צרה ושמה קונדנסט

קונדנסט

קוֹנְדֶנְסָט – Condensate סוג דלק המתקבל כתוצר לוואי בעת הפקת גז (ונפט) אשר משמש את התעשיה הפטרוכימית ויכול לשמש גם כמדלל לנפט וכחומר גלם לדלקים נוספים. תהליך הזיקוק שלו דורש פחות אנרגיה מאשר זיקוק נפט ולכן, הוא נחשב לחומר בעל ערך כלכלי בפני עצמו.

אולם, הקונדנסט הוא לא סתם "עוד דלק" ובוודאי שאינו "דלק נקי" כפי שמנסים לשווק אותו לציבור לאחרונה. לתוצר הלוואי הזה חסרונות רבים בעלי השפעות סביבתיות ובריאותיות מרחיקות לכת:
נדיפות גבוהה – בגלל הרכבו, הקונדנסט יכול להתנדףגם מתוך צינורות ההובלה ומיכלי אחסון, היישר אל תוך האדמה, מי התהום והאויר אותו אנו נושמים.
בעל ריכוז גבוה של חומרים מסרטנים.
בלתי ניתן לטיפול במקרה של תקלת שפך לים – בניגוד לנפט אשר בגלל הרכבו הוא צף על המים וניתן לאיגום ואיסוף, הקונדנסט הוא שקוף ונמהל במים. טכנולוגיות הטיפול הקיימות אינן יעילות עבורו והנזק הנגרם הינו לשנים קדימה.

פליטת אדי קונדנסט - כך זה נראה באמת

מדינת קונדנסט

מיקומה המיועד של אסדת לוויתן, כ-9 ק"מ מהחוף, מביא איתו גם את צרת הקונדנסט אל תוך תחומי מדינת ישראל, אל מקומות הישוב ומאגרי המים שלה וזאת, בשעה שרוב תוצרי הקונדנסט מיועדים לייצוא לחו"ל – דבר שניתן לעשות ישירות מהאסדה, כפי שנהוג בעולם.
על פי התכנון הנוכחי, יוזרם הקונדנסט בצנרת מאסדת הגז לוויתן עד לבתי הזיקוק במפרץ חיפה כאשר בדרך יעבור סמוך מדי למאגרי מי התהום ובתי מגורים.

אך כאן, עדיין לא מסתיים מסע הקונדנסט בארץ הקודש. לצורכי גיבוי ובמקרי חרום יוזרם הקונדנסט אל מיכלי אחסון עצומים, העתידים לקום באתר חגית, הסמוך ליוקנעם ומגידו. בכך יהפוך האזור כולו, על אלפי יושביו, למטרה אסטרטגית מידית לירי רקטות וטילים.

 בשבי הקונדנסט

כאמור, החומר עצמו אינו מיועד לתעשייה המקומית אלא, בעיקר ליצוא. בזמן שגרה יאוחסנו כמויות גדולות של החומר המסוכן בחוות המיכלים בקריית חיים, סמוך לבתי הזיקוק. לאחר מאבק ארוך שנים להרחקת מיכל האמוניה מריכוזי אוכלוסיה, הולכת המדינה לאפשר הקמת מיכלים חדשים, מסוכנים ומזהמים לא פחות, בלב ליבה של אוכלוסיה אזרחית, באזור בעל רגישות בטחונית גבוהה ביותר ואשר סובל גם כך מרמות זיהום קיצוניות ורמת תחלואה מהגבוהות בארץ.
כך הופכת מדינת ישראל מאות אלפי אזרחים, מעמק חפר ועד חיפה והקריות, לבני ערובה החיים תחת איום בטחוני תמידי, תחלואה ואסונות, לטובת בצע כסף של גורמים פרטיים.

וזה, רק קצה הקרחון.

קונדנסט - לא בעיה, אסון

ככה בונים אסון

אם לא די בסיכון בריאות התושבים ומי התהום, העובדה הבאה צריכה להקפיץ ממקומו כל אזרח בר דעת בישראל:

בניגוד למקובל בעולם, יונח צינור הקונדנסט במרחק 3 מטרים בלבד מצינור הגז!
עד כמה מהווה החלטה זו סכנה ממשית לחייהם של מאות אלפי אזרחים וסיכון מידי למקורות מי השתיה של כולנו?
דר' ישראל ברזלי, לשעבר הממונה על תחום חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה:

"במקרה של בקיעת אחד מצינורות הגז יתרחש בנוסף לאירוע חמור ביותר של נזקי גוף ורכוש, גם אירוע רחב מימדים של זיהום קרקע ומקורות מים. כל זאת אפילו לא מוזכר ברמז בתסקיר של עורכי תמ"א 37 ח".

ואם חשבתם שפיצוץ בצינור הוא דבר נדיר, די להזכיר את אסון צינור הנפט בערבה לפני כשנתיים ואת פיצוץ צינור הגז במצרים. למעשה, אסונות מסוג זה, שכיחים הרבה יותר מכפי שהינו רוצים לדמיין. וכאשר תוכנית המתאר מאושרת ללא ביצוע של הערכת סיכונים לצנרת, ללא כל בדיקה מעמיקה או הצגת החישובים הנדרשים בהתאם לתקן עליו מתבסס התכנון עצמו או צו הבטיחות בגז, אסון שלא נראה כמותו בישראל מעולם, הוא לא שאלה של "אם" אלא, רק שאלה של "מתי".

הפתרון אגב, פשוט הרבה מעבר לכל דמיון: הקמת האסדה מעל לפי הבאר, במרחק 120 ק"מ בעומק הים, כפי שנהוג בכל העולם. פתרון כזה ייתר לחלוטין את הכנסת הקונדנסט לתחומי המדינה ויאפשר הובלתו במיכליות ישירות מהאסדה אל יעדיו בחו"ל מבלי לפגוע בבריאות האזרחים, מבלי לסכן את מי התהום ומבלי לייצר איום קיומי על אזורים שלמים במדינה.

ואם חשבתם שבכך הסתיימה החלמאות ומסכת התלאות שהמדינה מתכננת לאזרחיה, קחו הרבה אויר לפני המעבר לחלק הבא

100,000 חביות קונדנסט צפות, מול החוף

תקציר: בשלב ב' של פיתוח המאגר תוצב מיכילת צפה ענקית בצמוד לאסדה (נזכיר, 9 ק"מ מהחוף) בה תאוחסן כמות של 100,000 חביות קונדנסט לצרכי יצוא. את המיכילית יפקדו אוניות ומיכליות נוספות אשר יפיצו את החומר לחו"ל ויהפכו את המקום לאזור פריקת חומרים מסוכנים אשר יזהם את כל הסביבה והחוף.
כך "נזכה" לתחלואי הקונדנסט גם ביבשה, גם באויר וגם בים. ועוד לא דברנו על שיאינית תקלות השפך בארה"ב במשך שנים – נובל אנרג'י. מתחילים להבין את התמונה? עוד לא ראיתם כלום!

לחצו כאן להמשך הקריאה