מהו חלקה של התנועה הסביבתית בסערה שפוקדת אותנו?

מהו חלקה של התנועה הסביתית בסערה הפוקדת אותנו

בינואר 2023  פנה יוני ספיר במכתב אל פעילי התנועה הסביבתית בישראל, על ארגוניה השונים, בימים בהם ניטשת מערכה נוקבת על הרפורמה המשפטית בישראל. רפורמה זו צפויה להשפיע על כל רבדי חיינו, לרבות בריאות הציבור, הגנת הסביבה, כלכלה לאומית ואישית, מערכות יחסים, שוויון זכויות, חופש הפרט ועוד.

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מכהן גם כחבר בוועד המנהל של ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל- "חיים וסביבה". מכתבו פונה אל כל הפעילים, תהיה העדפתם הפוליטית אשר תהיה, הבוחרות ובוחרים במציאות המאפשרת חיים בריאים תוך שמירה על ערכי בסיס וסביבה וטבע שופעים ונקיים. מוזמנים לקרוא.

פעילות ופעילים יקרים,

סערה מתחוללת סביבנו. סערת רוח רעה המלחכת כל חלקה טובה נושבת במחוזותינו. רפורמה שעלולה לפרום את מרקם חיינו הגיעה לפתחנו.

מהו חלקה של התנועה הסביבתית באדפטציה לסערה האימתנית הזו ובמיטיגציה שלה? האם התנועה הסביבתית, שהיסטורית שמרה על עמדה א-מפלגתית וא-גושית, אמורה ליטול חלק בקרב האימתני המתחולל? וכיצד הסערה הזו עלולה לפגוע בבבת עינינו- הסביבה, האקלים, החי, הצומח ובריאות הציבור?

במידה ותועבר הרפורמה המשפטית המדוברת במלואה, העולם המשפטי-רגולטורי כפי שהכרנו אותו עד כה, ישנה פניו לבלי הכר. פסקת ההתגברות עלולה לאפשר לכנסת לבטל פסיקה לטובת הסביבה בעתירה שנגיש- פסילת חוק רע או סעיף בו, לדוגמא. להמחשה- לא מצא חן בעינינו שהכנת תכניות משרדיות המוגדרות בחוק האקלים הינה וולנטרית, עתרנו והצלחנו לשנות את הסעיף בחוק כך שיהיה מחייב? לא יהיה מקום לשמחה. הכנסת במחי הצבעה תוכל להחזיר את הסעיף לנוסחו המקורי. סירוס חוק אוויר נקי באמצעות מהלכי ושינויי חקיקה דורסניים (כפי שהאוצר כבר קידם בחוק ההסדרים), לא יוכל לקבל סעד מבית המשפט, ברצותה של קבוצת אינטרסים בעלת מהלכים פרלמנטריים. יתכן ופסקת ההתגברות תורחב גם ביחס להחלטות מנהליות. למשל- אם בית המשפט יחליט כי רגולציה או תקנה בנושא תחולת חוק הפיקדון על מכלי משקה הייתה שגויה וכי יש להחיל חוק זה באופן רחב יותר מזה שהחליטה השרה להגנת הסביבה, כפי שאכן נעשה לאחרונה, תוכל הכנסת לבטל החלטה זו באמצעות ביטול החלטת בית המשפט.

משרת היועץ המשפטי שהייתה עד כה נטולת פניות, תהפוך למשרת אמון. שר שימנה יועץ משפטי שהינו מקורב, או חבר מרכז המפלגה, ו/או כזה שזה עתה סיים את חוק לימודיו, יוכל כך להלבין את חטאיו. ובכלל- עמדת היועצים המשפטיים תהיה בגדר המלצה בלבד, מהלך שיזמין שחיתות, פוליטיקאים בשירות ההון ופגיעה באינטרס הציבורי הרחב. היועמ"ש מתנגד להקלות בהיתרי הרעלים לקצא"א עליהן החליטה השרה? אז מתנגד.

נשיא בית המשפט העליון יוכל להיות מי שלא שמש כשופט מימיו, אולי מקורבו של פוליטיקאי זה או אחר, שיצפה לגמול כשזה האחרון יעבור על החוק. ובכלל- הפוליטיקאי יהיה זה שיבחר את השופטים באמצעות רוב בוועדה למינוי שופטים, והממשלה תהפוך להיות החוק דה-פקטו. פוליטיקאי הישר בעיניו יעשה, גם אין הדבר ישר בעיני הציבור, הסביבה או הגורם הנפגע. לא יהיה עוד לשופטים שיקול דעת עם ביטול עילת הסבירות, וכל מעשה בלתי סביר בעליל בעיני האדם הסביר- יוכשר. פג תוקפו של היתר הפליטה של בז"ן והשר הורה לאפשר לחברה המזהמת לעבוד ללא היתר כלל? סביר. מפעל נשר יהפוך להיות המשרפה הלאומית ללא מגבלות על פליטת כספית או חלקיקים? סביר.

בנוסף, זכות העמידה של ארגונים בפני בתי המשפט עלולה להילקח מהם, ואלו לא יוכלו לעתור עוד במקרים רבים. ומה בנוגע לרשות הרביעית? אהבתם תחקירים אמיצים של יפעת גליק ואבי עמית בערוץ 11? לא עוד. הערוץ כולו או תקציבו ייחתכו.

ומה לגבי זכויות יסוד- חופש התנועה? חופש הביטוי? חופש הקניין? כבוד האדם? גם אלו עלולים להיפגע. אם הרפורמה תצלח במלואה, גם הדמוקרטיה שהכרנו עלולה להיעלם. האם אין אלו ערכים שהתנועה הסביבתית מושתתת עליהם ונושאת אותם על לוח ליבה? האם איננו מזכירים מושגים כמו צדק חברתי, צדק חלוקתי ושוויון בנשימה אחת עם המושג צדק סביבתי?

אני מזמין את כולנו להתבוננות מעמיקה בנסיבות בהן אנו מצויים ולהיפתחות לתובנה מה נכון לנו. כפרטים, כארגונים עצמאיים, וכתנועה מלוכדת ומשפיעה בישראל. האם לטעמכם "המשכיל בעת ההיא יידום" (עמוס, פרק ה'), או שמא "המקום הכי חם בגיהנום שמור למי שבזמנים של משבר מוסרי שומר על ניטראליות" (דנטה אליגיירי), או אף "יש זמנים שבהם שקט הוא בגידה" (מרתין לותר קינג)?

אני כבר בחרתי. ואתם?

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" וחבר הוועד המנהל של "חיים וסביבה"

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן