אנשים מתים מזיהום אוויר – והממשלה מציגה תוכנית ממוחזרת

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

הממשלה צפויה לאשר "תוכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר". מדובר בתוכנית מקוצצת ומרוככת, שכל כולה מחזור של תוכניות אחרות, בלי לוחות זמנים ברורים או תקציבים חדשים, ובעיקר בלי תוכניות בפועל. או כפי שכתוב ברוב סעיפי התוכנית: הממשלה מחליטה "לרשום בפניה". אז היא רשמה! ומה צריך להיות בתוכנית?

בישראל מתים בכל שנה כ-2,500 בני אדם כתוצאה מזיהום אוויר, וזוהי הערכה בחסר גדול. לאלו נוספים אין ספור חולים במחלות נשימה, לב, דם וסרטן. גם ההוצאות הכלכליות בגין התמותה והתחלואה, עם כמה שקשה לכמת זאת, גבוהות, בשל הטיפול הרפואי והפגיעה בפריון במשק. אבל כל אלה לא מפריעים לממשלת ישראל לאחר בשלוש שנים בהגשת "תוכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר", כמחויב מחוק אוויר נקי, וגם זאת רק אחרי בג"ץ שהגיש ארגון אדם טבע ודין בנושא, כאשר התוכנית האחרונה אושרה ב-2013.

לתוכנית שתוצג לשרים – לחצו כאן

יתרה מכך, כל אלה לא מפריעים לממשלה ולמשרד להגנת הסביבה, שמוביל את הנושא ברמה הלאומית, להגיש תוכנית מקוצצת ומרוככת, שכל כולה מחזור של תוכניות אחרות, בלי לוחות זמנים ברורים או תקציבים חדשים, ובעיקר בלי תוכניות בפועל. או אם תרצו, בלשון חמקמקה, כפי שכתוב ברוב סעיפי התוכנית: הממשלה מחליטה "לרשום בפניה". אז היא רשמה!

זיהום האוויר הוא הגורם הסביבתי העיקרי לתמותה ולתחלואה. פליטת מזהמי האוויר השונים ממגזרי האנרגיה, התחבורה, התעשייה והחקלאות, לרוב גם כרוכה בפליטות גזי חממה, אם מהפקה של דלקים ושריפה שלהם, אם מגידול בקר וצאן ואם מייצור תעשייתי. יתרה מכך, משבר האקלים יחד עם משבר הזיהום הם הגורמים העיקריים למשבר מגוון המינים, וכל אלה יחד גורמים למשבר אקולוגי. והנה, עיון בתוכנית החדשה שגיבש המשרד להגנת הסביבה ותעלה (על פי סדר היום העדכני) מחר (יום א') להצבעה ולאישור בממשלה, מראה שבכל מה שקשור בבריאות הציבור ובמשבר האקולוגי, שרי הממשלה מציגים כישלון גדול, ועסוקים בוויכוחים קטנים ובאינטרסים זרים.

מבט בטבלה שעומדת בלב התוכנית, ובה ששת המזהמים העיקריים, שאליהם ההפחתה מתייחסת: תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חומר חלקיקי עדין מרחף קטן מ-10 מיקרון וקטן מ-2.5 מיקרון, תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן ובנזן, מראה כי הצפי לגידול בין שנת הבסיס, 2018, לשנה המחושבת, 2030, בתרחיש של עסקים כרגיל, כלומר בלי תוכנית הפחתה, כמעט ולא משתנה בכל המהזהמים, ואפילו יורד, פרט לתחמוצות גופרית שיורדות כמעט בחצי.

הצפי מחושב, כנראה, בהנחה של הפחתת הפליטות כתוצאה ממעבר מפחם לגז טבעי בתחנות הכוח, כמו גם מעבר לאנרגיות מתחדשות (היעד הממשלתי ל-2030 הוא 30% מתחדשות בייצור חשמל) ותחבורה חשמלית. אבל צריך לזכור שגם האוכלוסייה תגדל ואיתה הצריכה האבסולוטית, ובהתאם לכך פליטות המזהמים. כמו כן, כפי שאתם בטח יודעים, לרוב יש הבדל משמעותי בין תחזיות ותוכניות לבין המציאות. בנוסף, אנחנו כיום כבר ב-2022, אז למה לקחת ייחוס רחוק כל כך ומקל, בו היה שימוש בהרבה פחם (אסדת לוויתן החלה לספק גז רק בשנת 2019, לדוגמה). אך מעל לכל, אחוזי ההפחתה בשנת 2030 בגין יישום התכנית, כלומר לאחר הפעלת אמצעי התכנית, מחושבים יחסית לתרחיש של עסקים כרגיל בשנת 2030 ולא יחסית לשנת הבסיס, והמספרים, תתפלאו, יוצאים ככה גבוהים יותר ויפים יותר.

מה יש בתוכנית ואלו צעדים להפחתת זיהום אוויר נכללו בה? כאמור, בעיקר מחזור של תכניות קודמות, שגם להן אין ממש בסיס איתן: התכנית ל"מעבר לכלכלה דלת פחמן", שהתייחסה למגזרי האנרגיה, התחבורה, הפסולת והחקלאות, והתוכנית ל"עדכון לתכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה", שהתקבלו בשנת 2021. גם החלק הגדול של התקציב החדש, כביכול, שיוקצה להפחתת פליטות מזהמי אוויר, הוא בעצם כסף שכבר הוקצה בשתי התכניות הללו, שלא נדבר על כך שלא ברור אם ימומש.

אפילו סעיף כמו "הפחתת פליטות ממחצבות", שלא קשור בתוכניות הקודמות, קובע שיש "להטיל על השרה להגנת הסביבה לקדם תיקון לתקנות למניעת מפגעים", עד לסוף 2025, על מנת "לקבוע צעדים ואמצעים להפחתת פליטות מזהמי אוויר בדגש על חומר חלקיקי, אמצעי ניטור ובקרה והכל במטרה לשמור על בריאות האוכלוסייה ולשמור על הסביבה, בשים לב לצורך בהבטחת רציפות תפקודית של אספקת חומרי חציבה." כלומר נחכה ארבע שנים לתקנות, אם לא יתעכבו, כדי לגלות שאי אפשר לשנות כלום מבלי לפגוע במשק ולעלות את יוקר המחיה.

התקציב המוקצה ליישום התוכנית על כל סעיפה הוא בסכום כולל של 615.5 מיליון שקלים, פחות מ-0.15% מתקציב המדינה לשנת 2022, כאשר רובו ככולו מוקצה כבר בהחלטות קודמות, כך שאין ממש תקציב ייעודי חדש לנושא החשוב הזה. ומה הפעולות ולחות הזמנים למעקב, רק טבלה עם כותרות כלליות בלי חלוקה לזמנים או לתקציבים ובלי לדעת איך בפועל היעד יושג.

סרטונים נבחרים

כתבות נבחרות

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן