליש האחרון של ההריון מעלה את הסיכון ללידת תינוק במשקל נמוך. מחקרים מצאו קשר בין חשיפה לרמות גבוהות של – NO2 ובין תסמונת מוות בעריסה.

ערכי הסביבה לחנקן דו חמצני: כ- 200 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) לשעה, ו-40 לשנה. 

 להרחבה NOX – תחמוצות חנקן

O3 - אוזון

אוזון נוצר גם סמוך לפני הקרקע, כאשר פחמימנים ותחמוצות חנקן הנפלטים לאוויר יוצרים תגובה פוטוכימית (תגובה כימית בנוכחות של קרינת השמש). 

השפעות בריאותיות: האוזון עלול לפגוע בקרומי התא. חשיפה קצרת טווח גורמת לגירוי ניכר בעיניים ובאף, פגיעה בתפקוד תקין של הריאות. עיקר הפגיעה תהיה באוכלוסיות רגישות – חולים במחלות נשימתיות, ילדים, קשישים וכן אנשים שעובדים בחוץ. ילדים רגישים לאוזון מאחר והריאות עדיין מתפתחות אצלם ומאחר והם פעילים בחוץ. בימים בהם יש עלייה ברמת האוזון קיימת עלייה בכמות הפניות לחדרי-מיון ובכמות האשפוזים וכן עלייה בתמותה מוקדמת ממחלות נשימתיות ולבביות בקרב אוכלוסיות רגישות.

ערך היעד הבריאותי (שמתחתיו ככל הנראה אין השפעות בריאותיות שליליות) שנקבע בחוק אוויר נקי לאוזון הוא 100 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק). 

ערך סביבה לאוזון: כ- 140 מק"ג/מ"ק לשמונה שעות. הערך המומלץ של ארגון הבריאות העולמי הוא 100 מק"ג/מ"ק לשמונה שעות. ערך הסביבה בישראל גבוה יחסית לערך שקבע ארגון הבריאות העולמי בשל קרינת השמש החזקה שמגבירה את יצירת האוזון. 

להרחבה O3 – אוזון

PM2.5, PM10 - חלקיקים נשימים עדינים

החלקיקים מורכבים מחומרים רבים, כגון מתכות, פחמן שחור ופחמן אורגני, כימיקלים אורגניים, אמוניה, סולפטים, ניטרטים וחלקיקי קרקע. הם נפלטים לסביבה כתוצאה משריפת דלקים מארובות מפעלי תעשיה ותחנות כוח, וכן מצינורות פליטה של כלי רכב. 

השפעות בריאותיות: ככל שהחלקיק קטן יותר, הוא יחדור עמוק יותר למערכת הנשימה, יעבור לדם ואף יכול להגיע אל המוח. החלקיקים הקטנים יותר עלולים גם להכיל מתכות ולספוח תרכובות אורגניות מסרטנות. על-פי ארגון הבריאות העולמי, מבחינה בריאותית אין סף בטוח לחשיפה נשימתית לחלקיקים הקטנים. מדווחת עלייה בשיעור של כלל הפניות לבתי חולים והאישפוזים בהם, ובכלל זה פניות כתוצאה מתחלואה לבבית, מתחלואה נשימתית, מירידה בתפקודי ריאה ומסיבוכים הקשורים בתפקודי מערכת הנשימה. 

נשים בהריון: מחקרים מצאו כי החשיפה לחלקיקים הנשימים גרמה לעלייה בתמותה הכללית, לעלייה בתמותה ממחלות נשימה וכן לעלייה בתמותה ממחלות לב. כמו כן, ישנה עדות מדעית לעלייה בתמותה עוברית כתוצאה מחשיפה אקוטית לחלקיקים. 

ערכי יעד בריאותיים: ארגון הבריאות העולמי קבע ערכי סביבה לחלקיקי PM10 של 50 מק"ג/מ"ק ליממה, ו-20 לשנה ולחלקיקי PM2.5 ערכים של 25 מק"ג/מ"ק ליממה, ו-10 לשנה.

בישראל נקבעו בחוק אוויר נקי ערכי סביבה עבור המזהם PM10 ערכים של 130 מיקרוגרם למטר מעוקב (מק"ג/מ"ק) ליממה, ו-50 לשנה ועבור המזהם PM2.5 ערכים של 37.5 מק"ג/מ"ק ליממה, ו-25 לשנה. 

להרחבה PM2.5, PM10 – חלקיקים נשימים עדינים

שייך לקבוצת הפחמימנים (הידרוקרבונים, Hydrocarbons).

השפעות בריאותיות: הסוכנות הבינלאומית למחקר בנושא סרטן IARC קבעה כי בנזן הינו חומר מסרטן לבני אדם. הבנזן הוכח כגורם לסרטן הדם (לוקמיה) בבני אדם. כמה תרכובות פחמימניות אחרות או מוצרי נפט, כגון בנזו-א-פירן ובנזין, נחשבות כמחוללות סרטן. בנזן, טולואן, וקסילן (אשר נמצאים בבנזין), יכולים להשפיע על מערכת העצבים המרכזית של האדם ובחשיפות לרמות גבוהות מאוד, לגרום למוות. על פי ועדת אלמוג, שמינה המשרד להגנת הסביבה וגם על פי ארגון הבריאות העולמי, בנזן מסרטן בכל רמה שהיא, גם מתחת לערכי הסביבה שנקבעו עבורו. תחנות הניטור באזורים הרלוונטיים לאסדת לוויתן מודדות רמת בנזן באוויר.

ערכי יעד בריאותיים: בגלל רעילותו של הבנזן, ארגון הבריאות העולמי לא הגדיר ערך סף שמתחתיו אין סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה אל החומר.

בישראל, נקבע לבנזן התקן של ערך הסביבה היממתי כ- 1.2PPB. כלומר, ערך של מעל 1.2PPB בממוצע היומי, מהווה חריגה. שימו לב, אין הכוונה כאן לערך בודד של 1.2PPB, אלא לממוצע יממתי, כלומר- ממוצע של כל 288 הדגימות שנמדדו ביממה (אחת ל- 5 דקות במצב תקין, כאמור).

בנוסף למזהמים, התחנות צריכות למדוד את כיוון הרוח (WD) ואת מהירות הרוח (WS), וזאת על מנת שניתן יהיה להצביע על מקור הזיהום או לכל הפחות מיקומו.

להרחבה Benzen – בנזן

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן