וביתר פרוטרוט, במעבר משנת 2020 לשנת 2021 היתה ירידה כוללת, נוספת, בשיעורים בין 19-3% ברוב הפליטות של מזהמי אוויר, ובהשוואה יחסית לשנת 2012, ההפחתה היא של עד 84%.
נצפתה עלייה של 1.5% בפליטת חומרים חשודים כמסרטנים
כמו כן, השנה נצפתה עלייה של 1.5% בפליטת חומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם, וגם היא מצביעה על פיקוח רופף. לדוגמה, מפעל רותם אמפרט נגב לבית כי"ל דיווח בשנת 2021 על עלייה בפליטת הבנזן (חומר מסרטן ודאי), בתואנה שיש יותר חומר אורגאני בחומר הגלם שלו, ואף הכין תוכנית לצמצום הפליטות.
עם זאת, גם בדוח המפל"ס הקודם דווח על עלייה בפליטות הבנזן מרותם אמפרט נגב, לאחר שהמשרד איתר במפעל מקור פליטה חדש, אז למה שני הצדדים מחכים בעצם? גם ביהודה פלדות באשדוד דווח לראשונה בשנה שעברה על פליטות בנזן, לאחר שהמפעל ביצע לראשונה דיגום, והשנה הפליטות אפילו עלו, כשהסיבה, לפי המפעל, היא אי ניקיונות בפסולת המתכת המגיעה למפעל. ומה עשה המשרד? "המשרד יבחן עמידת המפעל בדרישת היתר הפליטה למיון הפסולת לפני כניסתה להתכה ובמידת הצורך יפעיל סמכויותיו בנושא זה".
כלומר עיקר החומרים המסרטנים והחשודים כמסרטנים נפלטים כיוון שהמשרד להגנת הסביבה, שאמון על ניהול הפסולת שלנו, לא מנהל אותה בצורה נכונה ולא אוכף את החוק על פורעי החוק. דרך אגב, הפליטה של חלקיקים נשימים משריפת פסולת דומה לזו מתחבורה: מרכבים פרטיים ומסחריים, מרכבות ומכלי שיט.
על פליטות מתאן ממטמנות ומגז מחצבים
מחדל הפסולת מככב גם כשמסתכלים על פליטות גזי החממה בישראל. אם מרבית הפליטות של גזי חממה הם משריפת דלקים בתחנות כוח – כן גם שריפת גז מחצבים מייצרת פחמן דו-חמצני, הרי שפליטות המתאן, שהוא גז חממה הרבה יותר אגרסיבי מפחמן דו-חמצני, הן בעיקר ממגזר הפסולת, מגז מטמנות שלא נאסף. כל זאת מפני שאנחנו עדיין מטמינים כ-80% מהפסולת שלנו, למרות כל התוכניות של המשרד להגנת הסביבה לאורך השנים. במקרה זה, ובשונה מהשנה שעברה, גם לא צוין בדוח דבר על פליטות המתאן בשרשרת האספקה של הגז הטבעי, אך בהודעת הדוברות צוין כי "המשרד מכין עבודה בנושא אומדן פליטות מתאן משרשרת ההפקה והאספקה של גז מחצבים בישראל, ומתכנן לפרסם אותה בשבועות הקרובים. לכן, בשלב זה, הדו"ח אינו מציג את פילוח מקורות פליטת המתאן בישראל, שכן יש לקחת בחשבון גם את נתוני שרשרת ההולכה וההפקה של גז המחצבים." ועל כך נאמר: דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא.
על דיווחי ESG ועל כך שהחברות הסווחות הן גם המזהמות ביותר
ככל שהדרוג החברתי כלכלי של הרשות נמוך יותר כך הזיהום גבוה יותר
גם הפירוט על בחינת הקשר בין פליטות לאוויר מתעשייה לדירוג החברתי-כלכלי של הרשויות בישראל, המופיע בדוח החדש לראשונה, לא ממש צריך להפתיע אף אחד. הרי התוצאות היו די ברורות מראש: ככל שהדירוג החברתי-כלכלי של הרשות נמוך יותר הזיהום גבוה יותר. על פי המחקר, רשויות בדירוגים חברתיים כלכליים 7-4, שבהן מתגורר מעמד הביניים, הן אלה שבהן העלויות החיצוניות מפליטות מזהמים היו הגבוהות ביותר, ובעיקר ממגזר התעשייה וייצור החשמל; ברשויות עם הדירוג הנמוך שריפת הפסולת היא הגורם העיקרי; ואילו ברשויות החזקות הפליטות העיקריות הן מגידול בעלי חיים. והשאלה הגדולה היא מה המשרד להגנת הסביבה עושה כדי לשנות את המצב ולקדם צדק סביבתי-חלוקתי?
דוח המפל"ס הוא כלי חשוב לשקף לציבור את מצב איכות האוויר בישראל, ואת השינויים בפליטות מזהמי האוויר השונים. אין ספק שעברנו כברת דרך ארוכה לאורך השנים, ושהמצב השתפר. אך גם אין ספק שהמשרד להגנת הסביבה יכול וצריך לעשות הרבה יותר כדי להבטיח שכולנו נוכל לנשום לרווחה.
