קוֹנְדֶנְסָט – Condensate סוג דלק המתקבל כתוצר לוואי בעת הפקת גז (ונפט) אשר משמש את התעשיה הפטרוכימית לייצור תזקיקים שונים ויכול לשמש גם כמדלל לנפט. תהליך הזיקוק שלו דורש פחות אנרגיה מאשר זיקוק נפט ולכן, הוא נחשב לחומר בעל ערך כלכלי בפני עצמו.
אולם, הקונדנסט הוא לא סתם "עוד דלק" ובוודאי שאינו "דלק נקי" כפי שמנסים לשווק אותו לציבור לאחרונה. לתוצר הלוואי הזה חסרונות רבים בעלי השפעות סביבתיות ובריאותיות מרחיקות לכת:
- נדיפות גבוהה – בגלל הרכבו והצורך בהתקנת "נשמים" בצנרות ובמיכלים המאחסנים אותו, הקונדנסט יכול להתנדף ולהתאדות גם מתוך צינורות ההובלה ומיכלי אחסון, ולהתאייד אל האויר אותו אנו נושמים
- נזילות אפשריות לקרקע בשל תקלות. נזילות שיחלחלו אל האדמה ויזהמו אותה וגם עלולות לפגוע במי התהום
- בעל ריכוז גבוה של חומרים מסרטנים
- בלתי ניתן לטיפול במקרה של תקלת שפך לים- בניגוד לנפט אשר בגלל הרכבו הוא צף על המים וניתן לאיגום ואיסוף (אם כי בתהליכים מורכבים), הקונדנסט הוא שקוף ונמהל במים. טכנולוגיות הטיפול הקיימות אינן יעילות עבורו והנזק הנגרם הינו לשנים קדימה
פליטת אדי קונדנסט - כך זה נראה באמת
מדינת קונדנסט ?
מיקומה של אסדת לוויתן, כ-9.7 ק"מ מהחוף, מביא איתו גם את צרת הקונדנסט אל תוך תחומי מדינת ישראל, אל מקומות הישוב ומאגרי המים שלה וזאת, בשעה שרוב תוצרי הקונדנסט מיועדים לייצוא לחו"ל – דבר שניתן לעשות ישירות מהאסדה, כפי שנהוג בעולם.
על פי התכנון הראשוני, הקונדנסט תוכנן להיות מוזרם בצנרת מאסדת הגז לוויתן עד לבתי הזיקוק במפרץ חיפה כאשר בדרך יעבור סמוך מדי למאגרי מי התהום, קידוחי מי שתייה, ובתי מגורים
וכך לצורכי גיבוי ובמקרי חרום תוכנן שהקונדנסט יוזרם אל אתר חגית אל מיכל אחסון עצום, שהוקם בסמוך ליוקנעם ומגידו. בכך יהפוך האזור כולו, על אלפי יושביו, למטרה אסטרטגית מידית לירי רקטות וטילים.
כעת מיכל האחסון טרם מוכן לקליטת הקונדסט. ואנו עדים למצב בו הקונדסט מוזרם לאתר חגית ושם ממלאים מכליות כביש המשנעות את הקונדסט אל אתרי תש"ן בדרום הארץ (תש"ן, הינה חברת התשתית הלאומית של משק הדלק והאנרגיה בישראל שאתרי האחסון שלה ממוקמים באשדוד אשקלון ומזרחית לבז"ן)
שינוע הקונדסט במכליות כביש אושר ע"י המשרד להגנת הסביבה רק לתקופת ההרצה בלבד עד למצב בו איכות הקונדסט תגיע לתמהיל המאושר ואז יוכל הקונדסט להיות מוזרם בצינור קצא"א, מעורבב בנפט הזורם בו מהדרום, עד ליעד בבז"ן מפרץ חיפה.
והנה בתאריך 15.12.19 חברת דלק קידוחים הוציאה הודעת עדכון לבורסה ובה היא מדווחת על הסכם שחתמה עם לקוח זר, לגבי מכירת הקונדנסט ללקוח באמצעות אניות שתצאנה מנמל אשדוד. ההודעה לבורסה מציינת שההסכם בתוקף לשנה שלמה, כאשר בסיומה ניתן יהיה להאריכו בשנה נוספת, וכן הלאה עד לסיום ההתקשרות החוזית. ואיך יגיע הקונדנסט דרומה? באמצעות מיכליות כביש…
ככל הידוע לנו לא קיים אישור של המשרד להגנת הסביבה להרחבת השימוש במיכליות כביש אל מעבר לתקופת ההרצה הקצרה. אין כל הסתייגות בהודעה לשוק ההון, המסייגת את קיום חוזה ההתקשרות עם הלקוח הזר באישור המשרד להגנת הסביבה להמשך פרקטיקת מיכליות הכביש, ומשכך אנו סבורים שמדובר בהונאת שוק הון.
אתר חגית אושר לשימוש למצבי חירום בלבד, או כאשר קיימת מניעה להעביר את הקונדנסט לבז"ן. ואולם, מאותה הודעה לבורסה עולה עוד כי השימוש באתר חגית יורחב למצבים שאינם יכולים להיחשב כמצבי חירום, או כמצבים בהם יש מניעה להעברת החומר בצנרת התת קרקעית לבז"ן, והאתר יהווה אתר להטענת מיכליות כביש בשגרה – וזאת בניגוד למתן ההיתר ולתוכנית תמ"א 37 / ח.
בנושא זה הוגשה פניה דחופה למשרד להגנת הסביבה ונכון לכתיבת העדכון לכתבה זו טרם קבלנו תגובה. אנו עוקבים כל העת ונעדכן את הציבור.
להיות בשבי הקונדנסט
כאמור, החומר עצמו מיועד לזיקוק בתעשייה המקומית כאשר תוצרי הזיקוק מיועדים בעיקר ליצוא. בזמן שגרה, יאוחסנו כמויות גדולות של החומר המסוכן בחוות המיכלים בקריית חיים, סמוך לבתי הזיקוק. לאחר מאבק ארוך שנים להרחקת מיכל האמוניה מריכוזי אוכלוסיה, הולכת המדינה לאפשר הקמת מיכלים חדשים, מסוכנים ומזהמים לא פחות, בלב ליבה של אוכלוסיה אזרחית, באזור בעל רגישות בטחונית גבוהה ביותר ואשר סובל גם כך מרמות זיהום קיצוניות ורמת תחלואה מהגבוהות בארץ.
כך הופכת מדינת ישראל מאות אלפי אזרחים, מעמק חפר ועד חיפה והקריות, לבני ערובה החיים תחת איום בטחוני תמידי, תחלואה ואסונות, לטובת בצע כסף של גורמים פרטיים.
וזהו, רק קצה הקרחון …
לאחרונה נחשפה צנרת הקונדסט בזמן הגשם בחודש ינואר 2020. במהלך הגשמים שירדו בחודש ינואר 2020, נחשף חלק מצנרת הולכת הקונדסט לאתר חגית. הדבר התגלה במקרה על-ידי הולך רגל.
מועצת חוף הכרמל זימנה את חברת נובל אנרג'י לשימוע, ואולם אין כלל דיון בשאלת המשך תקפותו של רשיון העסק המפוקפק של נובל אנרג'י, גם לאור ההפרה הבוטה של תנאי הרשיון הקובעים כי הצנרת חייבת להיות טמונה היטב באדמה בעומק של 1.20 מ' לפחות.
(קרדיט לצילום התמונה : יח"צ בת שלמה)
ככה בונים אסון
אם לא די בסיכון בריאות התושבים ומי התהום, העובדה הבאה צריכה להקפיץ ממקומו כל אזרח בר דעת בישראל:
בניגוד למקובל בעולם, יונח צינור הקונדנסט במרחק 3 מטרים בלבד מצינור הגז!
עד כמה מהווה החלטה זו סכנה ממשית לחייהם של מאות אלפי אזרחים וסיכון מידי למקורות מי השתיה של כולנו?
דר' ישראל ברזלי, לשעבר הממונה על תחום חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה:
"במקרה של בקיעת אחד מצינורות הגז יתרחש בנוסף לאירוע חמור ביותר של נזקי גוף ורכוש, גם אירוע רחב מימדים של זיהום קרקע ומקורות מים. כל זאת אפילו לא מוזכר ברמז בתסקיר של עורכי תמ"א 37 ח".
ואם חשבתם שפיצוץ בצינור הוא דבר נדיר, די להזכיר את אסון צינור הנפט בערבה לפני כשנתיים ואת פיצוץ צינור הגז במצרים. למעשה, אסונות מסוג זה, שכיחים הרבה יותר מכפי שהינו רוצים לדמיין. וכאשר תוכנית המתאר מאושרת ללא ביצוע של הערכת סיכונים לצנרת, ללא כל בדיקה מעמיקה או הצגת החישובים הנדרשים בהתאם לתקן עליו מתבסס התכנון עצמו או צו הבטיחות בגז, אסון שלא נראה כמותו בישראל מעולם, הוא לא שאלה של "אם" אלא, רק שאלה של "מתי".
מה הפתרון ?
הפתרון אגב, פשוט ונחוץ, אנו מציעים להפסיק להתמכר לגז ולעבור לאנרגיה מתחדשת ולהשאיר את עתודות הגז לדורות הבאים. התמקדות בפיתוח הפקת אנרגיה מאנרגיות מתחדשות זמינות בשפע שיש למדינת ישראל כמו האנרגיה הסולארית ייתר לחלוטין את הכנסת הקונדנסט לתחומי המדינה ואת הובלתו במיכליות וזאת מבלי לפגוע בבריאות האזרחים, מבלי לסכן את מי התהום שלנו ומבלי לייצר איום קיומי על אזורים שלמים במדינה. זאת, תוך כדי הוזלת עלויות החשמל, הפסקת זיהום האוויר שמייצרות תחנות הכוח, ביזור הסיכון הביטחוני הכרוך בפגיעה בתחנת כוח גדולה והקטנת אי השוויון במשק.
ואם חשבתם שבכך הסתיימה החלמאות ומסכת התלאות שהמדינה מתכננת לאזרחיה, קחו הרבה אויר לפני המעבר לחלק הבא
100,000 חביות קונדנסט צפות, מול החוף
תקציר: בשלב ב' של פיתוח המאגר תוצב מיכלית צפה ענקית בצמוד לאסדה (נזכיר, כ- 9 ק"מ מהחוף) בה תאוחסן כמות של 100,000 חביות קונדנסט בחלקם לייצוא. את המיכלית יפקדו אוניות ומיכליות נוספות אשר יפיצו את החומר לחו"ל ויהפכו את המקום לאזור פריקת חומרים מסוכנים אשר יזהם את כל הסביבה והחוף.
כך "נזכה" לתחלואי הקונדנסט גם ביבשה, גם באוויר וגם בים. ועוד לא דברנו על שיאנית תקלות השפך בארה"ב במשך שנים – נובל אנרג'י.
מתחילים להבין את התמונה? עוד לא ראיתם כלום!