לבטל את קרן העושר: רווחי הגז צריכים לממן כלכלה דלת פחמן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print
לבטל את קרן העושר

ככל שמתברר כמה זניח יהיה מיסוי הגז לכלכלת ישראל, המסקנה היא שאת הרווח ממשאבי הטבע יש להשקיע בעתיד האמיתי שלנו • תקשיבו לאבי הקרן פרופ' איתן ששינסקי

שתי ידיעות מרעישות התפרסמו לאחרונה על משק הגז. האחת בישרה שקרן העושר יוצאת סוף-סוף לדרכה; השנייה הכריזה על הפשרת חיפושי הגז בים. לכאורה אלה חדשות משמחות, אבל האם באמת יש כאן סיבה לחגיגה?

תחזית הכנסות המדינה ממשק הגז דועכת והולכת עם הזמן, וכבר הגיעה לחמישית מן ההערכה הראשונית. במונחי אוצר המדינה, מדובר כבר בסכומים זניחים. תזרים המזומנים הכולל לתקציב המדינה עד לשנת 2050 ממשק הגז – תמלוגים, מס חברות, וכן רווחי יתר שיוזרמו לקרן העושר – צפוי להיות נמוך מ-0.2% בממוצע מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל. הסכום שייצבר בקרן לאורך יותר מ-30 שנה אינו צפוי להגיע בשיאו ליותר מ-2.5% מהתמ"ג – של שנה אחת בלבד.

"המחשבה שיהיו מאות מיליארדים בקרן העושר אינה נכונה", אמר בקיץ שעבר ח"כ מוסי רז, יו"ר הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, כשמה הרשמי. "היא תהיה קרן ענייה ודלה ולא קרן עושר. אם החוק לא ישונה, אין טעם בהקמת הקרן. הסכומים פעוטים וחסרי ערך, מדובר בפרומיל אחד מתקציב המדינה".

ברוח זו הצעתי לאחרונה, בראיון משותף עם פרופ' איתן ששינסקי בדמוקרט TV,  לבטל את קרן העושר ולהפנות את מס רווחי היתר לקרן חוץ-תקציבית שתקדם כלכלה דלת פחמן. ששינסקי, אביה-מולידה של הקרן, לא התייחס לביטול המוחלט של הקרן, אך תמך בהצעה להקדיש את הכספים שבה "למטרות שיהיו צמודות לענייני מטרות האקלים של אפס פליטות ב-2050".

ההיקף הצפוי של מיסוי חברות הגז ביחס לתוצר הישראלי, מתוך "הערכת תרומת מגזר הגז להכנסות המדינה בטווח הארוך", אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, ינואר 2022

יש הטוענים כי אם נקדח במהירות, נמצא עוד גז ונייצא אותו, התקוות האופטימיות שנתלו בקרן העושר עוד יכולות להתממש. אין איוולת גדולה מזו. שרת האנרגיה קארין אלהרר משתעשעת ברעיון חילוצה של אירופה ממצוקת האנרגיה שלה באמצעות גז מתוצרת כחול-לבן. האמת הפשוטה היא כי אין לנו דרך זמינה לשנע את הגז שלנו לאירופה. שינוע כזה יכול להתרחש באמצעות צנרת, או באמצעות הנזלת הגז ודחיסתו, לצורך הובלתו במכליות ימיות. עד שתוקם צנרת, ספק אם מחירי הגז התנודתיים יצדיקו את עלויות ההולכה, וספק אם יימצא ביקוש מספק מלקוחות באירופה, שכן משבר האנרגיה העולמי והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה מאיצים את המעבר למקורות מתחדשים. לדוגמה, הגרמנים כבר החליטו לייצר 80% מהחשמל שלהם ממקורות מתחדשים עד 2030 ו-100% עד 2035.

המניעים העיקריים להקמת קרן העושר היו המחלה ההולנדית והרצון לחלוק ב"בוננזה" עם הדורות הבאים. כיום ברור שאין חשש שתקבולי הגז יובילו למחלה ההולנדית, ואין דרך טובה יותר להשקיע בדור העתיד מאשר להיערך למשבר האקלים

צינור "איסטמד", שתוכנן לשנע גז מישראל לאירופה, אך קיבל כתף קרה מהאמריקאים, היה אמור לספק בתחילת דרכו כ-2% בלבד מצריכת הגז האירופית. זה ודאי אינו מענה לגז הרוסי שסיפק כ-40% מהצריכה האירופית. ובכלל, אין שמץ של סיכוי כי ישראל תהפוך למעצמת גז כפי שהתרברב לאחרונה נחמיה שטרסלר (ותוקן בידי הגיאולוג יוסי לנגוצקי). הנתח של ישראל ברזרבות הגז העולמיות עומד על כ-0.4% בלבד. מדובר בשיעור זניח שלא מאפשר לנו להתמודד על לבבות האירופים אל מול הרוסים, האמריקאים או האיראנים.

שתי הסיבות העיקריות להקמת קרן העושר היו מניעת "המחלה ההולנדית" (ייסוף המטבע המקומי בשל ההכנסות העצומות במט"ח אשר עלול לפגוע בייצוא), והרצון לחלוק ב"בוננזה" עם הדורות הבאים מטעמי צדק בין-דורי. כיום ברור לכל כי אין בתקבולים הצפויים משום חשש להתפתחות המחלה ההולנדית. ברור גם כי אין דרך טובה יותר להשקיע בדור העתיד מאשר להבטיח את עתידו בחלקת אלוהים הקטנה שלנו, ובמילים אחרות: להיערך למשבר האקלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ מבקרים באסדת הגז לוויתן (צילום: מארק ישראל סלם)

החלום על הכנסות ענק התפוגג. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ מבקרים באסדת הגז לוויתן (צילום: מארק ישראל סלם)

נזכיר כי ישראל כבר חצתה את סף ההתחממות ב-1.5 מעלות צלזיוס, סף מסוכן שהעולם כולו מנסה לחמוק ממנו. יתר על כן, ישראל נמצאת באזור שצפוי להיפגע אקלימית יותר מאחרים ומתחממת בקצב כפול ביחס עולם. מנקודת מבט כלכלית, משבר האקלים עלול להנחית על התמ"ג של ישראל מהלומה של ממש. לפי דו"ח מבקר המדינה, הנזק עלול להאמיר ל-27.5% עד שנת 2050.

המשך השימוש בגז טבעי ינציח את המגמה הזאת. הנזלת גז היא תהליך עתיר פליטות מתאן, גז חממה אגרסיבי (פי 108 מפחמן דו חמצני במדידות לאורך עשור). תהליך ההנזלה, ההובלה והאחסון כרוך בפליטות של 10%-20% מהגז, על פי דו"ח של המשרד שאלהרר עומדת בראשו. יצוא המבוסס על הנזלה במימי ישראל יחריף אפוא את משבר האקלים וירחיק אותנו מעמידה ביעדי הפליטות עליהם התחייבנו לאו"ם.

ישראל נמצאת כיום בפיגור של כעשור באימוץ כלכלה דלת פחמן. ב-2021 ייצרנו פחות מ-7% מהחשמל שלנו מאנרגיה מתחדשת, שעה שהעולם הגיע לכ-30% בממוצע. אם נוסיף על כך ייצור חשמל מגרעין, נמצא שכ-40% מהחשמל העולמי הינו דל פחמן. הפיגור העגום שלנו נגרם, בין היתר, מהתמקדות מופרזת במשק הגז.

בדיקות כלכליות מלמדות כי מבחינה כלכלית טהורה נכון להפחית פליטות גזי חממה, להתבסס על כלכלה דלת פחמן ולוותר על ההכנסות מהגז, שכן התועלות הישירות והעקיפות הכרוכות בכך עולות על תרומת הגז עצמו לכלכלת המדינה. לפי הערכות שפרסמה הנציבות האירופית, הפחתת פליטות גזי חממה תביא לירידה קלה עד עלייה קלה בתמ"ג העולמי ב-2050 ביחס לתרחיש "עסקים כרגיל". תחשיב זה משקלל  רק את התועלות החיצוניות הנובעות מהשפעת משבר האקלים על הכלכלה, בלי להתחשב בתועלת הבריאותית של הפחתת פליטות מזהמים, שגם היא עשויה להוסיף לתוצר לפי הערכת הנציבות.

אם מחברים את התועלת הבריאותית ואת פירות ההשקעה בתחבורה, בתכנון ובמו"פ – הרי העלייה בקצב צמיחת המשק הישראלי כתוצאה מהתמקדות בכלכלה דלת פחמן תהיה מהירה מהתחזית של בנק ישראל

אומדן שביצעו כלכלני OECD עבור פורום G20 (הכלכלות הגדולות בעולם) מביא בחשבון תועלות חיצוניות נוספות, למשל מהשקעה ציבורית בתשתיות ובמחקר ופיתוח ירוק (כפי שמתכנן רה"מ נפתלי בנט). השקעות כאלה יביאו להגדלת התוצר ב-2050, ובכך הופכות את השפעת התוכנית על התמ"ג לחיובית באופן מובהק. ממודלים דומים שהורצו ביחס לכלכלת ישראל עלה כי העלות הישירה של הפעולות להפחתת פליטות ומעבר לאנרגיה ירוקה הינה זניחה בהשוואה לצמיחה המצטברת במשק עד 2050, ושאם מחברים את התועלת הבריאותית לפירות ההשקעה בתחבורה, בתכנון ובמו"פ, הרי העלייה בקצב צמיחת המשק הישראלי צפויה להיות מהירה מהתחזית ארוכת הטווח של בנק ישראל.

המבנה הנוכחי של קרן העושר, עם ועדת השקעות נטולת רקע סביבתי ועם ניהול מטעם בנק ישראל ותקורות מיותרות בהיקף של מיליוני שקלים – לא משרת עוד את המטרות האלה. בעמותת שומרי הבית הצענו לח"כ רז לייעד את רווחי היתר לקרן חוץ-תקציבית רזה, רצוי קרן פעילה המנוהלת היטב, שתביא לחיסכון בעלויות ותהיה פשוטה יותר לתפעול. יש כמה אפשרויות לעשות זאת, והכנו הצעת חוק ליישומה של אחת מהן.

כולי תקווה שרז יימצא את אומץ הלב ואת האקלים הפוליטי כדי לקדם מהלכים כאלה. הגיע הזמן שנעלה על נס את רווחת הציבור, ונפסיק לדקלם מנטרות המשרתות את קופתן של חברות הגז.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן