אם אינכם מכירים את המושגים הקשורים למאבק שומרי הבית בקרו במילון מושגים שהכנו עבורכם.

The Leviathan well is located 75 miles (120 kilometers) at sea. Plans originally called for its crude gas to be processed at a floating platform (FPSO) above the well. However, Noble Energy later announced that the platform would move to 6.2 miles (10 kilometers) offshore, adjacent to dozens of coastal towns and one of Israel’s most pristine beaches. No explanation or supporting evidence was provided by Noble Energy or relevant Israeli government ministries.

To protect the strategic drilling wells and FPSO at sea, the Israeli Navy acquired four modern, advanced Sa’ar 6-class corvettes (missile boats) from Germany. Additionally, the Israeli Navy developed a maritime version Iron Dome, called the Naval Iron Dome, specifically for protecting gas platforms deep at sea; the system became operational in 2018.
Following the shift in platform positioning, Israel’s authorities – including the IDF and Ministry of Defense — were awkwardly silent about the missile boat acquisitions and the ostensibly profligate spending on weapons systems that are not relevant for defending a nearshore rig. In a laconic statement, the IDF said that a nearshore rig would be easier to defend, without any supporting evidence or discussion of the purchase of the Sa’ar 6 ships.

Finally, Moshe Yaalon, who served as minister of defense when the decision was made to place the rig 120 kilometers offshore and when the missile boats were bought from Germany, stated in July 2018 that he was surprised that the rig was moved 10 kilometers offshore, given that the Ministry of Defense had decided during his tenure that the most secure location for the rig is 120 kilometers offshore. He still holds that to be true. (Embed video clip). The submarine purchases, also known as the 3000 affairs, are at the heart of the current legal proceedings against Prime Minister Netanyahu.


Israel’s heavy investment in petrochemicals can best be explained by:

  • Timing: The country’s fossil fuel reserves were discovered when renewable energies had yet to offer a viable alternative.
  • Science: At the time, gas was still viewed as an optimal “transitional” energy, that is far less polluting than coal. Research has since demonstrated that over the course of its extraction, processing, transporting and burning cycle, gas ends up contributing far more to global warming than coal.
  • Inexperience: Israel is at the very beginning when it comes to this industry and has already experienced serious failures in this regard. Some examples: Leviathan’s multiple breakdowns (which ultimately prompted investigation by an international firm and fines totaling nearly 7 million NIS to date for severe emissions to air and sea; prolonged leaking when the Leviathan was drilled, and the 2016 discovery that Tamar had emitted more than 30 times the pollutants originally predicted, making it Israel’s number 1 polluter. Following these events and intensive efforts by Shomrei Habayit and other green organizations, Israel is tightening its regulation and monitoring capacities. Extensive work remains,
  • Finances: The power of the well-funded petrochemical industry to sway public policies and discourse.
  • Energy Minister Yuval Steinitz has time and again demonstrated a remarkable lack of understanding or unwillingness to confront the dangers of natural gas as a fossil fuel, and even the existence of climate change (see video in which he claimed that climate change was a “surprise” to scientists). Steinitz’ 2013 newspaper interview, in which he stated that “The petrochemical lobby is so powerful there is nothing you can do against them,” and “I admit there were times I was afraid,” together with the submarine affair (part of the current legal proceedings against Prime Minister Netanyahu), convey the complexity of factors influencing Israel’s energy sector.

Noble Energy built, operated, and partially owned the Tamar and Leviathan wells and processing platforms, later purchased by Chevron in 2020. Both companies have deplorable track records. The list of spills, accidents, oversights, infractions, and errors is far too long for this short FAQ. We will mention three glaring ones, in Israel and abroad:

  1. Chevron refused to pay a $9.5 billion fine for the deliberate dumping of billions of liters of toxic water to Equador’s rainforest that created a 1,700 square mile environmental disaster known as the Amazon Chernobyl. The dumping (by Texaco, which Chevron acquired in 2001) has been linked to thousands of cancer deaths and other health problems in the region, home to indigenous tribes. Chevron subsequently left Ecuador, abandoning hundreds of open pits of crude oil waste that continue to poison rainforest streams and rivers. Moreover, the company cruelly and vindictively abused the attorney and human rights defender Steven Donzinger, through a $35 million harassment lawsuit that forced him into house arrest in January 2020, where he still awaits trial.
  2. Noble Energy committed to emitting less than 40 tons of Volatile Organic Contaminators (VOC) per year at the Tamar Platform offshore of Ashkelon. In fact, in 2016, the platform had reported emissions of nearly 1,200 tons annually (more than 30 times the originally predicted values).
  • Attempts to modify Leviathan terms and conditions – Noble Energy was relentless in its efforts to shirk monitoring and increase permitted pollution levels at the Leviathan Platform. Its actions at the Tamar and Leviathan platforms speak louder than words. The company’s intent was to produce as much gas as possible, even if achieved at the expense of people’s health, lives and the environment.

התשובה הפשוטה לכך היא: שכל ישראל היא חצר אחורית אחת.
על פי התוכניות הנוכחיות של פיתוח לוויתן כל יום תישפך לים פסולת בנפח של בריכת שחייה שלמה – דבר שיפגע בשטח נרחב של רצועת החוף. תקלה אחת (כפי שמתרחשת אחת לכמה חודשים באסדות גז, במיוחד במתקניה של נובל אנרג’י) עלולה לסגור את חופי הרחצה לשנים רבות. מתקני ההתפלה עלולים להפסיק לעבוד. זיהום אוויר יהרוג ויגרום לתחלואה קשה באיזור השרון בואכה חיפה. חביות קונדנסט מתוכננות להיות מוצבות בעמק חפר ובמאגר חגית. צינורות הקונדנסט שיוזרמו לבתי הזיקוק בחיפה יעברו ליד מעיינות ותחנות שאיבת מים ובמקומות המועדים לשריפה ביערות הכרמל. בנוסף, מאגר לוויתן מיועד ליצוא, שיעשיר את טייקוני הגז וישאיר את הזיהום לתושבי ישראל. זהו מאבק כלל ארצי המובל ע”י ארגון שומרי הבית, בשיתוף ארגונים ירוקים, עיריות ומועצות רבות, חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית ועשרות אלפי אזרחים מכל רחבי הארץ. כולם דורשים דבר אחד פשוט – שמירה על האינטרס הציבורי והאזרחי ושמירה על הבטחון והבריאות של כלל האזרחים במדינת ישראל.

כיום, ברור מעל לכל ספק שהקמת אסדת גז – מפעל פטרוכימי לטיפול בתוצרי הגז ומרכיביו השונים – בקרבת חופי רחצה ומקומות ישוב מהווה איום חמור ביותר הן בריאותית, הן בטיחותית והן ביטחונית לכלל התושבים. אסדת גז הקרובה לחופי רחצה ולמפעלי התפלת המים של ישראל, מאיימת באופן ישיר על הסביבה, החי ועל מי השתיה של כולנו.

מניעת הובלת קונדנסט בקרבת מקורות מים וישובים

פן נוסף של המאבק, המאחד רשויות, ארגונים ואזרחים, עוסק במניעת הכנסת חומר לוואי מסוכן, הנקרא קונדנסט, לתחומי ישראל והובלתו בצינורות בסמוך למערכת מי השתיה ומי התהום ובסמוך מאד לאזורים מאוכלסים. הקונדנסט הינו תוצר לוואי של הפקת הגז ונחשב לחומר רעיל, בלתי ניתן לטיפול במקרה של תקלה בצנרת ודליפה למקורות מים.  תוצרי הקונדנסט מיועדים רובם ככולם לייצוא ולכן, הזרמת קונדנסט לישראל פירושה הפיכת ישראל למאפרה של אירופה והמזרח התיכון!

לקריאה נוספת מומלצת:

– אודות “שומרי הבית” ומטרות המאבק.
– סקירת אסדות גז צפות בעולם (fpso).
– מה זה קונדנסט?

רוב מוחלט של הסיכונים הבריאותיים, הבטיחותיים והבטחוניים, נגרם עקב קרוב האסדה לחוף. לכן, הקמת האסדה בעומק הים – כפי שהיה אמור להיות מלכתחילה – תמנע את כל הסיכונים הנוספים הללו:

  • עליה מאסיבית ברמת זיהום האויר וגידול בתחלואה ותמותה, לאורך כל מישור החוף.
  • הזרמת מי תוצר מועשרים במתכות כבדות וחומרים מסרטנים בסמוך לחופים ואזורי הדיג.
  • אסון בקנה מידה עולמי כתוצאה מתקלת שפך, סגירת חופי הרחצה למשך שנים.
  • איום על מפעלי ההתפלה המספקים את רוב מי השתיה של המדינה.
  • חוסר יכולת תגובה במקרה של תקלה.
  • הכנסת צרת הקונדנסט לתחומי המדינה ואיום על מקורות המים.
  • מתן מתנה איכותית לנסראללה ואוייבי המדינה – הכנסת מפעל פטרוכימי לטווח הטילים.

אין שום הגיון בהקמת בתי זיקוק מזהמים לאורך חופיה של מדינת ישראל!
הפתרון: הרחקת אסדות הגז לעומק הים כפי שנהוג בכל העולם הנאור. 

לתשובה המלאה – קראו כאן

עוד על האיום הבריאותי – קראו כאן

במילה אחת: לא.
בשתי מילים: ממש לא!

שינוי התוכנית לא מחייב עיכוב בהזרמת הגז לישראל, אך מבטיח את שלום הציבור והסביבה למשך דורות קדימה.
על אחת כמה וכמה, לא תעכב הזזת האסדה את סגירת התחנות הפחמיות בחדרה. התכנון להקמת טורבינות המופעלות בגז הינו ל-2022 בלבד. זאת מבלי לקחת בחשבון שעד היום עדיין לא הוגשו התוכניות להקמת הטורבינות הללו ואפילו, לא נקבעה זהות המקים שלהן.

כלומר, לא רק שהקמת האסדה בקרבת החוף לא תקדם את סגירת התחנות הפחמיות, אלא היא תוביל לגידול משמעותי ברמת זיהום האויר באזור אשר מאות אלפי תושביו “יהנו” גם מזיהום של התחנות עצמן וגם מהזיהום של אסדת הגז, הגבוהה עשרות מונים.

הטיעון שהרחקת אסדת לוויתן תעכב את סגירת התחנות הפחמיות בחדרה, נועד לשרת את האינטרסים של ברוני הגז על חשבון הבריאות של אזרחי ישראל.

לתשובה המלאה – לחצו כאן.
מחיר השקר, מוות מיותר של מאות אזרחים בשנה – קראו כאן

הנתונים היחידים שיש לנו בישראל לגבי זיהום מאסדות גז הם נתוני אסדת הגז תמר אשר פולטת כיום הרבה יותר חומרים מסרטנים מאשר תחנות הכוח הפחמיות (ראו את השאלה “למה המאבק התעורר רק עכשיו”)!

אין שום הוכחה מלבד הצהרות של נובל אנרג’י (השותפה הראשית בשדה הגז לוויתן והמפעילה של האסדה) שאסדת לוויתן תפלוט פחות חומרים מסרטנים מאשר אסדת תמר. אם כבר, היא תזהם יותר, משום שהיא תטפל בכמות כפולה של גז ותהיה קרובה לריכוזי אוכלוסייה פי שתיים וחצי מאסדת תמר. משרד האנרגיה נתלה בהבטחות של חברת נובל אנרג’י האומרת שיותקנו באסדה מערכות להפחתת הזיהום באמצעות “מערכת סגורה”. אולם נובל אנרג’י לא הציגה עד היום מהי אותה “מערכת סגורה”, האם היא בכלל אפשרית, ואיזה מזהמים בדיוק ייפלטו לאחר שהיא תותקן. 

בניגוד לטענת המשרד להגנת הסביבה, אין לנובל אנרג’י שום ניסיון עם מערכת כזו בעולם. לחברת נובל אנרג’י יש שתי אסדות בעולם המערבי, מלבד אסדת תמר: אחת בים הצפוני ליד אנגליה, שפלטה 2500 טון VOC (חומרים אורגניים נדיפים) לשנה ואחת במפרץ מקסיקו שפולטת 2147 טון VOC לשנה, פי 2 מתמר(!).

אם זוהי אכן מערכת סגורה, אין בה כל תועלת. ואם לא, כמה נוכל לסמוך על שאר אמירות המשרד להגנת הסביבה לאחר שראש אגף זיהום אוויר לא בודק כלל את הנתונים השגויים שנובל אנרג’י מספקת לו?

בדיקה של נתוני פליטות לאוויר של אסדות מרחבי העולם, הגלויים במרשמי פליטות פומביים ובמסמכי EIA של חברות גז ונפט בעולם, מראה פליטות לאוויר הגבוהות משמעותית מההצהרות של חברת נובל אנרג’י, גם באסדות חדשות המופעלות על ידי החברות הטובות בעולם, ואף במדינות האיחוד האירופי בהם קיים אינטרס כלכלי גדול בהפחת פליטות לאוויר, בגלל מס פליטות אגרסיבי.

לפני חצי שנה הוגשה בקשה לנובל אנרג’י לספק תיאור של אותה מערכת, כולל דו”ח פליטות לאוויר שלה. למרות שהבטיחו, נובל מעולם לא שלחו תיאור שכזה, לא לארגוני הסביבה ולא למשרד להגנת הסביבה. הם גם לא הצליחו להציג דוגמה לאסדה אחת בעולם בה מותקנת מערכת כזו המביאה לפליטות לאוויר של 23 טון לשנה בלבד של חומרים אורגניים נדיפים!

עובדה מדאיגה נוספת: בתחזיות שהגישה נובל אנרג’י עבור אסדת תמר שהחלה לפעול ב-2013, היא הצהירה על פליטות צפויות של 38 טון VOC (חומרים אורגניים נדיפים). בפועל, אסדת תמר היא המפעל המזהם ביותר בישראל הפולט 1,159 טון VOC בשנה, פי 30 מהתחזית!

לסיכום, אנו למדים שכוונת חברת נובל אנרג’י להחזיק בתושבי מישור החוף כ”שפני ניסוי” לטכנולוגיה שאין לה כל נסיון איתה, אם היא בכלל היא קיימת, ושאין לה כל ידע על מה מידת היעילות וההצלחה שלה. משום שיש לנקוט בגישת הזהירות המונעת, במיוחד לאור ניסיון העבר החמור עם חברת נובל אנרג’י, לא ניתן להאמין להבטחה זו בלי לראות אף הוכחה לאמינותה.

מרגע שהאסדה תיכנס לפעולה, לא ניתן יהיה לעצור את פעילותה גם אם יתגלו חריגות גבוהות. ראה דוגמת אסדת תמר שכבר שנים מזהמת ולא ניתן אף לא קנס אחד לחברת נובל אנרג’י.

הטענה שהתכנית להקמת אסדות גז ליד החוף נבחנה והתקבלה במספר בג”צים ואושרה היא טענה מוטעית ודמגוגית  – בג”ץ על מיקום אסדת לוויתן בלב ים – לא הוגש ולא נדון מעולם!

מה כן היה?
בקצרה: העתירות עסקו בתהליך הפתלתל של אישור תוכנית המתאר הארצית 37 ח’:

בג”ץ 2293/10 ובג”ץ 4687/10   קיבל את טענת התובעים ואילץ את המדינה ונובל אנרג’י לבצע הליך תיכנוני מסודר בניגוד לכוונת המדינה לתת לנובל אנרג’י לבצע תכנון עצמאי ללא בקרה חיצונית.

בג”ץ  7377/14  התקבל חלקית ואילץ את המדינה להגדיר כי תינתן עדיפות מרבית לטיפול בגז בים, כדי לשמור על בריאות התושבים. בתקופה זו נובל אנרג’י הכריזה כי היא מעדיפה את האסדה הצפה על פי באר ורק 4 חודשים אחרי אותה תביעה שינתה דעתה.

בג”ץ 2974/17  – כנגד ההחלטה לאשר מיכל לאחסון קונדנסט בחירום באתר חגית – נדחה, אך תוך התחייבות מהמדינה כי המדובר יהיה בשימוש בחירום בלבד.

אם כן, שאלו את עצמכם, מי אלה שרוצים שתחשבו שבג”ץ בעד אסדות קרובות לחופים??

בג”ץ אישר את תכנית המתאר הארצית תמ”א 37 ח’ בהתבסס על כך שיערכו בדיקות סביבתיות מפורטות בשלב ההיתרים – התנ”סים (תכניות לניטור סביבתי), אך חלק גדול מהן לא בוצעו!

שופטי בג”ץ סמכו על נובל אנרג’י בתחילת תהליך האישור. האם אתם חושבים שגם היום עלינו לסמוך עליהם?

לחצו כאן לסקירה המורחבת

אין היום בעולם אסדת גז המפותחת בשיטה המתוכננת לאסדת הגז לוויתן, כלומר מאגר גז במים עמוקים בלב ים עם אסדת הפקה מקובעת לקרקע, בתפוקה כזו, הממוקמת ק”מ ספורים מחוף מאוכלס.

אסדות צפות הן הטכנולוגיה הנפוצה ביותר בעולם בעשור האחרון, ולמעשה אין כמעט בנייה חדשה של אסדות קבועות לפיתוח מאגרי גז חדשים בעשור האחרון. להלן רשימת דוגמאות לאסדות צפות להפקת גז.

אם לצטט מהדו”ח השנתי של תעשיית הגז והנפט הבריטית, אסדות הפקת גז הן מסוכנות לסביבה ולבריאות הציבור ולכן יש למקם אותן רחוק מהחוף:

Atmospheric emissions have several potential environmental impacts, such as stratospheric ozone depletion, ground level ozone formation, ocean acidification and increases in GHGs

The potential impact is mitigated by the geographical location of most offshore installations, which are a long way from coastline and human population

מקור: דו”ח הסביבה לשנת 2016 של תעשיית הגז והנפט הבריטית.

אכן יש גם מקומות בעולם עם אסדות ישנות קרובות ואפילו על החוף עצמו. הבה נבחן כמה:

מתקני הגז והנפט במדינת קולורדו בארצות הברית, שם נובל אנרג’י זוכה לתואר המפוקפק “מזהם השנה” בתקלות שפך וזיהום מים כבר מספר שנים ברציפות:

“Noble Energy had most spills for 2016”

“Noble Energy Spills 7,500 Gallons of Crude Oil Into Colorado’s Poudre River”

מקור: דו”ח מעקב הזיהומים הרעילים לשנת 2016 במדינת קולורדו

בנוסף, באותו המדינה, ב 2015, לאחר חקירה משותפת של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי ומדינת קולורדו, נמצא שרוב המערכות לבקרת פליטה של חברת נובל אנרג’י מפרות את חוקי זיהום האוויר של ארצות הברית, דבר שהביא להסכם פשרה של החברה בסך של יותר מ 70 מיליון דולר עם משרד המשפטים האמריקאי, המשרד להגנת הסביבה האמריקאי ומדינת קולורדו:

After finding most of Noble’s emissions control systems in Colorado violated federal air pollution laws, the EPA reached an agreement last year with Noble, requiring the company to pay $5 million in fines and spend more than $60 million on repairs and upgrades. In September, the agency issued an alert warning oil and gas companies across the country they too could be out of compliance.

מקור: כתבה בעיתון יוסטון כרוניקל ו – ההודעה לעיתונות של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי בנושא.

יועצים מטעם תאגידי הגז מזדרזים לתת כדוגמה אסדות שהוקמו בקרבת החוף בהולנד. בפועל הולנד החליטה על הפסקת הפקת הגז באזור זה משום שהתגלה שהדבר גורם לרעידות אדמה!

בנוסף הוגשה תביעת ענק נגד תאגיד האנרגיה Shell בעקבות פליטות מזהמים מהאסדות.

Netherlands to shut Europe’s biggest gas field to limit quake risk

Natural gas from the province of Groningen may be worth billions, but it’s ruining the lives of locals

מקורות: כתבות בתאגיד החדשות הציבורי של גרמניה (המקבילה הגרמנית לכאן)- כתבה 1 ן – כתבה 2

בכל העולם כבר מזמן התקדמו לאסדות צפות. מדובר בטכנולוגיה ישימה, כלכלית ובטוחה. אפילו חברת נובל אנרג’י עצמה פיתחה ומתכננת לפתח שדות גז ונפט באמצעות אסדות צפות:

מאגר הגז הקפריסאי אפרודיטה, הנמצא בבעלות משותפת עם חברות דלק קידוחים, השותפה שלה בשדה הגז לוויתן, וענקית הדלק העולמית, חברת Shell. מקור: אתר חברת דלק קידוחים.

מאגר הגז והנפט אסנג בגינאה המשוונית שבאפריקה, שפותח בתוך שנתיים בלבד והחל לפעול כבר ב 2011! מקור: אתר תעשיית הגז והנפט Offshore Technology.

אפילו אצלנו בישראל משרד האנרגיה אישר אסדה צפה עבור מאגרי הגז כריש ותנין אשר ממוקמים ליד מאגר הגז לוויתן.

שימו לב לסקירת היתרונות של אסדה צפה על פי חברת אנרג’יאן, השותפה העיקרית, המתפתחת והמפעילה של מאגרי הגז כריש ותנין, מתוך מסמך תוכנית פיתוח השדות שפורסם בדצמבר 2016, עמודים 273-275:

– מינימום עבודה הנדסית באתר המאפשר קיצור לוחות הזמנים. אסדה צפה זו הטכנולוגיה היחידה שמאפשרת לסיים את הפרוייקט ולהזרים גז נקי ליבשה תוך 30 חודשים.

– יתרון פיננסי למשקיעים וליזם: חכירת הציוד שמתאפשרת בטכנולוגיה זו מורידה את הוצאת ההון.

– הקטנת סיכונים: החלק המורכב והמאתגר ביותר בפרוייקט גז במים עמוקים הוא תחזוקת הצנרת הארוכה בים. לשם השוואה, אסדת תמר מותחת את הגבול הטכנולוגי לקצה עם צנרת של 145 ק”מ, והיא קשה מאוד לתחזוקה. זו אחת הסיבות המרכזיות מדוע אסדה צפה היא טכנולוגיה הרבה יותר נפוצה, ונצבר בה נסיון רב לאורך 25 השנה האחרונות.

– תפעול הפקת הגז בשיטה זו דורש פחות ציוד ופועל ביעילות גדולה יותר, ולכן פולט פחות זיהום לסביבה.

– לאסדה צפה יש השפעה קטנה יותר על הסביבה לאורך כל חיי הפרויקט: הקמה, תפעול ופינוי. הפרויקט כולו מופעל ע”י צי אניות, אין צורך לבנות אסדת ענק קבועה, ואין צורך לפרק אותה בסוף הפרויקט.

– לפרוייקט כולו יש השפעה סביבתית קטנה באופן משמעותי לעומת אסדה קבועה. יתרון זה חשוב כי הוא מזרז את קבלת ההיתרים ומאפשר בסך הכל לקצר את לוח הזמנים.

– הפקת הקונדנסט בלב ים וייצואו במיכליות מאפשר למכור אותו בשוק חופשי ולא כובל את היזם דווקא לשוק הישראלי, ובנוסף מקל על שאיבת קונדנסט הנמצא בשכבות עמוקות יותר של המאגר.

– אסדה צפה תאפשר שיתופי פעולה עתידיים עם חברות נוספות, כאשר יתגלו מאגרי גז נוספים באזור, ותאפשר טיפול במאגרי גז נוספים על גבי אותו מתקן (דבר שהוא יתרון גם עבור המשק הישראלי).

לסיכום, כל העולם עובר לפיתוח שדות נפט וגז אשר התגלו במים עמוקים הרחק מהיבשה, הרחק מריכוזי אוכלוסיה, הרחק מהחופים, באמצעות אסדות צפות, ורק אצלנו, בונים אסדות קבועות קרוב לחוף, למרות הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים.

חיל הים כבר נערך ורכש ספינות סער לצורך הגנה על אסדות הגז במים הכלכלייים של ישראל, כלומר בעומק הים. כולנו כבר שילמנו מילארדים מכספי המיסים שלנו על ספינות אלה, המיובאות מגרמניה. חיל הים נערך לקליטתן בשנת 2019 ו-2020.

כיפת ברזל ימית פותחה במיוחד לצורך הגנה על אסדות הגז בלב ים והינה בעלת יכולת מבצעית כבר מלפני שנה (שנת 2017).

שני מפקדי חיל הים לשעבר הצהירו בפני החוקר מטעם המועצה הארצית כי מבחינה צבאית נכון להגן על האסדות במים הכלכליים, מעל המאגרים. גם מפקד חיל הים המכהן הכריז לאורך השנים בפני התקשורת כי זרוע הים ערוכה לכל תרחיש במים הכלכליים.

יש לזכור שתמיד קיימת הסתברות שההגנה על האסדה תיכשל, ויש לקחת את התרחיש הזה בחשבון. המשמעות של כישלון בהגנה על אסדה בקרבת חופי ישראל הוא חמור שבעתיים מפגיעה באסדה רחוקה מכיוון שהוא עלול להביא לחורבן החופים, מי השתייה ואף לפינוי ישובים בשל זיהום מסרטן כבד.

לסיכום, הגנה על מתקנים באזור החוף, גם אם היא אולי קלה יותר תפעולית לחיל הים, מגלמת בתוכה אפשרות מעשית לאסונות בטחוניים, סביבתיים ובריאותיים ברמות שלא נודעו במדינת ישראל, ומשום כך יש לתת את העדיפות הראשונה במעלה לדאגה לבטיחות, בריאות וחיי תושבי המדינה – כלומר להרחיק את האסדות מהחוף ומריכוזי ישובים.

אמנם נכון שתהליך התכנון היה ארוך ומקיף וכלל גורמים ושלבים רבים. יחד עם זאת בשלבי התכנון התרחשו מספר כשלים וטעויות גורליות:

  1. לא נעשה תסקיר השפעה על הבריאות של אסדת הגז על האוכלוסיה.
    ככל הנראה אילו היה נעשה תסקיר זה, מסקנותיו היו מהוות תמרור אזהרה ברור עבור המתכננים.
  2. בזמן בחינת החלופות, חלופה 9 שהיא האסדה הצפה 120 ק”מ מהחוף, נפסלה ולא הועברה כלל לדיון משום שהצוות המשפטי סבר שאין למועצה הארצית לתכנון ובניה סמכות לדון במים הכלכליים של ישראל.
    מה שהתברר כטעות לאחר מכן, 
    כאשר התקבלה חוות דעת של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
    בשלב הזה כבר התקבלה ההחלטה על אסדה קרובה עבור מאגר לוויתן והדיון לא נפתח מחדש.
    עבור מאגרי כריש ותנין שתוכננו מאוחר יותר נבחרה אסדה צפה בלב ים, ומשרד האנרגיה אף שיבח את היזם אנרג’יאן על כך שבחר בפתרון בטיחותי יותר, אמין יותר, המצמצם פגיעה באוכלוסיה ואשר ידידותי לסביבה (עמ’ 8 ו 9 במסמך שהגיש משרד האנרגיה רק בשנה שעברה למועצה הארצית לתכנון ובניה בנוגע לפיתוח שדות כריש ותנין באמצעות אסדה צפה).
    נבהיר שלמשרד האנרגיה, כאחראי על הנפקת רישיונות חיפוש והפקת הנפט והגז – יש את כל הסמכויות לוודא באמצעות התחייבות חוזית מול בעלי הרישיון שיעמדו בכל חוקי התכנון והגנת הסביבה שהמשרד רוצה להחיל עליהם.
  3. המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה קיבלו את הצהרתה של חברת נובל אנרג’י שהצהירה שרמות זיהום האוויר מהאסדה יהיו נמוכות, מבלי לבדוק אותן כלל. נציין, שהצהרות דומות של החברה בשלבי תכנון אסדת תמר התגלו בדיעבד כרחוקות מאוד מהמציאות.
  4. בפני המועצה הארצית הוצגו נתונים שגויים, באשר ליכולת התפעולית והטכנית של אסדות צפות, כולל טענות תמוהות על כך ש”טלטול הגלים” עלול לגרום לתקלות באסדה צפה, טענה שכדי להבין שמקורה בטעות מספיק להסתכל על כך שיש אסדות צופות במקומות בעולם בהם מי הים סוערים בצורה קיצונית, בים הצפוני ואף באזורי הקטבים – לכן החלטותיה הסתמכו על תשתית עובדתית שגויה.
    על כך העיד בכתב פרופסור יועד צור, שנכח בדיון המועצה, אך קולו לא נשמע.
    כיום גם בכירי המשרד להגנת הסביבה מתייחסים לאסדות צפות כאל הטכנולוגיה הטובה ביותר (בז’רגון המקצועי של התעשיה – Best Available Technology, או, בקיצור, BAT).
  5. סוגיית הסכנה לזיהום המים המותפלים כלל לא נבדקה בתהליך התכנון.
  6. סוגיית הרגישות הגיאולוגית באזור (הפרעת דור)- זכתה להתעלמות.
  7. תכנית המתאר הארצית (תמ”א) 37 ח’ שאושרה דורשת שורה של תסקירים ובדיקות סביבתיות מפורטות שיש לבצע בשלב התכנון הסביבתי המפורט ולהגישם כתוכנית לניטור וניהול סביבתי (תנ”ס) לאישור.
    חלק גדול מהם לא בוצעו כלל, בניגוד להוראות התכנית. לדוגמא – בקשה לביצוע והשלמת סקר סיכונים, הועברה ע”י המשרד להגנת הסביבה למשרד האנרגיה בסוף 2016 – 
    תשובת משרד האנרגיה לא התקבלה עד היום.
  8. ולמרות האמור לעיל, מספר היתרי בניה כבר חולקו למרות המסמכים החסרים אשר הגשתם הייתה חובה בכדי לקבל את ההיתרים, לפי תמ”א 37 ח’.

