אם זה כל כך מסוכן, למה החליטו למקם את האסדה ליד החוף?

אמנם נכון שתהליך התכנון היה ארוך ומקיף וכלל גורמים ושלבים רבים. יחד עם זאת בשלבי התכנון התרחשו מספר כשלים וטעויות גורליות:

1. לא נעשה תסקיר השפעה על הבריאות של אסדת הגז על האוכלוסיה.
   ככל הנראה אילו היה נעשה תסקיר זה, מסקנותיו היו מהוות תמרור אזהרה ברור עבור המתכננים.
2. בזמן בחינת החלופות, חלופה 9 שהיא האסדה הצפה 120 ק"מ מהחוף, נפסלה ולא הועברה כלל לדיון משום שהצוות המשפטי סבר שאין למועצה הארצית לתכנון ובניה סמכות לדון במים הכלכליים של ישראל.
   מה שהתברר כטעות לאחר מכן, כאשר התקבלה חוות דעת של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
   בשלב הזה כבר התקבלה ההחלטה על אסדה קרובה עבור מאגר לוויתן והדיון לא נפתח מחדש.עבור מאגרי כריש ותנין שתוכננו מאוחר יותר נבחרה אסדה צפה בלב ים, ומשרד האנרגיה אף שיבח את היזם אנרג'יאן על כך שבחר בפתרון בטיחותי יותר, אמין יותר, המצמצם פגיעה באוכלוסיה ואשר ידידותי לסביבה (עמ' 8 ו 9 במסמך שהגיש משרד האנרגיה רק בשנה שעברה למועצה הארצית לתכנון ובניה בנוגע לפיתוח שדות כריש ותנין באמצעות אסדה צפה).
   נבהיר שלמשרד האנרגיה, כאחראי על הנפקת רישיונות חיפוש והפקת הנפט והגז – יש את כל הסמכויות לוודא באמצעות התחייבות חוזית מול בעלי הרישיון שיעמדו בכל חוקי התכנון והגנת הסביבה שהמשרד רוצה להחיל עליהם.
3. המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה קיבלו את הצהרתה של חברת נובל אנרג'י שהצהירה שרמות זיהום האוויר מהאסדה יהיו נמוכות, מבלי לבדוק אותן כלל. נציין, שהצהרות דומות של החברה בשלבי תכנון אסדת תמר התגלו בדיעבד כרחוקות מאוד מהמציאות.
4. בפני המועצה הארצית הוצגו נתונים שגויים, באשר ליכולת התפעולית והטכנית של אסדות צפות, כולל טענות תמוהות על כך ש"טלטול הגלים" עלול לגרום לתקלות באסדה צפה, טענה שכדי להבין שמקורה בטעות מספיק להסתכל על כך שיש אסדות צופות במקומות בעולם בהם מי הים סוערים בצורה קיצונית, בים הצפוני ואף באזורי הקטבים – לכן החלטותיה הסתמכו על תשתית עובדתית שגויה.על כך העיד בכתב פרופסור יועד צור, שנכח בדיון המועצה, אך קולו לא נשמע.
   כיום גם בכירי המשרד להגנת הסביבה מתייחסים לאסדות צפות כאל הטכנולוגיה הטובה ביותר (בז'רגון המקצועי של התעשיה – Best Available Technology, או, בקיצור, BAT).
5. סוגיית הסכנה לזיהום המים המותפלים כלל לא נבדקה בתהליך התכנון.
6. סוגיית הרגישות הגיאולוגית באזור (הפרעת דור)- זכתה להתעלמות.
7. תכנית המתאר הארצית (תמ"א) 37 ח' שאושרה דורשת שורה של תסקירים ובדיקות סביבתיות מפורטות שיש לבצע בשלב התכנון הסביבתי המפורט ולהגישם כתוכנית לניטור וניהול סביבתי (תנ"ס) לאישור.
   חלק גדול מהם לא בוצעו כלל, בניגוד להוראות התכנית. לדוגמא – בקשה לביצוע והשלמת סקר סיכונים, הועברה ע"י המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה בסוף 2016 – תשובת משרד האנרגיה לא התקבלה עד היום.
8. ולמרות האמור לעיל, מספר היתרי בניה כבר חולקו למרות המסמכים החסרים אשר הגשתם הייתה חובה בכדי לקבל את ההיתרים, לפי תמ"א 37 ח'.