דברים מתוך ההפגנה למען הדמוקרטיה 28.1.2023
דברי יוני ספיר יו"ר עמותת "שומרי הבית"
המהפכה המשפטית המתוכננת מטילה איום ממשי על מספר גורמים קריטיים לשמירה על הבריאות והסביבה של כולנו ועל האיזונים והבלמים במערכות השלטון, על פי ההצעות שעל הפרק:
- הממשלה תשלוט במינוי שופטים.
שופט עליון לא יהיה מחוייב בניסיון שיפוטי קודם. למשל- הממשלה תוכל למנות לעליון מקורב שעמד בראש משרד עוה"ד ששכרה בז"ן, כך שגישתו כלפי גורמים מזהמים תהיה מקלה והציבור יסבול. יהיה לממשלה רוב בוועדה למינוי שופטים ואיש לא יוכל לעצור מינוי שופטים עוכרי סביבה לעמדות מפתח.
- זכות העמידה תוגבל.
בלעדיה לא נוכל יותר לעתור בשם הציבור או הסביבה, כפי שעשינו עבורכם עשרות פעמים, עם הצלחות לא מבוטלות. רק הנפגע הישיר יוכל לעתור, על פי ההצעה.
- פסקת התגברות תאפשר לחוקק מחדש חוקים שנפסלו.
הכנסת תוכל לבטל פסיקה שביטלה חוק או סעיף בו. למשל- אם עתרנו והצלחנו לשנות את הסעיף בחוק האקלים בנושא הכנת תכניות אקלימיות על ידי משרדי הממשלה כך שיהיה מחייב ולא וולנטרי, כפי שהוא כיום, הכנסת תוכל לבטל זאת. יותר מזה, בהיעדר בלם משפטי צפוי בליץ חקיקה לא מרוסן, שיכלול גם מהלכים פוגעניים בציבור ובזכויותיו.
- היועצים המשפטיים יוחלשו.
יועץ משפטי למשרד יהפוך למשרת אמון, כך שלא יהיה מעצור לגחמות של השר, מה שיהווה פתח לשחיתות, למעילה בכספי ציבור, להתערבות פסולה במכרזים ולמינוי מקורבים. כל אלו עלולים לעלות לנו בבריאות, פשוטי כמשמעו. יתרה מזו, היועץ יצטרך לרצות את השר כדי לא לאבד את משרתו. אם יאבד- יאבד אתו זיכרון ארגוני יקר ורב שנים. בנוסף, עמדת היועץ המשפטי תהיה המלצה לשר בלבד ולא תחייב. דוגמא- שר יוכל לאשר היתר רעלים מקל לקצא"א, מעל ראשו של יועמ"ש המשרד להגנת הסביבה וחרף התנגדותו.
- ביטול חוקים יוגבל.
חוקי יסוד לא יבוטלו עוד ע"י העליון, גם אם יפגעו בזכויות אדם. חוק רגיל לא יבוטל אם יפגע בזכויות יסוד, אלא בהרכב מלא של העליון וברוב של 80% (קרי- סיכוי אפסי שכך יהיה, עקב שליטת הממשלה במינוי שופטים). הממשלה יכולה לחוקק חוק יסוד: האנרגיה, למשל, לפיו אין צורך בהגבלה של ריחוק מאוכלוסיה והיקף זיהום על מקורות פליטה לצורך ייצור אנרגיה/ חשמל, וכך נמצא את עצמנו גרים בתוככי אזורי תעשייה כבדה, מוכי מחלות קשות, ללא כל יכולת לקבל סעד משפטי.
- עילת הסבירות תבוטל.
כלומר, החלטה פוליטית או אף מנהלית/ רגולטורית לא תצטרך עוד לעמוד בסדרת מבחנים שמגדירה החקיקה והפסיקה. יחליט השר להגנת הסביבה שאם היתר הפליטה של נשר ייצא מתוקף אין צורך היתר חדש עבורו והוא יכול לזהם את תושבי רמלה ולוד במתכות כבדות, כספית וחלקיקים נשימים ללא הגבלה ובאין מפריע- בית המשפט לא יוכל לעצור זאת, במטרה להגן על בריאות תושבי האזור.
- התקשורת החופשית תסורס.
ערוץ 11 שהביא לנו את התחקירים האמיצים, בין השאר של יפעת גליק על אסדת לוויתן ושל אבי עמית על קצא"א, ייסגר או יוחלש. הארץ שהביא לנו ממיטב הכתבות של צפריר רינת, ניר חסון, נטע אחיטוב ולי ירון- יפסיק לקבל מודעות ממשלתיות ויוחלש. כל העיתונאים בכל ערוצי המדיה לא יוכלו יותר להשתמש בהקלטות ככלי לחשיפה, ועוד…ללא כל אלו, ללא דמוקרטיה חזקה ומתפקדת,
לא נוכל לנצח מאבקים סביבתיים עבור כולנו ועבור בריאות משפחותינו.האם נפקיר את הזירה למזהמים הגדולים, שגם כך נהנים מכיסים עמוקים וקרבה לאוזניהם של מקבלי החלטות?
דברי דר' מיכל שתקאי
משתתפת בצער העמוק של משפחות הנרצחים.
ביום הקשה הזה ובמעמד המחאה כאן
מבקשת להקדיש את דברי למישהו שנפטר, למעשה נפל על משמרת הארץ, לפני 14 שנים – לוחם השייטת מוטי גונן ז"ל.
מוטי היה רב חובל ספינת המחקר בים המלח במשך שנים רבות. הכרתי אותו כשעשיתי שם דוקטורט. הוא היה אדם נפלא מכל בחינה.
מלח הארץ.
גיבור כל יכול.
אבל שלא בטובתו נמנה על צוללני הקישון. כשהקדיש את מיטב שנותיו לשרות למען הארץ שלנו נחשף לזיהום הסביבתי הנורא שם.
הוא נפטר מסרטן בפברואר ב 2009.
ולמה מזכירה אותו היום?
כי סביבה היא לא מותרות.
סביבה היא חיים.
והדרך להגנה על הסביבה ועלינו עוברת כמעט תמיד במחאה אזרחית ובבתי המשפט.
כך בקישון, כך במיכל האמוניה, כך בנחל צין.
אין חיים בלי סביבה.
אין סביבה בלי דמוקרטיה.
מאחלת שבוע טוב יותר, החלמה לפצועים ובהצלחה למדינה שלנו.
דברי מייק אדל
שלום חברים.
אנחנו אוהבים לחשוב על המדינה שלנו כמדינה מיוחדת ויוצאת דופן. מדינת העם הנבחר. אז אני רוצה להוסיף עוד שני רובדים למציאות הזאת שאנחנו מיחסים לעצמינו.
ראשית, ישראל דוהרת לתוך המאה ה21 כאחת המדינות הצפופות ביותר בעולם. כאשר גודל האוכלוסיה של רוב המדינות בעולם בתהליכי התייצבות, אנחנו ממשיכים לגדול ולגדול בקצב.זאת ברכה.
שנית, כאשר רוב מדינות העולם ממתנות את התלות שלהם בדלקים פוסילים ומחפשים איך להפרד מתעשיות מזהמות, תעשיות הגז ונפט בישראל מקבלים רוח גבית. הן בצמיחה מתמדת.זאת קללה.
שתי המגמות האלה הן במסלול התנגשות. יותר ויותר אנחנו נמצא את עצמנו, ובמיוחד אוכלוסיות החלשות, בקרבת מתקנים מזהמים. הזכות הבסיסת לנשום אוויר נקי היא נהפכה במדינת ישראל למשהו שצריך להאבק אליו.
שומרי הבית בחזית המאבק הזה.
ופה נכנס תפקידו של בית המשפט. בית משפט בלתי תלוי ומבטיח לאזרח את היכולת להאבק על הזכות הבסיסית לנשום אוויר נקי. בשביל זה אנחנו כאן. כדי להבטיח שקבוצות אינטרסנטים לא יכלו לכופף את בית המשפט ולמנוע ממנו להבטיח לנו את הזכות הבסיסית ביותר לאוויר נקי.
תודה.
דברי רוני ניימן
ערב טוב.
אני נמצא כאן היום עם ארבעה כובעים.
קודם כל – אני בן של הורי.
גדלתי בחיפה, בבית ימני. סבי היה איש נילי ואבי תמך במה שהיה פעם מחנה החרות הליברלי הימני. אני יודע מה זה ימין ערכי, וברור לי לגמרי שההפיכה המשפטית שהממשלה הזו דוהרת אליה אינה קשורה לא לימין ולא לשמאל. היא קשורה לרצון להשתלט גם על הרשות השופטת ולצבור עוד כח, על חשבון הדמוקרטיה שלנו. ובלי דמוקרטיה אין זכויות אדם ואין סביבה.
מצד אמי, אני דור שני. גדלתי בבית שבו תמיד היה תיק מוכן בבוידם, תיק מוכן לקום וללכת, אם חלילה הצרות יגיעו גם לישראל. אנו נמצאים בתקופה בה ישראלים משקיעים כסף זמן ומאמץ ע"מ להשיג דרכון זר. הם לא חוששים מסכנה מבחוץ כמו אמא שלי, הם חוששים שהמדינה אותה בנינו כולנו יחד, משנה את פניה.
לא פשוט להשיג דרכון ולעבור למדינה אחרת. הרבה יותר קל ומהיר להתחיל עם הוצאת כספים לבנקים זרים. והנה, הגענו למצב שאפילו מנכ"ל בנק הפועלים מדווח על התחלה של יציאה של פיקדונות מהבנקים ומביע חשש שזו תחילתה של מגמה.
מדינת ישראל שאני מכיר זו מדינה שבורחים אליה, לא ממנה.
בכובעי השלישי, כמי שמגיע מתעשיית ההייטק וגייס כספים לטובת כמה וכמה סטאראפים אני יודע עד כמה שברירי הוא תהליך הגיוס. ההחלטה הכי קלה עבור משקיע היא לא להשקיע, להמתין ולראות איך דברים יתפתחו. אלו החלטות שהורגות חברות. כדי שישראל תמשיך להיות סטארט-אפ ניישן, כדי שקטר ההייטק ימשיך למשוך את המשק הישראלי אנו לא יכולים להרשות לעצמן שגורמים חיצוניים יחששו להשקיע כאן.
הכובע הרביעי שלי כאן הוא הכובע הסביבתי. מערכת משפטית עצמאית וחזקה היא אחד מהכלים הכי חשובים שיש לנו כדי להגן על הזכות שלנו לחיות בסביבה נקייה ובטוחה. ללא בג"צ גם מיכל האמוניה בחיפה לא היה מפונה. אנחנו יודעים שהלוביסטים של הטייקונים מצליחים להשפיע על החלטות בממשלה ובכנסת ואנו זקוקים למערכת משפט בלתי-תלויה שתשמור על האינטרס הציבורי. פגיעה בעצמאות היעוץ המשפטי, ביטול עילת הסבירות, והחלשת בית המשפט העליון הם רק חלק מחבילת צעדים כוללת שפוגעת אנושות ביכולת שלנו להגן על עצמנו, על כולנו, ימין ושמאל, חילונים ודתיים, אשכנזים ומזרחים, נשים וגברים.
אני קורא לכולם, ובעיקר לתומכי ליכוד, להתעורר לפני שיהיה מאוחר מידי. אל תקנו את הסיסמאות שמנסות לצייר את ההפיכה המשפטית כמהלך ימני. תזכרו את מה שנתניהו עצמו אמר ואני מצטט –
״מערכת משפט חזקה ועצמאית היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה."
תודה
דברי עו"ד מתן גרפינקל
אני רוצה לדבר איתכם על חלק אחד מהרפורמה המשפטית המוצעת – צמצום זכות העמידה של הציבור בבג"ץ.
על מה מדובר?
על פי חוק יסוד: השפיטה בית המשפט העליון בירושלים יושב גם כבג"צ – בית המשפט הגבוה לצדק. בשונה מכל בתי המשפט האחרים, סמכותו של בג"צ לא מוגבלת לעניין מסוים כספי או אחר. בג"צ יכול לתת סעד בכל עניין הדרוש למען הצדק ואשר אינו בסמכותו של בית משפט אחר.
בג"צ השתמש בסמכותו זו במהלך השנים במגוון עניינים והיריעה קצרה מלהכיל. חלק חשוב ביכולת של בג"צ לעשות שימוש בסמכותו זו, היא זכות העמידה. מהי זכות העמידה?
זכות העמידה היא מבחן שקובע מי יכול להגיע לבית המשפט ובאיזה עניין. מכיוון שבית המשפט אינו דן במחלוקות ולא נותן סעד על דעת עצמו אלא אם כן מוגשת בפניו עתירה על ידי הצד שרואה את עצמו נפגע, זכות העמידה למעשה קובעת מי זכאי בכלל לגשת בשעריו של בית המשפט ולבקש סעד. אם לא תוכל בכלל להגיש עתירה לבית המשפט, לא תוכל לקבל שום סעד.
בעבר, זכות העמידה בכלל וביחס לבג"צ בפרט הייתה מוגבלת. רק מי שנפגע באופן ישיר מהחלטה או מעשה מסוים של השלטון יכול היה להגיש עתירה לבג"צ. התפיסה בעבר הייתה שיש לצמצם את כמות העתירות שיוגשו לבג"צ ומעורבתו בעניינים כאלה ואחרים. זאת עשו על ידי צמצום של זכות העמידה.
במהלך השנים בג"ץ הרחיב בפסיקה את זכות העמידה ואפשר גם לעותר ציבורי להגיש עתירות. כלומר, גם למי שאין לו עניין אישי בנושא אותו מבקשים להביא לבג"צ (ולעיתים גם בתי משפט אחרים) – יוכל להגיש עתירה. הרחבה של זכות העמידה גם ביחס לעתירות של עותרים ציבוריים מאפשרת לארגונים כמו שומרי הבית להגיש עתירות בנושאים רוחביים של איכות סביבה ושמירה על בריאות הציבור גם אם אין בעניין מסוים פגיעה אישית וספציפית בשומרי הבית או כל ארגון אחר. כלומר הרחבת זכות העמידה מאפשרת לשומרי הבית לפעול באופן כללי בשם הציבור במקרים רבים שבהם אותו ציבור אינו יכול מבחינה כספית או אחרת לעשות זאת בעצמו.
כך למשל עתרנו בעבר מספר פעמים לבתי המשפט בנושאים שיש להם השפעה על הציבור ולאו דווקא על שומרי הבית באופן אישי. כך למשל, עתנרנו בעניין מסעות פרסום של חברות הגז בערוצי הטלווזיה, עתרנו בדרישה לחזק את המשאבים הדרושים להתמודדות עם אסון שפך בים ועוד ועוד.
אם תתקבל לכן ההצעה המוצעת לצמצום זכות העמידה, הדבר עלול להביא מכה קשה על יכולתה של שומרי הבית וכל ארגון ציבורי אחר לפעול בכלים משפטיים כנגד עוולות השלטון. את זה אנחנו לא מוכנים להרשות.
ישראל נמצאת בתקופה קריטית.
אנחנו ב 2023 נמצאים בעצם ב 1948.
בשבועות הקרובים יוכרע עתידה של המדינה, אנו עומדים בפני שינוי חקיקתי שיביא לשינוי משטרי שבסופו ישראל לא תהיה עוד דמוקרטיה.
גם אם בית המשפט הגן רק על מעט מזכויות האדם, תמיד ידענו שניתן לפנות אליו, גם במאבקים סביבתיים וגם במאבקי זכויות אדם אחרים. תמיד ידענו שבסוף ניתן לפנות לבית המשפט שייתן סעד.
ידענו גם שלא תמיד נקבל את הסעד.
גם במאבק באסדת לוויתן, דלתו של בית המשפט היתה פתוחה לפנינו. במאבק על זכויות האסירים לשטח מחיה מינימלי שהמדינה לא היתה מוכנה להתחייב אפילו לא לחצי מטר לאסיר, בית המשפט נתן את הסעד.
אם לא נתמודד עם בליץ החקיקה, המצב עשוי להשתנות מהקצה אל הקצה. זה לא ימין או שמאל, זו שאלה של איך מחלקים את הכח המשטרי.
זו לא רפורמה אלא ממש מהפיכה משטרית בה לממשלה יש צ'ק פתוח לעשות כל מה שהיא רוצה.
זה לא יביא אמון ציבורי במערכת המשפט בגלל הפוליטיזציה שהיא עומדת לעבור,
לא תביא למשילות אלא לשחיתות,
לא יביא להפרדת רשויות כי כל הכח ירוכז בממשלה וזה בטח לא יביא לשמירה על הדמוקרטיה.
זה יסכן את הזכויות היסודיות של כל אחד ואחת מאיתנו, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, להט"בים וסטרייטים, את של כולם.
המהפיכה המשטרית הזו לא קיימת בשום דמוקרטיה בעולם ושלא יספרו לנו סיפורים. רוצים לקרב אותנו לדמוקרטיות שהביאו חוקה, שהביאו מגילת זכויות ואת כל המנגנונים שמגנים על האזרח ומגבילים את הכח השלטוני.
ההסדר כפי שהוא כרגע חותר תחת ערכי היסוד של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. התהליך שאנחנו עדים לו בחודשים האחרונים ממחישים את זה היטב.
לא בכדי אנו עדים להליך חקיקה חפוז ולא תקין. עקיפת היועצים המשפטיים של הכנסת, הצעת חוק פרטית שמוגשת כהצעת ועדה, הצעת ועדה שאין לה רוב בוועדה, ללא אופוזיציה ועוד.
כל אלו מצביעים על הרצון לבצע מהפיכה משטרית. זו לא הדרך לבצע שיפורים חוקתיים משמעותיים במערכת. אנו נחושים לבלום מהפיכה זו ולהיאבק על זכותנו לדמוקרטיה.
תודה
סיגל שהב, דר' למשפטים
מוזמנים לקרוא עוד :
- כתבתה של שני אשכנזי – כך תסכן המהפכה המשפטית את האוויר הנקי שאנחנו נושמים
- מכתבו של יוני ספיר לפעילי סביבה – מהו חלקה של התנועה הסביבתית בסערה שפוקדת אותנו?
- מכתבנו בנושא חשיבות העצמאות של הייעוץ המשפטי
- מכתבנו בנושא פסקת ההתגברות