ככל הנראה, גם המהנדסים של שותפויות הגז בלוויתן חושבים שאסדה צפה היא הפתרון האידיאלי, ובדו”חות השנתיים של נובל אנרג’י ב 2012 וב- 2014 כך נטען במפורש.
אבל לא רק הם, זה הפתרון המועדף בעולם וקיימות דוגמאות רבות מהעולם, של אסדות צפות להפקת גז, גם כאלו שמשמשות למאגרים גדולים יותר וגם בקצב תפוקה גבוה יותר מהמתוכנן ללוויתן.
פרופ’ בראיין אוונס, מומחה עולמי לתחום הגז והנפט, שהוזמן לייעץ למשרד התכנון כבר ב-2014 התייחס גם הוא לשאלה זו ותשובתו ברורה: אין שום בעיה לעבוד באסדה צפה (FPSO) בקצב התפוקה המתוכנן.

כך שאפשר להגיד בוודאות רבה, כי פתרון האסדה הצפה מעל למאגר הוא הפתרון המועדף על כלל גורמי המקצוע, כולל בעלי המאגר עצמו.

המשך קריאה ודוגמאות.

הציבור (שוב) ישלם! חברי דירקטוריון חברת החשמל אישרו לאחרונה וויתור על חוב מצרי של כ- 7 מיליארד ש”ח. האם ההחלטה התקבלה על מנת לאפשר חתימת חוזה בין יצחק תשובה ונובל אנרג’י עם חברת (הטקסטיל!!..) דולפינוס, שבשליטת המודיעין המצרי?

ההחלטה תפגע פיננסית בחברת החשמל ותגרום לייקור נוסף בתעריפי החשמל לציבור הישראלי

עמותת “שומרי הבית” פנתה השבוע באמצעות עו”ד מתן גרפינקל במכתב לכל חברי דירקטוריון חברת החשמל בבקשה שיסבירו את עמדתם לגבי מה שנראה כשערורייה שתעלה לכולנו ביוקר בחשבונות החשמל שלנו. להלן המכתב המלא.

חברי דירקטוריון חברת החשמל אישרו לאחרונה את ההסכם למחיקת כ- 7 מיליארד ש”ח מהחוב המצרי (כולל ריבית והצמדה), ופרישת היתרה על תקופה של 8.5 שנים.

נראה שההסדר יזיק לאזרחי המדינה, שהם צרכנים שבויים של חברת החשמל, מכיוון שיבוא לידי ביטוי בייקור חשבונות החשמל.

האם חברי דירקטוריון חברת החשמל שאישרו את ההחלטה המקוממת, אכן דואגים לאינטרס הציבורי או לאינטרס הפרטי של טייקוני הגז?

חברת החשמל היא חברה ציבורית. אנו מזכירים לדירקטורים ולנושאי המשרה בחברת החשמל שהם מחויבים על פי החוק לייצג את האינטרס הציבורי – הפחתת תעריפי החשמל ושמירה על חוסן פיננסי של חברת החשמל – ולנקוט באמצעי זהירות סבירים למניעת הנזק לחברה ולציבור.

ארגון “שומרי הבית” פנה לחברי דירקטוריון חברת החשמל בבקשה לקבל את עמדתם והתייחסותם לכל האמור לעיל. אנו בוחנים את המשך צעדינו בנושא זה.

ים חופשי ונקי לאזרחי ישראל

מה חדש

נושאים חמים


הרשמה לניוזלטר

Skip to content