ראיון עם יוני ספיר בנושא ההתחממות הגלובלית בתכנית "למען האמת" בהגשת אוריאל דסקל בערוץ "רלוונט". 21.5.24
משבר האקלים הגלובלי – מה בעצם קורה?
ב- 120 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בכ- 1.2 מעלות צלזיוס.
אם נמשיך לפלוט כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה, מסלול ההתחממות יגרום לעליה של 4-6 מעלות, עד לסוף המאה הנוכחית.
להתחממות כזו צפויות תוצאות הרסניות של בצורות קשות בחלק מהעולם, הצפות של 80% מהערים הגדולות בעולם ומאות מיליוני בני אדם שיאלצו להיות פליטים ממקום מגוריהם.
נקודת האל-חזור היא התחממות של 1.5 מעלות צלזיוס בלבד, כך קבעו כמעט פה-אחד אלפי מדעני האו"ם מכל רחבי העולם. החל משלב זה, תהליך ההתחממות ייצא משליטת האדם, ואף פעולה שנעשה לא תוכל להשיב את הגלגל לאחור.
על פי קצב פליטות המזהמים הנוכחי וללא נקיטת פעולות חירום מיידיות, נגיע לנקודת האל-חזור בתוך פחות מ- 12 שנים! זהו פרק הזמן העומד בידינו, על מנת להימנע מגורל של פליטים רעבים, מלחמות על מזון ומים, חום בלתי נסבל, הכחדת מיליוני מיני בעלי חיים והגדלת מעגלי המצוקה והאלימות.
לכן, התאחדו המדינות המפותחות והתחייבו לפעילות אקטיבית למניעת המשבר.
הפעולות הנדרשות: נטיעת עצים וריאות ירוקות ומעבר לשימוש ב- 100% אנרגיות מתחדשות ונקיות.
גרטה תונברג משבדיה – בוועידת האקלים בקטוביץ
בהקשר זה מצאנו לנכון לצטט את אחת ממובילות הנוער של המאבק הבינלאומי במשבר האקלים –
“You say you love your children above all else and yet you are stealing their future in front of their very eyes”. Greta Thunberg
ישראל ושינוי האקלים
ישראל במיקום גאוגרפי פגיע במיוחד לשינויי האקלים
אנחנו חיים באחד האזורים הכי פגיעים מבחינת שינוי אקלים. הטמפרטורה עלתה באגן המזרחי של הים התיכון במעלה וחצי, כלומר כ- 25% יותר מהממוצע העולמי. במזרח התיכון צפויים מעל 200 ימים בשנה בהם הטמפרטורה תעמוד על מעל 50 מעלות צלזיוס, אם לא נעצור את כדור השלג המתגלגל.
בישראל ובאזור כולו, המשמעות החמורה ביותר היא תנאי יובש קיצוניים ביותר, אשר מעמידים את האזור שלנו בסכנה. גם כאשר אנו מצליחים להתמודד עם חוסר במים באמצעות התפלת מים, חשוב לזכור שלא כך הדבר עם מדינות רבות באזור, בהן שינוי אקלים עלול לפעול כמכפלת סיכונים וגורם שמעמיק אי-סדר חברתי ופוליטי, דבר העלול לגרום למלחמות.
יעדי ישראל להפחתת פליטות גזי חממה הם הזעומים ביותר מכל מדינות ה-OECD.
לדוגמה מדינות אירופה התחייבו להפחית את פליטות גזי החממה ב- 40% ביחס לשנת 1990 .
לעומת זאת, מבחינת ישראל מדובר כיום בעלייה מאוד משמעותית ביחס לאותה שנה.
מה צריך לעשות?
ישראל היא מדינה שהגיעה להישגים מרשימים בשורה מאוד ארוכה של תחומים, כמו סייבר, רפואה ועוד. יש בישראל עשרות חברות סטארט אפ העוסקות בטכנולוגיות שנועדו למגר את שינוי האקלים – אנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית, אגירה, תחבורה חכמה.
הישענות על הגז מעוורת את עיני מקבלי ההחלטות בישראל
ומונעת מהם לעשות את ההשקעות בסדרי גודל הנכונים בטכנולוגיות שנועדו לסייע בהפחתת פליטות גזי חממה. זוהי איוולת בלתי אחראית משום שפריצות דרך טכנולוגיות מצד ישראל ימקמו חברות ישראליות בחזית המאבק הבינלאומי בשינוי אקלים ויגדילו את הסיכויים לייצב את אקלים כדור הארץ לרמה סבירה.
השקעה מעין זו שווה הרבה יותר מהחלק היחסי של ישראל בפליטות גזי חממה.
לא זו בלבד – מבחינת ההתחממות הגלובלית הפקת הגז עלולה להשפיע אפילו יותר מפחם!
מדוע? בתהליך הפקת הגז נפלט מתאן הגרוע בעשרות מונים מהפחמן הדו חמצני הנפלט בהפקת אנרגיה מפחם.
לקריאה נוספת: ההתחממות הגלובלית – איך גז תורם להתחממות הגלובלית?
ישראל חייבת לעבור תפנית
ישראל צריכה לעבור תפנית משמעותית ביותר בכל הנוגע למאבק בשינוי אקלים וביכולתה להפוך לשחקן מוביל במאבק לפיתוח כלכלה דלת פחמן ודלת מתאן – בראש ובראשונה בתחום האנרגיה.
איך? לקריאה על צעדים מעשיים למעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל – לחצו כאן.
לא נוכל להגיד לילדנו שלא ידענו
"שינוי האקלים הוא אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר שעומדים היום בפני האנושות. אם אשתמש במילים חזקות, אומר שאנחנו נמצאים על גבול ההתאבדות."
המילים נאמרו ע"י האפיפיור פרנציסקוס, בהקשר למגמת התחממות הגלובלית.
שינוי האקלים כבר לא נחשב לתיאוריה מדעית מופשטת, אלא למציאות מאוד מוחשית וממשית אותה אנו חשים בתדירות גוברת של אירועי מזג אוויר קיצוני בכל העולם.
גם בישראל אנחנו חווים אותו בצורה משמעותית בשנים האחרונות, עם יותר גלי חום, יותר שיטפונות ובצורת מתמשכת המחמירה משנה לשנה.
סכנות רבות אורבות לפתחנו כתוצאה משינויי האקלים הקיצוניים ובהן: מלחמות על מקורות מים, רעב, מאות מיליוני פליטים, התפשטות מחלות המועברות על ידי חרקים הפעילים בחום.
ריכזנו עבורכם כאן כל המאמרים שפירסמנו בנושא משבר האקלים:
אומרים דבר אחד, עושים דבר אחר
חוק האקלים מדגים: ממשלת השינוי ממשיכה להתל באזרחים • ראש ממשלת הפנים ליברמן מנצח בהורדות ידיים את ראש ממשלת החוץ בנט • וכל החברים נזהרים מלפרק את החבילה המקרטעת הזו, שלא מצליחה להוציא תחת ידיה מהלך סביבתי ראוי אחד לרפואה מה מילים כבר נשפכו על חוק האקלים בישראל. המשרד להגנת
האם חוק אקלים מתאים לאקלים הפוליטי בישראל?
החשש המרכזי הוא שחוק האקלים החדש, שיובא בקרוב לאישור הממשלה, יהיה יותר כמו נוצות להתהדר בהן בפני העולם ובפני אזרחי ישראל, ולא יקדם את המאבק במשבר האקלים בצורה יעילה ונכונה. במקרה זה חוק האקלים יכול להפוך לנטל יותר מאשר להיות נכס כשתמר זנדברג נכנסה למשרד להגנת הסביבה, עם רקורד סביבתי-חברתי
אפשר להצליח במלחמה במשבר האקלים ובהתחממות כדור הארץ
החור באוזון, אילוסטרציה מסרט של Vox תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש מכוויית שמש רצינית, עולם שבו סרטן העור הוא גורם מוות מוביל, ושבו יבולים קמלו ומתו תחת קרינה מזיקה מהחלל החיצון. החור באוזון שכבת האוזון באטמוספרה העליונה חוסמת קרינה אולטרה סגולה (UV), הפוגעת ברקמות
אם זה מתחמם, איך זה שזה מתקרר?
כמה עובדות פשוטות שכל אחד, ובמיוחד עיתונאים, צריכים לדעת בקשר להתחממות הגלובלית 22.03.2022 1 השירות המטאורולוגי הודיע היום כי חודש מרץ צפוי להיות מהקרים ביותר מאז שהחלו המדידות. רגע, אז מה עם הדיבורים על "התחממות גלובלית"? קר לנו! כך למשל כתב בפייסבוק גד ליאור, מוותיקי העיתונאים ב"ידיעות אחרונות": "משהו מוזר מתרחש
"פינוי" בז"ן הוא בעצם תוכנית להרחבת בתי הזיקוק
האבסורד בהתגלמותו בחסות הסיסמה של "פינוי בז"ן", הממשלה מתכוונת להסיר הגבלות מעל תאגיד הזיקוק של עידן עופר, החברה המזהמת בישראל, ולאפשר להגביר עוד יותר את הזיהום במפרץ חיפה. והסגירה? מתישהו בעתיד. ללא תאריך מוגדר, ללא תוכנית סטטוטורית מאושרת, ללא תיקצוב. עם צוות מו"מ שלא כולל נציגים מכל משרדי הממשלה הנוגעים
השרה תמר זנדברג, את בז"ן צריך לפנות, אל תתמכי בהחלטה רעה
◊ ההחלטה ההיסטורית על מפרץ חיפה עלולה להיות בכייה לדורות ◊ שבענו מתים, שבענו הבטחות ◊ כבוד השרה: אלו צריכים להיות הקווים האדומים שלנו ◊ במבט אישי נולדתי וגדלתי בחיפה. התגוררתי בה מרבית שנותיי. זכרונות הילדות שלי הן מחיפה והמפרץ. חלק ממשפחתי הקרובה והמורחבת עדיין מתגורר בחיפה ובקריות. אני אוהב
אל תסתכלו למטה
הסאטירה האקלימית של נטפליקס בוחרת להחריב את העולם במקום לשאול: איך מתחילים שינוי? בתמונה ד"ר רנדל מינדי, בגילומו של ליאונרדו דיקפריו, מסתכל למעלה, אל כוכב השביט העומד להחריב את כדור הארץ. צילום מסך מתוך הסרט "אל תסתכלו למעלה" (2021) כל החיים אני מסתכל למעלה, לא רק במובן המילולי של הביטוי,
האם בשר מתורבת הוא הפתרון למשבר האקולוגי-אקלימי?
בשר מתורבת יש הרבה יתרונות והוא עדיף עשרות מונים על בשר מן החי מבחינות רבות, אבל מעבר למשאבים ולפליטות בתהליכים המוצעים כיום, יש גם סוגיות של צריכת יתר, אפקט ריבאונד, בזבוז מזון וטיפול בפסולת, והן צריכות להטריד את כולנו הרבה סוגיות מוסריות, בריאותיות וסביבתיות קשורות בגידול ואכילת בשר מהחי, ובשנים
חינוך … לא מה שחשבנו
חינוך, במובן הרחב של המילה, מהקניית ידע, עבור בהגברת המודעות ועד לפיתוח דרכי מחשבה ופעולה, הוא משאב מרכזי להבטחת זכויות הדורות הבאים. לכן תמוה מאוד מדוע המשבר האקולוגי-אקלימי – המשבר הגדול ביותר שניצב כיום בפני אנושות וזה שישפיע משמעותית על הדורות הבאים – נפקד מתוכניות הלימוד ומהשיח במערכת החינוך בישראל.
פתרונות של חברות הדלקים למשבר האקלים עלולים להחמיר את הבעיה
יוסי אריה, פעיל סביבה, מנכ"ל המכון שמייצג את חברות הדלקים חושף את האסטרטגיה החדשה מעולם לא הסכמתי יותר עם מר יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. ואל יקל הדבר בעיניכם. המכון של אריה, גלגולו המכובס של "מכון הנפט" המיתולוגי, הוא לא בדיוק מכון במובנו האקדמי, אלא מעין לובי של
אומרים דבר אחד, עושים דבר אחר
חוק האקלים מדגים: ממשלת השינוי ממשיכה להתל באזרחים • ראש ממשלת הפנים ליברמן מנצח בהורדות ידיים את ראש ממשלת החוץ בנט • וכל החברים נזהרים מלפרק את החבילה המקרטעת הזו, שלא מצליחה להוציא תחת ידיה מהלך סביבתי ראוי אחד לרפואה מה מילים כבר נשפכו על חוק האקלים בישראל. המשרד להגנת
האם חוק אקלים מתאים לאקלים הפוליטי בישראל?
החשש המרכזי הוא שחוק האקלים החדש, שיובא בקרוב לאישור הממשלה, יהיה יותר כמו נוצות להתהדר בהן בפני העולם ובפני אזרחי ישראל, ולא יקדם את המאבק במשבר האקלים בצורה יעילה ונכונה. במקרה זה חוק האקלים יכול להפוך לנטל יותר מאשר להיות נכס כשתמר זנדברג נכנסה למשרד להגנת הסביבה, עם רקורד סביבתי-חברתי
אפשר להצליח במלחמה במשבר האקלים ובהתחממות כדור הארץ
החור באוזון, אילוסטרציה מסרט של Vox תארו לעצמכם עולם שבו אסור לצאת החוצה ליותר מ-5 דקות מחשש מכוויית שמש רצינית, עולם שבו סרטן העור הוא גורם מוות מוביל, ושבו יבולים קמלו ומתו תחת קרינה מזיקה מהחלל החיצון. החור באוזון שכבת האוזון באטמוספרה העליונה חוסמת קרינה אולטרה סגולה (UV), הפוגעת ברקמות
אם זה מתחמם, איך זה שזה מתקרר?
כמה עובדות פשוטות שכל אחד, ובמיוחד עיתונאים, צריכים לדעת בקשר להתחממות הגלובלית 22.03.2022 1 השירות המטאורולוגי הודיע היום כי חודש מרץ צפוי להיות מהקרים ביותר מאז שהחלו המדידות. רגע, אז מה עם הדיבורים על "התחממות גלובלית"? קר לנו! כך למשל כתב בפייסבוק גד ליאור, מוותיקי העיתונאים ב"ידיעות אחרונות": "משהו מוזר מתרחש
"פינוי" בז"ן הוא בעצם תוכנית להרחבת בתי הזיקוק
האבסורד בהתגלמותו בחסות הסיסמה של "פינוי בז"ן", הממשלה מתכוונת להסיר הגבלות מעל תאגיד הזיקוק של עידן עופר, החברה המזהמת בישראל, ולאפשר להגביר עוד יותר את הזיהום במפרץ חיפה. והסגירה? מתישהו בעתיד. ללא תאריך מוגדר, ללא תוכנית סטטוטורית מאושרת, ללא תיקצוב. עם צוות מו"מ שלא כולל נציגים מכל משרדי הממשלה הנוגעים
השרה תמר זנדברג, את בז"ן צריך לפנות, אל תתמכי בהחלטה רעה
◊ ההחלטה ההיסטורית על מפרץ חיפה עלולה להיות בכייה לדורות ◊ שבענו מתים, שבענו הבטחות ◊ כבוד השרה: אלו צריכים להיות הקווים האדומים שלנו ◊ במבט אישי נולדתי וגדלתי בחיפה. התגוררתי בה מרבית שנותיי. זכרונות הילדות שלי הן מחיפה והמפרץ. חלק ממשפחתי הקרובה והמורחבת עדיין מתגורר בחיפה ובקריות. אני אוהב
אל תסתכלו למטה
הסאטירה האקלימית של נטפליקס בוחרת להחריב את העולם במקום לשאול: איך מתחילים שינוי? בתמונה ד"ר רנדל מינדי, בגילומו של ליאונרדו דיקפריו, מסתכל למעלה, אל כוכב השביט העומד להחריב את כדור הארץ. צילום מסך מתוך הסרט "אל תסתכלו למעלה" (2021) כל החיים אני מסתכל למעלה, לא רק במובן המילולי של הביטוי,
האם בשר מתורבת הוא הפתרון למשבר האקולוגי-אקלימי?
בשר מתורבת יש הרבה יתרונות והוא עדיף עשרות מונים על בשר מן החי מבחינות רבות, אבל מעבר למשאבים ולפליטות בתהליכים המוצעים כיום, יש גם סוגיות של צריכת יתר, אפקט ריבאונד, בזבוז מזון וטיפול בפסולת, והן צריכות להטריד את כולנו הרבה סוגיות מוסריות, בריאותיות וסביבתיות קשורות בגידול ואכילת בשר מהחי, ובשנים
חינוך … לא מה שחשבנו
חינוך, במובן הרחב של המילה, מהקניית ידע, עבור בהגברת המודעות ועד לפיתוח דרכי מחשבה ופעולה, הוא משאב מרכזי להבטחת זכויות הדורות הבאים. לכן תמוה מאוד מדוע המשבר האקולוגי-אקלימי – המשבר הגדול ביותר שניצב כיום בפני אנושות וזה שישפיע משמעותית על הדורות הבאים – נפקד מתוכניות הלימוד ומהשיח במערכת החינוך בישראל.
פתרונות של חברות הדלקים למשבר האקלים עלולים להחמיר את הבעיה
יוסי אריה, פעיל סביבה, מנכ"ל המכון שמייצג את חברות הדלקים חושף את האסטרטגיה החדשה מעולם לא הסכמתי יותר עם מר יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה. ואל יקל הדבר בעיניכם. המכון של אריה, גלגולו המכובס של "מכון הנפט" המיתולוגי, הוא לא בדיוק מכון במובנו האקדמי, אלא מעין לובי של