"הפורום לאנרגיה נקיה" הגיש למשרד האנרגיה עבודה מפורטת המפרטת שורת חלופות להרחבת ייצור חשמל נטול פליטות, שתאפשר את עצירת פיתוח משק הגז בישראל.
הפתרונות המוצעים בעבודה כוללים:
קירוי מסילות ברזל וכבישים,
החלפה תקופתית של פאנלים ישנים בכאלו בעלי הספק גבוה יותר,
דו-שימוש בשטחים חקלאיים,
טורבינות רוח בים העמוק (בריחוק מנתיבי נדידה),
מיקרוגרידים ומקבצי מיקרוגרידים,
שינוי מבנה התעריפים,
שינו דגשי מכרזי רשות החשמל,
מיקום מתקנים באזורי הצריכה,
אגירה בהיקף גדול מזה שמציעים שני המשרדים,
אגירה מתחנות ה- Baseload הגזיות
הפסקת שימוש בתחנות הגזיות הפיקריות
ועוד.
יוני ספיר, יו"ר "שומרי הבית" וחבר ומייסד של "הפורום לאנרגיה נקיה", מסר כי "תקוותנו כי משרד האנרגיה יכרה אוזן ויאמץ את חוכמת ההמונים, כדי לשפר ביצועיו. אנו ממתינים לזימון פגישה בנושא זה על ידי שרת האנרגיה ומנכ"ל משרדה".
הפורום פתח בכך שמדינת ישראל כעת גוררת את רגליה בכל מה שנוגע לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, הן בהשוואה לעולם והן ביחס ליעדיה שלה. יתר על כן, מדינת ישראל נמצאת בפרשת דרכים בהקשר למשק החשמל שלה ועל פי המסתמן, עומדת להכריע בעד הרחבת כושר הייצור הפוסילי שלה.
בנושא זה נכתבו הררי מילים, מאמרים ועבודות, אך דעות המומחים נותרו חלוקות. חברי הפורום גורסים, כי ניתן לעצור כיום את הרחבת כושר הייצור הפוסילי של ישראל ובמקביל להאיץ את התפתחותה במישור האנרגיות המתחדשות.לצורך כך חברי הפורום יצקו במסמך זה מספר רעיונות לקראת פגישה עם משרד האנרגיה, לשם הקמת צוותי עבודה משותפים לבחינת החלופות המיטביות עבור מדינת ישראל– אקלימית, סביבתית, בריאותית, כלכלית, חברתית, בטיחותית וביטחונית.
פוטנציאל הכבישים להפקת חשמל נקי
מסמך הרעיונות מתחיל בפונטציאל הכבישים להפקת חשמל נקי. כבישי ישראל צפויים לכסות כ- 1.7% משטח המדינה בשנת 2030 וכ- 2.2% בשנת 2050 במידה ומספרים אלו ימומשו , כבישי ישראל לבדם יוכלו לספק כ-54% מסך הביקוש לחשמל בשנת 2030 וכ-37% מהביקוש בשנת 2050
היתרונות של השימוש בפוטנציאל הכבישים:
-
- כבישים לרוב הינם צמודים לאזורי צריכה ולכן יפחיתו את הצורך בהרחבת רשת החשמל.
- המתקנים המוצעים ניתנים למימוש מהיר, לאחר הסדרת נושאי הרגולציה והתמחור.
- מתקנים מהסוג המוצע עשויים לסלול את הדרך להקמת גריד מקומי, היות ורשויות מקומיות תוכלנה לספק את מלוא הביקוש לחשמל בקרבת מקום. הקמת גריד מקומי תחסוך איבודי אנרגיה וכללית- מדובר בגישה יעילה הרבה יותר מאשר ייצור מרוחק ושימוש ברשת הקיימת.
- פתרון כאמור יהווה מקור הכנסה נוסף עבור רשויות מקומיות.
- פתרון כאמור יפחית את הלחץ על השטחים הפתוחים.
- פתרון כאמור ישמש לניצול טוב יותר של השטחים הבנויים. כיום הכבישים משתמשים רק לתחבורה. הפקת אנרגיה תביא תועלת נוספת.
- קירוי שמבוצע נכונה ישפר את איכות הנסיעה בקיץ ויפחית את היקף תאונות הדרכים.
- קירוי יקטין את הצורך במיזוג אוויר ולכן הרכבים ישפרו את יעילותם האנרגטית, ישרפו פחות דלקים, יזהמו פחות את הסביבה ויפלטו פחות גזי חממה.
- פתרון כאמור יקטין את בלאי הצמיגים, בשל ההצללה והטמפרטורה הנמוכה יותר של האספלט.
- פתרון כאמור יקטין את בלאי הדרכים והצורך בתחזוקתם ותיקונם, עקב הקטנת תנודות הטמפרטורה.
- פתרון כאמור יאפשר אגירת משקעים במי התהום ויפחית את זיהום מקורות מי התהום בארסן ופלואוריד.
- קירוי כאמור יעשה שימוש בטכנולוגיה קיימת ומוכחת ולכן הינו פתרון זמין ואמין.
- ידע וטכנולוגיות חדשות שיותאמו במיוחד לכבישים, הינם בעלי פוטנציאל יצוא ומכאן- תרומה נוספת לכלכלה הישראלית.
- קירוי כאמור יביא לתוספת משמעותית ליכולת להפיק חשמל מאנרגיות מתחדשות ויאפשר קיצוץ פליטות גזי חממה מתחום האנרגיה בקצב גבוה מהמתוכנן כיום.
חברי הפורום מציעים מספר צעדים למימוש: ביצוע פיילוטים להפקת חשמל באמצעות קירוי על מגוון רב של סוגי כבישים, הסדרת רגולציה, והסדרת תעריפים לשלבים השונים.
פוטנציאל כיסוי סולארי מעל ומצדי פסי רכבת
קווי הרכבת בישראל הינם באורך כולל של כ-1,700 קילומטרים, נכון לשנת 2019 וברוחב של כ-40 מטרים, נתונים אלו גוזרים שטח 68 קמ"ר. בשטח זה ניתן לייצר כרבע מהיקף החשמל הנצרך בישראל, תוך קירוי המסילות. עד לשנת 2030 צפויים להתווסף מסילות רכבת באורך של מאות ק"מ נוספים.
העובדה שרכבת ישראל נמצאת כיום בתהליך חשמול, יצריך בניית קונסטרוקציה בגובה של כ-5 מטר לאורך כל פסי הרכבת וכן קווי חשמל לאורך המסילות. קונסטרוקציה שיכולה לשמש לתשתית הסולארית.
על הפחתת הפלטות ועל זרוז המעבר לאנרגיות מתחדשות
חברי הפורום בוחנים במסמך, כיצד ניתן להפחית פליטות ולזרז את המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות ומדגשים כי לשם כך נדרש לכך חזון לאומי, שיתורגם לתכנית עבודה מפורטת, מהם יגזרו חוקים, תקנות וכללים. הקווים הכלליים לקיצוץ פליטות בתחום ייצור החשמל ברורים. אנרגיה סולארית בתוספת אגירה שעתית יכולה לספק את מרבית הביקוש השנתי לחשמל. כדי להגיע לשיעורים ניכרים, תידרש גם אגירה עונתית. לכן מה שנדרש מהממשלה הוא עידוד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, על שטח מספק, בקרבת מקום לצרכנים. הקרבה לצרכנים חשובה מאד, כדי להפחית מגבלות רשת.
השטחים המועדפים להקמת תשתיות סולריות הינם אלו הבנויים ובכלל זה גגות, מדרכות, כבישים באמצעות קירוי ועוד. בחלק מאזורי הארץ שטחים אלו יספקו, בפרט בכאלו בעלי צפיפות דיור נמוכה יחסית. באזורים בהם שטחי מבונים לא יספקו, יש לאפשר שימוש בשטחים קרובים, למעט בשמורות טבע, בעדיפות באמצעות דו- שימוש. יש להקפיד שהצבת מתקנים סולאריים לא תיצור שינויים בלתי הפיכים בקרקע וכן לדאוג לאפשרות תנועה עבור חיות הבר.
צעדים משלימים לזירוז המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות יכללו מס פחמן בערכים ריאליים, בהתאם לכמות גזי חממה שנפלטו וללא הבדל באשר למקור הפליטה, הפסקת תמריצים להקמת תשתיות מזהמות ובכלל זה הפסקת מתן התחייבות מראש לשלם דמי זמינות לזכייני תחנות כח פוסיליות חדשות.
חברי הפורום מציינים כי כדי שתוכנית צמצום הפלטות המוצעת תצא אל הפועל וכדי לייעל את התיאום והפעילות המסונכרנת של גופים שלטוניים רבים – יש לשנות את מסגרת הפעילות של הגופים השותפים כך שיהיו מחויבים ומתומרצים למלא את חלקם.
שיפור בביטחון האנרגטי של ישראל
בתהליך המוצע לצמצום הפלטות ממקורות פוסיליים ומעבר לאנרגיות מתחדשות, ניתוח ראשוני שהוכן מצביע על כך שניתן, בתכנון מתאים, להשיג כמה מטרות חשובות יחדיו:
- להעלות באופן מובהק את רמת הביטחון האנרגטי שלנו.
- לצמצם את היקף הפליטות מישראל בקצב גבוה מהמתוכנן כיום.
- להימנע מהקמת תחנות כח גזיות נוספות.
עדכונים נוספים- ברשתות החברתיות.
מצגת הפורום לאנרגיה נקיה על הפוטנציאל לקידום מתחדשות 2022
